עזרה - השאלת ספר 'שות אומנות' ר' דוד ספקטור

[קומי_אורי]

שלום למרנן
אבקש מי שיכול להשאיל את הספר שות אומנות של ר"ד ספקטור או שיודע על מי שיכול
שיודיעיני ושכמ"ה
תודה רבה

[בברכה המשולשת]

שאלתי את בנו נ"י של הגרדא"ס זצ"ל והוא אמר לי שניתן להשיג את הספר אצל האלמנה, הרבנית תליט"א

[איש_ספר]

מי זה האיש ומה זה הספר?

[לייטנר]

הרב אברהם דוד ספקטור זצ"ל נפטר לפני כשנה, אחר ייסורים קשים.
היה רבה של רמת בית שמש, ולפני כן רב היישוב נוקדים - אל-דוד.
תקופה מסויימת היה רב מכללת אמונה העוסקת באמנויות, והספר הנ"ל עסק בעיקר בשאלות שעלו משם.

בין ספריו:

טהרת ארץ ישראל, שו"ת אל דוד, ספר 'הגבאי' (הלכות בית הכנסת בצורה רחבה ומקיפה ביותר).

[בברכה המשולשת]

ייש"כ לרב לייטנר. שתי תוספות:
א. עסק רבות בהקמת מקוואות.
ב. חיבר גם שו"ת דרמה

[לייטנר]

מהכרות אישית קלה מאוד אוסיף שהיה ענו, וראיתיו מקפיד על הנהגות שרוב ככל הציבור דש בעקביו.

[בברכה המשולשת]

עוד תוספת קטנה: המשפחה הוציאה לפני שבועיים חוברת לזכרו עם הספדים ופרקי תולדות, ונמסר לי מהבנים שהם עובדים כעת על עריכת תשובותיו כספר

[תוכן]

שו"ת אומנות שו"ת דרמה, מי רוצה לנחש לאיזה מגזר שייך הרב המחבר.

[מחשבה אחת]

שו"ת אומנות שו"ת דרמה, מי רוצה לנחש לאיזה מגזר שייך הרב המחבר.

כמה שאלות: א. למה זה נחוץ? ב. במה זה מפריע? ג. ובעיקר: למה אתה סבור שאתה הראשון שעלית על הרעיון המבריק?

[תוכן]

א. לפעמים אנשים תוהים למה החרדים מתייחסים בלעג לפסקים של רבנים ממגזרים מסויימים. אז מדי פעם טוב להזכיר מאפיינים של פסקים של רבנים אלו. ואם כבר מדברים על זה, יש גם להזכיר את שו"ת סמס של אחד מגדולי המגזר ההוא, שגם ספר זה ראוי לגניזה.

ב. לי זה מפריע כשהתורה נעשית ללעג וקלס. מקצועות האומנות והדרמה הם לא כמו למשל מקצועות המסחר והרפואה. בעוד שמסחר ורפואה אלו תחומי עיסוק לגיטימיים ורצויים ועל כן השאלות שעולות בתחומים אלו חייב הפוסק להתעמק בהן כדי להגיע לאמיתה של תורה, הרי שאומנות ודרמה הם מקצועות שספק רב כמה מן הראוי להתעסק בהם. מקצועות אלו מושכים אליהם לרוב אנשים שיראת שמים והקפדה במצוות זה לא משהו שממש מאפיין אותם. לימוד אומנות בצורה רצינית זה דבר בעייתי מאד מצד ההלכה כמו שהטיב לתאר חיים פוטוק. ולימודי תיאטרון והסרטה חושפים את התלמיד לניוול פה ולג' חמורות מדי יום ביומו. ואשר על כן, אפילו אם יש שאלות בתחומים כאלו אין מן הראוי לפרסמם בראש חוצות ובכך להעניק להם הכשר לבוא בקהל. וכמו שאם מישהו היה מפרסם שו"ת בירה ושו"ת חשיש ושו"ת קזינו היינו מרגישים שזה בזיון התורה, כך לגבי שו"ת אומנות ושו"ת דרמה.

ג. מן הסתם אני לא הראשון.

