מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

המיר דתו בגלל שנתערב במחלוקת גדולי ישראל

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15697
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

"סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוגוסט 15, 2011 1:10 pm

זה שנים רבות שמפורסם הסיפור עם ספר נתיבות עולם שחיברו מומר, שבסוף שב בתשובה ותלה את קלקולו בברכה שקיבל בהיותו תינוק מהיעב"ץ וכו'.
מקור הסיפור הוא בקונטרס שי"ל בירושלים תרצ"ד מאת רש"ב שולמן (בזיווגו הראשון חתן של הרב פראנק) ממקורבי הרב קוק. ומשם נפוץ בכל הארץ .
לדבריו את הסיפור הוא שמע מהרב קוק שקיבלו מחותנו האדר"ת.
[גם מימון מספר כעבור שנים שהרב קוק סיפר לו את כל הסיפור, יתכן שכן ויתכן שהוא פשוט קרא את הסיפור בקונטרס של שולמן והוסיף נופך כביכול הרב קוק סיפר לו את הסיפור].
הקונטרס לא מצוי במאגרים האלקטרוניים. אך הוא מצוי מוקלד ברשת. ותחילה נעלה אותו לכאן:
סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה

אלול תרצ"ד


את הסיפור ההסתורי הזה שמעתי מפי רבי ומורי פאר הדור מרן הגרא"י קוק שליט"א מרא דארעא ישראל - שקבל מפי חותנו האדר"ת זצ"ל – במסיבה של רבנים ונכבדי עיה"ק ירושלים ושעשה רושם חזק מאוד על השומעים.

—²–


בשנת ת"ר בערך, הוציא מומר צורר אחד בלונדון ספר נאצה בשם "נתיבות עולם" בחמשה חלקים, שהיה מלא וגדוש דברי שמד ועלילות נשחתות על התורה שבכתב ושבע"פ, על עם ישראל ועל היהדות בכלל בצורה כל כך מנוולת ומעוררת משטמה באופן מזעזע מאד. הספר הזה נדפס בעברית וגם באנגלית וגרם בשעתו תסיסה גדולה ביחוד בקרב יהודי אנגליה, שקראו לאספה רבתי עם בנוכחות השר הצדיק ר' משה מונטיפיורי ז"ל, והוא היה עומד אז בהכנה למסעיו לדמשק לשם הגנה נגד עלילת הדם הידועה, ומשם לרוסיא להגן על אחינו שבמדינה הזאת כלפי הרדיפות הנוראות של הצר הצורר ניקולי הראשון. באספה סוערת זו באו לבסוף לידי החלטה למצוא איש מלומד אחד אשר ישיב מלחמה שערה בעט שנונה ותשובות נצחות לכל הכתוב בספר הטמא "נתיבות עולם" הנ"ל. והוסכם הדבר שר' משה מונטיפיורי בשהותו ברוסיא יחקור מפי חכמי ישראל במדינה זו על איש כזה שאפשר יהיה לסמוך עליו בעבודה כל כך אחראית. ויהי תיכף בבוא מונטיפיורי לשם לקח דברים עם חוגים שונים והחליט לבסוף על הסופר החכם ריב"ל (לעווינזאן) מקרעמעניץ, ומזה נוצר הספר "זרובבל". אחרי עבור משך של שנים נפוצה שמועה כי המשומד מחבר הספר הטמא "נתיבות עולם" חזר בתשובה.
בימים ההם ישב על כסא הרבנות בעיר הורודנה הגאון ר' בנימין דיסקין (אביו של הגאון ר' יהושע יהודה לייב דיסקין זצ"ל, שאור תורתו האירה באחרית ימיו בירושלים). הרב הזה נהג את רבנותו בככוד ובעדינות יוצא מן הכלל. חברי בית הדין של העיר היו יושבים בביתו באופן קבוע, והוקצה להם חדר חיצון ליד החדר מקום מושבו של הרב מרא דאתרא, וכל דבר הקשה במשפטים ובשאלות הצריכים עיון מיוחד היו הדיינים נכנסים בחרדת קודש אל הרב פנימה לשאול ממנו את חות דעתו עליו, ודבריו היו נחשבים בעיניהם כדברי האורים ותומים. זולת אנשי בד"ץ היה כמעט בלתי אפשרי להכנס אליו, כי אם מצאו מקודם רבני הבד"ץ שזהו דבר יוצא מן הכלל.

ויהי היום, ומרכבה התקרבה ועמדה ליד בית הרב ומתוכה יצאה אשה כְּבוּדַה, שעשתה רושם של חשיבות, נכנסה ישר אל בית הרב והציגה את עצמה לפני הבד"ץ כי היא איננה בת מדינה זו, וכי היא גרה בפרוסיא ולרגלי ענין נכבד אחד באה לכאן ויש לה דבר נחוץ מאד לדבר עם הרב. הרב ישב באותה שעה כדרכו לפני שלחן מלא ספרים. האשה נגשה ועמדה מצד השני של השלחן ובהכנעה גדולה בקשה רשות הדיבור לספר לשם מה היא באה. בתחילת דבריה הקדימה, שמקום מגוריה כעת הוא בגרמניא וכי היא נמנית על שלומי אמוני ישראל ומתנהגת בתכלית שמירת קדושת היהדות והמוסר הישראלי. ובלחישה מסרה שהיא האשה הנצבת פה היא בתו של אותו האיש שהיה שנוא בצדק על כלל ישראל, הלא הוא המומר הידוע מחבר הספר הנורא בשם "נתיבות עולם", אשר הרב ידע אודותיו בכל הפרטים. והמשיכה לספר לפניו שבימי שחרותו היה אביה מלמד דרדקי בעירה אחת בליטא וממנה היה מתפרנס בדוחק, פתאום התחילו מרננים עליו שהוא נוהג קלות ראש באיזה ענינים הנוגעים ליהדות, ואעפ"י שהיה מלמד בעל כשרון גדול חדלו ההורים ליתן על ידו את ילדיהם, ובשביל כך נשאר מחוסר לחם, ועניות גרמה לו לאחוז מקל נודד בידו והלך לאשר נשאו הרוח. עברו שנים אחדות והמשפחה חדלה לקבל ממנו מכתבים ולא ידעו לאן פנה. הגיעו שמועות שהוא בלונדון וכי הוא נתחבר אל המסיתים והמיר את דתו, והנה כאשר יצאה המפלצת בצורת הספר הנ"ל נתברר לכל שהמלמד הנ"ל הוא הוא הצורר הנבזה. אמהּ, אשת המומר, שנשארה עגונה עניה, עוררה עליה רחמנותם של אנשים ממכיריה אשר דאגו לגורלה וע"י השתתפות עזרה של נדבות וגמ"ח הקימו לה חנות מכולת שבה מצאה את לחמה. ומפאת היותה אשה צנועה ויראת-אלוקים רכשה לה אהדה רבה אצל רבים מבעלי בתים שבעירה, שנעשו לקוחותיה התמידיים, ומצבה התבסס עד שעלתה ונעשית אמידה ונהלה את ביתה באופן מכובד מאד וחנכה את בתה זו על ברכי היהדות המסורתית, וכאשר הגיעה פרקה להנשא לאיש לקחה האם לה לחתן צעיר יודע תורה ומושלם במעלה, והשתקעו לגור אחרי חתונתם בגרמניא. ובעלות זכר האב על לב הבת היתה נאנחת מעומק לבבה ומשתדלת בכל המאמצים למחקו מזכרונה. והנה ביום בהיר אחד הופתעה הבת ממכתב אחד שקבלה, אשר בפתחו נחשכו עיניה בראותה שהמכתב הזה הוא מאביה המשומד חרפת חייה. בכ"ז הבליגה בכל כחותיה על הגועל אשר הרגישה בכל נפשה. והנה הוא כותב לה כדברים האלה:

