חדש - פשוטו של מקרא

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » א' מרץ 27, 2022 10:07 am

והיינו שהגר"ח הוא יותר קיצוני בזה מהגר"ל מינצברג, שהגרל"מ תמיד טורח לקשר את דרשת חז"ל לפשוטו של מקרא, ואילו הגר"ח אינו רואה צורך בזה אלא הולך בעבקות הרמב"ן ועוד ראשונים שרואים פשוטו של מקרא לחוד ודרשת חז"ל לחוד.

ספרים וועלט · הודעהעל ידי **ספרים וועלט** » ג' יוני 28, 2022 1:26 am

מתון כתב:ראיתי נכון להביא כאן הסכמת החתם סופר, ור' שמואל פריינד במח"ס זרע קודש על משניות, ומגיה סדר זרעים וטהרות של הפראגער ש"ס שי"ל ע"י ר' משה לנדא, על החומש שי"ל ע"י ר' ליב דוקעס, שתירגם רש"י ללשון אשכנז מבואר בטוט"ד. (קרדיט להפרום האידישאי אייוועלט).

הסכמת ר' שמואל מסכם במילים קצרות וברורות בעיות הפירוש המבוסס רק על פשוטו של מקרא.

מה השם של החומש הזה? נמצא באוצר?

מתון · הודעהעל ידי **מתון** » ד' אוגוסט 03, 2022 3:20 am

ספרים וועלט כתב:מה השם של החומש הזה? נמצא באוצר?

לא נמצא באוצר. הורדתיו מספריה הלאומית
https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001928296/NLI

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 21, 2022 12:16 pm

שני מכתבים די חדשים (עכ"פ לא עלו כאן)

אחד מבית הדין של הגר"נ קרליץ בבני ברק, ונלווים אליהם הרבנים, ר' מאיר קסלר מקר"ס ור"ש פראג מב"ש, נמנו וגמרו: אסור לבוא בקהל. עוד הם מפרסמים, כי המולי"ם מפירים את התחייבותם.

: 08032022HP-Scan141625 (1)_page-0001 (1).jpg (570.92 KiB) נצפה 4909 פעמים

ועוד מכתב מהגר"נ קופשיץ, מי שכבר השמיע את דעתו אודות פירוש זה.

: מכתב רנ קופשיץ_page-0001.jpg (565.54 KiB) נצפה 4909 פעמים

צופה_ומביט

עניינא דיומא [התחלת שנה חדשה של שמו"ת], זה לשון המשנ"ב בסימן רפה:

מי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנוים על יסוד התלמוד.

התרגום יש לו מעלה שניתן בסיני וגם הוא מפרש כל מלה ומלה ופירש"י יש לו מעלה שהוא מפרש את הענין ע"פ מדרשי חז"ל יותר מהתרגום .

ובביאור הלכה שם:

פירוש התורה שמפרש את הענין והמלות [וע"פ יסודות של חז"ל] וכמו פירש"י לא גריעא מתרגום.

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ו' אוקטובר 21, 2022 3:10 pm

אגב, מישהו מכיר?

ב. סיד · הודעהעל ידי **ב. סיד** » ב' נובמבר 14, 2022 11:06 pm

ועכשיו מראשי ישיבת לייקווד ועוד גדולי ארה"ב
תמונה

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' נובמבר 15, 2022 12:16 am

טוב מאוד.

חבל שמהחסידים לא יוצאים מחאות

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ג' נובמבר 15, 2022 7:34 am

ב. סיד כתב:ועכשיו מראשי ישיבת לייקווד ועוד גדולי ארה"ב

חסר תאריך,
אולי אלו חתימות ישנות.

בריה נמוכה

במכתב:
וכבר פירסמו גדולי ארץ ישראל את התנגדותם בכתב ובע"פ...
ואינו בר תיקון כלל...

המציאות רוב רבני א"י לא אסרו ספר זה והוא נמצא ברוב בתי המדרשות שאינם משתייכים לפלג הירושלמי
אפילו בד"צ העדה החרדית אחרי מסע לחצים כתבו שיש לתקן אי אלו תיקונים ולא כתבו שאינו בר תיקון כלל.

אני רואה כאן נסיון לכפות דעת יחיד על כלל הציבור.
כמו המערכה נגד הנדרים פלוס ונגד המקוה ריין
מי שרבו אוסר שלא ישתמש עם דברים אלו
אך האיך אפשר לכפות זאת על כל כלל ישראל?
ובעוד שכל אדם שלמד חומש מקראות גדולות יודע שדרך כל רבותינו מאז ומעולם הוא לחלק בין דרך הפשט ודרך הדרש
הרוצה להחמיר ולפרש מקראות התורה רק לפי המדרש קדוש יאמר לו
אך מה המקום לצאת במלחמה נגד הרוצה ללמוד התורה גם לפי פשוטו עפ"י ביאור רבותינו החל מהרשב"ם והאבן עזרא עד הגר"א והרש"ר הירש ובן מלך.

דברים שהיו מקובלים בציבור החרדי עד לפני כמה שנים כיום הם נחשבים כפסולים.
לדעתי זאת לא ירידת הדורות אלא להיפך עליית הדורות בהקצנה.

