פורום אוצר החכמה

קראתי או שמעתי אודות שלמה המע"ה שהיו לו בזקנו שערות בודדות בלבד.
היש ביד מי לאתר את מקורו?

כפי שזכור לי כך מבואר בשם האדמור ר' ישראל מרוזין ששערות מרמזות על העדר חכמה ושלמה המלך היה חכם מכל האדם ולכן לא היה הרבה שערות. נדמה שכך מבואר בספר עירין קדישין.

האם יש גם מקור קדום לכך?

תודה.
זה בהחלט אחד מן המקורות שאצורים בזכרוני, אלא שאיני יודע את מיקום הידיעה הלזו.

ככל הנראה זה המקור למה שאומרים המתקרחים, שאדם חכם לא מחזיק על הראש שערות טפשיות.

וכן ע"פ זכרוני בספרי חכמת היד והפרצוף מוזכר כעין זה, שככל שמרבה שיער כך החכמה מתמעטת.

גוף הדבר הרי הביאו בסנהדרין ק ב מספר בן סירא: "זלדקן קורטמן".

זה בעירין קדישין תניינא דף כו עמ' ב.

מרחביה כתב:גוף הדבר הרי הביאו בסנהדרין ק ב מספר בן סירא: "זלדקן קורטמן".

סמך נאה. אבל לא נאמר בפירוש אודות שלמה המלך ע"ה.

מצאתי עוד מקור, אבל גם זה אינו מיוחס לשלמה המלך ע"ה.
תיקוני זהר דף קלב ע"ב:
אמר רבי שמעון מאן דלית ליה דיקנא באנפוי ובפומוי אלא זעיר, הוא פקחא.
הוי אומר שגם השפם הדליל מעיד על חכמת האדם.
ודרך רמז דרמז: חכמת אדם תאיר פניו...

מהמקור האחרון שכתבת נזכרתי, שענין זה מתאים להכתב בספרות 'הכרת פנים וסדר השרטוטין'
אך יהיה לך לבדוק הרבה מקורות:
זוהר, יתרו, דף עא (בערך) ואילך;
מאמרו של ג' שלום, בספר אסף (מצוי באוצר?)
מאמרו של א' גרינוולד, קטעים חדשים מספרות הכרת-פנים וסדרי-שרטוטין, תרביץ, מ (תשלא), עמ' 301 ואילך
גם בספר שעשועים (זאברה; מצוי באוצר) דן בענינים אלו באחד הפרקים (עי' שם במפתח ובמילואים בסוה"ס),
ועי' דרשה לרמב"ן, שהוציא לאור ילינק, במהדורה הראשונה (ורק בזו!) שבסופה הביא מ'הכרת פנים' המיוחס לאריסטו.
ועוד, ועוד.

זקן ששכח כתב:

מרחביה כתב:גוף הדבר הרי הביאו בסנהדרין ק ב מספר בן סירא: "זלדקן קורטמן".

סמך נאה. אבל לא נאמר בפירוש אודות שלמה המלך ע"ה.

לכאורה קשה ביותר, שהרי דברים אלו מובאים בתקוני הזהר דלעיל והיאך הגמרא בסנהדרין אומרת שהם דברי הבל?!
ואשרי המיישב..

יערות דבש, ח"א, דרוש י:
"אנשים בעלי זקנים הם בעלי מדע".
האם אין משמעות דבריו היפך הדברים הנזכרים, שדווקא חוסר הזקן ודלילותו מעידים על חכמה?!

יאיר, לא הבנתי מה קשה לך, היש את נפשך להסבירני?

זקן ששכח כתב:יערות דבש, ח"א, דרוש י:
"אנשים בעלי זקנים הם בעלי מדע".
האם אין משמעות דבריו היפך הדברים הנזכרים, שדווקא חוסר הזקן ודלילותו מעידים על חכמה?!

יתכן שכוונתו לשלול את הסריס - החסר זקן לחלוטין,
וכידוע, הסריס נתפס כשוטה חסר תקנה (עי' לדוגמא, בספר שעשועים, הנ"ל, וגם בספר המיוחס לאביו של רלב"ג ששמו פרח לי מזכרוני).

שער השמים?

חכם באשי כתב:

זקן ששכח כתב:יערות דבש, ח"א, דרוש י:
"אנשים בעלי זקנים הם בעלי מדע".
האם אין משמעות דבריו היפך הדברים הנזכרים, שדווקא חוסר הזקן ודלילותו מעידים על חכמה?!

