בין קבלת הגר"א לקבלת הרש"ש
פורסם: ד' נובמבר 05, 2014 11:53 am
ידועים הדברים ששני דרכים יסודיים הם בקבלה שבפשוטו ניתן לתלות את ההתחלקות בין הרש"ש לגר"א
הדברים אכן ארוכים ואין מקומם כאן, אך סרטוט כללי של החילוקים יועיל מאד לכולם.
דייקתי בלשוני ולא כתבתי ש'שני שיטות הם בקבלה', מאחר ויתכן שאי"ז מחלוקת אלא שני גישות, שני קומות וכו', וזה ויכוח לכשעצמו שנשאיר לחוקרים לחלוק בו עם יושבי בית המדרש.
ארשום כמה חילוקים שמצאתי לנלע"ד [עם המקורות נראה בהמשך], ונצפה מהציבור לעוד ועוד חילוקים, או למישהו שיטען שאין כלל חילוק [כפי שטוענים רבים]:
חילוקים כלליים:
הרש"ש הולך כפשטות האר"י שתיאורי הפרצופים וכו' כפשוטם, לעומת הגר"א שהכל משל
ידוע שהגר"א נחלק עם האר"י ב8 מקומות [והחוקרים מוצאים עוד עשרות מקומות, ראה בספרו של י אביבי קבלת הגר"א], והרש"ש לא נחלק עליו מעולם
לרש"ש מטרת העסק בסוד הינו תיקון העולם מצ"ע, לגר"א עניינו הכרת היחוד
אצל הרש"ש מצינו חשיבות לקבלה מעשית [לפחות כוונות התפילה], לעומת הגר"א
הרש"ש הורה ללמוד רק בספרי האר"י ורח"ו [ספרי הראשונים בשכל האנושי ..], לעומת הגר"א שלימד ולמד גם ספרי הראשונים
מוצאים המון הקבלות בין הרמב"ם לקבלת הרש"ש [ראה בכל המאמרים על שחזר הרמב"ם והודה לקבלה וכדו'], לעומת הגר"א שהתקיף את הרמב"ם [הרמח"ל אולי ניסה לדחוק את דבריו ברמב"ם אך לא מעבר לכך, אכמ"ל]
חילוקים פרטיים:
הרמב"ם והלש"ם מדגישים שאין בריאה תמידית אלא השם מתחזק יש מיש [כהפשטות], ואילו בבית מדרשו של הגר"א מצינו שתמיד מוגדר לבריאה דיש מאין [נפה"ח א-ב, ראה במאמר שבקובץ חצי גבורים ז].
בדרך הגאולה העתידה ישנם חילוקים רבים בין הגר"א למבואר בלש"ם ועוד [היינו פחות או יותר הויכוח בין זילברמן לרי"א וינטרוב], פעם יצא לענ"ד שזה מאד קשור למחלוקת הכללית
יש עוד המון, וצריך זמן בשביל לפורטם
גם השתלשלות העניינים מבטאת את ההבדל:
פשטות דברי האר"י ודאי מורים כדרך הרש"ש, והם מהווים יציאה ושינוי גדול מכל עולם הסוד שלפניו, אשר נתן פתח לטעות שבתאות וסניפיה, ונכתבו ביאורים רבים בהגדרת דברי האר"י כפשטם
לעומת הרמ"ק [שהיה בתקופת האר"י מעט לפניו] שמאריך שכל ההגשמות שבזוהר הינם נמשל, ואחריו הרמח"ל [שכתב פירושים על הרמ"ק] שהדגיש והרחיב העניין טובא
בשנת תק"פ כידוע [מהגר"א ועוד] היתה שעה להתפתחות תורת הסוד, בשנה זו נולדו הרש"ש והגר"א ונפרדו לשני ראשים
הגר"א הלך אחר הרמח"ל [לבש בגדי יו"ט בקבלו את ספרא דצניעותא] ושילב הדברים עם קבלת הראשונים [רמב"ן וכו'], אחר הגר"א המשיך רי"א חבר [לגבי נפה"ח אכמ"ל], וכהיום הולכים לאור דרך זו רי"ש זילברמן ותלמידיו ור"ח פרידלנדר ותלמידיו [עם שינויים מסויימים ביניהם]
לעומת הרש"ש שהתעלם מקבלת הראשונים, למד רק את תורת האר"י ורח"ו [כפי שהעיד על עצמו בכ"מ], ואחריו הלש"ם שהתקיף את הרמח"ל, וכהיום הולכים לאור דרך זו רי"א וינטרוב [הוא מפרש גם את דברי הגר"א כהאר"י] ותלמידיו, וכן רי"מ הלל ותלמידיו.