בתי היקרה, יודע אנכי את ערכִּי הבזוי ומצבי השפל מאד מאד בעיניך ובעיני כל ישראל. ידעתי את חטאי הנוראים נגד ה' ונגד תורתו ועמו אשר הרביתי לפשוע מזה שנים רבות מימי חיי. אבל דעי בתי שסוף סוף אחרי שצללתי בתהום הטומאה נעור בי הזיק היהדותי שבקרבי ויחל להציקני, והנוחם אוכל את כל תוכי ונפשי עד דכא, אכן אלה האוהבים שלי, המסיתים שהביאוני לידי הירידה הזאת להיות אצלם לכלי שרת לדבר דברי נבלה ותוהו על ה' ועל עמו ועל כל קדשיו, קרבו אותי עד הנה רק להנאתם אולם כאשר הרגישו בי שאינני עוד אותו הצורר ושונא ישראל ואמונתו אשר ראו בי כל הזמן וכי הניצוץ היהודי התלקח בקרבי, התחילו לרדוף אותי ברדיפות אכזריות עד אשר גרשוני מעל פניהם. ועתה הנני זקן וחולה שבור גוף ורצוץ נפש, ואינני יודע למי אפנה לעזרה למצוא מחסה בכדי להניח את ראשי. על כן בעת צרתי שמתי אל לבי לפנות אל מדת הרחמים והחמלה, בתי היקרה, שתואילי לחלצני ולקבלני אל תוך ביתך ולכלכלני באיזה אופן הרצוי לך בשֵֹיבתי השפלה.

המכתב הזה הדהימני מאד, ואחרי שלקחתי דברים עם אישי הרחמן הסכמנו לכתוב לו תשובה בנוסח כזה:

שאנו מסכימים שהוא יבוא אלינו בתנאי שבתחילה יראה להעביר מעליו את הצורה המומרית שלו ויתלבש במלבושי יהודים כמנהג המקום עם חתימת זקן ופאות וגם שלא יהיה לו שום עסק עם אנשים.

כשקבל הזקן את התשובה עשה ככתוב בה עם כל התנאים, ושם לדרך את פעמיו, מרגיש בעצמו שהנהו ככלי מלא בושה וכלימה, נושך את שפתיו מתוך מוסר כליות בכל הדרך ומתאמץ לעצור בעד הדמעות החונקות אותו בפני שאר הנוסעים והיה חש ומרגיש כל הזמן שמרתו נשפכת בקרבו.



כשעמד לפני שער הבית חזקו דפיקות לבו, ובא במבוכה: להכנס? לשוב? ... נכנס... בהופיעו על המפתן פגש תיכף בבעלת הבית, אשה צנועה כשפניה מפיקות לב טוב ורחמן, ברכהּ לשלום ושאלה על מְעון בִּתו, היא נתאדמה כולה והשיבה לו על ברכתו כלאחר יד, והפנתה את ראשה ממבטי עיניו המלאות בקשת חנינה, וקראה אחרי בעלה שמיהר לקול קריאתה אל הדלת. כשנפגש פנים אל פנים עם בתו וחתנו נפל על צואריהם וַיתחטא כילד בוכה, ידיו ורגליו הזקנות רעדו ודמעות נגרו ארצה והתייפח כתינוק קטן. והנה נפסקה בכיתו, נעצרה נשימתו ונשאר בלי תנועה והוא נופל מתעלף על הסף בפישוט ידים ורגלים.

כל אנשי הבית מהרו להשיב את רוחו, הקימוהו מעל הארץ, תמכו בידיו מזה ומזה והובילו אותו ישר אל חדר מיוחד אשר הקציעו עבורו עומד בודד מן הצד, מחשש פן יצא פעם מפתח הבית חוצה ויפליט בפני מי שהוא שלא בכוונה דברים שיהיו בהם לעורר חשש ביחס להעבר המגונה שלו.

הזקן שכב לו בבדידות על המטה שעמדה יחידה בחדר, על עיניו כאלו ענן וערפל, ראשו כואב עליו ולחץ לבו הולך וגדול, ים של דמעות שפך במשך הלילה והיתה לו הרגשה כאילו הוא מכבס בהן את עוונותיו ופשעיו הרבים, לאור הבוקר עצמותיו הזקנות רִחפו וחום גדול וצורב תקפהו. בעמל רופאים בהוצאות מרובות עלה בידם להבריאו שוב ללכת על משענתו, אבל הזקן החוזר בתשובה הזה, הלך ודל מדי יום ביומו ונפשו דעכה לאטה. מן הבוקר ועד הערב היה יושב על יד החלון הפונה אל הגינה, כשראשו שמוט על לבו ומסתכל בצפרים המצייצות. והצפרים רואות אותו וגם צופות בו, וחרדה אוחזת בהן, ובורחות – והוא מציץ ומאזין לרשרוש האילנות, מקשיב אל תוך נבכי נפשו. ויש שהיה מזדקף ממקומו צופה למרחקים אל מעבר לאפקים, וזעזועים היו תוקפים אותו, ושפתיו היו ממללות בחרדה גדולה "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון"... ואימה חשֵכה נופלת עליו ולעיניו היו חוזרים ומצטברים ועולים חיי עברו, והיה ממרר בבכיות ובתחנונים בקול שהיה נשמע בכל פנות הבית הגדול, ואז צנח על מטתו המוצעת, כובש ראשו בתוך כפות ידיו, בוש בפני קירות חדרו וכלי הבית אשר מסביבו.

