פורום אוצר החכמה

תסלחו לי על השאלה המוזרה

אבל ראיתי כתוב בפנקס של זקני כך

'יש להוסיף מה שמקשה הלשם למה אין אנו מוצאים בנביאים כל כך מופתים כמו אצל חז"ל, ומבאר מפני שלא עסקו בתורת הנסתר. וכן מצאתי בשיחת אדמו"ר האמצעי מחב"ד ששואל ג"כ ומשיב שלא עסקו הנביאים בתורה שבע"פ ולכן לא עשו מופתים כל כך'

זה נשמע לי מוזר, ויתכן שיש כאן חילופי שמועות,

נפשי בשאלתי -
האם מישהו יכול להפנות אותי אל הלשם הנזכר או משהו דומה?

או היכן דיבר מזה אדמו"ר האמצעי?

דברי הלשם - כנראה הכונה למש"כ כאן ע"ש באריכות.
ולא בגלל תורת הנסתר אלא בגלל תשבע"פ.

תודה עצומה!!

עזרת לי מאד!

הוא כן מדבר שם על פתיחת שערי סודות מעשה בראשית אמנם תולה את זה בתושבע"פ.

אברהם כתב:או היכן דיבר מזה אדמו"ר האמצעי?

אולי

תודה גדולה גם לך!

מעניין לעניין באותו עניין,
זכורני שכתב החת"ס (אין לי כרגע מ"מ מדויק) שאלישע לא ידע את השם המפורש, שהרי מפורש בירושלמי שמי שיודע את השם אסור לו ליהנות מאחרים, ואילו גבי אלישע נאמר בגמרא 'הרוצה ליהנות יהנה כאלישע'.

אום אני חומה כתב:מעניין לעניין באותו עניין,
זכורני שכתב החת"ס (אין לי כרגע מ"מ מדויק) שאלישע לא ידע את השם המפורש, שהרי מפורש בירושלמי שמי שיודע את השם אסור לו ליהנות מאחרים, ואילו גבי אלישע נאמר בגמרא 'הרוצה ליהנות יהנה כאלישע'.

חתם סופר בראשית כג, ו
י"ל דאיתא בירושלמי ומייתי לי' תוס' רי"ד פ' עשרה יוחסין דמי שנהנה משום אדם אל ישתמש בשם הקדוש ע"ש, והיינו דאחז"ל פ' בתרא דמגילה אלישע ברחמי עבד היינו משום דא"א לומר דעביד בהשבעת שמות שהרי נהנה כשאחז"ל הרוצה להנות יהנה כאלישע וע"כ ברחמי עביד.

שו"ת חת"ס או"ח סימן קצח.

מה שנכון נכון כתב:שו"ת חת"ס או"ח סימן קצח.

וז"ל
והנלע"ד דבקידושין ע"א ע"א אמרינן אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו וכו', וכ' שם תוס' רי"ד בשם הירושלמי דצריך שלא יהנה משום אדם, וירושלמי זה מצאתיו ביומא פ' אמר להם הממונה סוף הלכה ז' יע"ש, ואחז"ל [ברכות י' ע"ב] הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, נמצא דהיה פשוט לר' יוחנן דאלישע לא השתמש בשם כיון שנהנה, ואולי משו"ה בעובדא דשונמית ציוה לגחזי לשום המשענת על הנער [מלכים ב', ד' כ"ט] ואח"כ כשלא הקיץ הנער ע"י גחזי משום שלא היה כדאי, מ"ט לא שם הוא המשענת ע"פ הנער אלא הלך אחת הנה ואחת הנה והתפלל, אלא ע"כ הוא הדבר אשר דברנו, כי המשענת הי' בו סגולות על ידי שמות, והוא שנהנה מבריות לא רצה להשתמש במשענתו, ולפי מה שטעה בגחזי סבר הי' שהוא כדאי וראוי לכך וכשלא הצליח משלחתו הוצרך אלישע לאחוז אומנתו למיעבד ברחמי, כנ"ל ליישב דברי ר' יוחנן דהגדולות שעשה אלישע ברחמי עביד ובית גדול היינו שמגדלים בו תפלה:
עוד מצאתי בתורת משה (תנינא) פר' וישב
[אמנם לאידך גיסא עי' במאמרו של הרב סטל בקובץ המצורף ובפרט בהע' 22]

עוד מצאתי תוספת דברים בחת"ס מגילה מה שכתב החת"ס בכת"י [וייש"כ למה שנכון נכון]

שוב תודה למסייעים

וראו את פירות עמלכם בעמוד 2 בקובץ המצורף כאן viewtopic.php?f=19&t=20314&start=40#p217983

"ויבטחו בך יודעי שמך"- פירש האדמו"ר מצאנז זצ"ל, לפי ש'יודעי שמך' אסור להם ליטול מאחרים אשר על כן העצה היחידה עבורם היא 'ויבטחו בך'

אום אני חומה כתב:"ויבטחו בך יודעי שמך"- פירש האדמו"ר מצאנז זצ"ל, לפי ש'יודעי שמך' אסור להם ליטול מאחרים אשר על כן העצה היחידה עבורם היא 'ויבטחו בך'

לא קראתי את ההקשר אבל הוורט עצמו מופיע כבר בחיד"א ואולי אף לפניו.

