פורום אוצר החכמה

בהספד על הגרמ"ש שפירא, שפך הגר"ה זקס רותחין על מצב הדור, מצורף בזה קישור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=388

האם כל דבריו שם מוסכמים על שאר החכמים?

כמד' יש הסוברים מה רע לפרסם תורה כ"קוקה קולה"? אדרבה "ויגזול את החנית" נלמד מהם היאך משפיעים על הציבור, ועכ"פ סוברים דאף אם יש בזה איזה חיסרון מ"מ "המטרה מקדשת", ואחרים לא מבינים כלל מה החיסרון.
כמד' הראשונים שפרסמו תורה כ"קוקה קולה" הם חסידי חב"ד ואכמ"ל.


נ.ב בהזדמנות זאת אשמח לדעת האם אפשר להשיג את הספדו על הגאון ר' ברל שוורצמן [שם דיבר בגנות "וועדות הצדקה"]

קצת מאידך גיסא, מענין לענין:

ראיתי מודעות רחוב ענקיות עם כיתוב ענק "אסור לדבר בשעת התפילה"
ומתחתיו כיתוב: רק לאחר התפילה מתעדכנים בקוו הנייעס החדש ........ שמספרו .....

ודבר שפתים אך למותר

חזרתי בי. וטל"ח.

אוצה"ח הוא בית מועד לכל חי ז"א ספרי קודש. ולכן כמו שנאמרו דברים בהלויה כן הוא באוצה"ח

[quote=]


נ.ב בהזדמנות זאת אשמח לדעת האם אפשר להשיג את הספדו על הגאון ר' ברל שוורצמן [שם דיבר בגנות "וועדות הצדקה"][/quote]

נדפס בסה"ז להרב ד"ש, ירושלים תשע"ג, עמ' צז - ק.

מנדלי כתב:אינני מצליח להבין, מדוע כל הגיג - חסר תוכן - שאומר אדם הנחשב לת"ח מקומו בפורום זה?

למה זה הגיג חסר תוכן? הרי כן למדנו מדברי חז"ל הקדושים. דהע"ה נתפס בהתבטאו על דברי תורה 'זמירות', אף שמתוך חביבותא אמר כן! ואבויה אביו של אחר בהפרישו בנו לתורה עם כוונה שלא לשמים אלא משום כחה של תורה, גרם את כל הרעה שיצא מאחר. ועוד רבות בכאלו.
נכון שמצאנו גם להיפוך, לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וכו', אך עכ"פ יש בזה מקום לדון, ולא לבטל את הנושא כחסר תוכן.

מתעמק כתב:

מנדלי כתב:אינני מצליח להבין, מדוע כל הגיג - חסר תוכן - שאומר אדם הנחשב לת"ח מקומו בפורום זה?

למה זה הגיג חסר תוכן? הרי כן למדנו מדברי חז"ל הקדושים. דהע"ה נתפס בהתבטאו על דברי תורה 'זמירות', אף שמתוך חביבותא אמר כן! ואבויה אביו של אחר בהפרישו בנו לתורה עם כוונה שלא לשמים אלא משום כחה של תורה, גרם את כל הרעה שיצא מאחר. ועוד רבות בכאלו.
נכון שמצאנו גם להיפוך, לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וכו', אך עכ"פ יש בזה מקום לדון, ולא לבטל את הנושא כחסר תוכן.

אני לא מבין אותך, אני חושב שראוי לקיים ב"מנדלי" את דברי עצמו.

מקבל. תוקן.

הקפצה

ב. ד. ה.
מי שיודע ומכיר מוזמן להחכים את כולנו בידיעות על אישיותו של המנוח זצ"ל

בדיוק אתמול אמר לי מישהו בשמו, שכאשר רבי עקיבא אייגר כותב "צ"ע", אין אפשרות ליישב, ואילו כאשר הוא כותב "צע"ג", ניתן ליישב. התווכחתי אתו שאולי הגר"ה אמר להיפך, אך הוא התעקש שכך שמע מבחור הלומד שם בישיבה.