והנה באחד הימים, היה זה בחודש אלול, כשהרגיש הזקן שקִצו קרב וימיו ספורים, קרא אל חדרו את בתו ואת חתנו. הם הסתכלו בו וזרם דמעות כסה את פניהם. אביהם שכב חיור בתוך מטה לבנה, כשתַו-מות מסומן כבר על פניו, בקול חלש ונמוך פתח ואמר: רוצה אני למסור לכם, בתי וחתני היקרים, דבר בתור "צוואת שכיב מרע", שעל ידי זה רוצה אני לקוות שעם כל המשא הכבד של חטאותי הנוראים ימצא לי בודאי מליץ יושר בעולם אחרי שתגלו את זה לאחד מצדיקי הדור:
דעו נא יקירי, שמשפחתנו מוצאה מאלטונה, אחת משלש הערים המאוחדות הידועות בשם אה"ו (אלטונה, המבורג, ונזבק). בימי עלומיו של אבי היה הרב בשלש הקהלות הגאון הנודע ר' יהונתן אייבשיץ וידוע הוא שהגאון ר' יעקב עמדין, הידוע בשם יעב"ץ, הרעיש את העולם נגדו בחשד שהוא ח"ו מכת משיח השקר שבתי צבי (שר"י), ויהי כאשר בקש הגאון יעב"ץ מפרנסי העיר שיקבעו את דירתו ג"כ בתוך הקהילה אלטונה, השיבו לו מפני הכבוד, שכן הם מסכימים לקבל אותו בתור אחד מתושבי הקהילה שלהם ויחד עם זה רמזו לו בתנאי שיסדר לו מנין לעצמו בבית דירתו. כוונתם היתה בזה להרחיק מקרים של שערוריות מסיבת המחלוקת בינו לבין המרא דאתרא ר"י אייבשיץ. מובן הדבר שבהמנין המיוחד אשר להגאון יעב"ץ היו נקבצים אנשים אשר היו נוטים להתערב במחלוקת ולעורר מדנים ומריבות. להגאון יעב"ץ היה בית דפוס משלו קבוע באחד מחדרי ביתו. ואבי היה ממתפללי המנין של ר' יעקב עמדין וגם השתמש בכשרונו הספרותי לחבר כתבי פלסתר בחרופים ובגדופים נוראים כלפי האב"ד דמתא הנ"ל. פעם חיבר אבי מחברת בשם "עקיצת עקרב" וביום אשר נגמרה המחברת הזאת בדפוס חל הברית-מילה שלי וכל אנשי שלומו של הרב יעב"ץ ומתפללי המנין אשר לו הביעו לאבי בשמחה את ברכת המז"ט המכופל שלהם, והוסיפו ואמרו שהם רואים "סימן טוב" בזה שאני נכנס לבריתו של אאע"ה ביום שאבי מוציא לאור את המחברת "עקיצת עקרב". וגם הגאון יעב"ץ בעצמו הרים ידיו לשמים ובקול רם בפני כל הקהל הקדוש אמר:
מז"ט! מז"ט! למחברנו היקר הלוחם האמיץ ב... משנה שמחה אני שמח היום, כי ביום הזה יוצא לאור החבור "עקיצת עקרב", מעשה ידיו להתפאר, ואני תפלה לאל שבזכות זה יגדל הילד ויהיה ממש ההיפך מאותו האיש (ר' יהונתן אייבשיץ אב"ד דמתא) אשר דברי המחברת הנפלאה ערוכים ומכוונים נגדו, ויהיה לכבוד להוריו וישראל יתפאר בו.

בגמר הרב את דברי ברכתו שניכר היה בה שיצאו מעומקא דליבא, ענה אחריו כל הקהל כאחד: אמן ואמן! ומסביב לשלחן ערוך בשעת הסעודה שוחחו בשיחות ממאורע היום מסביב לכתב-פלסתר האחרון הנ"ל, ועם גמר הסעודה יצאו בריקודים והסתובבו במחול מתוך התלהבות ושירה, ומדי עברה הקבוצה המרקדת על פני החדר ששם היתה שוכבת אמי היולדת נשארו עומדים על מקומם למשך רגעים מספר, ואחד מהם היה חוזר בקול גדול על הברכה הנפלאה של רבם ל"רך-הנמול" וכולם התריעו אחריו ב"אמן", והיו חוזרים לריקודים ביתר שאת ויתר עז. בקיצור, מעולם לא ראתה אלטונה שמחה כזאת בברית מילה.
מני אז היה האב נפעם מאד בצפיה לקיום ברכתו של הגאון יעב"ץ, ולעתים היה עומד ושואל לעצמו חשאי: האומנם הוא יזכה לבן יקר כזה? האם מחלציו הוא יצא צדיק כזה אשר יהיה לתפארת בישראל ורבים יהנו באורו?

באנחה עמוקה מהולה בבכי גדול המשיך המומר לשעבר את דבריו: ההנכם שומעים כבר בתי וחתני היקרים את הפתרון לכל התהפוכות הנוראות אשר עברו עלי בימי חיי המנוולים? דבר ידוע הוא שהגאון הק' יעב"ץ ז"ל היה צדיק אמיתי, וכתוב בהו בצדיקיא "ותגזר אומר ויקם לך" ומכיון שברכני שאני אהיה ההיפוך הגמור מאותו צדיק יסוד עולם ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל, לכן הייתי כמו אנוס והכרחי עפ"י הגזרה העליונה להיות נלכד ברשת שחת אשר הייתי תועה בה במשך ימי חיי. ואעפ"י שאיני חושב שההתנצלות הזאת תספיק לי להפטר מן הדין הנורא העתיד לבוא עלי בעולם האמת שהנני הולך שמה, מכל מקום בטוח אני שהקלה גדולה תצמח לי ע"י ההתנצלות הזאת של הגזרה שנתכה עלי ע"י הברכה הנ"ל, שאצלי נהפכה לקללה והחשיכה עלי את כל חיי בעוה"ז ובעוה"ב, וכשההתנצלות הזאת תתקבל גם כן על לב גאון וצדיק הדור אקוה שתפלתו לעילוי נשמתי הנדחה תתקבל באופן שלכל הפחות במשך הזמנים אחרי קבלת העונשים והדינים הראויים לבוא עלי, על פי כל מעשי המכוערים והנוראים, יהיה לי בזה איזה תקון שתתקיים גם בי העלוב והחוטא השפל אותה ההבטחה שהבטיח הקב"ה גם לפושעי ישראל היותר גרועים "לבל ידח ממנו נדח".

רשת העצבים שלו, מיתרי לבבו השבור והפצוע היו רגישים מאד, מזועזעים ומרעידים בדבריו האחרונים האלה, ובגמרו את דבריו פרץ בזרם דמעות עד מחנק וכל איבריו רטטו, לסתותיו נפלו, גנח, רקק דם, שלד מדולדל...