מופיע כבר בארץ החיים על תהלים לנכד הסמ"ע ועוד לפניו בווי העמודים.

איך ייתכן כזה דבר? כל התורה המצויה עתה בידינו עברה דרך שלשלת הקבלה שבה היו כל הנביאים כמפורט ברמב"ם. אם הם לא ידעו את תורת הסוד, מניין הגיעה לרשב"י ור' ישמעאל? מניין הגיעה לרמב"ן ולחסידי אשכנז? "רבי לא שנה, רבי חייא מנא ליה"?!

יתירה מכך, תורת הסוד העיקרית היא האילן הקדוש והסתעפויותיו, מעשה מרכבה. והלא המקור למעשה מרכבה (אף כי לא לחידושי האריז"ל) בדברי ישעיהו ויחזקאל. כך גם שאר פסוקים שבתהילים ובשאר הנביאים.

ובכלל, איך ייתכן לומר שחלק חשוב ומרכזי בתורה לא היה אצל הנביאים?! הלא זה מרפסן איגרי!

עד כאן באשר לכותרת האשכול.

אמנם גם המובא בשם מרן החת"ס, המתייחס אך ורק לידיעת השם המפורש, צל"ע, שהרי הרמח"ל מבאר שהדרך לנבואה הייתה ע"י צירופי שמות ועסק בדברים כגון אלו. איך ייתכן א"כ שאלישע לא ידע את השם המפורש?!

מה שנכון נכון כתב:דברי הלשם - כנראה הכונה למש"כ כאן ע"ש באריכות.
ולא בגלל תורת הנסתר אלא בגלל תשבע"פ.

באיזה עמוד בספר הלשם?

אפרקסתא דעניא כתב:אמנם גם המובא בשם מרן החת"ס, המתייחס אך ורק לידיעת השם המפורש, צל"ע, שהרי הרמח"ל מבאר שהדרך לנבואה הייתה ע"י צירופי שמות ועסק בדברים כגון אלו. איך ייתכן א"כ שאלישע לא ידע את השם המפורש?!

כמדומה שהמעיין בדברי החת״ס יראה שלא אמר שלא ידע את השם, שזה ודאי נראה רחוק מאד וזר לומר כן, אלא שלא השתמש בשם.

כלומר - לא השתמש לאיזה צורך, אך אולי לנבואה כן מותר. וצ״ע.

מאיר נפתלי כתב:

מה שנכון נכון כתב:דברי הלשם - כנראה הכונה למש"כ כאן ע"ש באריכות.
ולא בגלל תורת הנסתר אלא בגלל תשבע"פ.

באיזה עמוד בספר הלשם?

טו ע"ב ואילך.

אפרקסתא דעניא כתב:איך ייתכן כזה דבר? כל התורה המצויה עתה בידינו עברה דרך שלשלת הקבלה שבה היו כל הנביאים כמפורט ברמב"ם. אם הם לא ידעו את תורת הסוד, מניין הגיעה לרשב"י ור' ישמעאל? מניין הגיעה לרמב"ן ולחסידי אשכנז? "רבי לא שנה, רבי חייא מנא ליה"?!

יתירה מכך, תורת הסוד העיקרית היא האילן הקדוש והסתעפויותיו, מעשה מרכבה. והלא המקור למעשה מרכבה (אף כי לא לחידושי האריז"ל) בדברי ישעיהו ויחזקאל. כך גם שאר פסוקים שבתהילים ובשאר הנביאים.

ובכלל, איך ייתכן לומר שחלק חשוב ומרכזי בתורה לא היה אצל הנביאים?! הלא זה מרפסן איגרי!

עד כאן באשר לכותרת האשכול.

אמנם גם המובא בשם מרן החת"ס, המתייחס אך ורק לידיעת השם המפורש, צל"ע, שהרי הרמח"ל מבאר שהדרך לנבואה הייתה ע"י צירופי שמות ועסק בדברים כגון אלו. איך ייתכן א"כ שאלישע לא ידע את השם המפורש?!

אקדים ואומר שהנושא הזה התחדש לי עתה בקריאת אשכול זה, ואין לי מסורת וכדו' בענין הזה.
אך, אולי אפשר ליישב בדוחק שלפעמים היו דברים שלא עברו במסלול הרגיל מרב לתלמידו, אלא נמסרו ישירות מהרב לתלמיד-תלמידו

וכמו שמצינו בדורות המאוחרים יותר שהיו צדיקים שקיבלו מאליהו הנביא וכדו' - שמא כך היה גם בדורותיהם?

