פורום אוצר החכמה

בהסכמת ה"שואל ומשיב" לספר סדרי טהרות (כלים), מתאריך "כ"ד מרחשוון תרל"ג":

הביא שם דברי הירושלמי נזיר [פ"ז ה"ב] מאי כדין מדרשות קאמינא דרוש וקבל שכר, יע"ש מ"ש בזה לפרש. ואני כתבתי בהגהותיי שם אשר לא נדפסו עדיין...

כונתו בזה, שבירושלמי דפוס זיטאמיר תר"כ-תרכ"ז, נדפסו הגהותיו על הירושלמי, אלא דבנדון דידן כוונתו כנראה להגהות חדשות (או ישנות?) שלא נדפסו בדפוס זיטאמיר הנ"ל.
האם הגהות אלו נדפסו בדפוסי ירושלמי מאוחרים יותר? הגהות אלו קיימות? היכן?
------------
עודכנה כותרת. א"ס.

אאל"ט יש הרבה כתבים מבעל השו"מ שעדיין לא יצאו לאור עולם (!).
ומענין לענין האם אחד יודע היכן\האם נדפס תשובת בעל השו"מ בענין ביאה דרך בגד שהוא מציין לתשובה זו בהגהותיו על הירושלמי (ציון ירושלים יבמות פ"א ה"א)?

בשו"ת צפנת פענח סימן קסו מביא [המו"ל] את תשובת השואל ומשיב בנידון זה וכותב שם שהשו"מ מסיק לאיסור. אך לכאורה כוונתו להג"ה זו כי לא נמצא תשובה זו

ר_חיים_הקטן כתב:אאל"ט יש הרבה כתבים מבעל השו"מ שעדיין לא יצאו לאור עולם (!).
ומענין לענין האם אחד יודע היכן\האם נדפס תשובת בעל השו"מ בענין ביאה דרך בגד שהוא מציין לתשובה זו בהגהותיו על הירושלמי (ציון ירושלים יבמות פ"א ה"א)?

כבוד רבינו חיים, האם אותן כתבים עוד קיימים? ואילו הם?
בברכה שלימה
א גאליציאנער

ובמאמר המוסגר על חידושי רבנו גאון הגאונים מאריות גליציה, כבר הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויהדיר את ספרי הגאון ז"ל, כמובן אין כוונתי להוצאה הנאה של דברי שאול על התורה בידי מכון חכמת שלמה הע"י, אלא לשאר ספרי הגאון, כדוגמת - בראש ובראשונה - שואל ומשיב כל ששת המהדורות, או מגן גיבורים, שאמנם נדפס מחדש, אך לא עובד כלל, וכמובן, סדרת הספרים על יו"ד, ועדות ביהוסף ודברי שאול על הרמב"ם ואגדות הש"ס...
כמובן שללקט נפזרים ולסדרם על סדר הש"ס תהיה עבודה מורכבת יותר, ללקט מהגהות ציון ירושלים על ירושלמי והגהותיו בצוותא עם גיסו רמ"ז איטינגא, על ציוני בעל הלבוש, על מסכתות ש"ס בבלי, מספר מפרשי הים, ועוד, בכל אופן אם מישהו מעוניין או עוסק בעבודת קודש זו ומעוניין בעזרה וכדומה בעריכה וכו', נא יפנה אלי בפרטיות.
בברכה שלימה
א גאליציאנער

הגר"י הערשקאוויטש שליט"א (בן הגה"צ רבי א"פ הערשקאוויטש) כבר התחיל לעבוד ללקט על סדר הש"ס וכבר הוציא על ברכות ושבת.

נכון, אבל רק שאלה קטנה, מתי היתה ההוצאה האחרונה שלו לאור?
בברכה שלימה
א גאליציאנער

בערך לפני 15 שנים

נו,.... אז יש לך כבר אמת מידה על מידת הפעילות בתחום, חבל שאין מישהו יותר רציני עם קצת יותר משאבים... אם ידוע לך, אדרבה.
בברכה שלימה
א גאליציאנער

ברי היזיקא כתב:מכון ירושלים ומכון חכמת שלמה מוציאים לאור כעת מחדש את כל שו"ת שואל ומשיב בהשקעה עצומה ובמהדורה מתוקנת ומחודשת!!

זו בשורה מרנינה, מתי אמור להופיע?

זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינֻהוּ מָצָאנוּ רָאִינוּ:

כרך ראשון הופיע עתה!

רצ"ב הקדמה המביאים לבית הדפוס מכון ירושלים ומכון חכמת שלמה
ודוגמא מסימן ראשון

לזה יקרא בשורה!
בחיבור עצום שכזה כרך המפתחות הוא הכרחי.
כמה זמן יקח עד שיצאו כל הכרכים והמפתחות?

האם מישהו מן המתרגשים הנכבדים שכאן - הבין פעם את מהלך המחשבה של הגאון המדובר ?

א. חיים כתב:האם מישהו מן המתרגשים הנכבדים שכאן - הבין פעם את מהלך המחשבה של הגאון המדובר ?

הרב א חיים היקר, גם אנחנו הקטנים נהנים מדי פעם מדברי חכמתך אע"פ שלא נוכל לומר שעמדנו על מכלול מהלך מחשבתך.
ובכן, אפשר להתרגש מהברקות רבות השזורות בכרכים הכבירים של השו"מ, אפילו בלי לעמוד על שיטתו ואפילו בלי להזדהות תמיד עם מהלך הבנתו.

לא הבנתי את התשובה שלך. לפי עניות דעתי היה לו לגאון סגנון מחשבה שונה לגמרי מאותו שאנחנו קורים לו היום - לדעת ללמוד. וכל מלה נוספת מיותרת.

פתח בעניות הדעת וסיים בגסות הרוח. וכל מילה נוספת מיותרת.

גידופים בודאי שאינם מורים לא על הבנה ולא על ענוה.

א. חיים כתב:לא הבנתי את התשובה שלך. לפי עניות דעתי היה לו לגאון סגנון מחשבה שונה לגמרי מאותו שאנחנו קורים לו היום - לדעת ללמוד. וכל מלה נוספת מיותרת.

בוודאי שהיתה לו גישה אחרת, כמו להרבה גאונים מגליציה, כגון הגר"ש קלוגר ועוד ועוד. פעמים רבות קשה למי שרגיל וחונך בדרך הלימוד של הגר"ח להבין את דברי הגאונים הנ"ל, אבל וודאי שפעמים רבות גם הלומדים היום יכולים לקבל תועלת מספריהם.

בכל אופן, מעניין אם מישהו כתב מאמר מקיף על דרך הלימוד וכו' של השואל ומשיב.

השואל מרבו כתב:בכל אופן, מעניין אם מישהו כתב מאמר מקיף על דרך הלימוד וכו' של השואל ומשיב.

מן הסתם לא ממש מה שאתה מחפש, אבל יפה האריך חיים גרטנר, הרב והעיר הגדולה, פ"ב, ב, ירושלים תשע"ג, עמ' 97-67 ובשאר חלקי הספר, ושם ציין לביבליוגרפיות נוספות.

[ואגב, יעויין גם: ש"ד גולדפרב, 'פניני לשון משו"ת "שואל ומשיב"' לשוננו לעם, כו (תשל"ה).]

דברי ראש ישיבת טשעבין הגאון ר' ברוך שמעון שניאורסון בספר דביר המוצנע:

עוד ענין מיוחד הי' לגדולי גליציא שעל כל סברא שחידשו ניסו למצוא לזה איזה דמיון מהש"ס או מהתוס' ואפי' באופן רחוק, ובלבד שיהא איזה דמיון כעין זה בש"ס ובראשונים.
ולפעמים ישנם כאלו המקשים שאין זה דומה כלל ומה ראי' הוא לסברא זו,

אולם באמת אין כונתם לדמות לראי' על עצם חידושם, אלא שמצאו בזה ענין הדומה אף ממקום רחוק שמשם נסתייעו להבין סברא זו.

כמו כן היו גמישים לקבל כל סוג חידוש מכל אופן של דרך לימוד ולא סבלו קיצוניות ועמידה על הדעת בחידושי סברות.

ורבינו זצ"ל הי' אומר שבכל דרך שישנה אזי כשהולכים עד הסוף אפשר להתעקש ולהתפתל, ועל כן גם בדרך גליציא הי' כאלו שמחמת גמישותם הרהיבו עוז לחדש חידושים אשר רחוקים מדרך האמת. אולם כאשר דורכים בדרך האמת יש לה יתרון כי כן הוא האמת שאין אדם יכול לתקוע יתד ולומר בחזקה על דרך מסוימת שאינה מוצאת חן בעיניו שזה אינו, אם זה בדרך הלימוד או בדרך החסידות.
אולם מסיים הי' רבינו שבכל זאת ישנה לפעמים דרך שהוא ביותר תפארת לעושי' ותפארת לו מן האדם וצריך לידבק יותר בדרך זה כמבואר במס' אבות.