מאחר וזכורני שהרבה מהדברים באים לידי ביטוי באוצרות הגר"א [צוריאל], אצרף את מאמרו שם גם ישנם ציונים ומראי מקומות רבים
אקוה שלא יתקיפוני על העסק בנסתרות, ואם יש בדברי טעויות יסודיות אנא העמידוני על האמת
הדברים אכן ארוכים ואין מקומם כאן, אך סרטוט כללי של החילוקים יועיל מאד לכולם.
דייקתי בלשוני ולא כתבתי ש'שני שיטות הם בקבלה', מאחר ויתכן שאי"ז מחלוקת אלא שני גישות, שני קומות וכו', וזה ויכוח לכשעצמו שנשאיר לחוקרים לחלוק בו עם יושבי בית המדרש.
ארשום כמה חילוקים שמצאתי לנלע"ד [עם המקורות נראה בהמשך], ונצפה מהציבור לעוד ועוד חילוקים, או למישהו שיטען שאין כלל חילוק [כפי שטוענים רבים]:
חילוקים כלליים:
הרש"ש הולך כפשטות האר"י שתיאורי הפרצופים וכו' כפשוטם, לעומת הגר"א שהכל משל
ידוע שהגר"א נחלק עם האר"י ב8 מקומות [והחוקרים מוצאים עוד עשרות מקומות, ראה בספרו של י אביבי קבלת הגר"א], והרש"ש לא נחלק עליו מעולם
לרש"ש מטרת העסק בסוד הינו תיקון העולם מצ"ע, לגר"א עניינו הכרת היחוד
אצל הרש"ש מצינו חשיבות לקבלה מעשית [לפחות כוונות התפילה], לעומת הגר"א
הרש"ש הורה ללמוד רק בספרי האר"י ורח"ו [ספרי הראשונים בשכל האנושי ..], לעומת הגר"א שלימד ולמד גם ספרי הראשונים
מוצאים המון הקבלות בין הרמב"ם לקבלת הרש"ש [ראה בכל המאמרים על שחזר הרמב"ם והודה לקבלה וכדו'], לעומת הגר"א שהתקיף את הרמב"ם [הרמח"ל אולי ניסה לדחוק את דבריו ברמב"ם אך לא מעבר לכך, אכמ"ל]
חילוקים פרטיים:
הרמב"ם והלש"ם מדגישים שאין בריאה תמידית אלא השם מתחזק יש מיש [כהפשטות], ואילו בבית מדרשו של הגר"א מצינו שתמיד מוגדר לבריאה דיש מאין [נפה"ח א-ב, ראה במאמר שבקובץ חצי גבורים ז].
בדרך הגאולה העתידה ישנם חילוקים רבים בין הגר"א למבואר בלש"ם ועוד [היינו פחות או יותר הויכוח בין זילברמן לרי"א וינטרוב], פעם יצא לענ"ד שזה מאד קשור למחלוקת הכללית
יש עוד המון, וצריך זמן בשביל לפורטם
גם השתלשלות העניינים מבטאת את ההבדל:
פשטות דברי האר"י ודאי מורים כדרך הרש"ש, והם מהווים יציאה ושינוי גדול מכל עולם הסוד שלפניו, אשר נתן פתח לטעות שבתאות וסניפיה, ונכתבו ביאורים רבים בהגדרת דברי האר"י כפשטם
לעומת הרמ"ק [שהיה בתקופת האר"י מעט לפניו] שמאריך שכל ההגשמות שבזוהר הינם נמשל, ואחריו הרמח"ל [שכתב פירושים על הרמ"ק] שהדגיש והרחיב העניין טובא
בשנת תק"פ כידוע [מהגר"א ועוד] היתה שעה להתפתחות תורת הסוד, בשנה זו נולדו הרש"ש והגר"א ונפרדו לשני ראשים
הגר"א הלך אחר הרמח"ל [לבש בגדי יו"ט בקבלו את ספרא דצניעותא] ושילב הדברים עם קבלת הראשונים [רמב"ן וכו'], אחר הגר"א המשיך רי"א חבר [לגבי נפה"ח אכמ"ל], וכהיום הולכים לאור דרך זו רי"ש זילברמן ותלמידיו ור"ח פרידלנדר ותלמידיו [עם שינויים מסויימים ביניהם]
לעומת הרש"ש שהתעלם מקבלת הראשונים, למד רק את תורת האר"י ורח"ו [כפי שהעיד על עצמו בכ"מ], ואחריו הלש"ם שהתקיף את הרמח"ל, וכהיום הולכים לאור דרך זו רי"א וינטרוב [הוא מפרש גם את דברי הגר"א כהאר"י] ותלמידיו, וכן רי"מ הלל ותלמידיו.
מאחר וזכורני שהרבה מהדברים באים לידי ביטוי באוצרות הגר"א [צוריאל], אצרף את מאמרו שם גם ישנם ציונים ומראי מקומות רבים
אקוה שלא יתקיפוני על העסק בנסתרות, ואם יש בדברי טעויות יסודיות אנא העמידוני על האמת