פורום אוצר החכמה

המתלמד לפני רבו כתב:לא. יש שני חיבורים אחד הוא מאוחר והוא מאת ר' ישראל זוסלין מלוקט מתוספות ומרדכי ואו"ז וראבי"ה וכדומה. ראה במאמרו של חבצלת הנ"ל ובמאמרו במוריה יח, גליון יא-יג, [תשנג] ובמאמרו יט, גליון א-ב עיי"ש. והשני הוא קדום בזמן בעלי התוספות [התכתב עם ר"י ור"מ מאיוורא, ובנו הוא ר' אליהו מלונדרוש שקבל מר"ש משנץ] מלוקט מבעלי התסופות עם תוספות המלקט ר' משה מלונדון.

המתלמד לפני רבו כתב:נשמט דקדוקי סופרים על רש"י שהדפיס רמ"י. [הנ"ל הוא מהדורה אחרת של רש"י למסכתין]

כנסת ישראל כתב:הרב בלוי במבואו לשיטת הקדמונים כותב שזה מהדורה קמא של רש"י ומתבסס על הכתוב בגליון הנדפס על הדף בשבת קי"ב ע"ב רש"י ד"ה אבל עי"ש

כנסת ישראל כתב:אני מצרף מקטעי הראשונים שצויינו לעיל

עדיאל ברויאר כתב:

כנסת ישראל כתב:אני מצרף מקטעי הראשונים שצויינו לעיל

יישר כח!
לענ"ד צריך לבדוק אם הקטעים הללו הם מתוספות ר' יואל הלוי. מכל הבחינות הוא מתאים להיות המחבר (אשכנזי, סמוך לדורו של ר"ת, חמיו הוא תלמיד חכם מפורסם, חיבר תוספות על מסכתות: שבת, חולין וקידושין. על תוספותיו יעויין בספר שברי לוחות של שמחה עמנואל). אמנם ברור שההשערה היא רק השערה ראשונית שאין לה הרבה ביסוס (ובאותה מידה הוא יכול להיות גם גיסו, רשב"ט, וגם כל חכם אשכנזי אחר באותו דור), אבל זה הכיוון הראשון שהייתי בודק.
אגב, גם הרב שושנה מתכנן לפרסם קטעים אלו בתוספות ר"י הזקן ותלמידו (איני יודע אם בחלק ג שאמור לראות אור בחודשים הקרובים בע"ה, או במהדורה החדשה שהוא מתכנן לחלק א). מעניין יהיה לראות מה הוא יעלה בחכתו בדבר זהות המחבר.

אגב, יש לציין שככל הנראה הרא"ש עשה שימוש בקובץ זה בתוספותיו על שבת (השוו את הדיבור כאן ליד הע' 67 עם דברי התוס' רא"ש שבת לט ע"ב ד"ה אמר רבה. וכן תוס' רא"ש שבת מ ע"א ד"ה דילמא, השוו עם המובא במאמר הזה ליד הע' 68).

עדיאל ברויאר כתב:השתא דאתינן להוספות על ספר שרי האלף, הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויכין מהדורה מעודכנת. לענ"ד, טוב יעשה אם יכין מהדורה אינטרנטית המתעדכנת אחת לכמה חודשים (עם אפשרות שהעורך יקבל הערות והוספות מהקוראים). ואחת לכמה זמן (שנה-שנתיים או יותר) גם יעלה על מכבש הדפוס את המהדורה המעודכנת ביותר.
פשוט חבל ששוב ישקיעו כל כך הרבה בספר הזה ואז הוא יחסר הרבה מידע למשך עשרות שנים.
[אני מודע לזה שפורסמו הוספות ועדכונים על חלקים מהחיבור]

המתלמד לפני רבו כתב:

עדיאל ברויאר כתב:השתא דאתינן להוספות על ספר שרי האלף, הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויכין מהדורה מעודכנת. לענ"ד, טוב יעשה אם יכין מהדורה אינטרנטית המתעדכנת אחת לכמה חודשים (עם אפשרות שהעורך יקבל הערות והוספות מהקוראים). ואחת לכמה זמן (שנה-שנתיים או יותר) גם יעלה על מכבש הדפוס את המהדורה המעודכנת ביותר.
פשוט חבל ששוב ישקיעו כל כך הרבה בספר הזה ואז הוא יחסר הרבה מידע למשך עשרות שנים.
[אני מודע לזה שפורסמו הוספות ועדכונים על חלקים מהחיבור]

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=18146&p=174081&hilit=%D7%A9%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3#p174073

המתלמד לפני רבו כתב:בויקיטקסט הוא פרי יזמתו של הכותב בקישור. ולא צריך מפעל ויוזם אלא כל אחד יכול לתרום לויקי.

