פורום אוצר החכמה

לוצאטי כתב:הגיעה העת לשים קץ לענין הנקרא 'נוסח הגר"א'. וכו' וכו' וכו'

לוצאטי כתב:שיטת ההגהות ע"פ הבבלי תמוהה, שכן בבבלי עצמו יש נוסחאות שונות - תניא הכי ותניא אידך. וגם התוספתא בגדר תניא אידך.

צופר הנעמתי כתב:גם אני מצטרף למחאה על צורת ההתבטאות.
לגופו של ענין,

לוצאטי כתב:שיטת ההגהות ע"פ הבבלי תמוהה, שכן בבבלי עצמו יש נוסחאות שונות - תניא הכי ותניא אידך. וגם התוספתא בגדר תניא אידך.

פשוט שהגהותיו של גר"א ע"פ הבבלי אינם תיקון הנוסח אלא תיקון השיטה. במילים אחרות, אין הכוונה שיש ט"ס פשוטה בתוספתא והנוסח היחיד הוא כנוסח הבבלי, אלא כוונת הגר"א לתקן את הברייתא ע"פ שיטת הבבלי שהיא השיטה העיקרית. הגהות אלו דינם ככמה מהגהות הגר"א על הר"ש למשל שבהם הגר"א מוחק את דברי הר"ש וכותב במקומה את דעתו - אין אלו הגהות של תיקון הנוסח, אלא של מחלוקת על הנוסח.

בברכה המשולשת כתב:אני הקטן מצטרף למחאה

המעיין כתב:

צופר הנעמתי כתב:גם אני מצטרף למחאה על צורת ההתבטאות.
לגופו של ענין,

לוצאטי כתב:שיטת ההגהות ע"פ הבבלי תמוהה, שכן בבבלי עצמו יש נוסחאות שונות - תניא הכי ותניא אידך. וגם התוספתא בגדר תניא אידך.

פשוט שהגהותיו של גר"א ע"פ הבבלי אינם תיקון הנוסח אלא תיקון השיטה. במילים אחרות, אין הכוונה שיש ט"ס פשוטה בתוספתא והנוסח היחיד הוא כנוסח הבבלי, אלא כוונת הגר"א לתקן את הברייתא ע"פ שיטת הבבלי שהיא השיטה העיקרית. הגהות אלו דינם ככמה מהגהות הגר"א על הר"ש למשל שבהם הגר"א מוחק את דברי הר"ש וכותב במקומה את דעתו - אין אלו הגהות של תיקון הנוסח, אלא של מחלוקת על הנוסח.

האם כוונתך לומר כך? צודק לוצאטי שאין טעם להוציא את נוסחת הגר"א כי לא היתה כוונת הגר"א לשנות את נוסח התוספתא אלא לציין שנוסחת הבבלי שונה והיא העיקר, וממילא מה שצריך לעשות היא מה שעשה הגר"א עצמו לציין בצד. כי הוא עניין של לימוד וכעין הציונים שמציינים שבירושלמי גרס אחרת שאין הכוונה לתקן אלא ליידע. ולא שינויי נוסחאות במובן המקובל היום. לא צודק לוצאטי לפי זה בתמיהתו על הגר"א (מעבר לסגנון וגסות הרוח) אלא הטענה היא על הבנת כוונתו.

חשבונות רבים כתב:"אני יודע לקלף בננות יותר טוב ממך" אמר הקוף לבן האדם..."

אני מוחה על הלשון המחצופת והמזלזלת שננקטת בפורום לאחרונה כלפי עירין וקדישין, ואני מבקש ממנהלי הפורום להבהיר את צורת הכתיבה הנאותה מכאן ולהבא בצורה ברורה.

מלח הארץ כתב:כשלמדתי פעם שביעית עם ר"ש שמתי לב שהגהות הגר"א הם תיקון נוסח הירושלמי באופן אחר מגירסת הר"ש כך שכאשר קוראים לפי הגהתו דברי הר"ש הופכים ללא מובנים בעליל, כלומר שהגר"א יישב הירושלמי ע"י תיקון נוסחתו מה שמייתר את דברי הר"ש בביאור הירושלמי.
העולה מזאת הוא שהגר"א רשם לעצמו בספרו את דעתו, והתלמידים שהדפיסו את הגהותיו שגו שגיאה חמורה בכך שהכניסו לר"ש הגהות הבאות לחלוק על הר"ש.
[ומסתבר שגם ההגהות על התוספתא הם רשימות שרשם לעצמו ולא כיוון שידפיסום כאילו אין מקום לנוסח התוספתא עצמו שהוא אוצר בלום לדעות המנוגדות לדעת הבבלי]

עומק הפשט כתב:האם יש תוספתא ערוכה כמו משנה סדורה אבל עם הגרסאות של ר' שאול ליברמן?

בן עזאי כתב:

עומק הפשט כתב:האם יש תוספתא ערוכה כמו משנה סדורה אבל עם הגרסאות של ר' שאול ליברמן?

עובדים על זה
הנה דוגמא:

בן עזאי כתב:

עומק הפשט כתב:האם יש תוספתא ערוכה כמו משנה סדורה אבל עם הגרסאות של ר' שאול ליברמן?

עובדים על זה
הנה דוגמא:

צופר הנעמתי כתב:גם אני מצטרף למחאה על צורת ההתבטאות.
לגופו של ענין,

לוצאטי כתב:שיטת ההגהות ע"פ הבבלי תמוהה, שכן בבבלי עצמו יש נוסחאות שונות - תניא הכי ותניא אידך. וגם התוספתא בגדר תניא אידך.