דוגמא למפרשי התורה המפרשים לא כחז"ל
דברים פרק יב, ג-ד
ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא: לא תעשון כן לה' אלהיכם:
ופירשו חז"ל
כמו שהביא שם הרמב"ן
אבל הכתוב כדעת רבותינו אזהרה למוחק את השם, ומפורש במסכת מכות (כב א), והא איכא מוחק את השם דלקי, ואזהרתיה מהכא לא תעשון כן לה' אלהיכם:
ולשון ספרי (ראה ז) מנין לנותץ אבן אחת וכו', רבי ישמעאל אומר מנין למוחק אות אחת מן השם שעובר בלא תעשה שנאמר ואבדתם את שמם לא תעשון כן, רבן גמליאל ברבי אומר וכי תעלה על דעתך וכו'. ודברי רבי ישמעאל אינם במחלוקת, אבל הם ביאור כי מוחק את השם כנותץ אבן מן המזבח. ואם כן יהיה פירוש הכתוב, ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם מן המקום ההוא ולא תעשון כן לה' אלהיכם לנתוץ את מזבחו ולאבד את שמו, אבל תנו כבוד לשמו ולמזבחו, ואל המקום אשר יבחר בו לשום שם מזבח לשמו תדרשו ותביאו עולותיכם לפניו:
אך ברמב"ן עצמו
ועל דרך הפשט הזהיר בראש הסדר (לעיל פסוק ד) "לא תעשון כן לה' אלהיכם" לעובדו כאלהי העמים על ההרים הרמים בקרבנותיו,
וברש"י לא תעשון כן - להקטיר לשמים בכל מקום (פסוק ה), כי אם במקום אשר יבחר.
ורשב"ם
(ד) לא תעשון כן לי"י אלהיכם - לזבוח לי"י בכל מקום:
ואבן עזרא
(ד) לא תעשון כן - הטעם: שלא תזבחו על הגבעות וההרים, רק אל המקום שישום שמו:

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 15, 2022 10:38 am

ההסתמכות על רבני אר"י היא כמובן דרך של ענוה כדרך מסכימים מאז. החתומים שם, כידוע, לא ממש מתרשמים או מבררים מה דעת כל דיין בביה"ד של העדה"ח או של הגרנ"ק.

למעשה תוכן המכתב מאוזן מאד ואלו הנקודות העיקריות שבו:

הפירוש בא להמיר (במתכון או בשגגה) את פירוש רש"י
פירוש רש"י ותוכנו הוא יסוד החינוך והיהדות.
יש בספר פירושים משונים, בהחלט.
['מזויפים', יש טוענים כך, וכרגע איני זוכר אם הוכחו דבריהם]
רוח של השכלה, זה כמובן ענין סוביקטיבי ומותר לאנשים בעלי תורה לשתף את תלמידיהם בטיב טעמם.
ואת כל זה ונוכחת שאינו בר תיקון.

דרומי כתב:טוב מאוד.

חבל שמהחסידים לא יוצאים מחאות

גם ראשי הישיבות בארץ רובם לא הביעו את דעתם. יתכן שהם סבורים שתלמידיהם לא לומדים חורש"י וממילא מה להם ולזה, ומלבד תלמידיהם אין איש שומע להם. או שהם מסתפקים במכתב בתי הדין דלמעלה.

ליטוואק פון בודאפעסט

הם לא כתבו 'במתכוון או בשגגה', הם כתבו 'במתכוון', וזה שקר גס שא"א להם לדעת כלל.

וענין 'ריח ההשכלה' הוא עוד נסיון לטשטש את העניינים.

אחרי כל השקרים שהביאו ומביאים נגד הספר, זיופים וסילופי דבריו, האם יש למישהו הו"א שיש כאן איזה תוכן? האם יש למישהו הו"א שיש כאן איזה בעיא? מכתבים כאלו נגד ספר קדוש הם מכתבים נגד התורה, ואיזה צד תנצח, התורה או חותמים מומחים?

וואלף · הודעהעל ידי **וואלף** » ג' נובמבר 15, 2022 6:45 pm

הייתי נוכח בדברי הגראמ"ק בועידת תורה ומסורה והקדים לדבריו את דברי זקנו הגר"א אודות לימוד חומש לתשב"ר הנדפס בכמה מקומות, ודברתי עמו אח"כ ואמר לי שהרב חיים ירוחם גינזבורג (היה ר"מ בישיבת פאנאוויז לתקופה) הראה לו הרבה דברים שאינם בסדר בהפירוש (ראה דבריו בהקול קורא).

וואלף · הודעהעל ידי **וואלף** » ג' נובמבר 15, 2022 6:47 pm

אוצר החכמה_אוסף חידושי תורה - קוטלר, אהרן_400_409.pdf: (19.84 MiB) הורד 86 פעמים

וואלף כתב:הייתי נוכח בדברי הגראמ"ק בועידת תורה ומסורה והקדים לדבריו את דברי זקנו הגר"א אודות לימוד חומש לתשב"ר הנדפס בכמה מקומות, ודברתי עמו אח"כ ואמר לי שהרב חיים ירוחם גינזבורג (היה ראש ישיבת פאנאוויז לתקופה) הראה לו הרבה דברים שאינם בסדר בהפירוש (ראה דבריו בהקול קורא).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 15, 2022 8:45 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הם לא כתבו 'במתכוון או בשגגה', הם כתבו 'במתכוון', וזה שקר גס שא"א להם לדעת כלל.

וענין 'ריח ההשכלה' הוא עוד נסיון לטשטש את העניינים.