עדיאל ברויאר כתב:שכחתי לציין שאם חותנו של המחבר הוא אכן הראב"ן, אזי יש מקום לשער שר' שמשון הוא ר' שמשון ב"ר יוסף, גיס של ר"ת שפסקיו הובאו כמה פעמים בכתבי הראבי"ה.

כנסת ישראל כתב:לזיכוי הרבים אני מצרף את המאמר של י נ אפשטין על מחבר ה'שיטה מקובצת' לביצה וה'שיטה להר"ן' על שבת שנרמז לעיל בדבריו של הר' עדיאל הי"ו (ויש"כ), כפי שקבלתי מספריית הרמב"ם (ויש"כ).
אגב בעמ' 41 הערה 3 נוטה ליחס אליו גם את 'תלמיד הריטב"א' על עירובין (כת"י) וכמדומה הוא הנדפס ע"ש תלמיד הרשב"א וא"כ אינו לו.

עדיאל ברויאר כתב:לענ"ד צריך לבדוק אם הקטעים הללו הם מתוספות ר' יואל הלוי. מכל הבחינות הוא מתאים להיות המחבר (אשכנזי, סמוך לדורו של ר"ת, חמיו הוא תלמיד חכם מפורסם, חיבר תוספות על מסכתות: שבת, חולין וקידושין. על תוספותיו יעויין בספר שברי לוחות של שמחה עמנואל). אמנם ברור שההשערה היא רק השערה ראשונית שאין לה הרבה ביסוס (ובאותה מידה הוא יכול להיות גם גיסו, רשב"ט, וגם כל חכם אשכנזי אחר באותו דור), אבל זה הכיוון הראשון שהייתי בודק.
אגב, גם הרב שושנה מתכנן לפרסם קטעים אלו בתוספות ר"י הזקן ותלמידו (איני יודע אם בחלק ג שאמור לראות אור בחודשים הקרובים בע"ה, או במהדורה החדשה שהוא מתכנן לחלק א). מעניין יהיה לראות מה הוא יעלה בחכתו בדבר זהות המחבר.

אגב, יש לציין שככל הנראה הרא"ש עשה שימוש בקובץ זה בתוספותיו על שבת (השוו את הדיבור כאן ליד הע' 67 עם דברי התוס' רא"ש שבת לט ע"ב ד"ה אמר רבה. וכן תוס' רא"ש שבת מ ע"א ד"ה דילמא, השוו עם המובא במאמר הזה ליד הע' 68).

הסרפד כתב:זכור לי שהתוספות שלפנינו (בשיבושי הדפוס לפעמים) וכן תוס' הרא"ש מזכירים את הראב"ן כמה פעמים במס' שבת, ואולי ניתן לבדוק על פי זה.

הסרפד כתב:

כנסת ישראל כתב:לזיכוי הרבים אני מצרף את המאמר של י נ אפשטין על מחבר ה'שיטה מקובצת' לביצה וה'שיטה להר"ן' על שבת שנרמז לעיל בדבריו של הר' עדיאל הי"ו (ויש"כ), כפי שקבלתי מספריית הרמב"ם (ויש"כ).
אגב בעמ' 41 הערה 3 נוטה ליחס אליו גם את 'תלמיד הריטב"א' על עירובין (כת"י) וכמדומה הוא הנדפס ע"ש תלמיד הרשב"א וא"כ אינו לו.

יש"כ.

