התנאים שהציב הגרח"ס לאגודה.

[גם זו לטובה]

ראיתי מביאים:

רבי משה סולובייצ'יק (גליון "המזרחי" שנה 12, גליון 8) מגלה כי אביו הגר"ח הציב לאגודה אולטימטום בן 13 סעיפים, ו'הנני לפרסם לפי שעה אלה השניים'
1. אין הרשות לאגודה להוציא לאור עיתון יומי או שבועי, מפני שהדבר עושה את האגודה למפלגה, ובכן אין לה כל שייכות עם עבודת החזקת הדת הטהורה.
2. לאגודה אין הרשות לקבל תמונה פרלמנטרית, אין לה ליצור מרכז שיעמוד בראש כל האגודות, לכל מקום ומקום יש הרשות והזכות לחרוץ משפט בענייני דת ודין כמו שהוא מוצא לנכון, וזה לשונו (כאן עובר הרב משה לצטט את אביו): 'אני אינני מאמין במרכז. היום אני הנני במרכז, ומחר יבא אחר, ובדברים הנוגעים לדת אין אני מאמין באיש, אך כל עדה ועדה לעצמה יכולה להוציא משפט לכל העניינים. אז בטוח אני, שבכל מקום ימצאו יראים ושלמים שיחפצו ויוכלו להחזיק את הדת'.


האם פורסמו שאר התנאים? מי חלק על ר' חיים? הח"ח?

[מחולת המחנים]

בזכרוני שמדברים על ח"י סעיפים.
בספר 'מקטוביץ עד ה' באייר' דן בסעיפי התנאים, וכמדומני שפרסם עוד כמה שלא הובאו במכתבו של רבי משה.
הנוסח של התנאים שכתב הגר"ח היה מונח במגירת שולחנו של בנו הגרי"ז בהיותו בירושלים, ונמצא כהיום אצל בני משפחתו (אלו שירשו את עזבונו לאחר פטירתו).

הבר פלוגתא של רבי משה בן הגר"ח באותן שנים היה כמובן מרן הגרח"ע שהיה מעורה בעניני אגודת ישראל מיום היווסדה, ואת הביקורת של רבי משה יש לקבל במשנה זהירות, עקב נטייתו באותן שנים לחוגים השמאליים, המזרחי ודומיהם.
(ודלא כבעל 'מקטוביץ עד ה' באייר' אשר שש על כל בדל של ביקורת על אגו"י שהגיעה מצידו של רבי משה, ולא חש מהיכן נבעה ביקורת זו, וד"ב).

[גם זו לטובה]

בזכרוני שמדברים על ח"י סעיפים.
בספר 'מקטוביץ עד ה' באייר' דן בסעיפי התנאים, וכמדומני שפרסם עוד כמה שלא הובאו במכתבו של רבי משה.
הנוסח של התנאים שכתב הגר"ח היה מונח במגירת שולחנו של בנו הגרי"ז בהיותו בירושלים, ונמצא כהיום אצל בני משפחתו (אלו שירשו את עזבונו לאחר פטירתו).

הבר פלוגתא של רבי משה בן הגר"ח באותן שנים היה כמובן מרן הגרח"ע שהיה מעורה בעניני אגודת ישראל מיום היווסדה, ואת הביקורת של רבי משה יש לקבל במשנה זהירות, עקב נטייתו באותן שנים לחוגים השמאליים, המזרחי ודומיהם.
(ודלא כבעל 'מקטוביץ עד ה' באייר' אשר שש על כל בדל של ביקורת על אגו"י שהגיעה מצידו של רבי משה, ולא חש מהיכן נבעה ביקורת זו, וד"ב).

נידון דידן אינה הביקורת של ר' משה אלא של הגר"ח.

[מחולת המחנים]

רבי משה טוען שאחרי ועידת קטוביץ בתרע"ב פרש הגר"ח מאגודת ישראל לאחר שלא הסכימו לקבל את תנאיו, שאגב אחד מהם היה שאגו"י לא תעסוק בענין העליה לארץ ישראל אלא תהיה אך ורק אגודה לחיזוק הדת.
הגרח"ע טען שלמרות תנאיו הגר"ח המשיך לתמוך באגודת ישראל גם אחרי ועידת קטוביץ.

כמדומני שיש מכתב מהגר"ח לטובת אגודת ישראל בשנת תרע"ג-תרע"ד.