כתבו 'כוונתם גלויה' והיינו גלויה מתוך הספר. כלומר מצורת ההגשה, העימוד, המרכזיות של הפירוש והרצף שלו על כל מילה וכו'. אפשר בהחלט להתרשם כך .
"ריח השכלה", הוא לא נסיון לטשטש את העניינים אלא הענין עצמו.
עם כל הכבוד לרב שאיני יודע לאיית את שמו שדעתו כנראה שונה.

ליטוואק פון בודאפעסט

ריח ההשכלה היא דבר שלא ניתן להוכיח ולהראות, וגישה זו שעומדים אנשים ומפיחים את רוחם על הציבור הוא דבר בלתי נסבל. פרסמו איסורים, לא רוחכם וריחכם.
או תוכיחו, או תשתקו!

ועברתי על דברי הניק 'חיים רוטר', ורואים שם שכל הריח נטלתם הרוח, אין לו על מה לסמוך, כולם הבלי הבלים אין בהם ממש. הוא הערים כוונות נסתרות בדבריהם ללא שום סמך וגיבוי, ובפרט במקומות מסוימות שהם כתבו להיפך.

יש בזה יסוד, כי התורה כפשוטה אינה מדברת לשון מיסטית, וכבר ביאר הענין בחובת הלבבות. כך שבדרך כלל דבר מיסטי איננו 'פשוטו של מקרא'. אין זה נסיון לבטל את המיסטיות אלא פשוטו של מקרא כפשוטו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' נובמבר 15, 2022 10:44 pm

איני יודע אם אנו משתווים בהבנת המלה 'מיסטית',

אבל היתכן לומר שהתורה כפשוטה אינה 'מיסטית'?

וכי סיפור קריעת ים סוף הוא טבעי?

האש שירדה ולחכה את קרבן הבל אינו 'מיסטי'?

ואטו כי רוכלא כו'

ליטוואק פון בודאפעסט

מיסטי זה לא 'על-טבעי'. אבל למשל, הניק ההוא התלונן על מה שביארו את המים העליונים כהמים אשר בעננים, ולא מים שאין נראים לעולם ואינם אלא מושג למעלה מההשגה. כמו"כ 'והיה בענני ענן' שביארו בספר הנ"ל באופן טבעי ולא כמו רש"י 'להביא חשך ואבדון בעולם'. אין שום דרך שנדע שרצון הקב"ה להביא חשך ואבדון לעולם, ולכן אין הדבר מתאים לחומש כפשוטו אלא במדרשו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' נובמבר 15, 2022 11:08 pm

היטבת להסביר את הבעיה שבחומש הזה.

וכבר הובא פעם הסיפור אודות בעה"ת וה'מלמד' מזאמוט שסיפר לו כיצד הוא מפרש לתלמידים את הפסוק לגבי יצחק 'ויחרד חרדה גדולה עד מאוד'

ליטוואק פון בודאפעסט

מה בעיא? יש דרש ויש פשוטו של מקרא, והדרש יש בה עניינים מיסטיים, והפשט אין בה. אין בעיא ואין איסור

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ג' נובמבר 15, 2022 11:38 pm

הרב ישראל מנשה רייזמן, מלפני שבועיים, על הפסוק והיה בענני ענן

: רייזמן על פשוטו של מקרא.jpg (208 KiB) נצפה 4041 פעמים

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' נובמבר 15, 2022 11:40 pm

כבר כתבו ע"ז הרבה והתעייפתי...

במלה אחת, הקביעה כאילו פשט אינו מיסטי היא הבעיה האמיתית.

כל ההבדל בין פשט לדרש הוא שבפשט יש ללמוד את המלים עצמם בלי להוסיף עליהם תוספות 'מבחוץ' ואילו בדרש אפשר 'להעמיס' על המלים הכתובות עוד משמעויות.

אך אין הפירוש שמי שלומד פשט מחובר יותר לדרכי הטבע מאשר מי שלומד דרש!

ורש"י זה הפשט שנתקבל בכל תפוצות ישראל.

[לגבי דברי הרב רייזמן כאילו 'פוסלים ספרים בפזיזות' - נראה כי הדברים האלה עצמם נאמרו בפזיזות... במחכ"ת.

ומה שייך כאן לדון על המחבר ולהצדיקו ש'התנצל', כאילו באים להשתדך אתו או למנותו לשוחט. אנו דנים על החיבור ועל ההשפעה שלו על קוראיו. ומי לנו גדול מאהרן הכהן שאמר על פעולתו שלו 'ויצא העגל הזה', ומה יאמרו אזובי הקיר].

ליטוואק פון בודאפעסט

דרומי כתב:כבר כתבו ע"ז הרבה והתעייפתי...

במלה אחת, הקביעה כאילו פשט אינו מיסטי היא הבעיה האמיתית.

כל ההבדל בין פשט לדרש הוא שבפשט יש ללמוד את המלים עצמם בלי להוסיף עליהם תוספות 'מבחוץ' ואילו בדרש אפשר 'להעמיס' על המלים הכתובות עוד משמעויות.

אך אין הפירוש שמי שלומד פשט מחובר יותר לדרכי הטבע מאשר מי שלומד דרש!

ורש"י זה הפשט שנתקבל בכל תפוצות ישראל.

[לגבי דברי הרב רייזמן כאילו 'פוסלים ספרים בפזיזות' - נראה כי הדברים האלה עצמם נאמרו בפזיזות... במחכ"ת].

