כמו כן מסופר על בעל הלשם ששאלו רבי יוסף זכריה שטרן זצ"ל, אם מותר לברוא גולם בשבת, וחשב כמה דקות ואמר שאינו רואה בזה כל איסור, ואמר רבי יוסף זכריה, שאם חשב והתיר, סימן שיודע לברוא גולם, כמו כן מסופר על הצפנת פענח שאמר שמי שיודע ליצור גולם, יודע שאין כל איסור לעשותו בשבת.
וכנראה שמקור הסיפור הוא מפי השמועה, שכך נמסר מפי חותנו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ראה בקובץ מוריה רנג – רנד תשנ"ח, מאמר מחתנו של הגר"י זילברשטיין, רבי אליעזר רוט, שמביא בשם הגרי"ש על עשיית גולם בשבת בתוספת נופך בזה"ל:
בשאלה זו עסק ר' יוסף זכריה שטרן בעל זכר יהוסף, ושאל את אא"ז בעל לשם שבו ואחלמה, ואחר עיון קצר השיבו דפטור, והגיד הרי"ז דבשעת עיונו חזר על כל פרטי עשיית הגולם דהוה נהירין ליה.
מעניין לציין בהקשר לזה, בשו"ת מענה אליהו להגאון האדר"ת זצ"ל סי' מט תשובה ל'הרב המאור הגדול, מ' שלם הירש גאלדבוים נ"י, אבד"ק (ביכאוו) [הרובשוב]' שתוכנה הערות והשגות על חיבורו "ברכת שלום", מובא כדלהלן:
סי' ט"ז - לספיקת החכם צבי אם לצרף גולם לעשרה, העיר מעלת כ"ת אם לצרפו לזימון בשלשה - והיא היא. והראי' שהביא בשם הגרא"ז מרגליות ז"ל מברכות מ"ז ב' - ראיתי בספר זכר יהוסף לידיד נפשי הגאון נ"י בעברו דרך פאניוועז אחרי נשואי בשנת תרכ"ב, ואז אמרתי לו דרבי אליעזר לטבעו לא הי' עושה גולם. וגם י"ל שהי' זה לקריאת פרשת זכור שהוא בשבת.
הרי שהאדר"ת נקט בפשיטות בשיחתו עם הגאון רבי יוסף זכריה זצ"ל שאסור לברוא גולם בשבת.