פורום אוצר החכמה

רשב"ם פסחים קיב, ב:
אמשכא דצלא - הישן על העור בבית עבדן קודם שתגמר עבודתו. צלא עור, צללא הוא העבדן, כדאמרינן בב"ב ארבעה לצלא וארבעה לצללא:

בכת"י של הגמרא: אכמכא
בכת"י של הרשב"ם: אמככא

מה זה?
תומ"ר

בכתבי יד טובים: אַמְּכָכָא =על מצע, סדין (וכן נזכר 'מְכָכִין' בתרגום יונתן לשמואל ב' יז כח 'משכב' וליחזקאל כג מא 'מִטה כבודה', ועיין בפירושי רש"י ורד"ק שם ושם).

אריסמנדי כתב:בכתבי יד טובים: אַמְּכָכָא =על מצע, סדין (וכן נזכר 'מְכָכִין' בתרגום יונתן לשמואל ב' יז כח 'משכב' וליחזקאל כג מא 'מטה כבודה', ועיין בפירושי רש"י ורד"ק שם ושם).

מסתבר שנגזר מלשון "מך" (כמו "בעצלתים ימך המקרה". וכן "מכיך רמיא וזקיף כפיפין").
לגבי הלשון אכמכא, שנמצאת בחלק מכתה"י, שמא ראו דמיון בין כותח ובין עור בתהליכי עיבודו שהוא מלוח ולבן (מליח וקמיח). אך באמת נראה שהעיקר כדלעיל.

עדיאל ברויאר כתב:מסתבר שנגזר מלשון "מך" (כמו "בעצלתים ימך המקרה". וכן "מכיך רמיא וזקיף כפיפין").

נכון. השורשים מו"ך/מי"ך ומכ"ך משמעם הראשון הוא כלשון שפל, ומשמשים בארמית גם לענין הצעת מצע לשכיבה. ראה הערוך השלם מך א': http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=136