על דעתו של הגר"ח כלפי אגודת ישראל באותה תקופה ניתן ללמוד מחילופי המכתבים באגרות קודש מהרש"ב מליובאוויטש ובאגרות ר' יצחק אייזיק הלוי, וכמו"כ מכתביו של ר' יעקב רוזנהיים.

כמדומני שהחפץ חיים לא השתתף לא בועידת הומבורג ולא בועידת קטוביץ, מבין גדולי הדור שבזכרוני שראיתי כתוב שהשתתפו בועידות אלו (באחת מהן או בשתיהן) היו: הגר"ח, המהרש"ב מליובאוויטש, האמרי אמת מגור, רבי דוד מקארלין, הדברי שמואל מסלאנים, רבי שלמה זלמן ברויער, רבי אליעזר גורדון, הגרח"ע, ועוד.

ושוב, דבריו של רבי משה על דעת אביו הגר"ח צריכים להילקח במשנה זהירות.

[איש_ספר]

יש תח"י מכתב חריף מאד של ר' יעקב ליפשיץ לר' איצלה פוניבז'ער, אודות מאמציו להרחיב את שורות אגו"י.
מיום ג' פר' וארא תרע"ג.
הנה קטע בו הוא מדווח על פגישתו עם הגר"ח.

חלק.jpg (133.57 KiB) נצפה 7641 פעמים

[בקרו טלה]

כמדומני שהחפץ חיים לא השתתף לא בועידת הומבורג ולא בועידת קטוביץ.

עי' באשכול האם הח"ח השתתף בכנסיה הראשונה של אגוד"י

[המתלמד לפני רבו]

ה

[ישבב הסופר]

בנוסף על מה שהביא הרב אי"ס מהר"י ליפשיץ, בדיוק אתמול ראיתי בספר הלועזי של ר"ד הולצר "שיחות עם הרב" (הגריד"ס מבוסטון) שכתב אודות הנ"ל, שהגריד"ס סיכם את זה כך: [אני כותב מזיכרון. בהזדמנות אי"ה אביא לכאן את הצילום של הספר הלועזי].
"הגר"ח לא נתן אימון רב בארגונים, והאגודה בכללה. כל הפורמליות והסגנון הזה נחשבו בעיניו כקטנוניות.
הוא הלך לאסיפה הראשונה לבקשת ידידו הרב יצחק אייזיק הלוי רבינוביץ. [הגרי"ד הוסיף ש"הגר"ח אהב את ספרו 'דורות הראשונים'. איי א שטיקל "משכיל"? נו נו, זה לא היה איכפת ליה להגר"ח כל כך."]
הגר"ח הגיע לשם, ומשפגש את הרש"ז ברויאר הוא איבד ענין ב'אגודה'. [כלשונו [אאל"ט - He took one look at Breuer and immediately disliked him.]
הוא רצה לעזוב מיד, אבל אי אפשר, קצת כבוד הבריות צריך שיהיה...
לכן הוא הציב מצידו תנאים רבות שאילו היו מקיימים אותם היה האגודה לובש מצב של אנרכיה, תנאים בגדר 'על מנת שתעלי לשמים'. הם כמובן לא יכלו לעמוד בתנאים, ומאז הוא הפסיק לתמוך באופן רשמי".

אגב, בדיוק אתמול ראיתי בבית ידיד את הקטע הנ"ל, ויש להשוותו לקטע אחר מהספר "גדולים פון אונזער צייט" ליעקב מארק, שכתב שהרש"ב התנגד לאגודה אחרי שהרבנים הגרמנים התחילו לשלוט בו. הוא סבר שהם שונים בדעותיהם מאחיהם המזרח אירופאיים, ולא יעמידו את צרכי העם בלימוד התורה בראש מעיינים, ולכן לא יעזרו לצרכים הרוחניים של העם היהודי תושבי מזרח אירופה. [מעניין לציין שגם הרי"י ריינס מזכיר באחד מספריו טענה זו על האגודה (!) על שהם עירבו את הרבנים הגרמנים עם רבני פולין וליטא, וכן לא ייעשה, וציין שם למימרא ששמע בעצמו מהגר"י סלנטר בענין דרך יהודי גרמניה ואי התאמתו ליהודי מזרח אירופה.]