כל אותו היום בער כאש בתנור, החרטה אכלה אותו בכל פה, קומץ עצמות יבשות בוערות... והבת ובעלה פניהם לבשו קדרות, לא יכלו עוד לכבוש את דמעות עיניהם והם שטפו בשפע, התהלכו סביבו על בהונות רגליהם כאילו דרכו על גבי גחלים, ולבותיהם דלקו באש החמלה והרחמים.

ראשו של החולה המסכן התחיל שוקע לאטו עד שצנח לגמרי על כפיו הרטובים מדמעות, קבר בהם את גולגלתו ובכה במרירות גודלה את מר גורלו, גידים כחולים בצבצו ועלו על פניו המכורסמים, חרס הנשבר... ציץ נובל... צל עובר...


חשכת הערב הלכה הלוך והתגבר ורק גניחת ההולך למות השביתה לרגעים את דמי המנוחה האפלה. והנה זקף החולה את עצמו, שלח מבט פחדים מסביב לו, מבטו נצמד אל פני בִתו כאילו בקש, כאילו התחנן, כאילו התפלל... ושוב נפל על יצועו ועצם את עיניו.

וי! וי! שאג פתאום ונלחץ אל משכבו בכח, ונפשו פרפרה בקרבו כצפור פצועה. חרדו אליו מיד בתו וחתנו: מה לך אבינו כי חרדת כה?...

--- אוי לי מיום הדין! אוי לי מיום התוכחה!... ופניו החוירו חורון-מות. ואחר קשתה עליו נשימתו, גוו נתכווץ, פלצות אחזתהו – הוציא את נשמתו בצעקת "שמע ישראל".

הרב דהורודנה ישב כל אותה העת הארוכה על כסאו מבלי לנוד ושמע בהקשבה גדולה את כל הספור המפליא הזה מפי האשה הכבודה בתו של משומד ה"בעל תשובה" ונתרשם מזה עד מאד, והוא בקדושתו קבל עליו לעשות מה שיהיה יכול לעשות לתקונה של הנשמה המסכנה והעלובה של אביה האומלל. האשה יצאה מאת פני הרב בנמוס ובהכנעה רבה ובחזקת טובה לאין קץ על החסד הגדול אשר עשה עם אביה הנדח.

הרבנים הדיינים ישבו בהחדר החיצון מלאים התפעלות על אשר רבם הצדיק מצא לו לנכון להקשיב בהתענינות כ"כ מרובה ספור ארוך מפי אשה, שלא כדרכו בקודש. והנה נגש אליהם הרב ואמר: אכן אין זה דרכי לשמוע שיחת נשים ובפרט באריכות כ"כ, ברם הספור הארוך והמפליא הזה אשר צריך בלי שום ספק להיות למוד לדורות לדעת להזהר מכל מחלוקת וביחוד להתרחק מכל דבר הנוגע לעלבונה של תורה ח"ו . וכאן ספר הרב לפני הדיינים שלו, את הספור על כל פרטיו. וסיים בדברי תוכחה אלו: הנכם רואים בעיניכם את האחרית המרה שהיתה למי שהצטיין בכתיבת כתבי-פלסתר בזלזול ת"ח, אעפ"י שהיתה כאן גם כן מחשבה שביסודה היה מונח "לשם שמים". מ"מ כל הנוגע בזה לא ינקה כי "אש היא עד אבדון תאכל" וירא ה' ינצל הימנה וחוטא ילכד בה, ואשרי הצדיקים יראי ה' הזהירים בכבודה של תורה, עליהם נאמר: והמשכילים יזהירו ככוכבים לעולם ועד.

הרה"צ הגאון רבי יעקב משה חרל"פ שליט"א (ר"מ בישיבת רבנו שיחי' "מרכז הרב") העיר לי הערה חשובה זו:
כשספרו אח"כ את דבר הברכה (לרך הנמול) המוזרה והעוקצת של היעב"ץ לבעל דבבא דידיה, ר' יהונתן אייבשיץ, נתלהבו פניו וענה בחום ואמר: אין הכי נמי, - והלואי! ... וד"ל.

—²–
מה שנוגע למחברתי "ספור מפליא הנוגע לכבוד התורה" כותב (ההד טבת דנא) מר אפריון מבואנס ארייס: כד הוינא טליא ספרו זקני עירי אמדור הסמוכה להוראדנא את המעשה של הבעל תשובה (הנ"ל) ואת הופעתה שלבת המומר לפני הדרת כבודו של הרב"ד, אך אם לא טעיתי ספרו כי היא היתה בתו של המעתיק ולא של מחבר נתיבות עולם, ואשר למאקאל - הוא היה נוצרי מלידה ומבטן, ובנערותו יצק מים ע"י ת"ח בערי ליטא, הוא מת בלונדון בשנת 1863 ושנים אחדות לפני מותו נתחרט לעין השמש ונהפך לאוהב ישראל.

בספריתו של הרד"צ הילמן זצ"ל ראיתי בעבר קונטרס שכתב החוקר התורני רש"ז ליימן על הסיפור, אלא שהוא נכתב באנגלית ולא יכלתי לעמוד על תוכנו.
עתה בקובץ עץ חיים באבוב החדש, הביא הרב מ"מ גולדשטיין את הסיפור כולו, והעבירו במבחן הביקורת, הוא מציין למחקרו של ליימן וכותב שיש בדבריו תוספות.
[הרב גולדשטיין הנמנה על חסידי סאטמער לא יכל להזכיר את הרב קוק בשמו, והוא פוטרו בכינוי 'חותנו של בעל האדר"ת'!, אבל בכ"ז לא מובן למה בציון למקור הראשון של הסיפור הוא לא יכל לנקוב בשמו המפורש של הקונטרס של הרב שולמן. והוא מציין לפרסומים מאוחרים בעשרות שנים. ואולי לא ראהו מעולם, ראה בסמוך]

ואלו הערותיו של הרב גולדשטיין. חלקם מתייחסות לגוף הסיפור וחלקם לפרטים היסטוריים השזורים בו.

א. מחבר הנתיבות עולם היה נוצרי מיום הוולדו ולא משומד. וממילא יש להעביר את הסיפור למתרגם - מעתיק
ב. המתרגם - מעתיק יחזקאל הוגה (האגע), לא היה מליטא אלא מפולין והיה אישיות ידועה, בנו של ר' אברהם אב"ד קוזמיר מתלמידי החוזה מלובלין.
ג. יחזקל הוגה המתרגם, נולד בתקנ"א, ל"ח שנים אחרי פרסום עקיצת עקרב (בתקי"ג).
ד. ר' בנימין דיסקין נפטר בתר"ד, שש עשרה שנה קודם פטירתו של הוגה, ולא כאמור בסיפור שבתו ספרה לר' בנימין על מות אביה.
ה. היעב"ץ עצמו חיבר את עקיצת עקרב ולא תלמידו.
ו. היעב"ץ התגורר באלטונא שנים הרבה קודם בואו של ר' יהטנתן לשם ואף היה לו שם בית מדרש משלו.