פעם כתב אחד מאמר על דרך הלימוד בגאליציא והראהו לרבינו. ואמר לו סאיז צו שטארק מבטל גיווען די אנדערע דרך הלימוד, [אתה מבטל מדי את הדרך הלימוד שבמקומות אחרים]. והורה שלא לפרסם מאמר זה כמו שהוא. והי' הרבה פעמים אומר שלכל דרך לימוד ישנו יתרון, אלא צריך ליזהר לא להגזים ולהיות קיצוני בשום דרך.

א. חיים כתב:גידופים בודאי שאינם מורים לא על הבנה ולא על ענוה.

אני יודע בדיוק אל מה הינך מתכוון, ואף שאכן כל מי שחונך על ההבנה דישיבות ליטא מתקשה הרבה פעמים בדברי גאוני גליציה, בכמו למשל כשדימו מילתא למילתא במקום שנקל לחלק ע"פ סברא הגיונית, מ"מ התבטאות שכמו בהודעתך אינה הולמת כלל וכלל כלפי אחד מגדולי כמה דורות לפנינו, שקטנו עבה ממתננו. נימת הזלזול היתה ניכרת בדבריך.

אני דווקא לא הצלחתי להבין את דברי א. חיים.

מצד אחד חשבתי שכוונתו לומר שדרכו של השו"מ שונה מדרך ההבנה שלנו, ובכך אין גנאי. כנראה יש יותר מדרך אחת ללמוד ומי שהורגל בדרך אחת קשה לו לתפוס את הדרך השנייה. אנחנו תלמידי רש"י ותוספות נתקלים גם בדברי ראשונים שנראים זרים ועיקר הטעם הוא משום שכל הבנתינו מבוססת על רש"י ותוספות.

אבל כיוון שהדברים היא תגובה על דברי איש ספר שאמר נכונה, שגם מי שלא מורגל דווקא בכל דרכו של השו"מ עדיין ימצא הרבה מאד דברים אותם הוא מבין ושמח בהם, וע"ז הגיב א. חיים בדחייה הנ"ל שוב לא הבנתי כוונתו. הלא אם פירושי בדבריו צודק, צודקים גם דברי איש ספר.

באמת בשורה טובה, דבר שחכינו לו זה כמה שנים.

אגב מענין מה שכתב בפתח השער. הביא מדברי גאוניה דורות שהפליגו בשבח השו"מ, רובם בני דורו או קצת לאחמ"כ. עד שמביא חלק ממעלותיו שהחזו"א מציין מדבריו באמונה ובטחון. האם אין המוזרות שבדבר צועק? אם היה כותב שבח על השו"מ, אולי יש ענין להביאו. אבל זה שהחזו"א מציין מדבריו הוא חידוש לגביהם? מה חשבו? שהמצאו איזה כת"י מגאון אחד שנשכח מהזכרון?

אכן, מזמן כבר הגיעה העת.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אגב מענין מה שכתב בפתח השער. הביא מדברי גאוניה דורות שהפליגו בשבח השו"מ, רובם בני דורו או קצת לאחמ"כ. עד שמביא חלק ממעלותיו שהחזו"א מציין מדבריו באמונה ובטחון. האם אין המוזרות שבדבר צועק? אם היה כותב שבח על השו"מ, אולי יש ענין להביאו. אבל זה שהחזו"א מציין מדבריו הוא חידוש לגביהם? מה חשבו? שהמצאו איזה כת"י מגאון אחד שנשכח מהזכרון?

לי לא צרם כ"כ. החזו"א לא מביא מדבריו, החזו"א מדבר שם על דמותו כמי שכלל ישראל תלוי בפסק שלו וכותב עוד בשבחו.

