פורום אוצר החכמה

ב"ה
אני מחפש חומר מקדמונינו, על נושא זה
שעיקר ההצלחה בלימוד התורה הוא דייקא על ידי תכניות מסודרות מראש, ושאיפה מראש מה רוצים ללמוד ולדעת.
מי שיכול לסייע בידי - תבוא עליו הברכה
יישר כח

ראה
סנהדרין כו: 'מחשבה מועלת בדברי תורה'

דהיינו שהגמרא כאן לפי אחד הפירושים ברש"י היא להיפך ממה שמחפש השואל.
ושמעתי מאאמו"ר הרב שמואל דביר זללה"ה שכוונת הגמרא במה שאמרה שאם עושים לשמה אינה מועלת אין פירוש הדברים אם לומד לשם שמים, אלא אם התכנית היא לשם שמים היינו שיש איזה עניין בתכנית בדווקא, ואיני יודע אם היה לו מקור לזה או שאמר כך מסברא.

אוצר החכמה כתב:ושמעתי מאאמו"ר הרב שמואל דביר זללה"ה שכוונת הגמרא במה שאמרה שאם עושים לשמה אינה מועלת אין פירוש הדברים אם לומד לשם שמים, אלא אם התכנית היא לשם שמים היינו שיש איזה עניין בתכנית בדווקא, ואיני יודע אם היה לו מקור לזה או שאמר כך מסברא.

כן היא המשמעות מלשון התלמוד: אם עסוקין לשמה אינה מועלת, שנאמר רבות מחשבות בלב איש ועצת ה היא תקום, עצה שיש בה דבר ה' היא תקום לעולם.

ייש"כ.

כפי שכתב הרב אוצה"ח שיש עניין וצריך ללמוד לפי תוכנית, (וזהו מה שאמר רבה, אם עסוקין לשמה אינה מועלת), כן מפורש להדיא בהמאירי וכן משמע קצת מלשון הטור.
וז"ל המאירי עירובין (סה,א).

והטובה שבהערות שיהא מתנה בעצמו ללמוד חשבון הלכות או חשבון פרקים או חשבון מסכיות אם ליום אם לשבוע או חדש אם לשנה וכל שצריך לפעמים לפי ההכרח לבטל ולחסר ממה שהתנה ישלם ביום הבא או בשבוע הבאה והוא שאמרו דרך הערה רב אחא בר יעקב יזיף ופרע:

וכן משמע קצת מלשון הטור או"ח סי' רלח.

כ"ש שאם יארע לאדם מקרה שלא השלים חוקו בלימוד היום שישלימנו מיד בו בלילה ולא ידחהו כלל כדאיתא בפ' הדר (שם סה) רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בליליא פירוש היה לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום ופעמים שהיה טרוד ביום ולא היה יכול להשלימו והיה משלימו מיד בלילה:

---
ולדבריו, לא נצטרך לדחוק בכוונת המאירי והטור באופן שלומד לשם שמים.

את הגמרא בסנהדרין מבאר המאירי: לעולם יהא אדם שקוד ללמוד תורה תמיד ואל יאמר לכשאפנה אשנה שהמחשבה שהוא מחשב בלבו מכאן ועד יום פלוני אסיים כך וכך ואיני צריך כל כך לשקוד מועלת היא לבעליה ר"ל שאינה מתקיימת ואף בדברי תורה .

כלומר, החסרון בדבר הוא לא על מי שמסדר לעצמו מראש תכנית לימוד מסודרת ויודע מראש מה שאיפתו בידיעת התורה, אלא שמרחיב לעצמו את הדרך, שקובע זמן רב ללימוד כמות מועטה , וכך פוטר עצמו משקידה בתורה

עתה קיבלתי בפרטי הפניה לקובץ 'כגונא' ובו יש מאמר שלם בענין דברי הגמרא 'מחשה מועלת לדברי תורה, ואעלנו לתועלת הרבים

האם יש מקור שלא יאמר אדם שרוצה להגיע עד דף כזה או אחר או הספק כזה או אחר שלא תשלוט הסט"א בדבריו ותעכב אותו?

איתן נוי כתב:האם יש מקור שלא יאמר אדם שרוצה להגיע עד דף כזה או אחר או הספק כזה או אחר שלא תשלוט הסט"א בדבריו ותעכב אותו?

יעויין בסנהדרין כו, ב מחשבה מועלת בדברי תורה, ובתוס' שם.

שו"מ בס"ד אשכול שלם בנושא זה, אשר בשם "לימוד תורה לפי הספק ותכנון" יכונה.

יעויין שם ותמצא נחת

viewtopic.php?f=7&t=21065

אשרי יושבי ביתך כתב:

איתן נוי כתב:האם יש מקור שלא יאמר אדם שרוצה להגיע עד דף כזה או אחר או הספק כזה או אחר שלא תשלוט הסט"א בדבריו ותעכב אותו?

יעויין בסנהדרין כו, ב מחשבה מועלת בדברי תורה, ובתוס' שם.

מה ראית כאן שעונה על שאלתי?

איתן נוי כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:

איתן נוי כתב:האם יש מקור שלא יאמר אדם שרוצה להגיע עד דף כזה או אחר או הספק כזה או אחר שלא תשלוט הסט"א בדבריו ותעכב אותו?

יעויין בסנהדרין כו, ב מחשבה מועלת בדברי תורה, ובתוס' שם.

מה ראית כאן שעונה על שאלתי?

טעיתי. המכוון היה לפירוש השני שרש"י מביא שם: "ל''א, מחשבה שאדם מחשב - כך וכך אעשה כך וכך תעלה בידי, מועלת להשבית הדבר שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדבר תורה, כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא".

יעויין בקובץ המצו"ב, בהרחבה:

אשרי יושבי ביתך כתב:

איתן נוי כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:

איתן נוי כתב:האם יש מקור שלא יאמר אדם שרוצה להגיע עד דף כזה או אחר או הספק כזה או אחר שלא תשלוט הסט"א בדבריו ותעכב אותו?

יעויין בסנהדרין כו, ב מחשבה מועלת בדברי תורה, ובתוס' שם.

מה ראית כאן שעונה על שאלתי?

טעיתי. המכוון היה לפירוש השני שרש"י מביא שם: "ל''א, מחשבה שאדם מחשב - כך וכך אעשה כך וכך תעלה בידי, מועלת להשבית הדבר שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדבר תורה, כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא".

יעויין בקובץ המצו"ב, בהרחבה:

הו יישר כח. תוך כדי שאני עובר על המאמר המצורף.

אשרי יושבי ביתך כתב:שו"מ בס"ד אשכול שלם בנושא זה, אשר בשם "לימוד תורה לפי הספק ותכנון" יכונה.

יעויין שם ותמצא נחת

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=21065

יישר כח. אוחדו.