אלו הן הטענות המובאות ע"י הרב גולדשטיין, שאינם מותירות מן הסיפור ולא כלום.

לגבי הטענה הראשונה, משונה שהרב גולדשטיין לא מציין שהרב שולמן בעצמו, בעל השמועה בקונטרסו (מדובר בתוספת אחרי ההדפסה?) העביר את מרכז הסיפור למעתיק
ופלא שלא שם לב לבעיה נוספת בכל הסיפור (עליה העיר הרב מאזוז לפני שנים הרבה), שאם עקיצת עקרב יצא בתקי"ג, ונניח שהיה התלמיד בן עשרים, והרי נתיבות עולם במהדורה העברית של הוגה י"ל רק בת"ר. הוי אומר בהיות הבן בן 87! ואח"כ עשרים שנה עד שחזר בתשובה, והיו ימיו מאה ועשרים שנה....
-------------
יש היכול להוסיף פרטים על מקור הסיפור? האם חוץ מהרב שולמן (ובספק גדול מימון) מישהו נוסף שמע זאת מהרב קוק?
בכתבי האדר"ת אין רמז לסיפור הזה.

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי לייבל » ב' אוגוסט 15, 2011 1:44 pm

הקונטרס נמצא כאן
http://www.hebrewbooks.org/37622

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15697
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוגוסט 15, 2011 1:53 pm

ייש"כ (חיפשתי שם לפי שם הכותר ולפי המחבר ולא נעניתי).
ובכן ההוספה שבאה כאן בסוף הסיפור, אינה מופיעה בקונטרס המקורי. ואולי הודבקה על הכריכה ומשום כך לא נסרקה?
ויש לעיין גם בההד, מחודש טבת. (תרצ"ד או תרצ"ה?)

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי הבונה » ב' אוגוסט 15, 2011 2:39 pm

משום מה מונח בזכרוני שהקונסול הבריטי בירושלים ג'ימס פין (גוי נוצרי) היה חתנו של מחבר הנתיבות עולם או של המתרגם הנ"ל.
למישהו יש מידע?

אגב, הסימטה שהיתה קרויה על שמו של ג'ימס פין בי-ם, קרויה כיום סמטת ר' משה זאב פלדמן.
הבנין בו התגורר והיה קרוי אח"כ בית ג'ימס פין, שוכן בו כיום לתפארה אחד ממוסדות קרלין.

תיקונים יתקבלו בברכה

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי גוראריה » ב' אוגוסט 15, 2011 2:51 pm

הבונה כתב:משום מה מונח בזכרוני שהקונסול הבריטי בירושלים ג'ימס פין (גוי נוצרי) היה חתנו של מחבר הנתיבות עולם או של המתרגם הנ"ל.
למישהו יש מידע?

אגב, הסימטה שהיתה קרויה על שמו של ג'ימס פין בי-ם, קרויה כיום סמטת ר' משה זאב פלדמן.
הבנין בו התגורר והיה קרוי אח"כ בית ג'ימס פין, שוכן בו כיום לתפארה אחד ממוסדות קרלין.

תיקונים יתקבלו בברכה

הסמטה היא בעצם גדר מזה וגדר מזה...
ומעשה בבחור גוראי שרצה להגיע לביהמ"ד החדש , עצר מונית וביקש מהנהג לנסוע לרח' גיימס פין
הנהג התווכח עמו שהוא כבר עשרות שנים נהג בירושלים ואין כזה רחוב...

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אוגוסט 15, 2011 3:49 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ג' אוגוסט 08, 2023 9:37 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי הבונה » ב' אוגוסט 15, 2011 4:36 pm

רבינו לייטנר
יתכן שאתה צודק, אך אין לי דרך לקבוע זאת כי אני חסום לשם.
כתבתי שכך בזכרוני, יתכן בהחלט שאני טועה.
האם בירושלים של מעלה כרך ג' לא מופיע כך?
(בגירסה שלי חסר כרך ג' בגירסה המקוונת הענין מתחיל לפני עמ' 40 וגולש לאחריו, שם אין לי אפשרות לצפות)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15697
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוגוסט 15, 2011 5:51 pm

הבונה כתב:משום מה מונח בזכרוני שהקונסול הבריטי בירושלים ג'ימס פין (גוי נוצרי) היה חתנו של מחבר הנתיבות עולם או של המתרגם הנ"ל.
למישהו יש מידע?

אגב, הסימטה שהיתה קרויה על שמו של ג'ימס פין בי-ם, קרויה כיום סמטת ר' משה זאב פלדמן.
הבנין בו התגורר והיה קרוי אח"כ בית ג'ימס פין, שוכן בו כיום לתפארה אחד ממוסדות קרלין.

תיקונים יתקבלו בברכה

http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?15517&&page=12
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?15517&&page=16
ומשמע שלא היתה בתו של מקקול אלא תלמידתו , והנוסח בקטע השני יכול להטעות.
מאידך במאמרו של גולדשטיין בעץ חיים הוא מצטט תגובה של גב' פינן בתו של מעקקול שהתפרסמה באיזה עיתון לועזי ובו הזימה פרטים שסיפרו על אביה ועל המתרגם הוגה.

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי הבונה » ב' אוגוסט 15, 2011 6:05 pm

תודה א"ס
מעניין מאד, נראה בקטע השני שמק-קול היה מומר, והוא שחזר בתשובה.
ולא כפי שכתבו כאן ובין היתר גם אתה שהיה נכרי.
אולי בזה יתיישבו חלק מן הקושיות על הסיפור הנ"ל?

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי לייבל » ב' אוגוסט 15, 2011 6:10 pm

איש ספר כתב:
ב. המתרגם - מעתיק יחזקאל הוגה (האגע), לא היה מליטא אלא מפולין והיה אישיות ידועה, בנו של ר' אברהם אב"ד קוזמיר מתלמידי החוזה מלובלין.

שמו הוא ר' אריה לייבוש.
איש ספר כתב:
ה. היעב"ץ עצמו חיבר את עקיצת עקרב ולא תלמידו.