====

ולשאלת א. חיים מדוע הנכבדים כאן כה מתרגשים. מבלי להתייחס ללגלוג במי ששמו מקודש בפי גדולי הדורות, אני חושב שהיטב הגדירו זאת כ"עניות הדעת". הספרות התורנית וההלכתית מושפעת מספר זה כבר כ-150 שנה [הקש את שם ספרו באוצר וקבל תוצאות כמנין הספרים שבמאגר], זו צרות אופקים לתלות את השמחה בההדרת הספר לפי תוצאת הדיון על דרך לימודו או האם "ידע ללמוד" לפי השגות דורנו. זהו בשר מבשרו של ארון הספרים התורני.

ראשית, ברצוני להודות לכל המגיבים כאן. דרכו של ויכוח הוא, שמעורר את המתדיינים להוציא את כוחותיהם וללבן את הדברים, כך שהענין שלשמו נועד הויכוח - יוצא נשכר.
כמה מהכותבים האשימוי אותי בזילזול בכבודו של השו"מ - נו, אפילו אם הייתי רוצה לעשות כן ח"ו, הרי כולם יודו שאין אפשרות להפחית בכבודו של מי שכל התורה היתה מונחת בכיסו, כפשוטו.
אבל אם מישהו הבין מדבריי הקודמים משהו אחר, והוא: שיש לי רתיעה מעיון בספריו של הגאון - על זה אומר שהוא לא משליך בי בוץ כי לכך בדיוק התכוונתי. איי, כל כך הרבה אנשים חושבים אחרת, תבדוק בחיפוש באוצר ותראה כמה מביאים אותו - מילא, מבחינתי זו הבעיה שלהם ולא שלי. וכדאי לדעת שהרמב"ם כותב במו"נ שהאמת אינה תלויה בכמה אנשים חושבים כמוה.
כדוגמא, נתמקד בספרו מגן גבורים כיון שהוא עוסק בנושאים קרובים לכולנו - שו"ע או"ח ח"א. באופן כללי, כל מפרשי השו"ע שעל הדף, ונוספו עליהם הספרים המקובלים שמחוץ לדף, הם למדו באותה שיטה, כלומר: מה שנחשב קושיא אצל אחד, הוא בדרך כלל קושיא גם אצל אחרים, וכיוצא בזה לענין הוכחות ותירוצים. ההבדל הוא, שאצל א' עלתה הקושיא ואצל השני לא, וכו'. וגם: ישנם שהם פשטנים וישנם שהם מעמיקים ומפולפלים. אבל בגדול - מדובר בדרך חשיבה דומה.
ואז אתה מגיע למגן גבורים, ומגלה שמה שאצל כולם הוא קושיא - לו זה לא היה קשה, ומקור שאצל כולם הוא הוכחה לפטור - אצלו הוא הוכחה לחיוב.
בצעירותי, חזרתי על השיטות, אחרונים אלו מדייקים מכאן לכיוון זה ואלו מדייקים מאותו מקור לכיוון הפוך, והייתי מבולבל. כשהתבגרתי, הרי מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן, והבנתי שצריך לדעת לסנן את מה שאתה לומד, ולהחליט מהי דרך החשיבה שלך, ואם לא תעשה זאת - תשאר טמבל כל ימי חייך. ואז בחרתי בדרך הלימוד שבחרתי, שהיא דרך הרוב, ואני גאה בכך.
נ.ב. הדברים שכתבתי כאן ידועים לרבים שמבינים בלימוד, שמעתי זאת מכמה וכמה, וגם ידועים לי מגדולי ישראל שהתבטאו ע"ז. אלא שכמובן לא תמצאו א"ז בעתונות החרדית.
ועכשיו תביאו לי מגדולי ישראל שכתבו דברים גדולים אודותו - אותי זה מצחיק, הרי מספריהם למדתי כיצד לא ללמוד בשיטה שלו.

.

א. חיים כתב:ואז אתה מגיע למגן גבורים, ומגלה שמה שאצל כולם הוא קושיא - לו זה לא היה קשה, ומקור שאצל כולם הוא הוכחה לפטור - אצלו הוא הוכחה לחיוב..

אולי תביא דוגמא(ות)?

שברי לוחות כתב:הכל בסדר אצלך?

כמה כיף לך, הצלחת להכנס לויכוח המלומד שכאן, כמה שסבתא שלך היתה גאה בך, סוף סוף כולם רואים את החכמה שהיא חזתה בך כבר מאז שהיית תינוק קטן. עלה והצלח.

