פורום אוצר החכמה

האם הרא"ש [רבינו אשר בן יחיאל ז"ל] עצמו כתבו?
האם יש בו חידושים שאינם בתוספות שעל הדף וחיבור ה"רא"ש"?
האם מצינו למי שדן ליישב סתירה שבין תוס' הרא"ש ל"רא"ש" או שו"ת הרא"ש?

כן
כן
כן. אינני זוכר כרגע המקום בדיוק. אבל יש שדנים בכך מה כתב קודם [כדי לדעת אם חזר בו] ועל מה יש להסתמך יותר להלכה

ש'כח!
יש המביאים את תוס' הרא"ש להלכה?

הקטע הידוע בב"י בשאלה על שמונת ימי חנוכה, נראה שלקוח מהתוס'-רא"ש, ויל"ע.
[ויותר מסתבר ששני חכמים כיוונו לדבר אחד]

גאולה בקרוב כתב:הקטע הידוע בב"י בשאלה על שמונת ימי חנוכה, נראה שלקוח מהתוס'-רא"ש, ויל"ע.
[ויותר מסתבר ששני חכמים כיוונו לדבר אחד]

לא בכדי אני שואל פתאום...

בטור (או"ח רי"ט): "ופירש אדוני אבי הרא"ש ז"ל אע"ג דשומע יוצא בשמיעה בלא עניית אמן" וכו'.

ובב"י על אתר: "ומש"כ ופירש א"א ז"ל, לא מצאתיו בפסקיו, ואפשר שכתב כן בתוספותיו, או שאמר כן על פה..."

ומכאן תשובות לרוב השאלות. הא פשיט"ל לב"י דתוס' הרא"ש ממנו, ושיתכנו בו חידושים שאינם בפסקיו, ושיתכן שיביא ממנו הטור להלכה.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175328&&page=25
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175340&&page=16
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11253&&page=4 ד"ה ומעת.

יישר כחכם!

גאולה בקרוב כתב:הקטע הידוע בב"י בשאלה על שמונת ימי חנוכה, נראה שלקוח מהתוס'-רא"ש, ויל"ע.
[ויותר מסתבר ששני חכמים כיוונו לדבר אחד]

כמדומה שכבר קדמם הסמ"ג

אמסטרדם כתב:האם הרא"ש [רבינו אשר בן יחיאל ז"ל] עצמו כתבו?

לא
למה אני לא מביא ראיה? גם שיף לא הביא. לגוף העניין, הרא"ש לא מזכיר בשום מקום בחיבוריו שחיבר תוספות משלו. עבודה רחבה ומאמצת כזו לא הייתה צריכה להיזכר לטובה בדבריו או בדברי בניו ותלמידיו? בכלל, מה זאת אומרת כתב תוספות? אם היו לו חידושים על הש"ס היה יכול לכותבם במסגרת חידושי הרא"ש, וכפי שעשו הרשב"א ורבינו יונה? ונקודה נוספת, בזמן הרא"ש כבר היו התוספות ספר מסודר ובר סמכא הלכתי [הרא"ש בפסקיו מרבה לצטט מהם, ולאו דוקא תוס' הרא"ש!], ואם כן לא היה לו לרא"ש לחבר אלטרנטיבה לתוס' בדמות תוס' משלו. ובכלל, איזה עבודה עשה הרא"ש בתוספתיו, הרי רובו העתקה של התוס' הרגיל? ואם רצה להוסיף כמה הוספות, יכל לכתוב את ההוספות בנפרד ולא להעתיק שוב את כל התוס' מחדש.
הכי פשוט, וזכור לי שכך גם נוקטים החוקרים, שתו' הרא"ש הם נוסחת תוס' מבית מדרשו של תלמידי הרא"ש אשר בספרד.

אילו לא הועלה אשכול זה אלא כדי לקרוא את המאמר שהעלה הרב מה שנכון דיינו.

מעיון בקופיא המאמר אינו עוסק בגוף השאלה אם הרא"ש חיבר את תוס' הרא"ש, אולם הדבר נראה אצלו כפשוט שהרא"ש הביא לספרד גירסא מדויקת ומעובדת של התוס' הקדמוניים של תלמידי ר"י שהיו מצויים באשכנז ונדירים ולא שימושיים בספרד, והם תוס' הרא"ש שלפנינו.

הרא"ש מביא בתוספותיו כ"פ מתורת המהר"ם, ודי בזה להוכיח שהם תוספותיו.

שטייגעניסט כתב:אילו לא הועלה אשכול זה אלא כדי לקרוא את המאמר שהעלה הרב מה שנכון דיינו.

מעיון בקופיא המאמר אינו עוסק בגוף השאלה אם הרא"ש חיבר את תוס' הרא"ש, אולם הדבר נראה אצלו כפשוט שהרא"ש הביא לספרד גירסא מדויקת ומעובדת של התוס' הקדמוניים של תלמידי ר"י שהיו מצויים באשכנז ונדירים ולא שימושיים בספרד, והם תוס' הרא"ש שלפנינו.

כתוב שם בדיוק ההיפך.

יעוין בלשונות העדויות בעמודים 22 23.
בהרבה מקומות אנו מוצאים בתוספות הרא"ש דברים שנמצאים בפסקי הרא"ש כדעת עצמו.
ברור שה"שלד" היה מונח כבר לפניו, אבל הרא"ש ערך את הדברים והוסיף בהם.

שטייגעניסט כתב:

אמסטרדם כתב:האם הרא"ש [רבינו אשר בן יחיאל ז"ל] עצמו כתבו?

