פורום אוצר החכמה

מצאתי לאחד החכמים שמכנה לחכם אחר "דודי", אלא שלפי הידוע לי כרגע, לא יתכן שהוא דודו (וגם לא דוד אביו). אם כי שם משפחתם זהה. האם יכול להיות שהכינוי "דודי" בא בתור כינוי ל"קרוב משפחה"?

דוד = אוהב.

תוכן כתב:דוד = אוהב.

אבל יש להם שם משפחה זהה והם מאותה העיר.

בספר יד הלשון לאבינרי עמוד 389 כותב שמצינו דוד משמש גם לבן דוד.

תוכן כתב:בספר יד הלשון לאבינרי עמוד 389 כותב שמצינו דוד משמש גם לבן דוד.

א"צ לאבינרי, די לעיין בירמיהו לב שמתאר את חנמאל בן שלום פעם בתור בן דוד (פסוקים ח-ט) ופעם בתור דוד (פסוק יב).

לייטנר כתב:

תוכן כתב:בספר יד הלשון לאבינרי עמוד 389 כותב שמצינו דוד משמש גם לבן דוד.

א"צ לאבינרי, די לעיין בירמיהו לב שמתאר את חנמאל בן שלום פעם בתור בן דוד (פסוקים ח-ט) ופעם בתור דוד (פסוק יב).

ונתחבטו בזה כל המפרשים שם יב.
הלאבינרי יש דוגמאות שנשמטו מרש"י והרד"ק, אתמהא.

'ונשאו דודו ומסרפו' - עמוס ו י.
ופירש רש"י: קרובו ואוהבו. וכן התרגום.
משמע שדוד הוא קרוב, בלי לדייק בסוג הקרבה.

בריושמא כתב:'ונשאו דודו ומסרפו' - עמוס ו י.
ופירש רש"י: קרובו ואוהבו. וכן התרגום.
משמע שדוד הוא קרוב, בלי לדייק בסוג הקרבה.

א"כ, אפשר להביא גם את כל פסוקי שה"ש.

כח הטענה כתב:

לייטנר כתב:

תוכן כתב:בספר יד הלשון לאבינרי עמוד 389 כותב שמצינו דוד משמש גם לבן דוד.

א"צ לאבינרי, די לעיין בירמיהו לב שמתאר את חנמאל בן שלום פעם בתור בן דוד (פסוקים ח-ט) ופעם בתור דוד (פסוק יב).

ונתחבטו בזה כל המפרשים שם יב.
הלאבינרי יש דוגמאות שנשמטו מרש"י והרד"ק, אתמהא.

והשווה לכך שלוט נקרא פעם אחת אחיו של אברהם ופעם אחרת בן אחיו.

אחר כתבי ראיתי שכן כתב רד"ק במפורש:

חנמאל דודי - ר"ל בן דודי, כי בן דודו היה

ובהנחה שלא נאמר שהרד"ק בא לתקן את הכתוב, כי אז פשט דבריו שבן הדוד ייקרא לעיתים 'דוד'.

תודה לכל המגיבים! הייתי שמח לדעת על דוגמאות מן הדורות האחרונים ולא מן התנ"ך.

לייטנר כתב:והשווה לכך שלוט נקרא פעם אחת אחיו של אברהם ופעם אחרת בן אחיו.

אחר כתבי ראיתי שכן כתב רד"ק במפורש:
חנמאל דודי - ר"ל בן דודי, כי בן דודו היה
ובהנחה שלא נאמר שהרד"ק בא לתקן את הכתוב, כי אז פשט דבריו שבן הדוד ייקרא לעיתים 'דוד'.

לרד"ק לא היתה ברורה התשובה הזו ולכן הביא שם עוד פירוש שחנמאל הזה הוא אדם אחר וכן נוטה דעת רש"י. ועל הראיה מלשון אחיו הנאמר בלוט יש להשיב שלשון אחים נאמרת על כל בני המשפחה פעמים רבות בתנ"ך.

לאלי_ש, יתכן שהוא דוד אשתו או בעל דודתו (פעמים רבות זה מסביר גם שם המשפחה הזהה)?

זכור לי מפעם ששמתי לב שדוד מלא הוא "אוהב" (משורש ידיד) ודוד חסר בלי ואו הוא קרוב משפחה.

לייטנר כתב:

תוכן כתב:בספר יד הלשון לאבינרי עמוד 389 כותב שמצינו דוד משמש גם לבן דוד.

א"צ לאבינרי, די לעיין בירמיהו לב שמתאר את חנמאל בן שלום פעם בתור בן דוד (פסוקים ח-ט) ופעם בתור דוד (פסוק יב).