יתכן שכוונתו לשלול את הסריס - החסר זקן לחלוטין,
וכידוע, הסריס נתפס כשוטה חסר תקנה (עי' לדוגמא, בספר שעשועים, הנ"ל, וגם בספר המיוחס לאביו של רלב"ג ששמו פרח לי מזכרוני).

חכם עדיף מנביא.
עיינתי שוב, והמשך דבריו הם: "ונשים וסריסים חלושי שכל".

זקן ששכח כתב:יאיר, לא הבנתי מה קשה לך, היש את נפשך להסבירני?

הגמרא בסנהדרין שם מגיעה למסקנה שאסור לקרוא בבן סירא משום דברים אלו וכפרוש רשי שהם דברי הבל וכו
וחזינן דנכתבו הדברים אף בתקוני הזהר, אם כן מדוע אמרה הגמרא כן?

איש_ספר כתב:שער השמים?

כן!

יאיר כתב:

זקן ששכח כתב:יאיר, לא הבנתי מה קשה לך, היש את נפשך להסבירני?

הגמרא בסנהדרין שם מגיעה למסקנה שאסור לקרוא בבן סירא משום דברים אלו וכפרוש רשי שהם דברי הבל וכו
וחזינן דנכתבו הדברים אף בתקוני הזהר, אם כן מדוע אמרה הגמרא כן?

לא עיינתי היטב, כהצעה אני אומר, האם יתכן שחלק מן הדברים אינם הבל אלא חלקם ובמיוחד האחרונים שבהם. ואפשר שפרט מסויים שאינו הבל הועתק לתקו"ז.

זקן ששכח כתב:

יאיר כתב:

זקן ששכח כתב:יאיר, לא הבנתי מה קשה לך, היש את נפשך להסבירני?

הגמרא בסנהדרין שם מגיעה למסקנה שאסור לקרוא בבן סירא משום דברים אלו וכפרוש רשי שהם דברי הבל וכו
וחזינן דנכתבו הדברים אף בתקוני הזהר, אם כן מדוע אמרה הגמרא כן?

לא עיינתי היטב, כהצעה אני אומר, האם יתכן שחלק מן הדברים אינם הבל אלא חלקם ובמיוחד האחרונים שבהם. ואפשר שפרט מסויים שאינו הבל הועתק לתקו"ז.

אם כך, לא נ"ל שהגמ' היתה מביאה גם את התחלת המשפט..לכאו' אין זה הגון להביא דבר אמת ולומר עליו שדבר הבל הוא..

ז"ל ריעב"ץ על אתר:

אך זלדקן, נראה שהוא סימן אמיתי על פי הרוב, אך לא בהחלט.

ואף הוא ממשיך ומסיים:

ומי שאין לו זקן דעתו קלה כאשה, לפיכך הסריס אין לו שיער בזקנו כאשה.

גבי דברי היעב"ץ, מעניין לציין, כי לאביו, ה'חכם צבי', היה זקנקן קטן. כך בתמונה המיוחסת לו.
וכנראה, גם ליעב"ץ עצמו!

חכם באשי כתב:גבי דברי היעב"ץ, מעניין לציין, כי לאביו, ה'חכם צבי', היה זקנקן קטן. כך בתמונה המיוחסת לו.
וכנראה, גם ליעב"ץ עצמו!

כל המקורות מתכוונים לכאורה, וכנראה זו גם כוונת ר' יעקב עמדין עצמו, שאדם דל זקן מטבעו הוא חסר חכמה כאשה, כגון סריס, אבל כמובן שאין הדברים אמורים כלפי המקצץ בזקנו. ומי יימר שהחכמים הללו לא סידרו את זקנם יפה?

אכשר דרא כתב:כל המקורות מתכוונים לכאורה, וכנראה זו גם כוונת ר' יעקב עמדין עצמו, שאדם דל זקן מטבעו הוא חסר חכמה כאשה (1), כגון סריס, אבל כמובן שאין הדברים אמורים כלפי המקצץ בזקנו. ומי יימר שהחכמים הללו לא סידרו את זקנם יפה?(2)

1. טעית בהבנת דברי היעב"ץ!
2. יתכן בהחלט כי אביו של החכם צבי 'סידר' את זקנו, בדיוק כפי שיתכן - כי מטבעו היה זקנו קטן ודל, וממילא דבריי קיימים בדיוק כדבריך.