לא
למה אני לא מביא ראיה? גם שיף לא הביא. לגוף העניין, הרא"ש לא מזכיר בשום מקום בחיבוריו שחיבר תוספות משלו. עבודה רחבה ומאמצת כזו לא הייתה צריכה להיזכר לטובה בדבריו או בדברי בניו ותלמידיו? בכלל, מה זאת אומרת כתב תוספות? אם היו לו חידושים על הש"ס היה יכול לכותבם במסגרת חידושי הרא"ש, וכפי שעשו הרשב"א ורבינו יונה? ונקודה נוספת, בזמן הרא"ש כבר היו התוספות ספר מסודר ובר סמכא הלכתי [הרא"ש בפסקיו מרבה לצטט מהם, ולאו דוקא תוס' הרא"ש!], ואם כן לא היה לו לרא"ש לחבר אלטרנטיבה לתוס' בדמות תוס' משלו. ובכלל, איזה עבודה עשה הרא"ש בתוספתיו, הרי רובו העתקה של התוס' הרגיל? ואם רצה להוסיף כמה הוספות, יכל לכתוב את ההוספות בנפרד ולא להעתיק שוב את כל התוס' מחדש.
הכי פשוט, וזכור לי שכך גם נוקטים החוקרים, שתו' הרא"ש הם נוסחת תוס' מבית מדרשו של תלמידי הרא"ש אשר בספרד.

אתה מקשקש.
תשובה זו הובאה בטור

לעצם הענין שהעלה הרב אמסטרדם יעוין במאמר בסוף תוס' הרא"ש על מגילה מהדורת מכון משך חכמה תשע"ד, עמ' קיז. אולי תרוו נחת.

שטייגעניסט כתב:

אמסטרדם כתב:האם הרא"ש [רבינו אשר בן יחיאל ז"ל] עצמו כתבו?

לא
למה אני לא מביא ראיה? גם שיף לא הביא. לגוף העניין, הרא"ש לא מזכיר בשום מקום בחיבוריו שחיבר תוספות משלו. עבודה רחבה ומאמצת כזו לא הייתה צריכה להיזכר לטובה בדבריו או בדברי בניו ותלמידיו? בכלל, מה זאת אומרת כתב תוספות? אם היו לו חידושים על הש"ס היה יכול לכותבם במסגרת חידושי הרא"ש, וכפי שעשו הרשב"א ורבינו יונה? ונקודה נוספת, בזמן הרא"ש כבר היו התוספות ספר מסודר ובר סמכא הלכתי [הרא"ש בפסקיו מרבה לצטט מהם, ולאו דוקא תוס' הרא"ש!], ואם כן לא היה לו לרא"ש לחבר אלטרנטיבה לתוס' בדמות תוס' משלו. ובכלל, איזה עבודה עשה הרא"ש בתוספתיו, הרי רובו העתקה של התוס' הרגיל? ואם רצה להוסיף כמה הוספות, יכל לכתוב את ההוספות בנפרד ולא להעתיק שוב את כל התוס' מחדש.
הכי פשוט, וזכור לי שכך גם נוקטים החוקרים, שתו' הרא"ש הם נוסחת תוס' מבית מדרשו של תלמידי הרא"ש אשר בספרד.

גם בספר צדה לדרך במבוא כתב שהרא"ש חיבר תוספות המקצרים תוספות שאנץ והוסיף בהם עוד עניינים. וכן במאמר הנ"ל הביא עדויות נוספות מצוואת ר' יהודה בן הרא"ש ועוד שציינו שאביהם כתב תוספות.
מלבד זה, הרא"ש לא כתב חידושים.
הרא"ש ערך את תוספותיו כי לא היו נפוצים בספרד תוספותים מוקדמים, לכן הוא לקח את תוספות שאנץ, עיבד אותן והוסיף עליהן (מתורות ראשונים מאוחרים יותר, ואף מתורות חכמי ספרד, כגון הרמ"ה ור' יונה!), ובכך הפיץ בספרד תוספותים מוסמכים ולא תוספותים שנתלים עליהם להיחנק (כלשונו, פחות או יותר).

שטייגעניסט כתב: הרא"ש לא מזכיר בשום מקום בחיבוריו שחיבר תוספות משלו.

כבודו קובע עובדות בצורה נמהרת, הרא"ש מזכיר בפסקיו את תוספותיו אלא שהוא מכנה אותם 'פרישה' ולא 'תוספות' ראה ב"ק פ"ט סי' ג' ("מאותו טעם שכתבתי בפרישתי לר"ת כדאית ליה ולר"י כדאית ליה'") וב"מ פ"ח סי' י' ("וי"ל דמיירי במאמינו שמתה כדרכה וכו'. כדאיתא בפרישתי").
בלשון הרא"ש כל תוספות נקראים ג"כ פרישה, ראה ב"ק פ"ו סי' ד' "והתוספות פסקו כרבה וכל ראיותיהם כתבו בפרישתם כאן ובבבא מציעא פרק [אלו מציאות] ובשבועות פרק שבועת הדיינין".

לאחרונה ראיתי בספר שנדפס בשנת תרפ"ג (מילי דברכות לרצ"ה גרודזינסקי) שמציין לתוספות הרא"ש בשבת. לפי הבנתי, תוס' הרא"ש לשבת נדפסו לראשונה בשנת תשכ"ט (מהדורת לנגה). האם היה מהדורה שקדמה להנ"ל? האם חיבור אחר נקרא בטעות על שם תוס' הרא"ש למס' שבת?