[איש רגיל]

איני יודע מי זה חיים פוטוק, אך אני חולק עליך לגבי אומנות, מה לא לגיטימי בזה? באמנות לא מלמדים שום דבר שלילי.

אגב, שו"ת אמנות ושו"ת דרמה הזכירו לי מה שהתפרסם לא מזמן שהרה"צ ר"ש פיראן שליט"א כתב בספרו שהוא נוהג ללכת לקולנוע עם מחברתו הטהורה הרבנית תליט"א וכשיש מחזות שאינם צנועים הוא משפיל את עיניו. אשרי הדור שאלו הם רבניו ואלו הם פרנסיו!

[המעיין]

הרב תוכן, קראת את הספר שו"ת אמנות לפני שהתנפלת עליו כך? או שרבנים מהמגזר ההוא אינם זכאים אפילו לבדיקה מהסוג הזה?

כדי להבהיר אני לא קראתי ואיני יודע. אולי זה ספר טוב ואולי אתה צודק אבל צריך לראות לפחות.

[תוכן]

איני יודע מי זה חיים פוטוק, אך אני חולק עליך לגבי אומנות, מה לא לגיטימי בזה? באמנות לא מלמדים שום דבר שלילי.

תקרא את חיים פוטוק, או תרשם לכמה קורסים בבצלאל ואז תדע.

[תוכן]

הרב תוכן, קראת את הספר שו"ת אמנות לפני שהתנפלת עליו כך? או שרבנים מהמגזר ההוא אינם זכאים אפילו לבדיקה מהסוג הזה?

השם הוא מה שמעיק. שו"ת אומנות אולי אפשר איך שהוא בדוחק להסתדר איתו, אבל שו"ת דרמה הדגיש את הסאה. אם המחבר היה קורא לספר שו"ת בירה, גם אז היית טוען שראוי לקרוא את הספר קודם לפני שמביעים ביקורת?

[איש רגיל]

איני יודע מי זה חיים פוטוק, אך אני חולק עליך לגבי אומנות, מה לא לגיטימי בזה? באמנות לא מלמדים שום דבר שלילי.

תקרא את חיים פוטוק, או תרשם לכמה קורסים בבצלאל ואז תדע.

לא אני ולא אתה למדנו בבצלאל ואין לי מושג מה הם מלמדים מלבד אמנות. לי יש היכרות טובה עם עולם האמנות, ולמיטב ידיעתי אין צורך להתחכך בשום דבר אסור בכדי להיות אמן. מלבד שבספרות מקצועית של אמנות עשויים להמצא מראות לא צנועים, אך זו בעיה כללית בעולם. ודי בזה.

[תוכן]

איני יודע מי זה חיים פוטוק, אך אני חולק עליך לגבי אומנות, מה לא לגיטימי בזה? באמנות לא מלמדים שום דבר שלילי.

תקרא את חיים פוטוק, או תרשם לכמה קורסים בבצלאל ואז תדע.

לא אני ולא אתה למדנו בבצלאל ואין לי מושג מה הם מלמדים מלבד אמנות. לי יש היכרות טובה עם עולם האמנות, ולמיטב ידיעתי אין צורך להתחכך בשום דבר אסור בכדי להיות אמן. מלבד שבספרות מקצועית של אמנות עשויים להמצא מראות לא צנועים, אך זו בעיה כללית בעולם. ודי בזה.

אתה בעצמך מצביע על הבעייתיות שבו. איזה מין טענה היא שזה בעיה כללית בעולם, הרי גם מן הנאות האסורות שבעולם אנו אמורים להתרחק כמה שאפשר.

[המעיין]

הרב תוכן, קראת את הספר שו"ת אמנות לפני שהתנפלת עליו כך? או שרבנים מהמגזר ההוא אינם זכאים אפילו לבדיקה מהסוג הזה?

השם הוא מה שמעיק. שו"ת אומנות אולי אפשר איך שהוא בדוחק להסתדר איתו, אבל שו"ת דרמה הדגיש את הסאה. אם המחבר היה קורא לספר שו"ת בירה, גם אז היית טוען שראוי לקרוא את הספר קודם לפני שמביעים ביקורת?