יש להעיר שדבריו של י"נ עפשטיין צריכים עדכון, שהרי מאז עד ימינו נתגלה פי' רבינו יהונתן על מסכת שבת, שדבריו נעתקו בתדירות ע"י רבינו בעל השיטה דינן אבל בעילום שם. וכמדומה אני שכל ה'פירושים' כמו שקראם עפשטיין, ובפרט אלו שהיו בעיניו 'העתקת דברי רש"י' אינם אלא פי' ר' יהונתן קרוב ללשונו. (וכן נהג גם המאירי?)
.

עדיאל ברויאר כתב:כעת נזכרתי שלא נרשם כאן ספר הנר למסכת שבת שיצא לאור לפני שנים בודדות בירושלים.

כנסת ישראל כתב:

הסרפד כתב:יש להעיר שדבריו של י"נ עפשטיין צריכים עדכון, שהרי מאז עד ימינו נתגלה פי' רבינו יהונתן על מסכת שבת, שדבריו נעתקו בתדירות ע"י רבינו בעל השיטה דינן אבל בעילום שם. וכמדומה אני שכל ה'פירושים' כמו שקראם עפשטיין, ובפרט אלו שהיו בעיניו 'העתקת דברי רש"י' אינם אלא פי' ר' יהונתן קרוב ללשונו. (וכן נהג גם המאירי?)

לא מסתבר שהשיטה היה צריך את התיווך של רבינו יהונתן כדי לצטט את רש"י

כנסת ישראל כתב:

עדיאל ברויאר כתב:כעת נזכרתי שלא נרשם כאן ספר הנר למסכת שבת שיצא לאור לפני שנים בודדות בירושלים.

אכן, ואמנם ליקוטים מפי' רבינו ברוך נדפסו עוד קודם בישורון ושם כתב שעומד להו"ל.
אגב, האם ספר הנר לעירובין יצא לאור? (חוץ מבתוך קובץ שיטות קמאי)

כנסת ישראל כתב:

הסרפד כתב:

כנסת ישראל כתב:לזיכוי הרבים אני מצרף את המאמר של י נ אפשטין על מחבר ה'שיטה מקובצת' לביצה וה'שיטה להר"ן' על שבת שנרמז לעיל בדבריו של הר' עדיאל הי"ו (ויש"כ), כפי שקבלתי מספריית הרמב"ם (ויש"כ).
אגב בעמ' 41 הערה 3 נוטה ליחס אליו גם את 'תלמיד הריטב"א' על עירובין (כת"י) וכמדומה הוא הנדפס ע"ש תלמיד הרשב"א וא"כ אינו לו.

יש"כ.

יש להעיר שדבריו של י"נ עפשטיין צריכים עדכון, שהרי מאז עד ימינו נתגלה פי' רבינו יהונתן על מסכת שבת, שדבריו נעתקו בתדירות ע"י רבינו בעל השיטה דינן אבל בעילום שם. וכמדומה אני שכל ה'פירושים' כמו שקראם עפשטיין, ובפרט אלו שהיו בעיניו 'העתקת דברי רש"י' אינם אלא פי' ר' יהונתן קרוב ללשונו. (וכן נהג גם המאירי?)
.

לא מסתבר שהשיטה היה צריך את התיווך של רבינו יהונתן כדי לצטט את רש"י, אבל אכן ניכרת השפעה מסויימת של רבינו יהונתן, וצריך לבדוק אם כן הוא במגילה ובביצה.
אגב האם מישהו בדק באופן שיטתי את ההשפעה של רבינו יהונתן והמאירי על רבי עובדיה מברטנורה? [רבים מהדברים המחודשים ברע"ב שעמדו עליהם גדולי האחרונים מקורם ברבינו יהונתן והמאירי].

עדיאל ברויאר כתב:

כנסת ישראל כתב:

עדיאל ברויאר כתב:כעת נזכרתי שלא נרשם כאן ספר הנר למסכת שבת שיצא לאור לפני שנים בודדות בירושלים.

אכן, ואמנם ליקוטים מפי' רבינו ברוך נדפסו עוד קודם בישורון ושם כתב שעומד להו"ל.
אגב, האם ספר הנר לעירובין יצא לאור? (חוץ מבתוך קובץ שיטות קמאי)

למיטב ידיעתי לא (כמדומני שבישורון או בספר זכרון כלשהו פורסמו גם כן ליקוטים מספר הנר לשבת ועירובין).