עקיצת עקרב נדפס בעילום שם, אלא שהיעב"ץ העיד בספרו עדות ביעקב שהוא המחבר, אך הוסיף שלא הוא כתב את הספר אלא תלמידו כתב מפיו, וא"כ י"ל שהסיפור הוא על כותב הספר ולא על מחברו (נמצא שגם האב וגם הבן אינם מחברי הספרים הנזכרים אלא כותביהם).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15697
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוגוסט 15, 2011 9:37 pm

לייבל כתב:
איש ספר כתב: ב. המתרגם - מעתיק יחזקאל הוגה (האגע), לא היה מליטא אלא מפולין והיה אישיות ידועה, בנו של ר' אברהם אב"ד קוזמיר מתלמידי החוזה מלובלין.
שמו הוא ר' אריה לייבוש..
גולדשטיין דן שם בפרט זה, ומסיק שלפי רוב המקורות נקרא אברהם, ובנו נקרא יחזקאל אריה
הבונה כתב:תודה א"ס
מעניין מאד, נראה בקטע השני שמק-קול היה מומר, והוא שחזר בתשובה.
ולא כפי שכתבו כאן ובין היתר גם אתה שהיה נכרי.
אולי בזה יתיישבו חלק מן הקושיות על הסיפור הנ"ל?
המוקר של הסיפור שם זה ציטראן והוא כאמור טעה בכל. מקקול היה אישיות ידועה באנגליה והמקורות עליו רבים ומכולם עולה שהיה נוצרי מבטן אמו. כאמור במאמרו של גולדשטיין מצוטט מכתבה של הבת ששלחה לעיתון מסוים בו היא מספרת על יחזקאל המתרגם המשומד.

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי הבונה » ג' אוגוסט 16, 2011 1:36 pm

ניסיתי להיזכר היכן אני ראיתי את הפרט שג'ימס פין היה חתנו של בעל נת"ע (את מה שציין א"ס לא קראתי). לבסוף נזכרתי ובדקתי ואכן נמצא שם. בספר "מאה שנה" (ת"א ש' תפריח-1938) מאת י. טריואקס וא. שטינמאן. בפרק על אלעזר הלוי מזכירו של מונטפיורי, עמ' 198 בהערה.
נאמר שם שהיה חתנו של המומר בעל נתיבות עולם.
לפי מה שכתבו כאן בפורום, המידע כפי שנכתב בודאי לא נכון, או שסברו בטעות שמק-קול היה מומר וזה השתרבב מכך שיחזקאל הוגו המתרגם היה מומר. או שסברו בטעות שהיה חתנו של הוגו וסברו בטעות גם שהוא המחבר.
עצם העובדה שהיה חתנו של מק-קול, הבנתי כאן מדברי א"ס שיש מקורות סותרים בענין, אם אשת הקונסול היתה בתו או תלמידתו של מק-קול.

ועובדה מענינת נוספת המופיעה בספרים, (כך זכרוני מספר מאור הגולה של הרי"ל לוין אולי אינני מדייק), כאשר חסידי פולין נאלצו בפקודת השלטונות, לנהל פולמוס נגד האשמות שונות שטפלו עליהם המשכילים בענין הפדיונות ועוד עניינים. העדיף הרה"ק ר' בונים מפשיסחא, שאת החסידים ייצג לא מישהו מקרבם, אלא דוקא מישהו שמדבר בלשון השלטונות. כך נבחר יחזקאל הוגו, שנקרא בפי ההמון "חצקל שמדניק", שדוקא ייצג היטב את העמדה החסידית שזכתה לנצחון. וכאן יש פרט נוסף שאולי רק נדמה לי, שבעקבות ענין זה התעוררה הנקודה היהודית שבו, עד שלבסוף חזר בתשובה, אולי אף מסופר שביקש ברכת ר"ב מפשיסחא בעקבות הענין, ובעקבות הברכה חזר. מי שזוכר יותר טוב או שהספר לפניו מוזמן להשלים.

בראנסוויל
הודעות: 412
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 11:54 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי בראנסוויל » ג' אוגוסט 16, 2011 2:18 pm

על עליזאבעט פינן אשתו של ג'יימס:
http://en.wikipedia.org/wiki/Elizabeth_Anne_Finn

חד וחלק
הודעות: 380
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 7:13 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי חד וחלק » ג' אוגוסט 16, 2011 10:26 pm

איש_ספר כתב:זה שנים רבות שמפורסם הסיפור עם ספר נתיבות עולם שחיברו מומר, שבסוף שב בתשובה ותלה את קלקולו בברכה שקיבל בהיותו תינוק מהיעב"ץ וכו'.

מומלץ לקרוא את הסיפור ב'השרף מבריסק' של וולך, בצורה מרתקת - כדרכו, ובתוספת נופך - גם כדרכו.
לגבי ההערה מתאריך פטירת ר' בנימין, אם זכרוני וכו' בספר הנ"ל מובא על מהרי"ל דיסקין עצמו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15697
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוגוסט 17, 2011 12:35 am

הבונה כתב:ועובדה מענינת נוספת המופיעה בספרים, (כך זכרוני מספר מאור הגולה של הרי"ל לוין אולי אינני מדייק), כאשר חסידי פולין נאלצו בפקודת השלטונות, לנהל פולמוס נגד האשמות שונות שטפלו עליהם המשכילים בענין הפדיונות ועוד עניינים. העדיף הרה"ק ר' בונים מפשיסחא, שאת החסידים ייצג לא מישהו מקרבם, אלא דוקא מישהו שמדבר בלשון השלטונות. כך נבחר יחזקאל הוגו, שנקרא בפי ההמון "חצקל שמדניק", שדוקא ייצג היטב את העמדה החסידית שזכתה לנצחון.

וכאן יש פרט נוסף שאולי רק נדמה לי, שבעקבות ענין זה התעוררה הנקודה היהודית שבו, עד שלבסוף חזר בתשובה, אולי אף מסופר שביקש ברכת ר"ב מפשיסחא בעקבות הענין, ובעקבות הברכה חזר. מי שזוכר יותר טוב או שהספר לפניו מוזמן להשלים.
ראה באריכות במאמר הנזכר.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 17, 2011 2:54 am

מספר ערים ואמהות בישראל ח"ג:
הוגה 1.jpg
הוגה 1.jpg (355.93 KiB) נצפה 11344 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 17, 2011 3:05 am

והנה ההמשך:
הוגה.jpg
הוגה.jpg (200.07 KiB) נצפה 11341 פעמים

מאיר חכמים
הודעות: 537
הצטרף: ד' יוני 02, 2010 2:50 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי מאיר חכמים » ש' ספטמבר 17, 2011 9:46 pm

מתוך העלון "שבת בשבתו" דהשבת (כי תבוא תשע"א):


"סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" / ר' אבישי אלבוים
"ואמר כל העם אמן"

אחד מן הסיפורים, שהותירו בי רושם רב, הוא הסיפור הבא על כוחה של ברכה. סיפר אותו הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל בעצמו בפומבי, במסיבת תלמידי חכמים. לסיפור זה מסורת איתנה, הרב קוק שמע אותו מפי חותנו האדר"ת זצ"ל. זכות הראשונים לפרסום הסיפור בכתובים שמורה לרב שמואל ברוך שולמן, שהוציא בשנת תרצ"ה חוברת קטנה בשם "ספור מפליא הנוגע לכבוד התורה", ובה גולל בהרחבה את כל פרטי הסיפור.