השם או הנושא שעוסק בו הספר?

[תוך כדי דיבור]

הרב ספקטור זצ"ל אינו אשם שכאשר ר' תוכן רואה מילים כמו "דרמה" ו"אמנות" מייד הוא סבור שהכוונה למה שעושים בבצלאל (ודאי רק בתור דוגמא, שהרי מניין לדעת מה בדיוק עושים שם), ושלפי עדותו שלו אינו טורח לברר במה באמת מדובר, שמא יתברר חלילה שמדובר בנשים שומרות תומ"צ שמבקשות לעסוק בפנ"ע בעניינים אלה על פי הלכה וממילא שואלות לרב. נניח. או אולי גם לאומנים שומרי תומו"צ (יש כאלה גם בציבור החרדי, לצערו כנראה, ולמרבה הפלא חלקם אפילו אינם חוזרים בתשובה...)
וכל זאת מפני שכידוע לכל מי שזוכר את הודעותיו כאן מדי פעם, יש לו עניין קבוע לענות בו, והוא להכניס בחדא מחתא את כל הרבנים וואס זיינען נישט פון אונדז און וועלכע האבן גארנישט קיין ווייסונג פון אלע גאנצע תורה פון "פאסט נישט" (החטא הגדול מכולם), שמפאת זה בוודאי כולם נידונים כאותם שניים ורבע (ספרתי) שמפרסמים תשובות סמס או רבני יש עתיד ועוד כיוצא בזאת. שזה, בשביל מי שלא מכיר, בערך כמו לדון את חוגו של ר' תוכן יחד עם חוג המשיחיסטים או נניח עם חוגו של ר' משה הירש שהרי גם הם קרויים חרדים וצבע לבושם זהה ואינם אומרים תפילה לשלום המדינה וכו' וכו' (בערך - כי כמובן וכידוע החילוק שכאן הנוהג הוא להתבדל מהאחרים ואילו שם לא). ובעצם כמדומה אני שאין צריך ללכת כל כך רחוק כי אפילו השוואות קרובות יותר יעוררו תרעומת וד"ל, אבל כל זה אינו מועיל כי הרי עכשיו מדובר בו וממילא זה אחרת לגמרי מאשר כמדובר באחרים ומה השייכות של ההשוואה בכלל...
ובאמת מה יעזור לגרד"א ספקטור כל הצדקות יראת השמיים שחזה בה כל מי שזכה להכירו, מה יעזור לו גדלותו ושקידתו המופלגת בתורה, מה יעזור כל זיכוי הרבים בפועלו הדגול לאורך שנים, הרי אנחנו יודעים היטב מה שלימדונו חז"ל, ג' שאלות שואלין את האדם כשמגיע לפני בית דין של מעלה: אפשר ביסטו געווען א מזרחניק? און וואסער צעטעלע האסטו אריינגעווארפט אינעם קלפי? און צי דיין יארמלקע איז געווען שווארצע אדער פארביקע חס ושלום?

(ואולי השאלה האחרונה לא טובה כל כך, מצורף תמונת הרב הנפטר זצ"ל [באמצע])

111.jpg (47.64 KiB) נצפה 6777 פעמים

[מקורות]

אינני מכיר את הרב או את ספריו, אבל אני מניח שאם מישהו שואל שאלות בכל נושא שהו, חייבים לבאר לו מהו דעת תורה בעניין.

אבל אני כן הכרתי את האפיקורס חיים פוטאק, ואינני יודע מי התיר לקרוא את ספריו.

[מחשבה אחת]

תיתי ליה לר' תוכ"ד על שבזמן היעדרותו מן הפורום למד יידיש מהוקצעת כדבעי. דבריו יפים.
מדברי התוכן לא ברור אם שמו של הספר בעייתי או הנושא שבחר, ואם תמצי לומר שהנושא בעייתי - לא נתברר מדוע.
וכן לא הבנתי מה הנפק"מ בין שו"ת סמס למאות ספרי שו"ת של הגר"ח קניבסקי.

