פורום אוצר החכמה

מישהו ביקש ממני מקור לכך, בזכרונו מ"רוח חיים" לגר"ח. האם ידוע היכן שם?

כעין זכר לזה ניתן אולי למצוא ברוח חיים על איזהו חכם הלמד מכל אדם, בסוף הפי' בהג"ה מהרי"צ, שצריך להיות חכם כדי לדעת איך להשתמש בעצה שאינה הוגנת לשעתה אך מועילה לשעה אחרת עי"ש.

א"ב דבן סירא: שיתין מלכין יהון לך, ומלכות נפשך לא תשבוק.
וכן כתב רבנו יונה בפירושו למשלי כ,יח.

יפה מאד, ישר כח!
רבינו יונה מבאר שהאדם הוא הכי "מבין" כלפי עצמו, וגם הכי יתאמץ במחשבה לעצמו.

מה שנכון נכון כתב:א"ב דבן סירא: שיתין מלכין יהון לך, ומלכות נפשך לא תשבוק.
וכן כתב רבנו יונה בפירושו למשלי כ,יח.

וז"ל רבנו יונה - "מחשבות בעצה תכון ובתחבולות עשה מלחמה. נכון הדבר שיחשוב האדם במעשיהו לפני הפועל, ושיועץ על מחשבתו עם אחרים, ואז תכין מחשבתו ותכשר ותצלח לפועל. אמנם לא יסמוך על הענין בלא הקדמת מחשבות לבו, כאשר אז"ל שיתין מלכין יהון לך ומלכא דנפשך לא תשבוק. כי האדם יטרח לחשוב במחשבה במעשיו יותר מאשר יטרחו אחרים לחקור עליהם. אמנם יבחן מחשבתו בעצת אחרים, כי השגת שכל האדם קצרה ואולי ישגה ונעלם ממנו דבר, ומה שגה יבינו לו ויחכם"

גאולה בקרוב כתב:יפה מאד, ישר כח!
רבינו יונה מבאר שהאדם הוא הכי "מבין" כלפי עצמו, וגם הכי יתאמץ במחשבה לעצמו.

לא מוזכר "שהוא הכי מבין כלפי עצמו"

הראו לי היום את הרוח חיים, על מרבה עצה מרבה תבונה (אבות ב, ז), והוא באמת כותב את הטעם (המשלים לטעמו של הר"י)מצד שמבין יותר טוב כלפי עצמו