פורום אוצר החכמה

בפנקס ועד ארבע ארצות, סי' תשלח, פסקו רבני הועד כי מדפיסי זולצבאך השיגו את גבולם של המדפיסים לבית פרופס מאשמטרדם, בהדפיסם את מהדורת התלמוד שלהם (בשנים תקט"ו-תקכ"ג), וכותבים: "ומה שידפיסו מששה סדרים... חלילה לעיין בהם וידונו בשריפה".
אינני יודע על מקבילות, אך רציתי לשאול: מה ההצדקה ההלכתית לשרוף ספרי קודש בגלל השגת גבול?

יש נוהגים שספר שעדיין לא למדו בו אינו קדוש הואיל ונדפס ע"י מכונה, אולי זה המקרה?

על כך השיבם בחריפות ר"י שטיינהרט בשו"ת זכרון יוסף חו"מ חלק ב'

שאלה אחרת הנוגעת באותו ענין.
מצינו אצל כמה מגדולי ישראל במשך הדורות, שמשום עניוות או סיבות אחרות שרפו את כתביהם.
ואף שבטוח אני שעשו כהוגן, אך שאלתי, מה טעם ההיתר?

עיין על זה בשו"ת משיב דבר ח"א סי' כ"ד (החצי השני) בתשובה לבני מהרי"ד במברגר.

במחילה, אך לא מצאתי שם הקשור לענינינו.

גם בשו"ת שלמת חיים להגריח"ז

גם זה יעבור כתב:במחילה, אך לא מצאתי שם הקשור לענינינו.

וכי לא קשור לעניין מה שהוא דן שם אם מותר למחבר לאבד את דברי תורתו או להורות לאחרים שיאבדום? אחר שמסקנתו שם שאסור ואינם ברשותו לעשות בהם כבשאר רכושו, פשיטא שעל שריפתם כבר אין מה לדבר.

תודה לכל המגיבים.

הבטחתי כתב:על כך השיבם בחריפות ר"י שטיינהרט בשו"ת זכרון יוסף חו"מ חלק ב'

מעניין. באיזה סימן?

אלי_ש כתב:תודה לכל המגיבים.

הבטחתי כתב:על כך השיבם בחריפות ר"י שטיינהרט בשו"ת זכרון יוסף חו"מ חלק ב'

מעניין. באיזה סימן?

מצאתי. התכוונת לסימן ב', לא לחלק ב'.
תודה!

פעם שמעתי שאסור להניח ארגזים ובהם ספרי קודש על הקרקע, והסיבה שסוחרי הספרים וסיעתן לא מקפידים על כך, זה בגלל שעדיין לא למדו בספרים לכן אין צורך להקפיד על קדושתם.

תוך כדי דיבור כתב:

גם זה יעבור כתב:במחילה, אך לא מצאתי שם הקשור לענינינו.

וכי לא קשור לעניין מה שהוא דן שם אם מותר למחבר לאבד את דברי תורתו או להורות לאחרים שיאבדום? אחר שמסקנתו שם שאסור ואינם ברשותו לעשות בהם כבשאר רכושו, פשיטא שעל שריפתם כבר אין מה לדבר.

צודק, אך אני מדבר על מעשה רב, שכנראה סברו אחרת מהשו"ת הנ"ל.
ועדיין נשאלת השאלה, של עצם שריפת הדברי תורה?

אבי עזרי כתב:פעם שמעתי שאסור להניח ארגזים ובהם ספרי קודש על הקרקע, והסיבה שסוחרי הספרים וסיעתן לא מקפידים על כך, זה בגלל שעדיין לא למדו בספרים לכן אין צורך להקפיד על קדושתם.

החילוק בין ספר שלמדו בו, לספר שעדיין לא למדו בו, זכורני כזה סברה מרבי משה פיינשטיין.
אך ההלכה שהזכרת אתה, שמניחים ארגזי ספרי על הרצפה, ההיתר הוא לכאורה מדים אהל, שהכלי יש בז גודל טפח על טפח, ולכן זה לא נקרא שהספר מונח על הרצפה.
ולכן מותר להניח מזוודה שיש בו ספרים - אף שכבר למדו בהם, על הרצפה.