ניב ערבי-סורי-יהודי "כ'טיה חראם": מי יכול לעזור?

[הוגה ומעיין]

התבקשתי לברר:

בחיבור של אחד מגדולי רבני ארם-צובה לפני כמאתיים וחמישים שנה, מופיע במספר מקומות הביטוי "כ'טיה חראם". תרגומו המילולי הוא: חטא, איסור. אך הוא משמש כקריאה גם בהקשרים שההוראה המילולית אינה מתאימה.

מישהו יודע אולי מה פשרו המדויק של הביטוי כביטוי? או אצל מי אפשר לברר דברים כאלו? היש עמנו מומחים לניב זה של הערבית, על הביטויים הייחודיים שבו?

[זלמניו]

התבקשתי לברר:

בחיבור של אחד מגדולי רבני ארם-צובה לפני כמאתיים וחמישים שנה, מופיע במספר מקומות הביטוי "כ'טיה חראם". תרגומו המילולי הוא: חטא, איסור. אך הוא משמש כקריאה גם בהקשרים שההוראה המילולית אינה מתאימה.

מישהו יודע אולי מה פשרו המדויק של הביטוי כביטוי? או אצל מי אפשר לברר דברים כאלו? היש עמנו מומחים לניב זה של הערבית, על הביטויים הייחודיים שבו?

התרגום המילולי של חראם הוא לא 'קדוש'?
השימוש בביטוי חראם כאיסור, הוא מושאל. הלא כן?
[כך נהגו בעיר מולדתי א-ראקה פודולסק...]

[מה שנכון נכון]

מלון.GIF (8.26 KiB) נצפה 5264 פעמים

[אביאסף]

אם אתה קורא אנגלית ראה בויקיפדיה ערך haram שימושים שונים של הביטוי חראם. (למשל: 'איזו בושה!' 'כמה חבל!' וכן ביטוי כללי למעשה לא חוקי, חסר נימוס או מגונה).

[בריושמא]

שאלתי את הערבי העובד בחנות הירקות בשכונתנו וענה כי
כ'טיה = חטא ועוון. אבל לא בין אדם לחבירו אלא רק בין אדם לאלוקים. לא גניבה אלא ניאוף וכדומה.
חראם = אסור לעשות כן.
כ'טיה חראם = חטא חמור מאוד.

ומענין לענין באותו ענין.
לפני זמן רב נקלעתי לרח' תוואחיד בשכונת בית צפאפא אשר בירושלים עיה"ק.
שאלתי לאותו ערבי מה פירוש תוואחיד? האם אחד? אחדות?
ענה המלומד כי תוואחיד הוא אחדות, אבל אין משתמשים במלה זאת לסתם אחדות
אלא רק לאלוקים. והוסיף ואמר כדי לשבר אוזנו של הדיוט כמוני:
תוואחיד זה רק אחדות של אלוקים. יעני, אין עוד מלבדו !!
כך דברי החכם.
אחרי שנפעמתי מדבריו המלומדים והחדים חיפשתי ומצאתי פנינה יפה:
בזמנו של ר' אברהם בן הרמב"ם אמרו בראש חודש ניסן בבית הכנסת הגדול שבקהיר
פיוטי תוואחיד. כי בראש חודש ניסן החלה הגאולה, ופייטו לה' אחד שהוציאנו ממצרים.
וראה:
פיוטי תוואחיד אלה שבקהיר נתחברו בזמן קרוב לשירי הייחוד שנתחברו על ידי חסידי אשכנז.
והכול מכירים את שירי הייחוד של חסידי אשכנז, ואין מכירים את פיוטי תוואחיד של חסידי מצרים.
אולי יגלו כאן חכמים את פיוטי התוואחיד?

[יעקובי]

בזמנו של ר' אברהם בן הרמב"ם אמרו בראש חודש ניסן בבית הכנסת הגדול שבקהיר פיוטי תוואחיד.

יש להעיר כי מנהג זה נשמר עד עצם היום הזה בביה"כ של יוצאי מצרים שבארה"ב (ועד היום הוא מכונה אלתוואחיד). אולם כיום אבדו ונשכחו לגמרי פיוטי הקדמונים, ואת מקומם תופסים "שירים" חדשים, ממחברים אשר ע"פ רוב אינם תלמידי חכמים, אולי קצת יודעי ספר, וגם "פיוטיהם" בהתאם. וחע"ד.