[תוכן]

איני רוצה להכביר במילים, אבל האשמה שלך חסרת כל בסיס. אין לי שום תחושה של "אונזערער". יש לי קשרים טובים עם הרבה מהציבור הד"ל ואף שיתפתי איתם פעולה בכל מיני יוזמות. הם מבקרים אותי בביתי, ואני מבקר אותם בביתם. ורובם ככולם אהובים עלי עד לאחת.

הביקורת שלי ברורה, והיא, שיש נושאים שאם צריכים לדון בהם מן הראוי לעשות כן בצנעה, ולא לפרסמם בראש כל חוצות כאילו שהדבר מצוה רבה למהדרין מן המהדרין.

אין זה קשור כלל אם הרב המפרסם הוא ירא שמים או ת"ח, אין לי שום בעיה להודות שאיני ראוי לנשק עפר רגליו, זה לא הדיון פה. ודי בזה.

(ובמאמר המוסגר, ישנם "רבנים" מציבור הד"ל שמגלים פנים בתורה שלא כהלכה, מסיתים ומדיחים וכיוצא, וגם עליהם לא נסוב הדיון כאן. הצד השוה שבהם, שאם מחפשים דעה ברורה ושכל הישר לא נמצאנה בציבור יקר זה. חבל מאד שזה כך, אבל אכן זה כך.)

[לייטנר]

אינני רואה עניין להתייחס לטיפש שרגע לאחר שהעירו לו על כריכת ציבור שלם (בשל לבוש וכד') בחדא מחתא, הוא מגדיר שכלל לא ניתן למצוא בציבור הנ"ל דעה ברורה ושכל ישר.
נו, העיקר שלו יש דעה ברורה ושכל ישר...

אחר שהועלתה תמונה של הרב ספקטור זצ"ל וכבר דובר אודותיו מעט, אוסיף הספד אודותיו מאדם שהכירו כשהיה רב היישוב נוקדים:

בס"ד
ערב סוכות תשע"ד
הרב דוד ספטור זצ"ל
התבשרנו אתמול בבשורה הנוראית על פטירתו של רב הישוב לשעבר והתמלאנו בצער עמוק ובעצב רב , כל מי שהכיר אותו ידע שזהו אחד מלו' צדיקים רב גדול בתורה והלכה שכל חייו היו תורה ואמונה וגמילות חסד עם הבריות .
היכרתי את הרב דוד ספקטור זצ"ל לפני כ20 שנה כשהגיע לישיבת מרכז הרב לנסות לגייס גרעין משפחות שיגיע לחזק את הישוב שמנה אז כ50 משפחות ובקושי היה מנין בשבת.
הרב הגיע לפגישות רבות עד שהצליח לארגן קבוצה ראשונה של משפחות ובתנאי שיהיו לפחות 10 משפחות ,במפגש האחרון לפני ההחלטה לעליה לישוב היו רק משפחות בודדות שהסכימו להגיע ובאותו יום הרב הגיע לפגישה ואמר הייתי היום כל היום בכותל בתפילות להצלחת הישוב ,באותו מעמד הודיעו רק 4 משפחות שיגיעו לישוב והחלטנו לעלות בכל זאת ,בתוך כשבועיים הצטרפו כל שאר המשפחות ובקיץ עברנו לנוקדים 10 משפחות של זוגות צעירים מישיבות שונות ,המהלך לקח כשנתיים ונחל הצלחה רבה כשהישוב הגיע לכ80 משפחות .
הרב חי בישוב תוך הקרבה אישית עצומה ,עם ילדים בגיל מבוגר יחסית שלא היו להם כמעט ילדים בני גילם ,הרב עזב את משפחתו בהולנד משפחה אמידה ועלה לארץ בגיל צעיר ולמד בישיבת מרכז הרב ,הרב עזב את מגוריו עם חברים מסוגו שגדלו איתו בישיבה ועבר עם משפחתו לנוקדים לסביבה בה אין לו תנאים מינימליים ולא חברים טבעיים מסוגו והכל במסירות נפש למען מטרה עצומה אותה ראה כשליחות ,חיזוק הישוב ורבנות בישוב מעורב.
הרב פעל במרץ רב להקמת המקווה נשים בישוב והיה גאה ברמת המקווה הלכתית ובפאר היחסי בביקורי ההיכרות עם הישוב הרב היה מראה קודם כל את המקווה.
הרב הקים את הערוב לישוב וחיבורו לכפר אלדד למנוע חילול שבת מההולכים ברגל .
הרב טיפל באופן אישי במשפחות נזקקות ודאג למחסורם מבלי שיחשבו שהם מקבלים תרומות. הכיר כל משפחה בישוב באופן אישי ודאג לטפל בבעיות אישיות ומשפחתיות שנתקל בהם .
הרב לא היה צבר מחוספס והיה קצת חריג בנוף הישוב גם בלבושו הרבני ולמרות דמותו הרבנית הרב התחבר עם כל סוגי האוכלוסייה בישוב והיה מדבר עם כל אחד בשפתו בשמירות ובמשחקים ,ומעורב בדעת עם הבריות כך היה הרב מכיר ויודע את כולם ביתו היה פתוח לרווחה לכל תושבי הישוב ולכל אורח באשר הוא.
הרב היה בתפקידו במשרה מלאה 24 שעות ביממה ועסק בכל צרכי הדת בישוב היה מזרעו של אהרון הכהן אוהב שלום ורודף שלום ומשכין שלום בין כל אדם ואדם,בסבלנות אין קץ ובחיוך תמידי מאיר פנים היה הרב יושב שעות עם תושבים בנסיון לפתור את המחלוקות.
לצערי גם הרב ספג עלבונות אך היה מהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"
לראות את הרב בחיי היום היה שיעור בבין אדם לחבירו ושעור במידות ענווה עצומה ,צניעות ופשטות אישית ומשפחתית,הרב חף מכל גאוה וברח מהכבוד חלק כבוד רב לכל אדם,כשהגיע רב אורח לישוב הרבה חלק לו כבוד רב כאילו היה רבו, נמנע מהנאות העולם הזה והיה נדמה שהשינה והאכילה היו בשבילו כורח .הרב היה מופת לסובלנות וסבלנות עד אין קץ לכל פונה ולכל נושא הדורש טיפול בישוב גם כשהיה צריך להעיר למישהו הרב היה מדבר אתו בזהירות רבה ומסביב לנושא שלא יחשוב לרגע שהרב מותח עליו ביקורת .
בשנים הראשונות החזקנו מנין מצומצם מאוד שבקושי התקיים והיו שהציעו לבטל את המנין ולהתפלל בעיר או בישוב אחר והרב התנגד בכל תוקף ואף פעם לא התיאש ולא ויתר על התפילה בישוב ועל המנין עד שיגיע העשירי כך בכל נושא בו עסק. בשנים הראשונות מדי שבוע העביר את השיעור השבועי גם עם תושב אחד או שניים לא ויתר ולא התייאש שנים רבות עד שגדל הישוב .
הרב פעל בנושאים רבים לפיתוח הישוב והיה מעורב בכל הנושאים בישוב גם אלו שאינם צורכי הדת היה מעורב במזכירות ובבניה החדשה ודאג לנושאים רבים.
הרב מנע מחלוקת בכל מחיר גם בויתורים רבים ובביטול של דברים שהיו עלולים לגרום למחלוקת או שחשש שיביאו לידי מחלוקת .

[המעיין]

אולי אחרי הדיון המרתק הזה בשמות ספרים מישהו יביא קצת תשובות מתוך הספר עצמו?

[רציני]

אולי אחרי הדיון המרתק הזה בשמות ספרים מישהו יביא קצת תשובות מתוך הספר עצמו?

מתוך עיטורי כהנים 97 פסק מעניין שדוקא אי קביעת נוסח אחיד בבית הכנסת שלו גורם לשלום.

עטורי כהנים.PDF

(1.5 MiB) הורד 138 פעמים

דרך אדב באורוגואי לפני בערך 100 שנה היה רב בשם דוד ספקטור ואולי היה רפורמי