פורום אוצר החכמה

כולם יודעים ומכירים את המחלוקת הגדולה נגד תנועת החסידות. כולם יודעים שהיו מגדולי ישראל שיצאו נגדה בחרמות חמורות, וכולם גם יודעים שעם הזמן השתכחה המחלוקת, ועדיין איש נוהג במנהג אבותיו, חסידים ומתנגדים. אבל יש הרבה שלא יודעים, שמחלוקת דומה בחריפותה התרחשה נגד תנועת המוסר – ואולי חריפה אפילו יותר. בענין הזה זה נראה כאילו היום כולם מבינים את הצורך בתנועת המוסר, ואין מבינים למה ירצה מישהו להתנגד לה. אך האמת היא, שהמחלוקת הזו כמעט ופילגה את היכלי התורה באותם ימים.

למה ירצה מישהו להתנגד לה, על זאת לא נאריך – מחמת קוצר היריעה. אך כדי שפרק חשוב זה בהיסטוריה היהודית הישיבתית לא ישכח וישקע בתהום הנשיה, נזכיר כאן כמה דברים אודותיו בקצרה.

בקרב הרבנים שהתנגדו לתנועת המוסר באירופה ישנם שמות המקובלים בידינו כגדולי עולם. ביניהם למשל רבי חיים מוולוזי'ן זצ"ל, שאף כתב על כך שער מיוחד בספרו 'נפש החיים'; רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל; החזון איש זצ"ל ועוד. ומלבד שני גדולי עולם אלו, נמנה עוד כמה וכמה שמות של גדולי ליטא באותו הזמן שהתנגדו: ג) רבי צבי הירש רבינוביץ, בנו של רבי יצחק אלחנן. רבה של קובנא, רבי לייב שפירא. ד) רבה השני של קובנא, רבי יצחק אביגדור. ה) רבה של ינובה, רבי יהושע העשיל. ו) רבה של רוסיין, רבי אברהם שמואל. ז) רבה של בויסק, רבי מרדכי עליאשברג. ח) רבה של סלנט, רבי ישעיה. ט) המקובל רבי זלמן זאגרר, תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין. ט) רבי מאיר פיימר, בנו של רבי יוסף פיימר, רבה של סלוצק. י) רבה של זאגר, רבי צבי הירש ברוידא. יא) רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז'. יב) רבה של מערטש, רבי יהודה הלוי ליפשיץ. יג) רבה של ינובה, רבי חיים סגל. יד) רבה של וועקשנה, רבי אבא יעקב הכהן ברוכוב. טו) רבה של ריטובה, רבי אברהם אהרן הכהן בורשטיין. טז) רבה של קורשאן, רבי משה שמואל שפירא. יז) רבה של קלם, רבי צבי יעקב אופנהיים. ועוד ועוד.

והנה כמה מהביטויים החריפים שפירסמו חלק מהרבנים הללו ב'גילוי דעת' שהוציאו נגד תנועת המוסר: "מתעטפת באהבת תורה ויראת שמים... לאחוז עיניים... לשבש את הדעות הישרות אשא נחלנו מאבותינו", "מוסר הבלים שהמציאו", "המתמיהים והמשניאים יראת ה'... שונאים לכל אשר לא ילך בדרכיהם ולא יחשב כמוהם", "ליבם ריק מתורה ונבוב... ופתוח אל מוסרם המזויף", "ריקי המוח, נבובי הלב".. "רבים חללים הפילה שיטתם המטופשת", "תורת מות ולא תורת חיים", "דעותיהם משובשות", "חניפי תורה", ועוד ועוד כינויים וחרמות שונים ומשונים.



הנה כי כן, למדנו לדעת על פרק חשוב זה, אשר גדולי ישראל רבים שללו את שיטת המוסר מכל וכל. וטענותיהם רלוונטיות לחלוטין גם בימינו.
-----
עדכון: מקור אתר כיכר השבת.

ישועה בקרוב כתב:הנה כי כן, למדנו לדעת על פרק חשוב זה, אשר גדולי ישראל רבים שללו את שיטת המוסר מכל וכל. וטענותיהם רלוונטיות לחלוטין גם בימינו.

מה למדנו? עיקר הנחת, את טענות המתנגדים.

מה הטעם להאריך בשמות ובביטויים חריפים ולקצר בגופו של דבר?