[בריושמא]

איה בית הכנסת הזה?

[יעקובי]

בית הכנסת 'אהבה ואחוה' לעדת המצרים, בברוקלין שבניו יורק.

[בקרו טלה]

בזמנו של ר' אברהם בן הרמב"ם אמרו בראש חודש ניסן בבית הכנסת הגדול שבקהיר
פיוטי תוואחיד. כי בראש חודש ניסן החלה הגאולה, ופייטו לה' אחד שהוציאנו ממצרים.
וראה:
פיוטי תוואחיד אלה שבקהיר נתחברו בזמן קרוב לשירי הייחוד שנתחברו על ידי חסידי אשכנז.
והכול מכירים את שירי הייחוד של חסידי אשכנז, ואין מכירים את פיוטי תוואחיד של חסידי מצרים.
אולי יגלו כאן חכמים את פיוטי התוואחיד?

עי' בשירי זמרה השלם עמ' 187 - 189 מעמודי הספר
והנני מצרף בסיוע א' מוותיקי "המוכנים ונכונים" לסייע לכל המצטרך

[יתר10]

להלן רשימה של כמה קטעי גניזה בהם מופיע המונח 'תואחיד' שניתן לראותם באתר פרידברג (המספרים הם מספרי FGP) לפי רפרוף מהיר שעשיתי לא נראה שאכן נאמרו פיוטים בסגנון של שיר היחוד של חסידי אשכנז. הפיוטים הספורים שראיתי הם בענין חודש ניסן וקידוש החודש
C15904
C30198
C80403
C80404

[עדיאל ברויאר]

בקטלוג הספריה הלאומית יש כמה נוספים (תחפשו את המילים: אלתוחיד. או: תוחיד), אך נראה שהם מאוחרים לתקופת ראב"ם, וממילא צריך ראייה כדי לשייכם לפיוטים הקדומים הללו.

[בקרו טלה]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 3310118077

[יתר10]

אאל"ט ישנו מאמר של פרו' עזרא פליישר? על שירי הייחוד הספרדים וזיקתם לשער ל'חובות הלבבות' לא מצאתי עתה

[מה שנכון נכון]

אאל"ט ישנו מאמר של פרו' עזרא פליישר? על שירי הייחוד הספרדים וזיקתם לשער ל'חובות הלבבות' לא מצאתי עתה

כנראה כונת מר לספרו של אהרן מירסקי 'מחובות הלבבות לשירת הלבבות'.

[יתר10]

ייש"כ

[לייבעדיג יענקל]

מצ"ב מאמרו של פליישר

[לייבעדיג יענקל]

הפיוטים הקדומים לר"ח ניסן מובאים במאמר המצ"ב כאן

[יתר10]

מצ"ב מאמרו של פליישר

תודה רבה! וברוך שובך רבינו יענקל

[ישראל אליהו]

בית הכנסת 'אהבה ואחוה' לעדת המצרים, בברוקלין שבניו יורק.

ובחמש - שש שנים האחרונות גם בביהכנ"ס עדס. בירושלים, נחלאות. במקצועיות רבה.

[לייבעדיג יענקל]

מה ליוצאי אר"צ (מלבד רח"ס) ולמנהגי מצרים?

[ישראל אליהו]

בתחילה היו עושים את התוואחיד בבתי כנסת שונים, וכל חובבי המוזיקה היו באים (גם חלבים), עד שהצעירים בעדס החליטו לארח זאת בעדס. והמבוגרים הסכימו [סוף סוף זה פיוטים..].

[זלמניו]

לא שאני כ"כ חזק בערבית... אבל המילה תוואחיד מזכירה את האלמוואחידון [דאעש הקדום] ששלטו במרוקו והגלילות כמעט עד צרפת וגם שמם נבע מייחוד ה'. [המייחדים]

[בברכה המשולשת]

מה ליוצאי אר"צ (מלבד רח"ס) ולמנהגי מצרים?

כמדומני שהיו הרבה יוצאי אר"ץ במצרים (כמו שמתאר רח"ס בכמה מספריו) ואהבה ואחוה הם בתי כנסיות של צאצאי יוצאי אר"ץ במצרים