ועיין שם ברש"י שהתקשה בזה וברד"ק.

אוצר החכמה כתב:

לייטנר כתב:

תוכן כתב:בספר יד הלשון לאבינרי עמוד 389 כותב שמצינו דוד משמש גם לבן דוד.

א"צ לאבינרי, די לעיין בירמיהו לב שמתאר את חנמאל בן שלום פעם בתור בן דוד (פסוקים ח-ט) ופעם בתור דוד (פסוק יב).

ועיין שם ברש"י שהתקשה בזה וברד"ק.

כבר הובא לעיל

אלי_ש כתב:מצאתי לאחד החכמים שמכנה לחכם אחר "דודי", אלא שלפי הידוע לי כרגע, לא יתכן שהוא דודו (וגם לא דוד אביו). אם כי שם משפחתם זהה. האם יכול להיות שהכינוי "דודי" בא בתור כינוי ל"קרוב משפחה"?

כעת נתגלה הסוד

איש_ספר כתב:

בריושמא כתב:'ונשאו דודו ומסרפו' - עמוס ו י.
ופירש רש"י: קרובו ואוהבו. וכן התרגום.
משמע הוא קרוב, בלי לדייק בסוג הקרבה.

א"כ, אפשר להביא גם את כל פסוקי שה"ש.

דוד שבשה"ש אין הכוונה לקורבה, אלא לאוהב / בעל. רש"י פירש על דודו - קרובו ועל מסרפו - אוהבו. כך שלכאו' אכן יש ראיה מפירוש זה של רש"י והתרגום.

סמבטיון כתב:

אלי_ש כתב:מצאתי לאחד החכמים שמכנה לחכם אחר "דודי", אלא שלפי הידוע לי כרגע, לא יתכן שהוא דודו (וגם לא דוד אביו). אם כי שם משפחתם זהה. האם יכול להיות שהכינוי "דודי" בא בתור כינוי ל"קרוב משפחה"?

כעת נתגלה הסוד

השאלה היא מה הפתרון לשאלה?

ראה עיר דוד המכנה בריש ספרו את רבו הר"ר העשיל בתואר דודי

ראה עוד כאן - http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=26&t=49863

רב פעלים ח"ב או"ח סימן ד': הנה מנהג העולם לקרות לאח אמו בשם דודו, ומצינו שהתרגום תרגם דודו או בן דודו יגאלנו אח אבוהי, וכן תרגם בשמואל בפסוק דוד שאול, מיהו בעמוס סי' ו' כתוב ונשאו דודו ומסרפו, ופירש הרד"ק דודו אח אביו ומסרפו אח אמו, וכן פירש בס' השרש, וכן פירש במצודות, והרב אבן עזרא ז"ל הביא פירוש זה בשם הריב"ק, וכתב שהוא בלי ראיה, ורש"י ז"ל פירש קרובו ואהובו, וכן התרגום תרגם קריביה. וראיתי בס' המצרף ח"ב סי' קמ"ו שכתב ראיה למ"ד אחי אמו נקרא מסרפו, ולא נקרא דודו, מתלמוד ערוך ביבמות דף נ"ד ע"ב, מ"ש ודודתו פשיטה ליה לתנא דמן האב ולא מן האם, מנ"ל אמר רבא כתיב הכא ערות דודו גילה, וכתיב או דודו או בן דודו יגאלנו, מה להלן מן האב ולא מן האם, אף כאן מן האב ולא מן האם, ואחר המחילה הנה זו ראיה דאח האם אינו נקרא דודו, אבל אין ראיה שנקרא מסרפו, ועיין להרב מהר"א ששון ז"ל סי' צ"ב שכתב בשם תשובת הרא"ש כלל פ"ו סי' ט', דאין נקרא דודו של אדם אלא אח האב, הילכך הקורא לחבירו דודו ודאי קרובו מן האב הוא לענין ירושה ע"כ ע"ש, ויש סמך לדבריו הנז'. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר.

תבא כתב:בס' המצרף ח"ב סי' קמ"ו כתב ראיה למ"ד אחי אמו נקרא מסרפו, ולא נקרא דודו, מתלמוד ערוך ביבמות דף נ"ד ע"ב, מ"ש ודודתו דפשיטא ליה לתנא דמן האב ולא מן האם, מנ"ל. אמר רבא כתיב הכא ערות דודו גילה, וכתיב או דודו או בן דודו יגאלנו, מה להלן מן האב ולא מן האם, אף כאן מן האב ולא מן האם.

והמשכילים יכשלו.
הנושא שם הוא אחוה מן האב. לאמר, האב והדוד הם אחים מן האב ולא אחים מן האם.