-

היכן ניתן לראות את "גילוי הדעת" בשלמות?

גם זו לטובה כתב:היכן ניתן לראות את "גילוי הדעת" בשלמות?

כל הכתבים, בעד ונגד תנועת המוסר, נדפסו בספר 'פולמוס המוסר' מאת הרב דב כ"ץ
http://www.hebrewbooks.org/7265

ר' חיים מוולוזין התנגד לתנועת המוסר? זה בערך כמו להגיד שהרמב"ם התנגד לחסידות ולבעש"ט.

צופר הנעמתי כתב:

ישועה בקרוב כתב:הנה כי כן, למדנו לדעת על פרק חשוב זה, אשר גדולי ישראל רבים שללו את שיטת המוסר מכל וכל. וטענותיהם רלוונטיות לחלוטין גם בימינו.

מה למדנו? עיקר הנחת, את טענות המתנגדים.

מה הטעם להאריך בשמות ובביטויים חריפים ולקצר בגופו של דבר?

אפילו לא אחת מטענות המתנגדים, אלא קטעי משפטים ממכתבי התנגדות.

זה מה שקורה כשמעתיקים מעתון.

מן הראוי לציין מהי "תנועת המוסר" או "שיטת המוסר" שהחכמים יצאו כנגדו, כי אחרת יתקבל רושם שחכמים אלו יצאו כנגד לימוד המוסר בכלל ח"ו. ומן הראוי עוד לציין שההכרעה היתה שלא כחכמים הנ"ל, ותנועת המוסר התקבלה בעולם התורה כשמהו חיובי וחיוני.

תוכן כתב: ומן הראוי עוד לציין שההכרעה היתה שלא כחכמים הנ"ל, ותנועת המוסר התקבלה בעולם התורה כשמהו חיובי וחיוני.

ומן הראוי גם כן לציין שלאחר ב' דורות נתבטלה שיטת המוסר כהנהגה כללית ע"י החזו"א והגרא"מ שך [ובמידה מסוימת אף הג"ר יחזקאל לוינשטיין שהמוסר שלו היה מוסר של יראה ולא פשפוש בכוחות הנפש].

כמו שהזכירו למעלה, הרוצה לדון בנושא מן הראוי לו לכתוב מאמר שמדבר על הנושא הנידון, ולא לכתוב סתם רשימת שמות.
במאמר כזה כמובן, כדבריכם, צריך לבאר את העניין באר היטב.

אוצר החכמה כתב:כמו שהזכירו למעלה, הרוצה לדון בנושא מן הראוי לו לכתוב מאמר שמדבר על הנושא הנידון, ולא לכתוב סתם רשימת שמות.
במאמר כזה כמובן, כדבריכם, צריך לבאר את העניין באר היטב.

הנה המאמר

viewtopic.php?f=7&t=5978&hilit=

לדעתי האישית, השינוי העיקרי אינו בגלל ביטול שנעשה ע"י הגדולים (הרב שך התנגד לתנועת המוסר??), אלא שהרבה תלוי בשינוי הכללי שקרה בדעות בני האדם, והרבה דברים שהיו יפים לשעתם אינם מובנים לבני דורינו, וכשם ש(חוץ מדאעש) אין היום תנועות אידיאולוגיות הסוחפות בני נוער בהרבה תחומים כפי שהיה באותה תקופה, גם הרבה מהדברים עליהם דברו אז לא מתאימים לציבור של היום.

אוצר החכמה כתב:לדעתי האישית, השינוי העיקרי אינו בגלל ביטול שנעשה ע"י הגדולים (הרב שך התנגד לתנועת המוסר??), אלא שהרבה תלוי בשינוי הכללי שקרה בדעות בני האדם, והרבה דברים שהיו יפים לשעתם אינם מובנים לבני דורינו, וכשם ש(חוץ מדאעש) אין היום תנועות אידיאולוגיות הסוחפות בני נוער בהרבה תחומים כפי שהיה באותה תקופה, גם הרבה מהדברים עליהם דברו אז לא מתאימים לציבור של היום.

הרב שך כמובן לא התנגד לדרך המוסר במודע, אבל כל הוראותיו והנהגותיו של שקיעות בלימוד וחצי שעה של מוסר, והשמועות בשמו נגד שיטות המוסר של הרב דסלר ועוד, וכן שיחות המוסר שלו שהם בדרכו המוסרית של החפץ חיים בערך הם שלילה מוחלטת למה שתנועת המוסר באה לחולל.

