פורום אוצר החכמה

מה החילוק בין אהבת עולם של ימות החול לאהבה רבה של שבת קודש?
בפשט באגדה בדרוש ברמז ובסוד...

ברוך ברגר כתב:מה החילוק בין אהבת עולם של ימות החול לאהבה רבה של שבת קודש?
בפשט באגדה בדרוש ברמז ובסוד...

בני יששכר - מאמרי חדש סיון - מאמר ד
[הגהה - ומעתה אשכחנא פתרי למה שהנהיגו רבותינו נוחי נפש לומר בחול אהבת עולם ובשבת ויו"ט לומר אהבה רבה, ומעולם תמהתי על הדבר דלפי כתבי מרן האריז"ל [פרע"ח שער ק"ש פ"ג] לכאורה אין חילוק דבהיכלות הוא אהבה זוטא מובן למשכילים, אבל לפי דברינו הנ"ל אמרתי סוד י"י ליראיו, היות אליבא דכו"ע בשבת ניתנה תורה [שבת פו ע"ב], ושבת הוא יומא דאורייתא [זוה"ק ח"ב צ"ב ע"א] יומא דנשמתא [שם ר"ה ע"א], על כן יש לומר בשבת אהבה רבה הכוונה על התורה כנ"ל, וכן יו"ט מקרא קדש הוא קדש הוא חכמה כידוע ואורייתא מחכמה נפקת [זוה"ק ח"ב ס"ב ע"א], יו"ם טו"ב בגימ' חכמ"ה, על כן הנהיגו רבותינו ז"ל לומר אהבה רבה בשבת ויום טוב]:

על פי הפשט חשבתי שבדרך כלל בשבתות יותר שמרו על נוסח אשכנז מאשר בימי חול, וברגלים יותר מבשבתות, ובימים נוראים יותר מכולם.

ברוך ברגר כתב:מה החילוק בין אהבת עולם של ימות החול לאהבה רבה של שבת קודש?
בפשט באגדה בדרוש ברמז ובסוד...

הינך צודק,
הרי אהבת עולם היא מקיפה יותר מאשר אהבה רבה,
וא"כ בשבת הו"ל לומר אהבת עולם, ובחול אהבה רבה.

צונאמי כתב:

ברוך ברגר כתב:מה החילוק בין אהבת עולם של ימות החול לאהבה רבה של שבת קודש?
בפשט באגדה בדרוש ברמז ובסוד...

הינך צודק,
הרי אהבת עולם היא מקיפה יותר מאשר אהבה רבה,
וא"כ בשבת הו"ל לומר אהבת עולם, ובחול אהבה רבה.

עפ"י תורת הסוד אהבה רבה גדולה יותר מאהבת עולם.
ואולי הכוונה שאהבה רבה מתוספת וגודלת ואין לה הפסק ומשא"כ אהבת עולם.

ועיין ברבנו בחיי (דברים ל"ג כ"א) "ומכאן יש לך להתעורר בכבתי הקודש באותן דברים שנקראו בשם גדול וכו', וכן ברכת היום של אהבת עולם אהבתנו שקורין אהבה רבה ולא כן של ערבית".
ובזה גם כן יובן מנהג אשכנז הנכון לומר אהבה רבה בבוקר שהוא יום לעומת אהבת עולם בערב.

ויעויין עוד בדברי הצל"ח הידועים בברכות דף י"א ע"ב, ובמה שסיים שם.

ספר פרי עץ חיים - שער הקריאת שמע - פרק כז
כי אז צריכין להוריד בזה ההיכל של רצון, כמ"ש בעז"ה. לזה אין לומר אהבה רבה שהוא באצילות, רק אהבת עולם שהוא אהבה זוטא של המלכות הנק' עולם, והיא למטה עדיין בה

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?18897

כעת מצאתי.

עיין בעמוד 30

בתחילת סימן ס' כתב השו"ע "ברכה שנייה אהבת עולם" ובהגהת הרמ"א כתב 'וי"א אהבה רבה וכן נוהגין בכל אשכנז' ועל דברי הרמ"א כתב המ"ב באות ב' שאומרים בבוקר "אהבה רבה" (בנוסח אשכנז, כשבנוסח ספרד אומרים אהבת עולם גם בבוקר כמו עדות המזרח והספרדים) ע"ש הכתוב "חדשים לבקרים רבה אמונתך", וזה לשונו: "וכן נוהגין - היינו בבקר אבל בערב נוהגין לומר 'אהבת עולם' והטעם שנהגו לומר בבוקר 'אהבה רבה' משום דכתיב: 'חדשים לבקרים רבה אמונתך'."

ותודה ל"בקרו טלה" שהביא לי בפרטי את דברי המ"ב ומקומָם.

בבני יששכר שם העיר הערה, ורצוני לידע ע"ז תירוץ בדרך הפשט.

ז"ל - ועוד יש לתמוה על הדין וההלכה שפוסק שמואל משקרא ק"ש אין צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה, מה הוא הטעם שתפטור אהבה רבה את ברכת התורה, אם הטעם הוא כפרש"י ז"ל להיות שיש בה הזכרת התורה ותן בלבנו ללמוד וכו', אם כן לפי"ז הרי עפ"י דינא דגמרא [ברכות ס ב] תיכף בעמידת האדם משינתו מחוייב לסדר ברכת השחר ובתוכם היא ברכת המעביר שינה מעיני וכו', ומטבע הברכה הזאת הוא כך יהי רצון מלפניך שתרגילנו בתורתך ודבקינו במצותיך וכו', הנה יש בה הזכרת התורה א"כ כבר נפטר כל אדם בזה מן ברכת התורה לדעת שמואל אפילו לא קרא ק"ש עם אהבה רבה ושוב אין מקום לומר ברכת התורה שכבר נפטר בברכת השחר... וע"כ צריך לומר דברכת המעביר וכו' אומרים בדרך בקשה ותפלה יהי רצון מלפניך שתרגילנו בתורתך וכו', ואינו דומה לברכת התורה שהוא שבח והילול והודאה להש"י זכרון חסדו שנתן לנו את תורתו, אם כן לפי"ז הרי גם ברכת אהבה רבה היא רק בקשה ותפלה והאר עינינו בתורתך וכו'.