[המתלמד לפני רבו]

כידוע

[המתלמד לפני רבו]

כ

[ישבב הסופר]

לאור פניה באישי, אבאר כוונתי במה שהבאתי לעיל מהרי"י ריינס.
לי זה היה נראה משעשע שמנהיג המזרחי מטיף מוסר למנהיגי האגודה על התחברות לרבנים מודרנים.

[תוכן]

לי זה היה נראה משעשע שמנהיג המזרחי מטיף מוסר למנהיגי האגודה על התחברות לרבנים מודרנים.

זה טענה ישנה של רבני המזרחי, והיא במדה מסויימת צודקת. רבני המזרחי היו בעיקר רבני רוסיה וליטא, בעוד שרבני האגודה היו מגרמניה, שבמידה מסויימת היו יותר "מודרנים" מהרבנים הרוסים.

[אום אני חומה]

ועל זה אמר הגר"י אברמסקי את הווארט המובא בספרי הגרמ"מ שולזינגר על "ויחל נח איש האדמה"

[סכינא חריפא]

[הגרי"ד הוסיף ש"הגר"ח אהב את ספרו 'דורות הראשונים'. איי א שטיקל "משכיל"? נו נו, זה לא היה איכפת ליה להגר"ח כל כך."]

לי זה היה נראה משעשע שמנהיג המזרחי מטיף מוסר למנהיגי האגודה על התחברות לרבנים מודרנים.

[רוצה לידע]

ראיתי מביאים:

רבי משה סולובייצ'יק (גליון "המזרחי" שנה 12, גליון 8) מגלה כי אביו הגר"ח הציב לאגודה אולטימטום בן 13 סעיפים, ו'הנני לפרסם לפי שעה אלה השניים'
1. אין הרשות לאגודה להוציא לאור עיתון יומי או שבועי, מפני שהדבר עושה את האגודה למפלגה, ובכן אין לה כל שייכות עם עבודת החזקת הדת הטהורה.
2. לאגודה אין הרשות לקבל תמונה פרלמנטרית, אין לה ליצור מרכז שיעמוד בראש כל האגודות, לכל מקום ומקום יש הרשות והזכות לחרוץ משפט בענייני דת ודין כמו שהוא מוצא לנכון, וזה לשונו (כאן עובר הרב משה לצטט את אביו): 'אני אינני מאמין במרכז. היום אני הנני במרכז, ומחר יבא אחר, ובדברים הנוגעים לדת אין אני מאמין באיש, אך כל עדה ועדה לעצמה יכולה להוציא משפט לכל העניינים. אז בטוח אני, שבכל מקום ימצאו יראים ושלמים שיחפצו ויוכלו להחזיק את הדת'.


האם פורסמו שאר התנאים? מי חלק על ר' חיים? הח"ח?

בענין תנאי ב' שמעתי פעם 'משל' נאה בשם הגר''ח, שלשעבר כשהיו מאירין ע''י נירות אה''נ שלא היה המאור בכי טוב מ''מ אם רק היה לו נירות היה יכול להאיר לעצמו כמו שירצה, אבל עכשיו שמאירין ע''י כח העלקטערי אה''נ המאור הוא טוב מאוד אבל אם רק יש בעיה במרכז האלקטרי הרי כל העיר בחשך,
כן הדבר אם יש לכל עיר וקהילה רב בפנ''ע אע''פ שאינו הצדיק הדור מ''מ כל אחד הריהו טוב כמו שהוא אבל אם יש מרכז הרי אם יתקלקל המרכז כולם יסבלו

[המתלמד לפני רבו]

המ

[מיללער]

מענין לענין, עיתון המזרחי - ווארשה כסלו תרפ"ד אודות הכנסיה הגדולה האגודה, מדפיס הקול קורא מהגאון בעל מנחת אלעזר עם רבני הונגריה נגד האגודה....

http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... 6&rtl=true

[גם זו לטובה]

ר' ירוחם (בהיכלא ח"ה) איך יתכן שבני תורה יבטלו כמה שעות בשביל חגיגת אגודה? איני מניח להכניס בישיבה שום רוחות חדשות רק תורה ויר"ש.

[ציבור]

ועל זה אמר הגר"י אברמסקי את הווארט המובא בספרי הגרמ"מ שולזינגר על "ויחל נח איש האדמה"

הואל נא לפרט

[מה שנכון נכון]

ועל זה אמר הגר"י אברמסקי את הווארט המובא בספרי הגרמ"מ שולזינגר על "ויחל נח איש האדמה"

הואל נא לפרט

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 28&hilite=