סכינא חריפא כתב:

תוכן כתב: ומן הראוי עוד לציין שההכרעה היתה שלא כחכמים הנ"ל, ותנועת המוסר התקבלה בעולם התורה כשמהו חיובי וחיוני.

ומן הראוי גם כן לציין שלאחר ב' דורות נתבטלה שיטת המוסר כהנהגה כללית ע"י החזו"א והגרא"מ שך [ובמידה מסוימת אף הג"ר יחזקאל לוינשטיין שהמוסר שלו היה מוסר של יראה ולא פשפוש בכוחות הנפש].

נראה שיותר נכון לומר שתנועת המוסר התקבלה אבל בצורה מתונה יותר. עובדה שבכל הישיבות יש סדר מוסר שאז הבחורים אמורים ללמוד ספרי מוסר בשפתים דולקות.

תוכן כתב:נראה שיותר נכון לומר שתנועת המוסר התקבלה אבל בצורה מתונה יותר. עובדה שבכל הישיבות יש סדר מוסר שאז הבחורים אמורים ללמוד ספרי מוסר בשפתים דולקות.

שכחת מה שכתבת מקודם?

תוכן כתב:מן הראוי לציין מהי "תנועת המוסר" או "שיטת המוסר" שהחכמים יצאו כנגדו, כי אחרת יתקבל רושם שחכמים אלו יצאו כנגד לימוד המוסר בכלל ח"ו.

סליחה על הבורות, אבל כמדומני שלימוד מוסר בשפתים דולקות כחלק מהסדרים הוא חידוש של תנועת המוסר

בברכה המשולשת כתב:סליחה על הבורות, אבל כמדומני שלימוד מוסר בשפתים דולקות כחלק מהסדרים הוא חידוש של תנועת המוסר

אכן כן, אבל לומר שזוהי ממהויותיה של תנועת המוסר הוא כאילו לומר שחידושה של תנועת החסידות הוא לאכול קוגל בשבת.

אולי כדאי למנות, אפוא, את חידושיה המהותיים של תנועת המוסר ולבדוק את שיחותם ויישומם בישיבות בדורותינו

סכינא חריפא כתב:

תוכן כתב:נראה שיותר נכון לומר שתנועת המוסר התקבלה אבל בצורה מתונה יותר. עובדה שבכל הישיבות יש סדר מוסר שאז הבחורים אמורים ללמוד ספרי מוסר בשפתים דולקות.

שכחת מה שכתבת מקודם?

תוכן כתב:מן הראוי לציין מהי "תנועת המוסר" או "שיטת המוסר" שהחכמים יצאו כנגדו, כי אחרת יתקבל רושם שחכמים אלו יצאו כנגד לימוד המוסר בכלל ח"ו.

כנראה שלא הובנתי אז אסביר את עצמי שוב. לעולם היו ספרי מוסר בכלל ישראל, מן ספר משלי ועוד לפניו. בא ר' ישראל סלנטר וחידש דרך איך ללמוד מוסר, דהיינו שתיאר גישה קונקרטית איך ראוי ללמוד כדי שהאדם ישפר מידותיו. השיטה כוללת בעיקר שלשה דברים (כך שמעתי ממורי הרה"ג ר' אברהם גורביץ שליט"א), א' לימוד בהתלהבות ובניגון, ב' זמן מסוים ללימוד, ג', מקום מסוים מה שנקרא בית המוסר. באו תלמידיו וקבלו, פתחו ופרסמו שיטתו. באו חכמים אחרים והתנגדו לשיטה זו. אחרי שכוך הסערה התברר שהתקבלה שיטת ר' ישראל, למשל לימוד בשפתים דולקות וסדר מסוים, אבל בצורה מתונה יותר, למשל לא מקדישים לזה חדר מיוחד.

חוששני שתאלץ לשמוע מספר הרצאות של ר' בנימין בראון viewtopic.php?f=7&t=5978&hilit=#p164886

בברכה המשולשת כתב:אולי כדאי למנות, אפוא, את חידושיה המהותיים של תנועת המוסר ולבדוק את שיחותם ויישומם בישיבות בדורותינו

הבעיה היא, שגם ב'תנועת המוסר' ישנם דרכים שונים זה מזה בתכלית השוני [לדוגמא: סלבודקה לעומת נובוהרדק].

