פורום אוצר החכמה

מי חיבר (ואולי יותר נכון: ליקט) את 'פסקי תוספות',
או לפחות: מתי הפסקים חוברו.
יש המייחסים את חיבור פסקי התוספות לרא"ש או לבנו, בעל הטורים, וזו כנראה טעות, שהתחלף להם 'פסקי התוספות' ב'פסקי הרא"ש'.

חכם באשי כתב:מי חיבר (ואולי יותר נכון: ליקט) את 'פסקי תוספות',
יש המייחסים את חיבור פסקי התוספות לרא"ש או לבנו, בעל הטורים, וזו כנראה טעות, שהתחלף להם 'פסקי התוספות' ב'פסקי הרא"ש'.

ומי חיבר את ספר החינוך, ומי חיבר את הכל בו, ומי חיבר את הארחות חיים, ומי חיבר את הארחות צדיקים, ומי חיבר את תניא רבתי, ומי חיבר את הלכות/קצובות/פסוקות/קטועות. ועם מי הצדק בחיבור הלכות גדולות. וכו' וכו' וכו'.

במילים אחרות אתה אומר, שמחבר פסקי התוספות הוא: "לא ידוע".
בסדר, גם זו תשובה!

אבל עדיין לא נענתה שאלתי: מתי הם חוברו (בערך).

פליאני עליך שאתה סמוך בסמיכה של ממש לשולחנם של החוקרים ולא עיינת מיד בבעל התוספות לאורבך בדפים המתאימים.

איך שכחתי!
תודה לך.

חכם באשי כתב:יש המייחסים את חיבור פסקי התוספות לרא"ש או לבנו, בעל הטורים, וזו כנראה טעות, שהתחלף להם 'פסקי התוספות' ב'פסקי הרא"ש'.

ראה שה"ג בערך פסקי תוספות.

אתנחתא כתב:פליאני עליך שאתה סמוך בסמיכה של ממש לשולחנם של החוקרים ולא עיינת מיד בבעל התוספות לאורבך בדפים המתאימים.

עיינתי שם, עמ' 734, ואין בידו דבר מוחלט.

עדכון נוסף:
א' חבצלת האריך יותר בענין במבואו למרדכי השלם, הוצ' מכון ירושלים, למסכת תענית, עמ' 16-13 (מצוי באוצר).
(הפנני לכך פרופ' [הרב] שמחה עמנואל יצ"ו, ויישר כוחו)

שלחתיך הודעה פרטית,
אם יעלה משהו בחכתך, הואל לפרסם הדברים כאן בשער בת רבים.

ראה מהרי"ט אלגזי ריש פ"ו דבכורות בשם תשובת מהר"י הלוי שמסופק אם הוא מבעלי התוס', ואם יש לסמוך על הכרעתם בין שני תי' תוס'.

מענין לענין, מי חיבר את "הגהות בפסקי תוספות" שנדפסו בש"ס ווילנא?

מיללער כתב:מענין לענין, מי חיבר את "הגהות בפסקי תוספות" שנדפסו בש"ס ווילנא?

מדפיסי וילנא כותבים (בעמוד שלפני הגמרא, שיש בו את הכותרת "ואלה ההוספות החדשות שהוספנו בהש"ס הזה", באותיות הקטנות שלמטה [פיסקה הפותחת "ומלבד כל אלה הוספנו", אות י' ואות יד]) שהם הגיהו את פסקי התוספות מכת"י, וכן שהם "הוגהו ונתקנו בש"ס זה ע"י גדולי התורה"...

אגב, ביחס לעיקר הנושא באשכול, שמחה עמנואל הפנה בעבר את אחד מידידיי גם למבוא לתוס' איוורא על סוטה הוצ' מוה"ק שם נדפסו גם פסקי תוספות על המסכת, ובמבוא דנו גם בעניין זה.

ככל הזכור לי יש מעט כת"י של החיבור והם מתוארכים למאה הי"ד, אבל זה רק מזכרון.

תודה רבה הרב עדיאל,

ומי המה ה"גדולי תורה" שהגיהו ותיקנו את הפסקי תוספות האם ידועים המה? ואם הכוונה להגהות וציונים שמתחת להקו או שהגיהו ותיקנו את השיבושים בפנים הפסקים?