וע"ז עניתי וביארתי היטב שבפשט אין מושג של מיסטי משום שכך הוא דרכו של תורה שלא לדבר במושגים שאינם נתפסים בשכל האדם. תלונותיך הם על החובות הלבבות, לא עלי. אולי צריכים לאסור את החובות הלבבות ולקבץ חתימות על גודל הסכנה המונח בדבריו.

וסיפור הגרי"ז הוא סיפור, לא יותר. לא משנה את המציאות ולא אוסר את הספר. אותם שחייהם ודתיהם מיוסדות על סיפורים, שיבושם להם ויבקרו את הרופא שלהם בזמנם ועל חשבונם, לא על חשבון הציבור.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' נובמבר 15, 2022 11:53 pm

איני יודע מה אתה סח.

האם פרשת סוטה לפי פשוטה נתפסת בשכל האדם?

האם ירידת האש מן השמים בעת חנוכת המשכן נתפסת בשכל?

ליטוואק פון בודאפעסט

הנה פוסלים ספר של תורה ומונעים מאחרים לקיים מצוות ונלחמים נגד התורה, והכל בנוי על 'גישה פשוטה', לא צריכים יותר מזה.

סליחה, אבל בכל הדורות אין לנו ספר שליקט ה'פשוטו של מקרא'. פשוטו של מקרא איננה המלה האחרונה בביאור הפסוקים, ואיננה הביאור היחיד בתורה. יש גם דרש וגם רמז וגם סוד. אבל הפשוטו של מקרא זה משהו אחר, ואנחנו לומדים את זה כפי קט שכלינו, כמו שאנחנו לומדים את שאר חלקי התורה. ואם אנו מכירים את הכלל הזה שבפשוטו של מקרא אין דבר שחוץ מהשגת אנוש, כי כך ניתנה התורה, לכן מובן למה בוחרים את הפשט ללא תוספת מילים ומושגים. כמו שהתורה אינה מדברת על היעוד לעתיד לבא, למרות שאנו יודעים ומאמינים שאכן יבא שכר לעתיד, משום שהתורה לא נועדה עבור דברים כאלו. ובאמת, המעיין ברמב"ן הראשון לחומש יבין את זה בעצמו.

אכן, הגישה הפשוטה של כל הדורות היא שהתורה היא למעלה מהשגתינו, וזהו הן בעניינים המיסטיים שבתורה, והן בסברות התורה.

ההלכות שבהלכות סוטה נתפסות בשכל אנושי, מה שלא נתפס הוא האיך זה עובד. אבל מה שעובד הוא שבטנה צבה וגו'. וכן הוא באש מן השמים, האש הוא אש, ויורדת מן השמים, רק שאנו לא מכירים לידת אש כזה. אבל להגיד שהתורה דברה על משהו שאינו אש וא"א לראותה ואין זה אלא אמונה שכך קרה, אינו נתפס ב'פשט' של המקרא, רק בהדרש והרמז.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' נובמבר 15, 2022 11:58 pm

יש לנו שו"ע והוא מורה בפירוש לירא שמים ללמוד חומש עם פירוש רש"י (לענין שמו"ת).

ולא הורה לנו ללמוד רשב"ם ולא רמב"ן ולא חוה"ל.

ומה צריך יותר מזה.

ליטוואק פון בודאפעסט

מי אמר שלא ללמוד רש"י? מהיכן יצרו את האיסור הזה? תלמד רש"י ותבין את דבריו ותפלפל בדבריו.

פשוטו של מקרא נועדה עבור מי שמחפש משהו אחר. ז.א. שלמד רש"י, וגם דף יומי, וגמר את החק, ולמד את החת"ת היומי, וגם עשה מחשבה אחת של מוסר ליתר שאת, חישבן את החשבון הנפש יומי, שלח מעות לקופת העסקנים שע"י רמבעה"נ וצחצח את שיניו. והוא גם רצה ללמוד את ה'פשוטו של מקרא'. זהו.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' נובמבר 16, 2022 12:44 am

דרומי כתב:אבל היתכן לומר שהתורה כפשוטה אינה 'מיסטית'?

וכי סיפור קריעת ים סוף הוא טבעי?

האש שירדה ולחכה את קרבן הבל אינו 'מיסטי'?

ואטו כי רוכלא כו'

מן הסתם כוונתך רצויה, אבל לפי המשמעות המקובלת למילה 'מיסטיקה' חלילה מלומר שקריעת ים סוף היא מסטית.

דרומי כתב:האם פרשת סוטה לפי פשוטה נתפסת בשכל האדם?

האם ירידת האש מן השמים בעת חנוכת המשכן נתפסת בשכל?

אינני יודע מה בדיוק הבעיה. ככל שידיעתי מגעת, פרשת סוטה כפשוטה וירידת האש מן השמים נתפסות היטב בשכל האדם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 16, 2022 3:10 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ריח ההשכלה היא דבר שלא ניתן להוכיח ולהראות, וגישה זו שעומדים אנשים ומפיחים את רוחם על הציבור הוא דבר בלתי נסבל. פרסמו איסורים, לא רוחכם וריחכם.
או תוכיחו, או תשתקו!