ולדוגמא, אם יבוא מישהו ויאמר שהחסידות חידשה את ענין ההתבודדות, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו בעבור זה לא הגיע הבעש"ט, [ואילו היה בברסלב היה נגעל...] רק אחד מהחסידיות קידשה את ענין ההתבודדות והפכוה ליסוד היסודות.
וה"ה במושגי הבטחון של נובוהרדוק. והמבין יבין.

תוכן כתב:לעולם היו ספרי מוסר בכלל ישראל, מן ספר משלי ועוד לפניו. בא ר' ישראל סלנטר וחידש דרך איך ללמוד מוסר, דהיינו שתיאר גישה קונקרטית איך ראוי ללמוד כדי שהאדם ישפר מידותיו. השיטה כוללת בעיקר שלשה דברים (כך שמעתי ממורי הרה"ג ר' אברהם גורביץ שליט"א), א' לימוד בהתלהבות ובניגון, ב' זמן מסוים ללימוד, ג', מקום מסוים מה שנקרא בית המוסר. באו תלמידיו וקבלו, פתחו ופרסמו שיטתו. באו חכמים אחרים והתנגדו לשיטה זו. אחרי שכוך הסערה התברר שהתקבלה שיטת ר' ישראל, למשל לימוד בשפתים דולקות וסדר מסוים, אבל בצורה מתונה יותר, למשל לא מקדישים לזה חדר מיוחד.

כבודו של הגר"א גורביץ במקומו מונח, אבל כנראה לא דרך במפתן ה'מוסר' הסלנטרי ואף בספרים העוסקים ב'תנועת' המוסר [דוגמת ספרי הרב כ"ץ].
ג' דברים הנ"ל הם רק פרטים 'איך' ללמוד מוסר, אבל תנועת המוסר של רי"ס לא היתה שקידה בהתלהבות בספר חובות הלבבות למשך זמן מסוים במקום מסוימת, אלא גישה מהפכנית בדרך חייו של האדם, ואיך יביט על העולם ועל מהות חייו וכו', וכמו"כ התעמקו תלמידיו [זה בכה וזה בכה. וכאצל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיו לגבי יסודות החסידות] לדעת מהי העצה היעוצה ללחום מלחמת היצר כדרך החיים [שמירת סדר- קלם, גדלות האדם-סלבודקא, שפלות האדם...[גדלות הבורא]-נובוהרדוק, וכו']. עי' בספרי הרב דב כ"ץ ותמצא נחת.

שש משזר כתב:

בברכה המשולשת כתב:אולי כדאי למנות, אפוא, את חידושיה המהותיים של תנועת המוסר ולבדוק את שיחותם ויישומם בישיבות בדורותינו

הבעיה היא, שגם ב'תנועת המוסר' ישנם דרכים שונים זה מזה בתכלית השוני [לדוגמא: סלבודקה לעומת נובוהרדק].

ולדוגמא, אם יבוא מישהו ויאמר שהחסידות חידשה את ענין ההתבודדות, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו בעבור זה לא הגיע הבעש"ט, [ואילו היה בברסלב היה נגעל...] רק אחד מהחסידיות קידשה את ענין ההתבודדות והפכוה ליסוד היסודות.
וה"ה במושגי הבטחון של נובוהרדוק. והמבין יבין.

ייש"כ. הדרכים השונות בעולמה של תנועת המוסר ידועות לי (וב"ה את הספר תנועת המוסר למדתי). כוונתי היתה כמובן שיש לבדוק את חידושיהן המותיים של כל אחת מהדרכים בתנועת המוסר ואת השפעתן בדורותינו

בברכה המשולשת כתב:כוונתי היתה כמובן שיש לבדוק את חידושיהן המותיים של כל אחת מהדרכים בתנועת המוסר ואת השפעתן בדורותינו

כמעט כלום.
אפס נשאר מתנועת המוסר [למעט אולי סלבודקה], כ"א התקנה ללמוד קצת מוסר בכל יום כחלק מסדרי הישיבה.

