לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
התעוררתי השנה לחשוב, נהוג עלמא שבוידוי של חזרת הש"ץ, הש"ץ אומר 'אשמנו' בקול רם יחד עם הציבור, ואילו 'על חטא' אומרים בשקט (וכך ראיתי גם כתוב במחזור אחד, שעל חטא אומרים בשקט). ולכאורה הרי על חטא הוא חלק מהתפילה עצמה, ומן הדין היה שהש"ץ יאמר אותו בקול. והגע עצמך, בזמן חז"ל שהש"ץ היה מוציא את שאינם בקיאים (ובימם אלו אולי אפילו את הבקיאים - ראה ר"ה לד:), פשיטא שהיה צריך לאומרו בקול, ולמה ישתנה דינו?
מצאתי במטה אפרים סי' תר"ז סי"א, שכתב: "ועיקר הוידוי מן אבל ואנחנו ואבותינו חטאנו אשמנו כו' תעתענו". ואולי על חטא אינו מעיקר הוידוי, ואינו מעכב, ולכן לא הצריכו לאומרו בקול, וצ"ע.
בבית הכנסת של ר' שריה דבליצקי ברשימת המנהגים התלויה בפתח בית הכנסת (בה תוספות על הנדפס בוזרח השמש) נכתב: הש"ץ אומר בקו"ר על חטא ולא כנהוג וכו' כי הכל חלק מחזרת הש"ץ. ע"כ.
יצג כתב:וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"ה סי' שצה. אולם ראה בספר נפש הרב הרצו"ב:
נפש הרב.png
אגב, מנין שאב 'נפש הרב' כל דבריו, הן שעל חטא זה תקנת הגאונים והן שבזמנם אמרו רק ז' על חטא, ואח"כ נוסף לפי א-ב. זה עידן ועידנים שאני תר ומחפש מי הוא מחברו של 'על חטא'. וכמו כן מי הוסיף עד לסדר א-ב פעמיים?
אצל הספרדים, נוהג החזן לאומרו בקול, אף יותר מ"אשמנו בגדנו", וחלוקים המנהגים בבתי הכנסת, יש האומרים אותו בחד עם הציבור, יש שאומרים אחד החזן אחד הציבור, יש שעונים אחר כל קטע "תמחול" "תסלח" לסרוגין.
במחזור איש מצליח, מופיע שנהגו שלא לומר בחזרת הש"ץ על חטא על סדר תשר"ק, משום טורח ציבור.