פשוט שהגהותיו של גר"א ע"פ הבבלי אינם תיקון הנוסח אלא תיקון השיטה. במילים אחרות, אין הכוונה שיש ט"ס פשוטה בתוספתא והנוסח היחיד הוא כנוסח הבבלי, אלא כוונת הגר"א לתקן את הברייתא ע"פ שיטת הבבלי שהיא השיטה העיקרית. הגהות אלו דינם ככמה מהגהות הגר"א על הר"ש למשל שבהם הגר"א מוחק את דברי הר"ש וכותב במקומה את דעתו - אין אלו הגהות של תיקון הנוסח, אלא של מחלוקת על הנוסח.

ישראליק כתב:

בן עזאי כתב:

עומק הפשט כתב:האם יש תוספתא ערוכה כמו משנה סדורה אבל עם הגרסאות של ר' שאול ליברמן?

עובדים על זה
הנה דוגמא:

יישר כח.

מהדורה/א זו יהי' מנוקד?

ישראליק כתב:בעזר א-ל חי, בשבת הבאה (י"ג שבט) מתחילים מחזור התשעה עשר בלימוד תוספתא - פרק ליום

לרגל התחלת המחזור מצו"ב תוספתא על מסכת ברכות עם פירוש בהיר ונעים, מנוקד וקל להבין - בשם "תוספות קדושה" יכונה

לוצאטי כתב:הגר"א אמנם חכם מופלג היה וכיוון בהרבה מקומות לנוסח או לרעיון שיש בכ"י, וגם הגיה לעתים ע"פ נוסחאות שמצא בראשונים. אך אין זה הכלל.

יתר10 כתב:על סתירה בין הגהות הגר"א לתלמוד להגהותיו על התוספתא דק"ס מס' תענית יט ע"ב ההערה מתחילה בסוף העמוד הקודם

השואל מרבו כתב:

מלח הארץ כתב:כשלמדתי פעם שביעית עם ר"ש שמתי לב שהגהות הגר"א הם תיקון נוסח הירושלמי באופן אחר מגירסת הר"ש כך שכאשר קוראים לפי הגהתו דברי הר"ש הופכים ללא מובנים בעליל, כלומר שהגר"א יישב הירושלמי ע"י תיקון נוסחתו מה שמייתר את דברי הר"ש בביאור הירושלמי.
העולה מזאת הוא שהגר"א רשם לעצמו בספרו את דעתו, והתלמידים שהדפיסו את הגהותיו שגו שגיאה חמורה בכך שהכניסו לר"ש הגהות הבאות לחלוק על הר"ש.
[ומסתבר שגם ההגהות על התוספתא הם רשימות שרשם לעצמו ולא כיוון שידפיסום כאילו אין מקום לנוסח התוספתא עצמו שהוא אוצר בלום לדעות המנוגדות לדעת הבבלי]

זכור לי שראיתי בספר "דרכי שמואל" עמ"ס אהלות (להגר"ש אוריעבאך) שכתב - כמדומה בשם החזו"א - שאין כוונת הגר"א להגיה לשון הר"ש אלא לכתוב את דעתו. לצערי אני לא מצליח למצוא את זה.

תם מה הוא אומר כתב:

לוצאטי כתב:הגר"א אמנם חכם מופלג היה וכיוון בהרבה מקומות לנוסח או לרעיון שיש בכ"י, וגם הגיה לעתים ע"פ נוסחאות שמצא בראשונים. אך אין זה הכלל.

היה לגר"א הרבה כ"י, וייתכן שהרבה מהגהותיו ע"פ כ"י.
האם אין את כ"י הגר"א לבדוק כיצד נעשו הגהותיו?

ישראליק כתב:בעזר א-ל חי, בשבת הבאה (י"ג שבט) מתחילים מחזור התשעה עשר בלימוד תוספתא - פרק ליום

לרגל התחלת המחזור מצו"ב תוספתא על מסכת ברכות עם פירוש בהיר ונעים, מנוקד וקל להבין - בשם "תוספות קדושה" יכונה

תם מה הוא אומר כתב:זכור לי שראיתי בספר "דרכי שמואל" עמ"ס אהלות (להגר"ש אוריעבאך) שכתב - כמדומה בשם החזו"א - שאין כוונת הגר"א להגיה לשון הר"ש אלא לכתוב את דעתו. לצערי אני לא מצליח למצוא את זה.

התרגשות בעולם התורה עם הדפסת התוספתא.

לקראת הסיום בשבוע הבא (פרשת קורח): הגיעו למרכז ההפצה בירושלים מאות סטים מהודרים של תוספתא

שמחה אדירה לכל שוחרי התורה בכלל ולתלמידי היכל הקודש בפרט עם הדפסתו מחדש של התוספתא בסטים מהודרים של 3 כרכים על כל הששה סדרים, פעם הקודמת שהודפס התוספתא היה לפני 6 שנים, במהלך השנים האחרונות כאשר אזלו כל הסטים, גדל הביקוש לסט המהודר, ותלמידי היכל הקודש הלומדים בכל יום את הבי"ת נצחי הכולל פרק תוספתא בכל יום למדו לבנתיים בחוברות השבועיות, וכעת רבה השמחה עם ההדפסה המחודשת של הספרים, הצפי הוא שמאות הסטים ילקחו כבר בשבועות הקרובים.

ניתן להשיג את הספרים במרכז ההפצה בירושלים ובטלפון: 052-7644-664

היכונו למעמד הסיום הגדול בירושלים ובקבר רבי חייא בטבריה.