שמעו נא אחי, אין לי זמן אצלי להרצאות ולמוספים שונים באופן כללי, על אחת כמה וכמה עכשיו בזמן ערב חג.
אם יואיל מאן דהוא להגדיר הגדרה ברורה ותמציתית לשיטה, יהיה הדבר לתועלתי ולתועלת הדיון. (שכן נראה שאין הסכמה בעניין בין משתתפיו)

כתוצאה מהבנתי המעורפלת בתנועת המוסר, לעתים מתחלף לי ענייניה עם עניין החסידות, וזה כנראה בגלל כל הקטע עם ההתלהבות וההסתכלות על החיים כמירוץ שמתחדש בכל רגע.

שש משזר כתב:

בברכה המשולשת כתב:כוונתי היתה כמובן שיש לבדוק את חידושיהן המותיים של כל אחת מהדרכים בתנועת המוסר ואת השפעתן בדורותינו

כמעט כלום.
אפס נשאר מתנועת המוסר [למעט אולי סלבודקה], כ"א התקנה ללמוד קצת מוסר בכל יום כחלק מסדרי הישיבה.

למה תמיד בורות אוחזת בעקב היהירות?

השפעתה וחותמה של תנועת המוסר על עולם הישיבות היא גדולה , הרבה יותר ממה שניתן להתרשם מקופיא. ערכי התנועה הוטמעו במידה רבה במחזור הדם של הישיבות.

למשל:

כל האלול שקיים בישיבות הק', כששיאו הוא הימים הנוראים, זו תוצאה של תנועת המוסר. (כמדמוכח בהשוואה למקומות אחרים).
כל היחס של בן אדם לחבירו, וכל המושג של "מידות" כנתון שמשפיע על הערכה של בן אדם, הוא תוצאה ישירה של תנועת המוסר, כיום ת"ח מופלג ומושחת במידותיו, אינו זוכה להערכה שזכה לה לפני תנועת המוסר, (ככלל הציון ב"מידות" עלה דרגה משמעותית, למשל בשידוכים), שום ת"ח לא יעשה חתונה עד ארבע בבוקר ע"ח השכנים, או ידליק חבית שמן על הכביש (לכבוד רשב"י כמובן) וישאיר את הפיח והלכלוך ברשות הרבים. כל הדברים הללו הם תוצאה ישירה של תנועת המוסר. (כדמוכח וכו').

[לגבי הרב שך, מה לעשות שהוא עצמו לא ראה את זה כך, אדרבה במכתביו המפורסמים הוא כותב שכיום שגם מתנגדי המוסר יודו בחיוב של לימוד המוסר וכו', והוא בודאי לא ראה את עצמו כממשיך של המתנגדים, ופשוט שתנועת המוסר היא רחבה וכוללת כבר מראשיתה גוונים רבים וכו' וכו' ].

יעויין במאמר: החזק במוסר אל תרף, בתוך כתב העת : מורשתנו , 13: 157-162, תשנ"ט, 1999

דברי אי"ס אמת, אין ספק כי תנועת המוסר הותירה חותם. אבל (כדרך כל תנועה רעיונית הנטמעת בציבור הרחב) החותם הנותר הוא בבואה דבבואה של הרעיונות המקוריים -- אנשי המוסר המובהקים שמו דגש על מידות, בין-אדם-לחברו, ועבודת הלב הרבה הרבה מהמקובל בזמננו, גם תוך כדי המעטת ערכים שהיו אז (ועודם היום) משמעותיים ומרכזיים בעיני בני התורה. הזלזול בפרומקייט, (עם ובלי מרכאות) והביקורת על הקפדה בדקדוקי הלכה כשאינם באים מתוך כנות דתית אלא כמלומדה, אין להם זכר (ולמטה מזה) בציבור בני הישיבות בזמננו, ואכה"מ לדון בסיבות התפתחות מגמה זו.

להמחשה, נוכחתי לפני שנים (בכולל בארה"ב) בדיון על חלב הקאמפעניס. אחד הנוכחים, ר"מ בישיבה גדולה באותו המקום, דבר בפאתוס על מי ששותה חלב כזה שהרי הוא כמי שמסתובב ברחוב עם שלט גדול "אינני בעל נפש" (ברוח דברי האג"מ בענין), והזכיר לי דברי חכם אחד מדורות תלמידי בעלי המוסר שהעיר פעם (בביקורת, כמובן) על זה שכהיום (בחוגים אליהם התייחס) כל בחור בר-מצוה שרואה במשנ"ב "בעל נפש יחמיר", בטוח שהכוונה אליו (וגם מחנכיו מעודדים אותו להתנהג כך).

