אשמח אם יש למישהו מה להוסיף -
תוספות שאנץ על חלק ממסכת ע"ז נדפסו ע"י רמ"י בלוי. המקור לייחוס הוא ציון שיש בכת"י המייחס את החיבור לתוספות שאנץ. ויעוי' גם מה שכתב רמ"י בלוי בתוס' שאנץ ע"ז ז' ע"א עמ' מה הע' 27 כראיה לזהות את החיבור עם הר"ש, אך ודאי אינו מוכרח משום שגם החיבור דידן יכול להשתמש בתוס' הר"ש משאנץ ולהעתיק מדבריו בשתיקה.
בדבריו של אורבך בעניין (כמדומני הם נמצאים בפרק על תוספות שאנץ ולא בפרק על התוספות שלנו למסכת ע"ז), ניכר שהוא נדחק רבות כיצד להסביר שאכן מדובר בתוספות שאנץ.
אולם, שב ודן בזה ש' יהלום במאמר המצ"ב, בנספח, והוא טוען שאין ביסוס לשלילת הייחוס.
אולם מכל הנ"ל נשמט ציטוט המובא במרדכי בשם תוס' שאנץ פ"ק דע"ז ואין לו כל זכר בחיבור שלפנינו. אמנם עפ"י זה לבדו אי אפשר לשלול את הייחוס מכל וכל, אבל לענ"ד זה אכן מעלה ספק משמעותי.
הציטוט המדובר:
מרדכי מסכת שבת פרק יציאות השבת סי' רמא (ועוד הפנה לשם במרדכי שם סי' רמז)
ולהניח נכרי לרכוב על סוס בשבת לא ידעתי איסור דבשום מקום לא מצינו שגזרו על שביתה דרבנן דרכיבת סוס דרבנן הוא כדמשמע הכא שהחי נושא את עצמו ע"כ לשון [*תוס'] שאנץ פ"ק דע"ז על הלכה כבן בתירא:
מרדכי מסכת שבת הגהות מרדכי פרק (אחד ועשרים) [ששה עשר] סי' תסד
להניח נכרי לרכוב על הסוס בשבת לא ידעתי איסור דבשום מקום לא מצינו שגזרו על שבות דרבנן ורכיבת סוס דרבנן היא כדמשמע הכי שהחי נושא עצמו עד כאן לשון שאנץ פ"ק דע"ז על הלכה כבן בתירא:
ועי' סמ"ק מצוריך מצוה רפ עמ' תה הע' 125 (ובלשון דומה יותר למקור במרדכי - בגליון סמ"ק מצוריך כת"י ני"ו בהמ"ל 8219, 267א. הכת"י סרוק לאינטרנט וניתן להורדה).
אזכורים נוספים של תוס' שאנץ לע"ז (כנראה או בודאי) שככל הנראה אינם יכולים לעזור לנידוננו - הגהות מרדכי חולין פ"ז סי' תשמד; תוס' רא"ש ע"ז מה ע"א. ועי' גם פסקי ר' יחיאל סי' לח, ואו"ז ח"ב סי' סב.