פורום אוצר החכמה

אפיקימון, אפיקומן, אפיקומין.
יש עוד צורות בראשונים? אודה למקורות בענין או מאמר מסכם

ראה במדרש תלפיות ענף אפיקומן

ראה במשניות כ"י קויפמן

'והא לך פירוש ההגדה לעניות דעתי שמעון בה"ר צמח זלה"ה'.

קורא פרישתי להגדה יזכה להתברך באל אמן
סוף מאמר חמץ יסדתיה על כן קראתיה אפיקומן
שמעון בנו צמח נתנה אל בנים בני חמד בחיק אומן


ע"פ החרוז דלעיל ושלאחריו נראה דרבינו ביטא מילת אפיקומן במ"ם סגולה או צרויה. (וכמו שכבר עמד ע"כ בהגדת חזון עובדיה ירושלים תשל"ט עמ' קע"ח עי"ש). וכאשר מנוקד ברבים מן ההגדות הבאות מן המזרח (עיין למשל הגדת נשאו קול מגיד דוד לנכד מהר"י עיאש זלה"ה מרא דאתרא דארגיל, ליוורנו תקפ"א, הגדה של פסח בתוך מחזור בית הבחירה מר"א חמוי כמנהג יהודי אר"ץ, ליוורנו תרל"ה, הגדת 'פרסומי ניסא' למהר"י רקח מחכמי טראבלוס דברבריה ליוורנו תר"ך ועוד).

מתוך ש"ס כ"י מינכן

מכ"י מינכן 6

תודה לכל המשיבים!

כת"י קאופמן נחשב הקדום והמוסמך ביותר שבידנו לנוסח המשנה?

הנה מתוך משניות כ"י פארמה.
לגבי חשיבות כי"ק: איני בקיא בזה, אך שמעתי שכ"י פארמה חשוב יותר. בכל אופן שניהם מייצגים מסורת קריאה וניקוד ארצישראלית קדומה, ובלא"ה לענין ניקוד 'אפיקימון' שניהם שוים.
עתה ראיתי שבכ"י איטלקי קדום למדי (מחזור כמנהג רומא כ"י ירושלים הספרייה הלאומית 4281 משנת קנ''א) כתוב ג"כ 'אפיקימון', אך בהעתקת סדר חיבור ברכות האיטלקית, הקדומה יותר, כתוב 'אפיקומן'.

מתוך סידור פרס שהו"ל שלמה טל

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=19

אפשר לשער את אופן הגית המילה אחרי שיודעים את מקורה היוני, ומלבד מש"כ התשבי יש עוד דעות בזה. [ומה שהקשה לק"מ כי כן דרך חז"ל כידוע].

איש_ספר כתב:'והא לך פירוש ההגדה לעניות דעתי שמעון בה"ר צמח זלה"ה'.

קורא פרישתי להגדה יזכה להתברך באל אמן
סוף מאמר חמץ יסדתיה על כן קראתיה אפיקומן
שמעון בנו צמח נתנה אל בנים בני חמד בחיק אומן


ע"פ החרוז דלעיל ושלאחריו נראה דרבינו ביטא מילת אפיקומן במ"ם סגולה או צרויה. (וכמו שכבר עמד ע"כ בהגדת חזון עובדיה ירושלים תשל"ט עמ' קע"ח עי"ש). וכאשר מנוקד ברבים מן ההגדות הבאות מן המזרח (עיין למשל הגדת נשאו קול מגיד דוד לנכד מהר"י עיאש זלה"ה מרא דאתרא דארגיל, ליוורנו תקפ"א, הגדה של פסח בתוך מחזור בית הבחירה מר"א חמוי כמנהג יהודי אר"ץ, ליוורנו תרל"ה, הגדת 'פרסומי ניסא' למהר"י רקח מחכמי טראבלוס דברבריה ליוורנו תר"ך ועוד).

מתוך מחזור עלי הדס:

הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א כתב באור תורה (תשמ"ד סי' עא) שכן מנהג הספרדים לומר אפיקומֶן המ"ם בסגול, והאשכנזים קוראים אפיקומָן, מ"ם קמוצה. ופירש שהוא תלוי במחלוקת אמוראים בגמרא פסחים (דף קיט ע"ב) : לפי רב תיבת "אפיקומן" מלשון אפיקו מָנייכו, ולכן צ"ל אפיקומָן. ולפי שמואל הוא מלשון אפיקו מיני מתיקה, ולכן שפיר גרסינן אפיקומֶן. ובאמת ראיתי בספר קטעים מכתבי הגאונים (עמ' 260) "אפיקומין" בתוספת יו"ד. וכ"ה מנוקד "אפיקומִין" בחירק מלא בסידור ויניציה שנת רפ"ד ובהגש"פ פסח מעובין לבעל כנסת הגדולה. ובסידור נאפולי שנת ר"ן אפיקומֵין (!).

עיין גם במצ"ב.

גאולה בקרוב כתב:תודה לכל המשיבים!

כת"י קאופמן נחשב הקדום והמוסמך ביותר שבידנו לנוסח המשנה?

זו מחלוקת החוקרים, וכמדומני שאין כ"כ דרך להכריע בה

בברכה המשולשת כתב:

גאולה בקרוב כתב:תודה לכל המשיבים!

כת"י קאופמן נחשב הקדום והמוסמך ביותר שבידנו לנוסח המשנה?

זו מחלוקת החוקרים, וכמדומני שאין כ"כ דרך להכריע בה

שמא יבאר מר מי נחלק בזה? לא ראיתי מי שאומר אחרת.

לוצאטי כתב:

בברכה המשולשת כתב:

גאולה בקרוב כתב:תודה לכל המשיבים!

כת"י קאופמן נחשב הקדום והמוסמך ביותר שבידנו לנוסח המשנה?

זו מחלוקת החוקרים, וכמדומני שאין כ"כ דרך להכריע בה

שמא יבאר מר מי נחלק בזה? לא ראיתי מי שאומר אחרת.

נאה במאמרו על פרשת העיבור (בקובץ מקומראן ועד קהיר)

שמעתי פעם שכל הדרשות שחז"ל דרשו על מילים יווניות לא באו לשנות את הקריאה היוונית שלהן כבמקורותיהן, אלא רק לתת טעם והערה בלשנית למילה המקורית.
(וכמו שאמרו "דשא דרך שם, דרגא דרך גג, מתכוליתא מתי תכלה דא, ביתא בא ואיתיב בה, ביקתא בי עקתא, כופתא כוף ותיב, לבני לבני בני, הוצא חציצה, חצבא שחוצב מים מן הנהר, כוזה כזה, שוטיתא שטותא,משיכלא מאשי כולה, משכילתא משיא כלתא, אסיתא חסירתא, בוכנה בוא ואכנה, לבושה לא בושה, גלימא שנעשה בו כגלם, גולתא גלי ואיתיב, פוריא שפרין ורבין עליה, בור זינקא בור זה נקי, סודרא סוד ה' ליראיו, אפדנא אפיתחא דין", וכל אלו יבוטאו כדינן, ורק סימן הביאו בהם חכמים.
ובאותה מידה גם אפותיקי = פה תהא קאי, פרוזבול = פרוז בולי ובוטי, סיקריקון = שא קרקע זו והניחני, הם לא המקור של המילים הללו אלא סימן בעלמא שנתנו חכמים במילים יווניות. ויש עוד הרבה כאלו.