אם לדייק, הרי ריעב"ץ גופו מתאר ב'מגילת ספר' שלו את תואר פני אביו, ובין היתר כותב:

לסתותיו פנויות משערות כאילו היה מגולח וזקנו עשוי מקיף מאוזן לאוזן, כעטרה מתחת ללחיו - כערוגת הבושם, ושיבולת הזקן ארוך, דק ומחודד לשניים.

והדבר פשוט, כפי שהרגיש ביק בהערותיו, שיש כאן רמיזה לסיום הדברים בסנהדרין שם: "מאן דאית ליה מעברתא בדיקניה - כולי עלמא לא יכלי ליה".

מרחביה כתב:ז"ל ריעב"ץ על אתר:

אך זלדקן, נראה שהוא סימן אמיתי על פי הרוב, אך לא בהחלט.[/.

היתכן שלמד זאת מן המציאות או מתיקו"ז?
ועכ"פ יש בכך להקהות את הסתירה שבין הגמ' לתיקו"ז.

יאיר כתב:

זקן ששכח כתב:

מרחביה כתב:גוף הדבר הרי הביאו בסנהדרין ק ב מספר בן סירא: "זלדקן קורטמן".

סמך נאה. אבל לא נאמר בפירוש אודות שלמה המלך ע"ה.

לכאורה קשה ביותר, שהרי דברים אלו מובאים בתקוני הזהר דלעיל והיאך הגמרא בסנהדרין אומרת שהם דברי הבל?!
ואשרי המיישב..

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26721&&page=138 אות ב'

בקריאת הדיון הפורה, קשה שלא להיזכר באגדה המספרת כי באחד מבתי המדרש היותר קדומים,
זה שאיכלס את חברת עין יעקב של העגלונים דמתא, נמצאה הגה"ה חשובה על הגליון שם בסנהדרין ק:,
כשהמגיה מכוון את הלומד בגוף הגמרא שעבדקן סכסכן, נכתב בצדו : "בדוק ומנוסה". סתם ולא פירש.

רק לאחר חיפוש ויגיעה, הצליח גבאיי אוצר ספרים, לתפוס את הרב המגיה, שהיה לא אחר מזעליג-בעל-עגלה.
ביקשו לשמוע מפיו במה מדובר, ובבושת פנים סיפר דברים כהוויתן.
היה זה מיד לאחר השיעור של רבי שולם שעיי'ס, דברי הגמרא על אודות העבדקן וסיכסוכו, הטרידו את מנוחתי.
שערות זקני סמרו מפני מבטיהם הלועגים של משתתפי השיעור, שכמו הצביעו על זקני העבות, שהעיד עלי,
כי אני העבדקן שבחבורה, ודיני נקבע במפורש בדברי חז"ל הקדושים. ביותר הרגיז מבטו השמח-לאיד של
שכנא פייבל'ס, המתחרה, שאחז בזקזנקנו ופרסו לומר ראו שזלדקן אני וחכמתי מרובה משל זעליג. בשתי ונכלמתי.

מיד כשבאתי לביתי, נעמדתי אצל השפיגל, כשבידי גחלת לוחשת שחתתי מן התנור. גמרתי אומר לדלל את עבדקנותי,
להפוך לזלדקן ששערותיו פחותות משל שכנא פייבל'ס, שיראה הוא ויבוש.
החילותי במלאכה, העברתי את הגחלת בקצות הזקן, אלא שעד שהתאוששתי, נותרתי קרח מכל וכל.
זמן רב חלף עד שהעזתי לצאת מן הבית ולהיראות בפני החברים, בפני הגלוחות-שרופות.

הבנתי, כי עם דברי חכמים אין להתווכח. זכר לדבר ולהודיע לרבים, הוספתי על הגליון לבל יעז מישהו להתחכם עם דבריהם.

וכל דבריהם ז"ל כגחלי אש.

יאיר כתב:http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26721&&page=138 אות ב'

בנוסף לדברי התעורורות תשובה יש לציין לדברי הפתח עינים לגאון עוזינו חיד"א שגם הוא דרך על דרך זה ומ"מ מביא וקורא ויישבו על נכון

אכן נודע הדבר למה הליטאים מתגלחים יפה יפה - כי מתביישים עם זקנם....