שעקיצתם 'עקיצת עקרב'!
מפני קוצר היריעה נביא מעשה זה בקיצור דברים. מעשה שהיה אצל הגאון רבי בנימין דיסקין ז"ל אביו של הגאון מהרי"ל דיסקין ז"ל שבאה אליו אשה מכובדת וביקשה לדבר עמו בעניין חשוב ביחידות. לדבריה היא באה ממדינת רוסיה אשר שם חייתה עם משפחתה חיים יהודיים כשרים כדת משה וישראל, אבל צר לה להגיד כי אביה היה המומר הנודע בעל "נתיבות עולם". אביה זה עזב אותה לאנחות כשהיתה עדיין פעוטה בידי אם ענייה והוא הרחיק נדוד למדינת אנגליה ושם המיר את דתו ואף חיבר ספר "נתיבות עולם", כתב פלסתר נגד היהדות. ספר זה נדפס בשנת תקצ"ט (1839) והופץ על ידי המיסיון במספר מהדורות. לאחר זמן רב קיבלה מאת אביה מכתב מלא נהי תמרורים. כולו חרטה והרהורי תשובה. מבקש הוא רחמים מבתו שתחוס על אביה ותרשה לו לבוא לביתה ולהיות סמוך לשולחנה לעת זקנה. היא התלבטה רבות בעניין זה אבל אחרי התייעצות עם בעלה הסכימו להביא את האב האומלל אל ביתם. באמת הוא שב אל עמו ואל אלוקיו באמת ובלב תמים, אבל ורגשי החרטה על מעשיו הרעים לא נתנו לו מנוחה. מצב רוחו השפיע על מצב בריאותו והוא נפל למשכב.

לפני מותו קרא אליו את בתו ואת חתנו וסיפר לפניהם את הדברים האלה: "אני יליד אלטונה ואבי היה אחד מאותם מחרחרי הריב שעמדו לימין הרב יעב"ץ במלחמתו הקשה נגד רבי יהונתן איבשיץ רבה של אלטונה. רבים ממכתבי הפלסתר כלפי גאון ישראל זה נתחברו על ידי אבי שהיה מחונן בכשרון ספרותי מיוחד. גם ספר "עקיצת עקרב" (אלטונא תקי"ג 1753) שהוא מלא חירופים וגידופים כלפי רבי יהונתן, ומייחסים אותו להרב יעב"ץ, נתחבר על ידי אבי. את הספר הזה גמר בו ביום שהכניסני לבריתו של אברהם אבינו. כל אלה שהשתתפו בשמחה של ברית המילה ראו בזה אות לטובה וניבאו לי עתידות. זאת הברכה אשר ברך הרב יעב"ץ את אבי ואותי כפי שמסר לי אבי בעצמו "אני תפילה לא-ל שבזכות חיבור הספר יגדל הילד ויהיה ממש ההיפך מאותו האיש (ר' יהונתן אייבשיץ)". כשגמר הרב את ברכתו ענה אחריו כל הקהל כאחד: אמן ואמן! מכיון שהיעב"ץ ברכני שאהיה היפוך גמור מאותו צדיק ר' יהונתן אייבשיץ נהפכה עלי לקללה והחשיכה את כל חיי". (הרב חרל"פ הוסיף, כשנודע לר' יונתן אייבשיץ דבר הברכה המוזרה של היעב"ץ נענה אף הוא ואמר: "אין הכי נמי, - והלוואי!).

בקשתו האחרונה של אותו האיש היתה, שבתו תלך ותספר כל זאת לצדיק הדור שיתפלל על נשמתו. האשה פנתה לרב בנימין דיסקין, שקיבל על עצמו לעשות תיקון לנשמת הנפטר. כשסיים הרב קוק את הסיפור המפליא הזה אמר: מוסר-ההשכל הנלמד מן הסיפור הוא הלימוד להתרחק מכל מחלוקת ולהיזהר בכבודה של תורה.

דיוק בפרטי סיפורי צדיקים
מו"ר ר' אברהם אלקנה שפירא זצ"ל אהב סיפורי צדיקים והרבה לספרם. ממנו שמעתי, שגם סיפור צריך לימוד - לדעת לדייק בפרטים; ההלכתיים וההיסטוריים. כשנתפרסם סיפור זה בעבר באחד מעלוני שבת כתב המדקדק הגדול הרב מאיר מזוז שליט"א, ראש ישיבת כסא רחמים, שלפי סדר הזמנים לא ייתכן שמחבר (או מתרגם) ספר 'נתיבות עולם' נולד בעת שפורסם ספר עקיצת עקרב ליעב"ץ (אור תורה, תשס"א עמ' תקעו). גם ידוע לנו מקום קבורתו בין גויים בבית קברות בלונדון. לפיכך זהות אותו מומר, ששב בתשובה בסוף ימיו, נשארה עלומה.

כמובן אין בפרט זה כדי להמעיט מחשיבות המעשה, כפי שסופר על ידי הרב קוק, ובלי כל ספק אכן עיקרו היה במציאות.

לקבלת חומר תורני מאוצרות ספריית הרמב"ם:
elboim_a@mail.tel-aviv.gov.il



מקור:
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ו' אוגוסט 31, 2012 4:03 am

וראה גם באשכול אחר.

לבב
הודעות: 205
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 7:47 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי לבב » א' ספטמבר 02, 2012 3:12 am

חד וחלק כתב:
איש_ספר כתב:זה שנים רבות שמפורסם הסיפור עם ספר נתיבות עולם שחיברו מומר, שבסוף שב בתשובה ותלה את קלקולו בברכה שקיבל בהיותו תינוק מהיעב"ץ וכו'.

מומלץ לקרוא את הסיפור ב'השרף מבריסק' של וולך, בצורה מרתקת - כדרכו, ובתוספת נופך - גם כדרכו.
לגבי ההערה מתאריך פטירת ר' בנימין, אם זכרוני וכו' בספר הנ"ל מובא על מהרי"ל דיסקין עצמו.


