פורום אוצר החכמה

כתב הנצי"ב בהעמ"ד במדבר יג כ:

"אמרו במדרש פרשת כי תשא דלא שבר משה את הלוחות ע"פ דבר ה' עד שראה בעיניו את העגל ומחולות"

האם יש מי שמכיר מקור קדום יותר למאמר זה לפני ביאור הגר"א?

עיין אג"מ יו"ד א רכג ואו"ח ג נ שהשואל הביאו בשם העקרים/העקידה ומש"כ ע"ז הרמ"פ.

כן הוא במדרש רבה שמות כי תשא פר' מו. [לא באותו נוסח ממש].

אולי קצת יותר ביאור מה ייחודי במשפט זה? הרי כך כתוב בפסוק, שהשליך מידיו את הלוחות משראה את העגל ומחולות.
ומה פירוש בדבר ה', הוא נצטווה לשוברם? הרי זהו אחד מהדברים שעשה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום, ודרשו ייש"כ ששיברת.

אני חושב שהכוונה בדבר ה' היינו לא שהיה ציווי על זה כי וודאי לא היה ציווי. אלא דבר ה' שאמר לו לך רד כי שיחת עמך. ואם כן הרי ידע כבר שחטאו ובכל אופן לא שיבר אלא ירד עם הלוחות ולא שיברן עד שראה בעיניו את העגל ומחולות כמבואר בכתוב.

עתה הבינותי, תודה.

ייש"כ!
ממש בטרם ייקראו ואני אענה.