פורום אוצר החכמה

יש ראיות מהתנ"ך על אחד וחצי (או אחד ורבע) האם נחשבים כיחיד או רבים מבחינה דקדוקית?

Re: אחד וחצי, רבים או יחיד? - חיפוש מקורות
נשלח: ג' ספטמבר 02, 2014 10:49 pm
על-ידי בקרו טלה


תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג/ב
מאי טעמא דרבי אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי כתוב אחד אומר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו:

לפלא על מה שכתב שם הח"ס לדייק מדברי הגמ' שם שניתן לצאת ידי לחם משנה גם בלחם וחצי, ולכאו' הרי לחם משנה בעינן שתי לחמים דווקא ולא איכפת לי אם קרי להו שתים אם לאו.

אאאא_ב כתב:לפלא על מה שכתב שם הח"ס לדייק מדברי הגמ' שם שניתן לצאת ידי לחם משנה גם בלחם וחצי, ולכאו' הרי לחם משנה בעינן שתי לחמים דווקא ולא איכפת לי אם קרי להו שתים אם לאו.

מן הסתם כוונתך לדברי החת"ס בשו"ת סי' מ"ו שהביא את הראיה בשם המנחת יעקב.
ולעניין תמיהתך, מניין לך שצריך שתיים דווקא? אי אחד ופלגא נקרא שתיים למה שלא יועיל לצאת בזה ידי לח"מ?
רק מסתמא התכוונת לטעון מצד זה דבעינן שלמים דווקא, וע"ז השיב הנצי"ב ב"משיב דבר" סי' כ"א בתשובה לבנו הגר"ח
להוכיח דגם שתי פרוסות איקרי לחם, [באופן שכך הובאו לשולחן. יעו"ש] ורק למצוה מן המובחר בעינן שתיים שלמות.
[נראה דמה דצריך שלמות למצוה מן המובחר אין זה מדיני "לחם משנה" אלא מדיני בציעת הפת, דבכל יום איכא
עדיפות לברך על פת שלימה, ובשבת דצריך לחם משנה עדיף שיהיו שתיהן שלימות, אך גם אם הן חסרות מקיימים בזה
דין לחם משנה. ומשמע כן מדברי הרמב"ם שהביא דין לחם משנה הן בהלכות שבת והן בהלכות ברכות]

יישר כוחך שכתבת לבאר את דברי שנכתבו בקיצור - בטוב טעם.
ולעצם העניין מדוע אם כן לא נוכל לצאת ידי לחם משנה על שתי פרוסות לחם וזה לא שמענו מעולם.

עיי"ש ב"משיב דבר" שאכן כך נהגו בבית חמיו הגר"י מוואלאז'ין זצ"ל.

אאאא_ב כתב:יישר כוחך שכתבת לבאר את דברי שנכתבו בקיצור - בטוב טעם.
ולעצם העניין מדוע אם כן לא נוכל לצאת ידי לחם משנה על שתי פרוסות לחם וזה לא שמענו מעולם.

עיין בפסקי תשובות חלק הלכות שבת (עמוד נה, במהדורה הישנה) שמביא כך בשם אחרונים
ושם מאריך על עוד כל מיני אופנים כגון לחם שלם פרוס/צנימים ועוד

מה קשור לכאן צנימין ולחם מן הפריזער וכדומה.
בכל אופן טוב עשה קודמי הרב גלאגוזים שהביא את כל העניין מן המקור מאשר להסתכל בקיצורים, שאין דרכי בכך כל כך.
יתכן שהפסקי תשובות גם מאריך בזה אצל יחץ בפסח ויש עוד הרבה מה לדון בזה.

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רפז

ואוחזי' מצה שלימה וחצי שהיא הפרוסה ומניח פרוסה בתוך שלימה ומברך המוציא עליהן ואחר לוקח אחת מהן שירצה ומברך על אכילת מצה דהא אנו חייבי' לבצוע על שתי ככרות בי"ט וכיון די"ט איהו בוצע על שתיהן ואף על פי שפרוסה אחת מהן היינו משום לחם עני ושתי ככרות קרו להו וכן אנן תנן משמרה ופלגא תרתי משמרות הויין אוף הכא נמי שלימה ופרוסה שתי ככרות הויין ובוצע עליהן המוציא שהרי אמרו חכמים לא היה יורד מן להם לישראל בי"ט וכיון שלא היה יורד נעשה י"ט כשב' וחייב לבצוע על שתי ככרות.

אין כל ספק שהמ"ב לא תפס כמו הח"ס ראה אצל יחץ מה שכותב שם המ"ב מדוע צריך עוד שתי שלמות - ובעניין מה שכתוב שם כדבר פשוט שביו"ט לא ירד מן והרי התוס' מביאים בזה מחלוקת.