כהמשך לדברי ברזילי דוד שלי סיפר שפעם ראה במקוה אדם שמשפריץ כמות מכובדת של דאודרנט לבית שחיו תוך כדי תלונה שהדורות הקודמים לא ידעו מה זה מסירות נפש על תורה.

איש_ספר כתב:

שש משזר כתב:

בברכה המשולשת כתב:כוונתי היתה כמובן שיש לבדוק את חידושיהן המותיים של כל אחת מהדרכים בתנועת המוסר ואת השפעתן בדורותינו

כמעט כלום.
אפס נשאר מתנועת המוסר [למעט אולי סלבודקה], כ"א התקנה ללמוד קצת מוסר בכל יום כחלק מסדרי הישיבה.

למה תמיד בורות אוחזת בעקב היהירות?

השפעתה וחותמה של תנועת המוסר על עולם הישיבות היא גדולה , הרבה יותר ממה שניתן להתרשם מקופיא. ערכי התנועה הוטמעו במידה רבה במחזור הדם של הישיבות.

למשל:

כל האלול שקיים בישיבות הק', כששיאו הוא הימים הנוראים, זו תוצאה של תנועת המוסר. (כמדמוכח בהשוואה למקומות אחרים).
כל היחס של בן אדם לחבירו, וכל המושג של "מידות" כנתון שמשפיע על הערכה של בן אדם, הוא תוצאה ישירה של תנועת המוסר, כיום ת"ח מופלג ומושחת במידותיו, אינו זוכה להערכה שזכה לה לפני תנועת המוסר, (ככלל הציון ב"מידות" עלה דרגה משמעותית, למשל בשידוכים), שום ת"ח לא יעשה חתונה עד ארבע בבוקר ע"ח השכנים, או ידליק חבית שמן על הכביש (לכבוד רשב"י כמובן) וישאיר את הפיח והלכלוך ברשות הרבים. כל הדברים הללו הם תוצאה ישירה של תנועת המוסר. (כדמוכח וכו').

[לגבי הרב שך, מה לעשות שהוא עצמו לא ראה את זה כך, אדרבה במכתביו המפורסמים הוא כותב שכיום שגם מתנגדי המוסר יודו בחיוב של לימוד המוסר וכו', והוא בודאי לא ראה את עצמו כממשיך של המתנגדים, ופשוט שתנועת המוסר היא רחבה וכוללת כבר מראשיתה גוונים רבים וכו' וכו' ].

ולמי שלא הבין:
תנועת המוסר השפיעה מאוד על עולם הישיבות, והראייה לכך היא ההשוואה ל"מקומות אחרים" שלא נחשפו לתנועת המוסר [למשל יוצאי מגרב ובני הפלאשמורה]. דוגמא: שום תלמיד חכם מעולם הישיבות לא יעשה חתונה עד ארבע בבוקר על חשבון השכנים ואילו ת"ח מקהילת ביתא ישראל כן יעשה. שום ת"ח ליטאי לא ישאיר פיח על הכביש ואילו ת"ח מהעדה הדרוזית כן ישאיר. כל הדברים האלו הם תוצאה ישירה של תנועת המוסר.

הפלשמורה/ביתא ישראל/קוצ'ינים/ג'ארמוקלים/אנוסי משהד/ קווקזיים הרריים/בני שבט דן/ בני מלכות שבא/ כוזריים, וסליחה אם שכחתי מישהו. כל אלה לא היו צריכים בכלל את תנועת המוסר. השחיתות הציבורית והפרטית, עליה הצביע הגרי"ס בתעמולת הפצת המוסר, היו רק אצל ליטוואקים משומדים עם צלם בלב.

אי"ס
אינני יודע אם אתה צודק כאן
וכי הכנסת ספר תורה לא מפריעה לשכנים? ב8-9 בערב כשהילדים ישנים מוזיקה בקולי קולות
או שאנחנו סוברים שצרכי דת זכאים להפרעה לשכנים (ומהם צרכי דת זה כבר עניין אישי) או שלא

יורד ומתעה כתב:כתוצאה מהבנתי המעורפלת בתנועת המוסר, לעתים מתחלף לי ענייניה עם עניין החסידות, וזה כנראה בגלל כל הקטע עם ההתלהבות וההסתכלות על החיים כמירוץ שמתחדש בכל רגע.