רציתי לשאול את באי שערי האוצר, אודות הספר "פסקי תוספות" שמודפס כיום בסוף כל מסכת ומסכת, ומלא שגיאות ושיבושים לרוב.
האם ידוע: מי חיברו?
באיזה תקופה חי ובאיזה מקום?
באיזה קובץ תוספות השתמש?
האם נמצאים ממנו כת"י או שהוא מופיע לראשונה בדפוס?
מתי נדפס לראשונה וע"י מי?
בספרי גדולי פולין בדורו של השו"ע מופיעים פסקי תוספות ביחד עם המרדכי והאשרי, האם מדובר בתוספות עצמם או בספר זה?
ככל הנראה תשובה אחת תלויה ברעותה, שהרי בכל תקופה ובכל אזור השתמשו בקבצים אחרים, והפסקים האלו מתאימים יותר מדי רק לקבצי התוספות שנדפסו מסביב לגמרא בדפוסים.
אודה לכל מי שיוכל להוסיף מידע.

viewtopic.php?f=7&t=2209&p=244410&hilit=%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99+%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA#p14986

יש כת"י של החיבור.
אם אני לא טועה, נדפס לראשונה בסוף הגמרא כבר בדפוס שונצינו.

ישנם פסקי תוספות גם למסכתות שלא נדפס עליהם תוספות כגון תמיד ומדות, מה משמעות הדבר?

מסתבר שהמשמעות היא שלפני מחבר הפסקים היה תוספות והוא עשה מהן פסקים.

האם מישהו כבר מביא שבמסכת ברכות השתמש עם קובץ התוס' שיוחס לריה"ח?

הרוצה להחכים כתב:האם מישהו כבר מביא שבמסכת ברכות השתמש עם קובץ התוס' שיוחס לריה"ח?

עד כמה שידוע לי, לא עמדו בזה עד כה. (אם בכ"ז ידוע משהו למישהו, אשמח אם יפנני לשם).

בכל אופן המדפיסים (בוילנא?) כבר הרגישו בזה, וציינו מידי פעם בסוגריים לתוספות רי"ח. אולם עדיין יש לדון סביב זה בכמה דברים. (למשל, הפסק הראשון שם, מתאים רק לתוספות שלנו ריש ברכות, ואילו בתוס' רבינו יהודה - גם במהדורה השלימה מאת הרב זקש - נידון זה לא מופיע כלל). הנושא בבדיקה מעמיקה בע"ה, ויתברר במקומו אי"ה.

יעקובי כתב:הנושא בבדיקה מעמיקה בע"ה, ויתברר במקומו אי"ה.

איפה זה "מקומו"?.
מחכה בכליון עיניים לתוצאות הבדיקה.

כתשובה לכמה מהשאלות שנשאלו קודם
בכמה מסכתות פסקי התוס אינם על התוס' הנדפס, והמדפיסים המאוחרים פעמים רבות תיקנו ע"פ התוס', וברוב מסכתות הש"ס הוסיפו פסקים מהתוס'
ההוספות בכ"י שהיה בידי מדפיסי ווילנא הם מקיצור פסקי הרא"ש. (שמעתי מהרב יהודה כהן)
יש לפסקי תוס 2 כ"י כמעט מלאים וכמו שיפורט להלן, וגם מי שכ"י אלו אינם בידו יכול להשתמש בדפוס ראשון שרוב השיבושים הקיימים היום לא נמצאים שם
כתבי יד של פסקי תוס' מתוך קטלוג הסה"ל:
פרמא - פלטינה 2421 - F 13286 כיום נותרו בכתב היד המסכתות הבאות: ברכות, שבת, עירובין מו"ק, יומא, ר"ה, ביצה, סוכה, חגיגה, תענית, מגילה, יבמות, כתובות, גיטין, נידה, סוטה, ב"ק, ב"מ, ב"ב, סנהדרין, מכות, שבועות, ע"ז, זבחים, מנחות, כריתות, תמורה, בכורות וחולין.
פרמא - פלטינה 2/2757 - F 13606 סדר המסכתות: ברכות, שבת, עירובין, פסחים, מועד קטן, יומא, ראש השנה, ביצה, סוכה, חגיגה, תענית, מגילה, יבמות, כתובות, גיטין, נידה, קידושין, מגילה, נדרים, סוטה, ב"ק, ב"מ, ב"ב, סנהדרין, מכות, שבועות, ע"ז, מנחות, כריתות, תמורה, בכורות, חולין.
הפסקים למקצת המסכתות שונים מן הנדפס. הכותר שונה בכתיבה מאוחרת, המלה תוספות נמחקה ולידה נכתב "הרא"ש ז"ל" וע"פ הזכור לי זה באמת פסקי תוס'