לית דין בר נש לכתוב בגסות כזו על ראשי ישיבות מרביצי תורה, מהם שפקיע שמם כגדולי תורה ויראי ה'. לטעמי, אם ראש ישיבה מתרשם מספר מסוים, שהרוח העולה ממנו, רוח זרה והשימוש בו עשוי להזיק, חובתו להודיע ע"כ לשומעי לקחו, גם אם אין לו אפשרות להוכיח את טענותיו.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' נובמבר 16, 2022 6:02 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:פשוטו של מקרא נועדה עבור מי שמחפש משהו אחר. ז.א. שלמד רש"י, וגם דף יומי, וגמר את החק, ולמד את החת"ת היומי, וגם עשה מחשבה אחת של מוסר ליתר שאת, חישבן את החשבון הנפש יומי, שלח מעות לקופת העסקנים שע"י רמבעה"נ וצחצח את שיניו. והוא גם רצה ללמוד את ה'פשוטו של מקרא'. זהו.

הענין הוא, שרובא דרובא בין המעיינים בחומש - לא ממש מקפידים על כל רשימת המטלות דלעיל... וק"ל.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' נובמבר 16, 2022 7:56 am

הטענות נגד הספר נעות בין טענות על כפירה ואפיקורסות, לבין טענה (תמוהה) על שם יומרני מידי של 'פשוטו של מקרא' בעוד הוא מפרש ע"פ ראשונים ואחרונים שונים.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' נובמבר 16, 2022 8:16 am

לא הבנתי מה קרה עכשיו שהתעורר גל חדש של טענות פשקווילים וכו' וכו' על הספר עד שקיבלתי הודעה זו,

רוצים לעשות מושב הביד''צ העדה החרדית בשבוע הבא יום שני חיי שרה
כל מי שיכול לפעול בזה להציל העם ממינות ואפיקורסות להביא ולהוכיח ולהראות לביד''צ
כל מה שעוללו המוציאים לאור, שכרם וזכותם הרבה מאוד

בריה נמוכה

הנני בזה להציע למושב בי"ד
שיש לדון ג"כ על חומש מקראות גדולות שהביאו שם פירושים ע"ד הפשט הבאים להחליף את פירוש רש"י.
והפירושים הנ"ל מפרשים דלא כחז"ל ברוב המקומות,
ואף יש בהם קצת חכמות, כמו כישוף ועוד, ואריסטו מוזכר בדבריהם כמה פעמים. ואף יש בהם פירושים משונים בשם קראים (יצחקי באבע"ז עוד)
ויש בו ספר הנקרא אבן עזרא ובו כתב שיש להפסיק ללמוד רש"י. (בפירוש הקצר בהקדמה לתורה מתאר האבן עזרא את דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. האבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו. ובלשונו - ”ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה ייגעונו לכתבם שנית אלה האחרונים?”)
ואף נתן מקום למינים לטעות בדבריו
ראה האשכול סוד השנים עשר לראב"ע - https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q ... gNxCGhZJE0

וביותר עתה בדורינו שהוציאו חומש מקראות גדולות המבוארות ובו ביארו היטיב את דבריהם שכל אחד יוכל להבינם, ואף בארו באריכות את הסודות ע"ד האסטרולוגיה של האבע"ז.
וביותר שבחומש זה אין ביאור כלל לרש"י רק לשאר מפרשי הפשט שרק את דבריהם ביארו - ומטרתם בזה ברורה להחדיר הלימוד במפרשי הפשט הפשוט, ולא ילמדו רק פירוש רש"י שזה הפירוש היחיד שקיבלנו מרבותינו שיש ללמוד.
אוי לנו שכך עלתה בדורינו.

ספרי כישוף:
הרמב"ן מצטט ממנו (דברים פרק יח) :
'ספר הלבנה, החכם בנגרמנצי"א ובאישטרולגי"א, כשהלבנה, היא גלגל העולם, תהיה נראית בראש טלה על דרך משל ויהיה פניו מזל פלוני, תעשה תמונה לדבר פלוני ויוחק בו שם השעה ושם המלאך הממונה עליה מהשמות ההם הנזכרים באותו ספר, ותעשה הקטרה פלונית בענין כך וכך, ויהיה המבט עליה לרעה, לנתוש ולנתוץ להאביד ולהרוס, וכאשר תהיה הלבנה בשעה פלונית ובמזל פלוני תעשה תמונה והקטרה בענין פלוני לכל טובה, לבנות ולנטוע'.
ורבינו בחיי (דברים פרק יח) מביא ג"כ ספר נוסף 'איגרת גאלינוס':
'וראיתי בספר ידיעת הכוכבים ורוחניות שלהם הנקרא אגרת גאלינו"ס, כי מי שעשה תמונה פלונית מברזל לכוכב שבתאי בשעה פלונית ובמזל פלוני, ויקבור אותו תחת חנותו של חנוני יפסיד הריוח שלו, ואם יקברנה בביתו ינזקו כל עניניו, וידוע לכל בעל עינים כי החכמה הזאת חורבן עולם, ואין עמידת העולם וקיומו אלא א"כ ילך על טבעו הפשוט אשר בו בראו וחדשו הבורא יתברך. עוד הזכירו שם באותה אגרת: כי מי שרוצה להמשיך אליו רוחניותו של שבתאי שהוא כוכב המשמש ביום שבת, שיש לו למעט באכילת הבשר ובשאר כל המאכלים, ושימנע מתשמיש המטה, ושילבש בגדים שחורים, ויעשה תמונת אריה של נחשת, והשעה לשבתאי והמזל לגדי וישחטו על אותה תמונה חתול שחור ואז יתקרב אליו לעבוד עבודתו ויגיד לו עתידות, עד כאן באותה אגרת, העתקתיו משפת הגרי אל שפה ברורה, היא שפת לשון הקדש'.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' נובמבר 16, 2022 10:40 am

בריה נמוכה כתב:ויש בו ספר הנקרא אבן עזרא ובו כתב שיש להפסיק ללמוד רש"י. (בפירוש הקצר בהקדמה לתורה מתאר האבן עזרא את דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. האבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו. ובלשונו - ”ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה ייגעונו לכתבם שנית אלה האחרונים?”)