חושבני שההשפעות אותם כתבתו למעלה. הינן אכן תוצאה משיטת החסידות [או עכ"פ בעיקר] ולאו דווקא מהמוסר.

אי"ס
במחכ"ה לא צדקת.

א' - אתה מדבר על דברים פרטיים וקטנוניים שנשארו כ'שיריים' מתנועת המוסר והמהפיכה שעשתה [לפני השואה], ואני אמרתי איזה השפעה יש לה כהיום על חיי היום יום של עולם הישיבות ועדת ליטא. וע"ז התשובה: כמעט אפס. אם יש מושג כא-ל-ו-ל בעולם הישיבות, הרי זה דומה ל'טיש' חסידי בזמנינו. כלומר, רק כמה דברים [ובעיקר חיצוניות. ומושג כא-ל-ו-ל ג"כ חיצוניות. תנועת המוסר היתה משנה את האדם לגמרי, ולא סתם הוסיפה מושג כאלול] שאינם מצביעים על כוחה של התנועה בזמנינו.

ב' - הבין אדם לחבירו, המידות, עליהם הצבעת, הם לאו דוקא תוצאה מעולם המוסר. זה יותר מזכיר לי את המוסריות של יהדות גרמניה [יעקע בלע"ז]. היינו שהחסידים והספרדים נשתנו בזה מיהודי ליטא וגרמניה כבר הרבה זמן לפני מהפיכת תנועת המוסר. [זה תלוי בעוד כמה דברים, ואכמ"ל וד"ל]. מה שאמרת שזה נתון משפיע על הערכה של הבן אדם, בזה כבר טשטשת את כל הגבולות, כי זה נתון משפיע גם אצל שאר עדות בישראל שלא למדו מוסר בעולם הישיבות הליטאיות, ואין בין זה לתנועת המוסר ולא כלום. גם גויי הארצות מכירים שזה נתון משפיע. גם לפני שרי"ס נולד זה היה נתון משפיע.

ומאידך, גם כיום עיקר העיקרים ביהדות ליטא הוא לקיחת חתן בן תוירה, ומידות היא פלוס ובודאי לא 'ה'עיקר. הייתי אומר שאדרבה, אצל עדות מזרח והחסידים המידות הן הרבה יותר ב'מרכז' מאצל הליטאים. כך שמיניה אדידיה רמי. ואגב, מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א הוא שהחדיר את גודלה של מוסריות [מענטשליכקייט] ובין אדם לחבירו (ומתנגדיו אף השתמשו בזה ככלי ניגוח נגדו, כך שאתה יודע בדיוק עד כמה המוסר תופסת מקום אצל בני ליטא שכביכול לקחוה מתנועת המוסר), ועד עתה מי דיבר ועסק בזה [חוץ מבעלי מוסר עצמם]?!

[הפכים הקטנים שהוספת אינם ראוים לתגובה, וכל בר דעת יודע התשובה עליהם].

איני יודע אם לצחוק או לבכות מדברי מי שמעיז לטעון בימים טרופים אלו - שאש המחלוקת בוערת - שתנועת המוסר הצליחה במה שרצתה ולכן כבר אין צריך אותה כיום, ולא שקודם לכן היה מקום לטענה זו אלא שלפחות הפרהסיה הציבורית לא היתה כזו.
ובכלל אם זו היתה כוונת בעלי המוסר וכי יעלה על הדעת שגדול א' היה מתנגד אליה חלילה?! והדבר ידוע שעיקר חידושה של תנועת המוסר [גם אם יוכיחו באותות ובמופתים שלא זו היתה כוונת מייסדה] היה לראות את עבודת תיקון המידות ומלחמת היצר כערך בפני עצמו ולא כהיכי תמצי לעבודת השם עיין ערך צמח אטלס ולזה התנגדו חכמינו.