/

א. חיים כתב:ראשית, ברצוני להודות לכל המגיבים כאן. דרכו של ויכוח הוא, שמעורר את המתדיינים להוציא את כוחותיהם וללבן את הדברים, כך שהענין שלשמו נועד הויכוח - יוצא נשכר.
כמה מהכותבים האשימוי אותי בזילזול בכבודו של השו"מ - נו, אפילו אם הייתי רוצה לעשות כן ח"ו, הרי כולם יודו שאין אפשרות להפחית בכבודו של מי שכל התורה היתה מונחת בכיסו, כפשוטו.
אבל אם מישהו הבין מדבריי הקודמים משהו אחר, והוא: שיש לי רתיעה מעיון בספריו של הגאון - על זה אומר שהוא לא משליך בי בוץ כי לכך בדיוק התכוונתי. איי, כל כך הרבה אנשים חושבים אחרת, תבדוק בחיפוש באוצר ותראה כמה מביאים אותו - מילא, מבחינתי זו הבעיה שלהם ולא שלי. וכדאי לדעת שהרמב"ם כותב במו"נ שהאמת אינה תלויה בכמה אנשים חושבים כמוה.
כדוגמא, נתמקד בספרו מגן גבורים כיון שהוא עוסק בנושאים קרובים לכולנו - שו"ע או"ח ח"א. באופן כללי, כל מפרשי השו"ע שעל הדף, ונוספו עליהם הספרים המקובלים שמחוץ לדף, הם למדו באותה שיטה, כלומר: מה שנחשב קושיא אצל אחד, הוא בדרך כלל קושיא גם אצל אחרים, וכיוצא בזה לענין הוכחות ותירוצים. ההבדל הוא, שאצל א' עלתה הקושיא ואצל השני לא, וכו'. וגם: ישנם שהם פשטנים וישנם שהם מעמיקים ומפולפלים. אבל בגדול - מדובר בדרך חשיבה דומה.
ואז אתה מגיע למגן גבורים, ומגלה שמה שאצל כולם הוא קושיא - לו זה לא היה קשה, ומקור שאצל כולם הוא הוכחה לפטור - אצלו הוא הוכחה לחיוב.
בצעירותי, חזרתי על השיטות, אחרונים אלו מדייקים מכאן לכיוון זה ואלו מדייקים מאותו מקור לכיוון הפוך, והייתי מבולבל. כשהתבגרתי, הרי מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן, והבנתי שצריך לדעת לסנן את מה שאתה לומד, ולהחליט מהי דרך החשיבה שלך, ואם לא תעשה זאת - תשאר טמבל כל ימי חייך. ואז בחרתי בדרך הלימוד שבחרתי, שהיא דרך הרוב, ואני גאה בכך.
נ.ב. הדברים שכתבתי כאן ידועים לרבים שמבינים בלימוד, שמעתי זאת מכמה וכמה, וגם ידועים לי מגדולי ישראל שהתבטאו ע"ז. אלא שכמובן לא תמצאו א"ז בעתונות החרדית.
ועכשיו תביאו לי מגדולי ישראל שכתבו דברים גדולים אודותו - אותי זה מצחיק, הרי מספריהם למדתי כיצד לא ללמוד בשיטה שלו.

בכל דבריך לא חידשת הרבה, ועדיין דבריך לפחות כפי שנכתבו מלמדים לענ"ד על צרות אופקים. העובדה שאתה מלגלג על מספר התוצאות באוצר ["מבחינתי זו הבעיה שלהם ולא שלי"], היא בדיוק צרות האופקים שאני מדבר אודותיה. מספר התוצאות באוצר אינו אלא דוג' בעלמא - המובנת גם למי שאינו ת"ח - שתשו' שו"מ הם חלק בלתי נפרד מעולמם של תופשי תורה כבר 150 שנה. ועל כן הזלזול בשמחתם של השמחים הוא קטנות מוחין. וזה לטעמי עיקר הדיון כאן.

חשבתי שהכעס עלי הוא על זלזול כביכול בשו"מ, והנה מתברר לי שגם הכותבים כנגדי חושבים כמוני על ספריו, באמת לא חידשתי להם כלום, ורק הם מגינים על כבודם של ... הכותבים בפורום. חבל שלא הסברתם את עצמכם מיד בהתחלה, הייתי מבקש מיד סליחה וסוגר את התיק בהסכמת שני הצדדים.

א. חיים כתב:חשבתי שהכעס עלי הוא על זלזול כביכול בשו"מ, והנה מתברר לי שגם הכותבים כנגדי חושבים כמוני על ספריו, באמת לא חידשתי להם כלום, ורק הם מגינים על כבודם של ... הכותבים בפורום. חבל שלא הסברתם את עצמכם מיד בהתחלה, הייתי מבקש מיד סליחה וסוגר את התיק בהסכמת שני הצדדים.

הגנה על כבודו של מי?
כנראה באמת לא זכיתי שתבין את כוונתי.
לילה טוב

ברקים רב כתב:ועל כן הזלזול בשמחתם של השמחים הוא קטנות מוחין. וזה לטעמי עיקר הדיון כאן.

מי כתב א"ז ?

ההדרת השו"מ זו שמחה לעולם התורה. נקודה. אני לא מבין לאן אתה לוקח את דבריי.

הרב א חיים. שתי הגדרות ניתנו לכתיבתך באשכול זה (ע"י שנים מהחשובים והמתונים (!) שבין הכותבים כאן) והן כוללות הכל: גסות הרוח וקטנות המוחין. ואני לא באתי אלא לפרש דבריהם.

ראשית בא נוציא מהדיון את גדלותו של רבינו השו"מ. לא לכבודו של אותו גאון, להדרש לשבחו מול כותב אנונימי. שנית, אתה יכול להשאיר בצד גם את לשונות "הענווה". הן מיותרות לגמרי. שמעתי פעם ממו"ר הגרב"ש דויטש: מחבר שכותב לשון מעין זו: עפר אני תחת כפות רגלי השאג"א וכו', אין לך גאווה גדולה מזו, וכי ס"ד אחרת?!

ובכן, גסות הרוח כיצד?
מה דעתך שיפתחו אשכול ובו בשורה על ההדרת הנועם אלימלך או מאור עיניים, ספרים שיש להם קהל מעריצים ומקדשים כידוע לכולם, שבודאי ישמחו על הדבר, ויבוא חניך ישיבות ליטא ויכתוב: שמחה זו מה היא עושה?! אני כמה פעמיים עיינתי שם ולא מצאתי נחת...!

ובכן, אינך שוחר חסידות, מנע רגלך מנתיבתם, אינך חובב תורת גאוני גאליצייה, אחורה פנה. כל עוד לא ביקשו המולי"ם לעטר את הספר בהסכמתך, כל זמן שלא ביקשו השמחים עלי ספר, לצרף אותך למסיבתם, מה לך פה ומי לך פה?! פתח לך אשכול שם תדון על מהלך מחשבתו של השו"מ ומי שירצה לשתות ממימיך הזכים, יישב במחיצתך.

קטנות המוח כיצד?
אין ספק שחוש הביקורת הוא יתד שהכל תלוי בו בלימוד תורה. א"צ לקבל סברות שלא מתיישבות על דעתינו. אכן זו פשיטא, שאף כשבאים להשיג יש לעשות זאת בלשון של זוהרית וביותרת הכבוד. אבל כתיבתך לצערי לא היה בה מכל זה. ועוד והוא העיקר, קטנות המוח, לחשוב שהדרך שבה הורגלת היא ה"אמיתית "וכל מי שאינה דורך בה "אינו יודע ללמוד", אם תתמיד בקו מחשבה זו, הרי אתה מוציא "מחוץ לגדר" רבים וטובים לאין ערוך ולאין שיעור. שמעתי פעם ממו"ר רש"מ דיסקין (שישרותו שכלו היתה תכונתו המפורסמת) דוגמאות מפליאות מספרי גדולי האחרונים, שאין חולק על היותם יסוד לבית ישראל, שלפי קו המחשבה שלנו, אין להבין את "פירוש המילות" שלהם. את המסקנא ניתן לנסח באופנים שונים, בטח שלא בצורה המכוערת שבה התבטאת.

ספר מגן גבורים שגם עליו חרצת לשון, מוזכר במשנה ברורה פעמים רבות מאד. אני מקוה בשבילך שהוא לא הבא בתור.