מה הכוונה תוספת נופך? שבודה מלבו כמעשה ירושלים של מעלה וכו' או שמקשט בתיאורי הכרכרות וכו' כמעשה מרדכי גרליץ וכו'

אבישי מספריית הרמבם
הודעות: 33
הצטרף: ב' פברואר 06, 2012 12:36 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי אבישי מספריית הרמבם » ג' ספטמבר 04, 2012 2:16 pm

שלום
ישנה עבודה של יעקב שחק על ספר נתיבות עולם. בשיחה שקיימתי עמו לפני מספר שנים סיפר לי שהיה על קברו של מתרגם הספר הקבור בבית קברות נוצרי בלונדון. מכאן שלא חזר בתשובה בסוף ימיו.
הרשומה כפי שמופיעה בספריית אונ' בר אילן:
מחבר: ‬ ‫ שחק, יעקב ‬
‫ כותר: ‬ ‫ המשכיל כאפולוגטיקן: תגובות משכילים יהודים במזרח אירופה של המאה ה-י"ט להטפות המיסיונר אלכסנדר מקול ((Alexander McCaul)) בספרו נתיבות עולם ((The old paths)) / ... יעקב שחק ‬
‫ מו"ל: ‬ ‫ רמת גן, תשנ"ט ‬
‫ תאורת: ‬ ‫ [1], 212, 4 ע’ ; 30 ס"מ ‬
‫ הערה: ‬ ‫ דיסרטציה (מ.א.) - אוניברסיטת בר אילן, תשנ"ט (תולדות ישראל). ‬
‫ שער נוסף ותקציר באנגלית. ‬
‫ על צד אחד של הדף. ‬
‫ תכן חלקי: פרק ב. תגובות משכילים יהודים במזרח אירופה לספר "נתיבות עולם": אחיה שלני החוזה.- זרבבל / יצחק בער לוינזון.- דרכי ה’ / שמואל יוסף פין.- סניגור / אליעזר הכהן צוויפל. ‬
‫ הערה ביב': ‬ ‫ כולל ביבליוגרפיה. ‬

שנה טובה
אבישי אלבוים

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך,
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים.

תוכן
הודעות: 6252
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי תוכן » ג' ספטמבר 04, 2012 4:19 pm

זה שקבור בבית קברות נוצרי אינה הוכחה. יכול להיות שהוא מת והנוצרים דרשו בעלות על גופו, שהרי בודאי לא התאים להם להודות שהוא חזר בתשובה.

שימען
הודעות: 97
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 11:52 am

המיר דתו בגלל שנתערב במחלוקת גדולי ישראל

הודעהעל ידי שימען » ב' אוקטובר 20, 2014 12:22 pm

בשנת תרצ"ד הו"ל ש"ב שולמן בירושלים קונטרס בשם סיפור מפליא הנוגע לכבוד תורה והוא סיפור שסיפר הראי"ה קוק בשם חמיו האדר"ת על א' מקבוצת ר"י עמדין שחיבר ס' עקיצת עקרב עבור היעב"ץ וביום שיצא הספר עשה ברית מילה לבנו ובירכו ר"י עמדין שיזכה בנו להיות ההיפך מר"י אייבשיץ ולבסוף המיר דתו וחיבר ספר נתיבות עולם הידוע ובסוף ימיו חזר בתשובה וסיפר להם המעשה דר"י עמדין ואשת החוזר בתשובה סיפרה סיפור זה לר' בנימין דיסקין זצ"ל אבי המהרי"ל דיסקין. וכבר ראיתי שהביאו סיפור זה להראות ענין כבוד התורה ראה לדוגמא אוצרות התורה מרא"ח כהן פר' קרח ולאחרונה צירפו ר"ש כהן מצפת בספרו ארחותיך למדני המפורסם שהוא פנינים ממרן רה"י הגראי"ל שליט"א.

ורציתי לידע אם הסיפור הומצא נגד המחלוקת שהיה בזמנו על הראי"ה, תתרשמו קצת מהקונטרס המצורף.

לדוגמא למה שאדם יו"ל קונטרס שלם ובו רק סיפור א', ומפורש עליו בעמ' הראשון שנדפס לשבעים שנה לחיי הראי"ה, וגם בסוף במילים מודגשות שהוא מסר לדורות.
קבצים מצורפים
סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה.pdf
(329.48 KiB) הורד 392 פעמים

מלך שלם
הודעות: 336
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 4:16 pm

Re: המיר דתו בגלל שנתערב במחלוקת גדולי ישראל

הודעהעל ידי מלך שלם » ב' אוקטובר 20, 2014 12:34 pm

מרן הגרע"י היה מספר אותו והסיפור מובא בספרו ענף עץ אבות תוכל לבדוק שם את המקורות.


שיף
הודעות: 2672
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי שיף » ד' מרץ 15, 2017 10:41 pm

למאי_נמ? כתב:וראה גם באשכול אחר.

ושוב נשנה כאן viewtopic.php?f=7&t=19854&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי חלמישצור » ג' מאי 09, 2017 9:38 am

המעשה הנ"ל במהדורה מחודשת (כוללת נספחים בגודל מעלת השלום), שנערכה ונדפסה לפני כעשור ועותקים ספורים נותרו ממנה
קבצים מצורפים
סיפור לכבודה של תורה עם נספחים - מהדורה מתוקנת.pdf
(1.02 MiB) הורד 1362 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15697
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "סיפור מפליא הנוגע לכבוד התורה" - ובחינתו ההיסטורית

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' מרץ 05, 2018 7:15 pm

בא לידי ספרו של ש"ל ציטרון מאחורי הפרגוד וילנה תרפ"ד ("מומרים, בוגדים, מתכחשים") ושם בח"א עמ' 212, מובא הסיפור בגי' הבאה:
איש מעט תמהוני בשם אברהם קונסטאנטינובסקי מאודיסה היגר ללונדון ושם התחבר לחבורת נוצרים חובבי ציון ונמנה עמם והשתמד.
הוא שלח מכתב לדוד גורדון וסיפר לו שפגש בלונדון את אלמנתו של הקונסול פין, היא התוודה בפניו שהיא בתו של מחבר נתיבות עולם שהיה "מן היהודים הראשונים שבאו לרומניה" ומאז שפרסם את ספרו נתיבות עולם התערערה שלוותו הנפשית, עד שנעלם ונתכסה ושוב נגלה בארה"ב, הוא נשא שם אשה נוצרית, והודיע לביתו שהוא מיוסר במוסר כליות, והוא שוקד להוציא לאור ספר שיסתור את ספרו שלו, ואכן הספר יצא.. את שנותיו האחרונות בלה בבית בתו זו שנולדה לו מן הנוצריה, וטרם מותו קרא לה ובדמעות שליש השביעה שתהיה לעולם לעזר ליהודים.

את כל זאת סיפר דוד גורדון למחבר הספר.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 348 אורחים