אבקש שוב.
תנועת המוסר= הגדר (בלא יותר משני משפטים)

תנועת המוסר קמה עקב מה שהיא ראתה כצמצום היהדות ונסיגה מדרך מקוריותה השלמה. תנועת המוסר רואה ביהדות תורה המשלימה את האדם בכל תחומי החיים: באמונת היהודי וההכרה באלוה, בהשקפת העולם ובמחשבה, בקווי אופי ותכונות נפש, בתיקון גדרי חוק ומשפט. אולם בפועל, יחס ההמונים אל היהדות היה כאל דת פולחנית, העומדת על מספר מסוים של מצוות מקובלות וידועות, ועבירות מקובלות וידועות. חלקים גדולים מן התורה העוסקים בתיקון המידות וביחסים שבין אדם לחברו הושמטו והוזנחו, אף על פי שהם משמשים כבסיס לכל המצוות והמעשים. גם עיקר תלמודו של העם היה נתון ברובו לאותם דינים ה'דתיים' שבתורה, וכמעט ללא התייחסות לחלקים שלמים בתורה, כגון לימוד ספרי היראה, עבודה על מידותיו של האדם ועיסוק לא רק בצד הטכני של קיום המצוות אלא גם בצד המחשבתי-אמוני שלהן. תנועת המוסר השיבה לתחייה ספרי יראה ומוסר קדמוניים, רעיונות תורניים ומצוות נשכחות, הכניסה אותם לסדר לימודי יומיומי, ויצרה על פיהם שיטה חינוכית מקיפה ורבת גוונים להשתלמות האדם.

ניתן לחלק את יסודות תנועת המוסר לשלושה חלקים: שלמות התורה, המעשים והאדם.

שלמות התורה
תנועת המוסר נלחמה במקיימי מצוות היהדות לחצאין, כלומר בשמירת מצוות ידועות בלבד, ובהפליה בין מצווה למצווה ובין עבירה לעבירה. התנועה לימדה שעל היהודי שומר התורה להרחיב ולהשלים את כל קיום התורה, הן מצוות שבין אדם למקום והן שבין אדם לחבירו, הן מצוות שבמעשה והן במחשבה, באיברים ובחושים. כשם שנזהרים מחילול שבת, איסור חמץ ומאכילת טרפות, כך יש להזהר מכעס ולשון הרע, הלבנת פנים ונטירת איבה, גזל וכו'. כמו שמקיימים מצוות קריאת שמע ותפילה, ציצית והנחת תפילין, תקיעת שופר וארבעת המינים, כך יש לקיים מצוות אהבת רעים ורדיפת צדק, הליכה בדרכי ה' ועשיית הישר והטוב, צדקה, גמילות חסדים וכו'. אם מהדרים במצה שמורה, סוכה נאה ואתרוג מהודר, כמו כן יש לדקדק במסחר הגון, בשיחה מכובדת ומנומסת ובהארת פנים לכל אדם.

שלמות המעשים
תנועת המוסר התנגדה לקיום המעשים והמצוות כ'מצוות אנשים מלומדה' מתוך שגרתיות, ללא כוונה ומחשבה. התנועה קראה למעשים מתוך כנות ואמת, בהירות מחשבה ורגש פנימי.

ר' ישראל מסלנט הביא כדוגמה לחוסר שלמות במעשים, את אותם אנשים העוסקים בחודש אלול בענייני התשובה, אומר סליחות ומתענה, אך מזניח את עיקרי התשובה שהם חרטה על העבר, וידוי וקבלה לעתיד, שבלעדיהן התשובה לא שלימה. כך גם הוא האדם שזהיר מאוד בביעור כל חשש חמץ לפני פסח, ומרבה בניקיון ושטיפת הבית, אך אינו מבטל ומוכר בלב שלם את החמץ הגמור שברשותו, ועובר על הלאו "בל יראה ובל ימצא".

שלמות האדם
תנועת המוסר רואה את מטרתה הסופית של התורה ואת תכליתו של האדם בשלימות האישית: שלימות הדעות והמידות, וחינוך האדם למוסריות. מעלות אלה לא נקנות בלימוד או בהסכמה בלב בלבד, אלא בעמל ובהתאמצות מרבה, עד ההגעה לקניינן המוחלט.

את יסודות אלה לא כיוונה תנועת המוסר רק כלפי המון העם הפשוט, אלא גם לתלמידי החכמים, שגם הם אינם חסינים מפני המידות הרעות, וזקוקים גם הם לעבוד על מידותיהם תדיר, ולהשלים את עצמם מפני דעות משובשות ומעשים רעים.

נאם הרב ויקיפדיה

האם אדם שיזיז מוקצה בפרהסיא אינו מגונה יותר בציבור יראי ה' ממי שמרים יד על חברו בפרהסיא?

יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק

הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה