פורום אוצר החכמה

1. בהרבה ספרים בעמוד השער מופיע עמ"י בצד ימין ומהצד השני עש"ו

אשמח אם מישהו יבאר לי פשר הר"ת

2. בדברי הראשונים מצינו שכתבו מילים רגילות כולל גרשיים

מה פירושם של הגרשיים בכתבי הראשונים ?

3. בספרי הפוסקים מופיע ציור קטן של יד מצביעה

אשמח לדעת מה פירושו המדויק של סימן זה

בתודה מראש

עזרי מעם ה עושה שמים וארץ.

היו שסימנו גרשיים כסימן להדגשת המילה.
היו ששמו סימן של יד ליד קטע הכולל חידוש של המחבר וכדומה.

סימן היד נראה לי שזה סימן להדגשה
כגון חידוש הלכתי בתוך סוגיא וכדו'

גרשיים היה סימן שמה הוא משונה כאן
פעם להדגשה, פעם מה שאצלינו סרוגיים, פעם תיבה בלשון אחר

מלך זקן וכסיל כתב:סימן היד נראה לי שזה סימן להדגשה
כגון חידוש הלכתי בתוך סוגיא וכדו'

וכאן המקום להעיר שהיד המצביעה בספרי הפוסקים דרכן להלך ולשנות מקום ממהדורה למהדורה, ולכן מי שחפץ לעמוד על הסימן המקורי (אם הוא מעשי ידי המחבר ולא המדפיס) עליו לרדוף אחר דפו"ר.

גרשיים או מרכאות, משמשים לפעמים גם כהדגשה למילה בעלת משמעות כפולה וכיו"ב.

הרב יעקב לויפר בספרו משונצינו ועד וילנא (עמוד 308)
מתייחס לגרשיים אלו שאינם סימן לר"ת

לפנים כמה שנים שאל חבר שלי את מרן הגרח״ק שליט״א מדוע יש לפעמים גרשיים ברש״י והשיב שזה מן המדפיסים.

אולם יש להעיר ע״ז מדוע עשו המדפיסים גרשיים דוקא במקומות ספורות וצ״ע בזה.

אשמח במראה מקומות בענין זה.

איני עוסק כעת בדברי הגרח"ק, אך כבר כתבו כאן לא פעם שסימני גרשיים שימשו בעבר להחרגה של טקסט, או סימן של מליצה, או מילות לעז (כולל את המילה בלע"ז) או להדגיש מילה מסוימת (כגון מילת הסיום 'ודוק'). איני חושב שזה קשור למדפיסים והראשונים עצמם כתבו כך. ראה בזה בכמה מקומות בספריו של י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי, הגהות ומגיהים, ושם, בשערי הדפוס (לפי המפתח בסוף).
יש מקרים ממש חריגים שכנראה נכנסו גרשיים בטעות, כמו שנתקלתי אתמול ברש"י שבת נא ע"ב ד"ה בסוגר - קולא"ר וכו' ועיי"ש בהגו"צ של עו"ה.

יישר כח גדול הרב פלגינן!

אשמח אם תוכל לשלוח דברי הרב שפיגל שליט״א

תודה מראש

אוצר החכמה כתב:היו שסימנו גרשיים כסימן להדגשת המילה

ונמצא גם בכמה ספרים מלפני מאתיים שנה ופחות מזה.

מנהגו של מרן החיד"א היה לעשות כן במילים שהשתמש בהם כמליצה.

ידוע שהגרשיים באים לפעמים בספרי כ"י לסימן מחיקה.
גם היה נהוג לרשום גם פסוקים בגרשיים, כמו זה:

נדמה לי שהטעם הוא כדי שלא לכתוב שלש מילים של מקרא בלא שרטוט, לכן רשמו על כל מלה גרשיים לסימן מחיקה לפני שכתבו את התיבה הבאה, והרי זה כאילו לא נכתבה התיבה. או שהחשיבו את הניקוד כשירטוט.
ראה תשובות הגאונים שערי תשובה לט. תשובות הגאונים החדשות (אופק) סי' נד. תשובות הגאונים מוסאפיה סי' מו.

שבענו מטובך כתב:ידוע שהגרשיים באים לפעמים בספרי כ"י לסימן מחיקה.
גם היה נהוג לרשום גם פסוקים בגרשיים, כמו זה:

כתי פאריז 671.JPG

הכת"י שהבאת הוא קצת ראיה לסתור, בעיון מדוקדק נראה שהיו ב' סוגי גרשיים, ראה את הגרשיים המקובלות בימינו פי שנתב ע"ג א"ר שבתחילת השורה הראשונה, ואילו שאר הציטוטים מפסוקים נכתבו עם גרש ומעליו גרש נוסף.

בר"ח בבא קמא ועוד מקומות יש כמה פעמים גרשיים על כמה מילים ברצף.

שייף נפיק כתב:בר"ח בבא קמא ועוד מקומות יש כמה פעמים גרשיים על כמה מילים ברצף.

כתבו לי בפרטי: לא ראיתי את ספרו של שפיגל, אבל יש דוגמא נחמדה בפירוש ר"ח ב"ק יז: אחר"י שפתחנ"ו דר"ך למביני"ם וגו'.

נכון.
לזה התכוונתי, אבל יש עוד פעמים רבות.