פורום אוצר החכמה

נתבקשתי:

בארחות רבינו (ח"ג עמ' רמח) הביא מהחזו"א בזה"ל:

בכלל כל שינוי לתינוק בשבת יש להחזיק לפקו"נ, ואסור להחמיר בין בסדר אכילתו בין בשינתו בין ברחיצתו, כי הורגלו בהתפנקות ושינוי קל גורם להם צער, והצער גורם להעלות חום. או גורם הפרעת שינה, וזה גורם ג"כ לחום וקלקול מעיים, ופעמים גורם קלקול מעיים כשינוי וסת. והלכך צריכים להיות מזורזים לעשות כל הצורך בדרך היתר, ואם אי אפשר יעשו כדרכן. ואין דברי רמ"א סי' שכ"ח (סי"ז) אלא בדבר ברור שאינו סכנה, אבל האידנא דרבו מחלות ילדים מאד והורגלו בדקדוק מאד, כל שינוי קפדני באכילתו עלול לחולי וכל חולי תינוק לספק סכנה, כי עלול לינתק מחולי לחולי. ואי אפשר לקבוע בענינים אלו לא גיל ולא שיעור דברים קבועים, אלא הלב יודע לפי אומץ הרגשתו על בריאות בנו, ואומץ חרדת קדש על שמירת שבת. פעמים משתנה הדין לפי חוזק בטחונו בבורא יתברך שמו.

היכן עוד נתפרסמו דבריו אלו?

דברים הדומים לעיקרון הזה ניתן למצוא גם בדבריו בסוגיית רבנן לא בעי נטירותא (כך שמעתי ממו"ר).

תגובתו:
תודה, וניתן להשוות גם למה שכתוב מפורש בספר (או"ח סימן נט סק"ג) שמי שבוטח בה' וקובע מזונות בנו באופן שאין מבשלין בשבילו בשבת, וכבר הורגלו בכך, אין מזניחין אותו.

אך אני מחפש היכן עוד הביאו את הלשון שציטטתי בתחילת ההודעה (אולי באגרות וכתבים?)

אני לא מכיר את כל ספרי החזו"א אך הדברים ארוכים בספרים הקדושים שכמידת הבטחון כך גם מתנהל הקב"ה עמו חפש שוויתי ה' לנגדי תמיד.
ופשוט וברור הוא שאם הוא מאמין בקב"ה יקויים בו אל תשיב דך נכלם.

תחפש באוצר החכמה את המילים: "פעמים משתנה הדין לפי חוזק", ותגדיר בחיפוש "מילים צמודות". יש 12 תוצאות. ביניהן ספר מעשה איש.

ידוע הסיפור עם הסטייפלער זי"ע שהגיע אליו אברך לשאול אותו האם מותר לו ללמוד סופרות כתיבת סת"ם לצורך פרנסה. והאברך שאלו האם יש בזה פגם במידת הבטחון וכו'. והשיב לו הסטייפלער זי"ע מיניה וביה, אילו היה לך בטחון לא היית בא לשאול. עתה שבאת אין לך מנוס אלא ללמוד סופרות.

הקטע הנ"ל מהחזו"א הוא מתוך הערותיו על קונטרס כיצד אטפל בילדי בשבת וחג, ונדפס בתשובות וכתבים סימן מח.