האם זה נכון שכך אמר? ואם כן, האם ניתן להראות פנים בדבריו?

כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.


זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא

ישבב הסופר כתב:כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.


זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא

זה דבר נחמד וחביב לפילפולא, אכן הסברא הפשוטה והברורה היא להיפך: כשהוא אומר צ"ע זה ודאי פחות מוקשה מאומרו צע"ג.

פלתי כתב:

ישבב הסופר כתב:כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.


זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא

זה דבר נחמד וחביב לפילפולא, אכן הסברא הפשוטה והברורה היא להיפך: כשהוא אומר צ"ע זה ודאי פחות מוקשה מאומרו צע"ג.

יעויין בהקדמת תשו' הגרע"א מהדורת הגר"ש אריאלי בענין זה בשם הצפנת פענח, ובשם הגר"ש היימאן זצ"ל (לקוח מהקדמת ספר חידושי ר' שלמה, בה מצטט הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל בשם תלמיד אחד, שהוא הג"ר שמחה שוסטאל זצ"ל), להיפך מהגירסא המובאת כאן בשם הגר"ה זצ"ל.

פלתי כתב:

ישבב הסופר כתב:כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.


זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא

זה דבר נחמד וחביב לפילפולא, אכן הסברא הפשוטה והברורה היא להיפך: כשהוא אומר צ"ע זה ודאי פחות מוקשה מאומרו צע"ג.

מובן מאיליו שזה להיפך מהמובן הפשוט והמושכל ראשון, אחרת לא היה בדבריו שום חידוש. וזה שאימרה זו נוגדת את המושכל ראשון ואת המסתבר הוא עובדה קיימת ואינו תלוי בהסבר שימצאו לדבריו.

נוטר הכרמים כתב:

פלתי כתב:

ישבב הסופר כתב:כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.


זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא

זה דבר נחמד וחביב לפילפולא, אכן הסברא הפשוטה והברורה היא להיפך: כשהוא אומר צ"ע זה ודאי פחות מוקשה מאומרו צע"ג.

יעויין בהקדמת תשו' הגרע"א מהדורת הגר"ש אריאלי בענין זה בשם הצפנת פענח, ובשם הגר"ש היימאן זצ"ל (לקוח מהקדמת ספר חידושי ר' שלמה, בה מצטט הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל בשם תלמיד אחד, שהוא הג"ר שמחה שוסטאל זצ"ל), להיפך מהגירסא המובאת כאן בשם הגר"ה זצ"ל.

בני הגרעק"א כותבים מפורש בהקדמה שאביהם השאיר בצ"ע ויבואו התלמידים ויתרצו

נפשי סולדת מכל האמור לעיל, אין דבר כזה קושיה שא"א לתרץ, ותו לא מידי.

פעם היה לי ר"מ שאמר עלי שקושיא של הגרע"א א"א לתרץ וכל החושב שיכול תרצה הרי הוא עם הארץ גמור (ואח" ראיתי כן בשם גדול"י)

בברכה המשולשת כתב:פעם היה לי ר"מ שאמר עלי שקושיא של הגרע"א א"א לתרץ וכל החושב שיכול תרצה הרי הוא עם הארץ גמור (ואח" ראיתי כן בשם גדול"י)

פעם שמעתי שיעור מפי מו"ר. אחרי השיעור ליבנתי איתו את הסוגיה במשך כמה שעות ותו"כ אמרתי לו: "הרי הרב מתרץ כאן קושיא של רעק"א!". מו"ר הסתכל עלי הפליאה: "ומה בכך? אכן זה היה עיקרו של השיעור". עניתי שבישיבות מקובל להגיד שא"א לפרוך צ"ע של רעק"א [כמדומני שהיה זה צ"ע, ולא צע"ג...]. מו"ר הגיב: "אם רעק"א אומר שזה צ"ע, אז אז צריך עיון ישיבתי, ואז בהחלט ניתן לתרץ קושיא כזו" ודפח"ח.