-----
וכדי שלא להשאיר הגליון חלק, ארשום מה שקראתי במוסף של הפלס לפני איזה זמן, הובא שם מהגר"ש אויערבך שליט"א שסיפר (כמדומה הובא שם שנכח במקום) על חכ"א שהתבטא לפני הגאון מטשעבין, בביקורת על דימוייהם של גאוני גאליצייה. השיבו הגאון מטשעבין, ממה שאמרו בגמ' ב"ב, על רב דימי שהביא גרוגרות בספינה, והיה שם ריש גלותא, אמר הר"ג לרבא, חזי אי צורבא מרבנן הוא, ואם כן, נקיט ליה שוקא (שלא ימכור איש גרוגרות מלבדו). א"ל רבא לר"א בר אהבה שיתהה על קנקנו, ושאלו מדין פיל שבלע כפפה מצרית ולא הוה בידיה. והקשו בתוס', הרי דין פיל שבלע הוא איבעיא דלא איפשטיה בגמ', והביאו מר"ת, שמ"מ היה לו להביא הראיות שהביאו בגמ' לצד דחייתם. הרי לנו שדרך לימודם היה בהבאת דברים רחוקים וחילוקם. עכ"ד.

א. חיים כתב:... איי, כל כך הרבה אנשים חושבים אחרת, תבדוק בחיפוש באוצר ותראה כמה מביאים אותו - מילא, מבחינתי זו הבעיה שלהם ולא שלי.

... ואז בחרתי בדרך הלימוד שבחרתי, שהיא דרך הרוב, ואני גאה בכך.

... ועכשיו תביאו לי מגדולי ישראל שכתבו דברים גדולים אודותו - אותי זה מצחיק, הרי מספריהם למדתי כיצד לא ללמוד בשיטה שלו.

נסיתי להבין הפלפול שלך אבל קשיא רישא אסיפא, וכולו מקש''ה אחת לענ''ד.

אם היית טוען רק שיש לך רשות לבחור בדרך הלימוד המתאים לרוחך, ומשכך אין אתה שמח בשמחתם של שוחרי תורת השו''מ בהופעת ספרו מחדש כלול בהדרו, כמדומני שאף אחד לא היה מוחה על כך.

אבל מופלא ממני איך תתגאה לחשוב שהחשיבה שלך היא חשיבת רוב מניינם ובניינם של נושאי דגלת התורה במשך הדורות אם אתה על כרחך עונה אמן שאת כל אלו שהורו לך דרך הלימוד שלך היו מטים אוזן קשבת לשמוע בלימודים, והם דוקא מזכירים שמו בסילודים ומרבים לפלפל בדבריו, ובטח היו ששים כעל כל הון לראות ספרו חוזר ועולה על שלחן מלכים בתכלית היופי וההידור.

ברצוני להתנצל על הדברים שכתבתי ובאם מישהו נפגע מהם, אני מבקש את סליחתו. כמובן שלא היתה לי כל כוונה להוריד מהשמחה שישנה אצל רבים וטובים בהוצאת הספר. אינני עובד אצל המתחרים. בסך הכל רציתי לעורר דיון בענין, ולשמוע מה יש לאחרים לומר בזה. אז כנראה שהאשכול דידן איננו המקום המתאים לדיון הזה.
נראה שיש כאן נק' נוספת בויכוח בינינו - אני מסתכל על הפורום כשיחה סתם בין אנשים בוגרי ישיבות. באם הייתי אומר את דבריי לחברים בישיבה או בכולל, אז או שהם היו מתוכחים או שהם היו מתעלמים, אבל הם לא היו רואים בזה פגיעה בכבודם של אנשים או שאני מוציא מחוץ לגדר רבים וטובים (כאילו שאני כל יכול). בסך הכל אני מנסה לברר את הדרך הראויה בשבילי, וזה נעשה על ידי החלפת דעות. אבל כנראה שיש כאן אנשים שלוקחים את הפורום באופן אחר, כאילו שהכותבים כאן משנים סדרי בראשית, ולכן הם נבהלים שמא ייצא מזה חורבן ח"ו.
מילא. כל אחד במסילתו יעלה. וכולל אלו שהצדקנות היא מקצועם.

אני לא יכול לדבר עבור אחרים, אבל כשהייתי צעיר יוצר, בישיבה והשנים הראשונים בכולל, חשבתי שהעולם מסתיים במקום הברכת שמואל. ידעתי במוחי שיש יותר מזה, והחת"ס לא נפלה חלקו מאלו, אמנם בלבי לא הבנתי אותו.
אמנם ברבות הימים נפגשים עם המגוון הגדול של גדולי ישראל, כל אחד וסגנונו ואופיו, וכל אלו מוסיפים להבנת הלימוד.