ועצ"ע.

למדנו
כי יש דברים הרבה מרבים הבל

אך כאן החכימונו
כי אף ביצה שלא נולדה יוצאת בהינומא ובמחול משחקים

הפריח מאן-דהו בדותא
דלא שויא לחבלה
וכבר רצין אחריה בק''ן טעמים

כל חד מרבנן קמאי שהיה שומע צפצוף ולהג מטופש שכזה
המתנוסס לקלון בכותרת ראש האשכלון
היה מנדהו על אתר, ותולהו בחוצות אשקלון,
כההוא עובדא דבן שטח

וכדי בזיון וקצף!

כל תורת הסוד הקדומה, קרי לפני ר' דוד אבי הראב"ד מבוסס על תורת הנביאים. לומר שהנביאים לא עסקו בתורת הסוד, זה כמו לומר שחכמי המשנה לא עסקו בתורה שבעל פה.

אכן החת"ס לא כתב שאלישע לא ידע אלא שלא השתמש בו.

וזה מזכיר לי מה שכתוב ב'רוחות מספרות' לר' יהודא פתיה, שניסה להבריח דיבוק של נשמת אחד הכהנים שהרגו את זכריהו בן יהוידע, ע"י שלחש באזנו שם קדוש. ואז האיש התחיל לצחוק. אז הרב פתיה שאל אותו למה הוא צוחק, אז הוא ענה לו שאת השם הזה הוא למד בגיל 10 בבית הספר של הכהנים.

איני מכיר את 'פנקס נחור', ואת מקורותיו.

אך זאת אציין, שהוא לא כותב ש'לא ידעו' אלא 'שלא עסקו', והיינו שעיקר עיסוקם לא היה בבירור השמועות, כי הדברים היו ברורים בקבלה, ולא כבזמן בית שני ולאחר מכן שהרבו לעסוק בפלפולא והויות דאביי ורבא וכו', ואכמ"ל.

בנוגע לתורת הסוד. תורת הסוד היא 'תורת הגילוי'. בדיוק כמו שהנבואה לא עוברת בקבלה אלא מתגלה לכל נביא.
ברור שהבנביאים השיגו בתורת הסוד את ההשגות הגדולות ביותר שיתכן. וע"ע אגרת קודש לאדמו"ר הזקן פרק יט.

חגי פאהן כתב:אכן החת"ס לא כתב שאלישע לא ידע אלא שלא השתמש בו.

וזה מזכיר לי מה שכתוב ב'רוחות מספרות' לר' יהודא פתיה, שניסה להבריח דיבוק של נשמת אחד הכהנים שהרגו את זכריהו בן יהוידע, ע"י שלחש באזנו שם קדוש. ואז האיש התחיל לצחוק. אז הרב פתיה שאל אותו למה הוא צוחק, אז הוא ענה לו שאת השם הזה הוא למד בגיל 10 בבית הספר של הכהנים.

הכרתי את הסיפור הזה בגירסה מעט שונה, על המגיד מקוז'ניץ.

הרמח"ל מבאר במפורש שהשגת הנביאים היא היא חכמת האמת.
אבל גם בלא דבריו. הלא חכמה זו היא הדרך שבה הקב"ה מנהג (וברא) את עולמו. והסברא הפשוטה נותנת שנבואות על העתיד מבוארות בהנהגה הזו.
השימוש בשמות אינו קשור לדיון העקרוני כלל.

לגבי שבעבר לא ידעו את שמות הקודש ראה קידושין דף ע"א. שמשמע שאדרבה בראשונה ידעו יותר את שמות הקודש

ת"ר בראשונה שם בן שתים עשרה אותיות היו מוסרין אותו לכל אדם משרבו הפריצים היו מוסרים אותו לצנועים שבכהונה

לגבי השבעת השמות בקבלה מעשית בעבר ראה באיכה רבה פרשה ב אות ה

חלל ממלכה אלו ישראל כד"א (שמות י"ט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ושריה אלו שרים של מעלן את מוצא עד שלא באו השונאים היה ירמיה אומר להם עשו תשובה שלא תלכו בגלות אמרו לו אם יבאו השונאים מה יכולין לעשות לנו חד אמר אנא מקיף לה חומת מיא וחרינא אמר אנא מקיף לה חומת נורא וחרינא אמר אנא מקיף לה חומת פרזלא אמר להו הקדוש ברוך הוא בדידי אתון משתמשין עמד הקדוש ברוך הוא ושינה את שמותם של מלאכים דעל מיא עבד על נורא ודעל נורא עבד על פרזלא והיו מזכירין שמותם מלמטה ולא היו עונין להם הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ג) ואחלל שרי קדש וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים התחילו מזכירין שר פלן איתא עביד לו מיליא פלן אמר ליה לית בחילי דאנא מירים מינה