בנוסף ל-2 כתבי יד של 'פסקי תוספות' המובאים בהודעה הקודמת, יש להוסיף שקיים כתב יד שלישי של הפסקים, בודפשט 76, והוא מיוחד עם הגהות בגיליון (וב'כתיב' הוא מקוטלג בטעות 'סימני תוספות').
לגבי פסקי תוספות למסכת תענית כתבתי כאן שמקור דברי הפסקים מ'תוספות ריב"א' למסכת תענית האבודות מאיתנו.
לגבי פסקי תוספות למסכת ברכות, מצורף כאן פסקי תוספות האמיתיים למסכת ברכות, שנדפסו על ידי הרב ישראל מאיר אייזנשטיין ב'תבונות' תשרי תשע"ז, על פי שני כתבי יד. (וכתב שם הרב עדיאל ברויאר שנדפסו קודם לכן בסוף תוספות ר"י שירליאון ברכות מהדורת הרב זקש ע"פ כ"י אחד).

במבוא כתב הרב אייזנשטיין שני מקורות שונים, שמחבר 'פסקי התוספות' למסכתות הש"ס הוא רבינו יעקב נורטהויזן, מרבני אשכנז סמוך לגזירות ק"ט:

1.
רשימת 'שמות הגדולים' לנינו של ר' שמואל שליטשטט, נכתב בסביבות שנת ר' (נדפס בספר 'דברים עתיקים' חלק ב לייפציג תר"ו עמ' 9) מתוך כתב יד מינכן 358 דף 54ב כאן), וכך הוא בכתב יד:
ר"י נורטהויזן, היינו ר' (יצחק) [יעקב] נורטהויזן, והוא עשה הפסקי תוספות.


2.
ב'פסקי תוספות' הנ"ל למסכת ברכות (סימן ת"ז): 'כן נראה לי הצעיר יעקב'.

ומצאתי בס"ד עוד 2 מקורות לדבר:

3.
בספר 'קיצור מרדכי' לרבי שמשון מדורין שנתחבר בסביבות שנת ק"מ, כותב בברכות בפרק הרואה:

וה"ר יעקב נורטהוזי"ן אומ' בלא חתימה בסוף נאמן בבריתו וקיים בשבועתו (בא"י) וזוכר הברית.
וכן הוא בפסקי תוספות' ברכות הנ"ל הנדמ"ח (ברכות פרק הרואה סי' תה): קשת מברך בלי חתימה בא"י אמ"ה נאמן בבריתו וקיים בשבועתו זוכר הברית.

4.
בשו"ת מהרי"ל (סי' קג): ובהג"ה באגודה בשם מהר"י מנורטהויזן, שטעון קבורה עור ובשר ודם אם נמצא טריפה עכ"ל.
וכן הוא בהגהה בספר האגודה במסכת בכורות (פרק ה סי' יח דף רי ע"ד): מצאתי בשם רבי יעקב מנורטהויז"ן, בכור שמת או נשחט בלא התרה, או בהיתר ונמצא טריפה, טעון קבורה עור ובשר ודם.
וכן הוא בפסקי התוספות למסכת בכורות (פרק ה סי' עד): בכור שמת או שנשחט בלא התרה, או הותר ונמצא טריפה, טעון קבורה עור ובשר ודם.

הרי נתברר בס"ד באר היטב שמחבר 'פסקי תוספות' על הש"ס הוא רבי יעקב נורטהויזן.

כמדומני שראיות אלו כבר הובאו באחד ממאמריו של הרב אייזנשטיין הנ"ל, כנראה בחצי גבורים חלק יא.

יישר כח! פתחתי כעת את הספר חצי גבורים כרך יא תמוז תשע"ט ושמחתי לראות מאמר מקיף ושלם על 'פסקי תוספות' וזהות מחברו (ואילו הייתי מודע מקודם לא הייתי כותב ההודעה הקודמת). והוסיף שם ראיות ופרטים רבים חדשים על המחבר רבי יעקב נורטהויזן שנהרג עקה"ש בפרעות ק"ט עם ישיבתו ומשפחתו הי"ד, וכן הדפיס שם 'פסקי תוספות' למסכת חגיגה ע"פ 3 כתבי היד הנ"ל, ונראה שהוא מתעתד להוציא לאור בכרך אחד שלם את 'פסקי תוספות' על הש"ס, יהי רצון שנזכה לראותו בקרוב כלול בהדרו.

תוכל להעלות את המאמר לתועלת הרבים בבקשה?

יש לי את הספר בעצמו ואין לי את הקובץ