גם זו לטובה כתב:נפשי סולדת מכל האמור לעיל, אין דבר כזה קושיה שא"א לתרץ, ותו לא מידי.

מה זה תיקו ?!

{ברור שיש לכל שאלה תשובה, אך תלוי מי עונה זאת...}
חוץ מזה האם הגרעק"א עצמו לא ידע מהתירוץ ? הוא היה גאון יותר מדי ? {לפום חורפא שבשתא, ח"ו}
ושמעתי בשם הגר"ה זצ"ל כשפעם תירץ קושיה של המשנ"ב, שאל איך באמת המשנ"ב לא ידע מהתירוץ ? אלא הניחו לי מקום להתגדר בו...

יש משל מהראשונים שננס עג ענק רואה יותר רחוק
וכך היא דרכה של תורה מאז ומעולם ואין כאן שום זלזול חו

אפרקסתא דעניא כתב:בדיוק אתמול אמר לי מישהו בשמו, שכאשר רבי עקיבא אייגר כותב "צ"ע", אין אפשרות ליישב, ואילו כאשר הוא כותב "צע"ג", ניתן ליישב. התווכחתי אתו שאולי הגר"ה אמר להיפך, אך הוא התעקש שכך שמע מבחור הלומד שם בישיבה.

האם זה נכון שכך אמר? ואם כן, האם ניתן להראות פנים בדבריו?

ברוך ברגר כתב:

גם זו לטובה כתב:נפשי סולדת מכל האמור לעיל, אין דבר כזה קושיה שא"א לתרץ, ותו לא מידי.

מה זה תיקו ?!

{ברור שיש לכל שאלה תשובה, אך תלוי מי עונה זאת...}
חוץ מזה האם הגרעק"א עצמו לא ידע מהתירוץ ? הוא היה גאון יותר מדי ? {לפום חורפא שבשתא, ח"ו}
ושמעתי בשם הגר"ה זצ"ל כשפעם תירץ קושיה של המשנ"ב, שאל איך באמת המשנ"ב לא ידע מהתירוץ ? אלא הניחו לי מקום להתגדר בו...

לייטנר כתב:

בברכה המשולשת כתב:פעם היה לי ר"מ שאמר עלי שקושיא של הגרע"א א"א לתרץ וכל החושב שיכול תרצה הרי הוא עם הארץ גמור (ואח" ראיתי כן בשם גדול"י)

פעם שמעתי שיעור מפי מו"ר. אחרי השיעור ליבנתי איתו את הסוגיה במשך כמה שעות ותו"כ אמרתי לו: "הרי הרב מתרץ כאן קושיא של רעק"א!". מו"ר הסתכל עלי הפליאה: "ומה בכך? אכן זה היה עיקרו של השיעור". עניתי שבישיבות מקובל להגיד שא"א לפרוך צ"ע של רעק"א [כמדומני שהיה זה צ"ע, ולא צע"ג...]. מו"ר הגיב: "אם רעק"א אומר שזה צ"ע, אז אז צריך עיון ישיבתי, ואז בהחלט ניתן לתרץ קושיא כזו" ודפח"ח.

בברכה המשולשת כתב:פעם היה לי ר"מ שאמר עלי שקושיא של הגרע"א א"א לתרץ וכל החושב שיכול תרצה הרי הוא עם הארץ גמור (ואח" ראיתי כן בשם גדול"י)

ידוע מאמר מרן הגרב"ב שצ"ע של רע"א אפשר ליישב, אבל אין בזה איזה חכמה, אמנם יש לחשוב למה הגרעק"א עצמו לא אמר יישוב זה, וע"ז יש לעיין טובא

פעם בא מישהו אל הרבי מסאטמר ואמר לו שחיבר ספר תשובות על כל הצ''ע וצע''ג של רע''א חוץ משלש קושיות שלא מצא להם ישוב.
אמר לו הרבי אתה הבנת רק את שלשת הקושיות האלו.