יש לאבן עזרא לשון חריפה יותר (שפה ברורה, מהדורת מ' וילנסקי, ירושלים, תשל"ח, עמוד 64):

אין ספק שהם (=חז"ל) ידעו הדרך הישרה כאשר היא, על כן אמרו כלל: אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והדרש הוא תוספת טעם. והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושרש, כרב שלמה ז"ל שפירש התנ"ך על דרך דרש, והוא חושב כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו רק פשט אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים.

צופה_ומביט

מה הטעם בכל הקמח הטחון לעייפה הזה, פירוש האב"ע והמסתעף. כאילו נולדנו היום.
טענת הרבנים ברורה [וממילא כל המובאות האלה וכיו"ב לא נוגעות לכאן כלל]:

עובדה היא שבעם ישראל כולו התקבל פירוש רש"י כאבן יסוד, והלכה למעשה 1. הוא הנלמד בהעברת הסדרא שמו"ת כנפסק בפוסקים, 2. והוא הנלמד לצעירי הצאן בלימוד המקרא.

1. מוכיח שפירוש רש"י אכן נתפס להלכה כביאור פשוטו של מקרא. ולא כפירוש דרשני, וכן שהוא הפירוש הבסיסי [=תרגום] למקרא.
2. מוכיח שפירוש רש"י הוא הבסיס לגישה הנכונה והראשונה למקרא. רק כשפירושו ויסודותיו נטועים מכבר, אפשר ללמוד בעוד דרכים.

ולצד זה, יודעים הכל שישנם מפרשים בדרך פשטנית, והם נמצאים על הדף לצד פירוש רש"י, קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים.

ממילא כשעושים "שוטנשטיין" למקרא - יש לעשותו על פי פירוש רש"י.
ולא להיפך, לעשות "שוטנשטיין" דוקא שלא על פי פירוש רש"י.
שהוא אמירה בפועל שרש"י אינו ה"שוטנשטיין" למקרא.

ע"כ בקיצור,
וכעת ארחיב מעט.

שתי הנקודות הנ"ל יסודם אחד, מכנה משותף אחד, שהוא העיקר והוא הכל:
לא לומדים מקרא לבד. לפי מושגיי ושפתי ושכלי. לא זהו הנקרא "פשוטו של מקרא". אלא "תרגילום במקרא" הוא רק "בין ברכיהם של תלמידי חכמים", רק לאור קבלת חז"ל, ורק ביחד עם יסודות היהדות והאמונה ועבודת ה'.
כמובן שאפשר להתווכח על ההשקפה הזו, ויש מתווכחים, והיו שסברו אחרת, אבל זה מה שנקבע בהלכה בשו"ע, וזה מה שהתקבל בעם ישראל.
אחרי זה, כשהיסוד כבר קבוע ומונח, מודו כו"ע שאפשר להעשיר את הדעת ואת הלב בעוד פירושים, שכבר יש להם את הקרקע להיזרע בה ולעשות פירות טובים.

בגדול החלוקה היא בין הבנה עצמאית של המקרא, לבין הבנת המקרא על פי חז"ל.
כמובן שהמפרשים הפשטנים היו בעצמם תלמידי חכמים גדולי הדור מלאים בתורה ודעתם דעת תורה וראויים לסמוך עליהם. וכמובן שגם רש"י פירש עצמאית בהרבה מקומות. אבל זו בדיוק הנקודה. מה שהתקבל להלכה הוא שעל רש"י אנו סומכים שעשה את האיזון והשילוב הנכון בין זה לזה, בתור "שוטנשטיין" למקרא. ושאר הפירושים - נוטים לצד אחד מהשנים, או שמביאים כמה רבדים אלטרנטיביים של פירוש זה על גבי זה, ואינם "תרגום" המקרא.
רק רש"י עשה "תרגום" למקרא, ומיד ה' עליו השכיל לערוך "תרגום" כזה בלול מפשט ודרש באופן מושלם, שהסך הכל שלו הוא "תרגום" למקרא.

ומעתה,
רוצה מי שרוצה - יוציא "חומש [ביאור משולב על פי] הפשטנים", [בעיבוד שהוא על אחריות המו"ל ומדעתו, ומשקף את דעתו, מה הוא מביא ומה לא, כיצד הוא מעבד ואיך הוא משלב וכו'], יקרא לו כך בשמו, ולא ילמדו אותו עם תינוקות של בית רבן כהיכרותם הראשונה עם המקרא, והכל בסדר.
מן הסתם רק חובבי המפרשים הפשטנים יקראו את המקרא כסדר על פי זה, בתור ה"שוטנשטיין" שלהם למקרא.
ואז יישאר לנו רק להצטער שלא טרח אותו מו"ל לעשות במקביל גם "חומש [ביאור משולב על פי] רש"י", שישלב [שוטנשטיין] את פירוש רש"י [מעובד וכו'] לתוך הפסוקים גופא.
ובזה יש באמת טעם לפגם. למה עשה שוטנשטיין למקרא רק בדרך הפשטנים, ולא בדרך רש"י. הלוא הוא ממש מצהיר בזה שאכן לדעתו פירוש רש"י אינו השוטנשטיין למקרא.

ומכאן ישירות אל "מה הבעיה".
הבעיה היא כשלוקחים חומש, ועושים בו ביאור משולב לפסוקים [שוטנשטיין] רק על פי הפשטנים [כולל רש"י בביאורי הפשט שלו], כשבביאור המשולב מנופה כל מה שאינו תואם להגדרה "פשטני" לפי העורכים [הגם שכאמור להלכה נחשב רש"י "תרגום"! של המקרא]. ומכתירים דוקא את הפירוש הזה כ"פשוטו של מקרא", כלומר מאמצים את גישת האב"ע - שהיא דלא כנפסק בשו"ע כנ"ל - שפירוש רש"י אינו פשוטו של מקרא, אלא דרך דרש. ולכן החפץ בפשוטו של מקרא - ילך דוקא למפרשים אחרים.

וכמו כן, מעורבת כאן דעת העורך עצמו, הוא מחליט לגבי פירוש רש"י בעצמו מה פשט ומה לא פשט, ומנפה מרש"י את כל מה שבעיניו הוא דרש. זאת בניגוד לשו"ע שאומר שכל פירוש רש"י אינו אלא "תרגום" למקרא. כלומר, יש לעורך הגדרה וקו וגישה מהו "פשט" ומהו "לא פשט", ולפי זה הוא מחליט. מה הקו המנחה את העורך? השכל שלו, הבנת המילים והמושגים שלו.

וכל זה הוא הוא "ריח ההשכלה" הנודף.
א. עצם הקביעה ש"המקרא עצמו" [ביאור המקרא, תרגום המקרא] = "הפשטנים".
ב. ש"פשטנים" היינו: המובן לי עצמאית מדעתי על פי חיצוניות המילים והמושגים.
ואילו פירושים הספוגים בדברי חז"ל ולא קוראים את המקרא עצמאית = "דרשות".
עאכו"כ כשכך מתייחסים גם לפירוש רש"י [או חלקים ממנו].

כמובן, שבאותו חומש - לצד הפירוש ה"פשטני/עצמאי" המשולב בגוף הפסוקים ומוכתר בתואר "פשוטו של מקרא" - הדפיסו גם את פירוש רש"י, ואפילו עם ביאור מצוין לדבריו. אבל קביעת ה"שוטנשטיין" על פי הפשטנים דוקא, [וכנ"ל שמתחת לזה מונח יסוד הקובע כי "פשט" היינו "מה שאני מבין לבד"] - היא הבעיה.

ופוק חזי:
תשאל כל אחד שלומד מקרא עם פירוש "פשוטו של מקרא", תשאל כל אחד שמתלהב ממנו, כל אחד שאימץ אותו כלימוד המקרא לתלמידים -
"תגיד, למה אתה לומד את זה? ממה אתה נהנה כל כך? למה בחרת אותו לתלמידים?"
מה הוא יענה לך?
האם הוא יגיד "כי סוף סוף יש חומש שמציג את דעת המפרשים הפשטנים כמו שצריך"?

או שהוא יענה לך:
כי סוף סוף יש מקרא מבואר!
סוף סוף יש "שוטנשטיין למקרא".
סוף סוף אני יכול פשוט לקרוא מקרא, ללמוד מקרא ולהבין מה אני אומר בלי שיערבבו אותי עם דרשות ועומקים וסיבוכים.
סוף סוף התלמידים יכולים להבין מקרא בקלות ובבהירות.

התשובה ברורה,
ואדרבה, הנה מבחן שיעשה כל אחד במקומו ויראה בעיניו.
והנה הבעיה מול העיניים.
חד וחלק.

[זה אכן מעיד על בעיה קיימת. שאין בציבור השקפה נכונה על לימוד מקרא בכלל ועל פירוש רש"י בפרט. לכן מרגישים כך. אבל בבעיה הזו - שאולי נחשפה ע"י החומש הזה במלוא עוזה - צריך לטפל. לא לקדש ולאמץ אותה כאילו היתה פתרון ולא בעיה]

בריה נמוכה

צופה_ומביט כתב:מה הטעם בכל הקמח הטחון לעייפה הזה, פירוש האב"ע והמסתעף. כאילו נולדנו היום.
טענת הרבנים ברורה [וממילא כל המובאות האלה וכיו"ב לא נוגעות לכאן כלל]:

עובדה היא שבעם ישראל כולו התקבל פירוש רש"י כאבן יסוד, והלכה למעשה 1. הוא הנלמד בהעברת הסדרא שמו"ת כנפסק בפוסקים, 2. והוא הנלמד לצעירי הצאן בלימוד המקרא.

1. מוכיח שפירוש רש"י אכן נתפס להלכה כביאור פשוטו של מקרא. ולא כפירוש דרשני, וכן שהוא הפירוש הבסיסי [=תרגום] למקרא.

ומעתה,
רוצה מי שרוצה - יוציא "חומש [ביאור משולב על פי] הפשטנים", [בעיבוד שהוא על אחריות המו"ל ומדעתו, ומשקף את דעתו, מה הוא מביא ומה לא, כיצד הוא מעבד ואיך הוא משלב וכו'], יקרא לו כך בשמו, ולא ילמדו אותו עם תינוקות של בית רבן כהיכרותם הראשונה עם המקרא, והכל בסדר.
מן הסתם רק חובבי המפרשים הפשטנים יקראו את המקרא כסדר על פי זה, בתור ה"שוטנשטיין" שלהם למקרא.

כנראה דבריך נאמרו ע"ד הדרוש ללמוד מהשו"ע שפירוש רש"י הוא ע"ד הפשט
והדברים פשוטים שרש"י ליקט את פירושו מכל מדרשי חז"ל. והוא ע"ד הדרוש

והדברים פשוטים שכל הראשונים ביארו את המקרא עפ"י פשט כוונתם היתה לעשות שוטנשטין למקרא עפ"י פשט דייקא [רק בזמנם זה לא היה בצורת ביאור משולב]

לגבי דבריך שלא ילמדו אותו עם תשב"ר, רק כתוספת במקום שאין רש"י וכדומה,
אם זה כל הבעיה מהו כל האיסור החמור להחזיק פירוש זה, אפשר להבהיר שאין זה לתשב"ר, ותו לא

צופה_ומביט

דמי מעלתו כמי שלא הבין דבריי כלל.

לפי הנחת מעלתו בגדר פירוש רש"י,
האם מעלתו טוען שלדעת השו"ע וכל הפוסקים הסיבה שחובה ללמוד "תרגום" עם המקרא היא כי חובה לדעת [גם] את הדרש?
האם הסיבה שאותם הפוסקים משווים את פירוש רש"י לתרגום בזה - הוא משום שחובה ללמוד דרש עם המקרא?

ובכן, לדידי פשוט שלא. אלא החובה היא להבין מה שקוראים ולא להיות "מתרגם פסוק כצורתו".
וההבנה היא התרגום.
ובאו הפוסקים כולם והישוו לתרגום את פירוש רש"י.

רש"י אינו "מלקט", אלא "מבאר". וכל הרגיל בפירושו ובמקורותיו יודע זאת כביעתא בכותחא. כיצד רש"י בורר מה להביא והיכן להביא וכיצד בדיוק להביא. וזה בנוסף לכל מה שמבאר רש"י בעצמו.
הדברים הפשוטים הם מה שכתב רש"י בעצמו בהגדרת ביאורו:

יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו.

ותו לא מידי.

ישיבה מאן דהו

צופה_ומביט כתב:מה הטעם בכל הקמח הטחון לעייפה הזה, פירוש האב"ע והמסתעף. כאילו נולדנו היום.
טענת הרבנים ברורה [וממילא כל המובאות האלה וכיו"ב לא נוגעות לכאן כלל]:

עובדה היא שבעם ישראל כולו התקבל פירוש רש"י כאבן יסוד, והלכה למעשה 1. הוא הנלמד בהעברת הסדרא שמו"ת כנפסק בפוסקים, 2. והוא הנלמד לצעירי הצאן בלימוד המקרא.

1. מוכיח שפירוש רש"י אכן נתפס להלכה כביאור פשוטו של מקרא. ולא כפירוש דרשני, וכן שהוא הפירוש הבסיסי [=תרגום] למקרא.
2. מוכיח שפירוש רש"י הוא הבסיס לגישה הנכונה והראשונה למקרא. רק כשפירושו ויסודותיו נטועים מכבר, אפשר ללמוד בעוד דרכים.

הנחות יסוד ממש לא פשוטות.

ראה למשל משנ"ב הלכות שמו"ת:

מי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנוים על יסוד התלמוד.

ושם בביאור הלכה:

המעיין בתוס' והרא"ש יראה דס"ל דדוקא לשון לעז שאין פירוש מספיק גריעא מתרגום אבל פירוש התורה שמפרש את הענין והמלות [וע"פ יסודות של חז"ל] וכמו פירש"י לא גריעא מתרגום

צופה_ומביט

הבאתיו בעצמי לעיל באשכול.
ואכן, שים לב כמה מדגיש המשנ"ב שיהיה זה פירוש הבנוי על יסודות התלמוד ודברי חז"ל.
זו בדיוק הנקודה.

בריה נמוכה

צופה_ומביט כתב:דמי מעלתו כמי שלא הבין דבריי כלל.

לפי הנחת מעלתו בגדר פירוש רש"י,
האם מעלתו טוען שלדעת השו"ע וכל הפוסקים הסיבה שחובה ללמוד "תרגום" עם המקרא היא כי חובה לדעת [גם] את הדרש?
האם הסיבה שאותם הפוסקים משווים את פירוש רש"י לתרגום בזה - הוא משום שחובה ללמוד דרש עם המקרא?

ותו לא מידי.[/quote]

הפוסקים כותבים שאפשר לקיימו עם פירוש רש"י אך אין זה חובה.
בנוסף רש"י כמעט ואינו מבאר אלא מלקט ממדרשי חז"ל ומהגמ'.
ולמרות שבורר מה להביא והיכן להביא וכיצד בדיוק להביא. הוא עדיין נשאר בגדר מלקט כיון שאלו דברים שליקט ממדרשי חז"ל.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר