פורום אוצר החכמה

מה המקור לכך שלשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה אף שהלומד אינו מבין כלל מה שאומר?
רצוי מקור קדום.

ר' דניאל פריש הוציא ספר ששמו 'שערי זהר' (אולי: שערי זוהר, מלא ו), ושם הוא מביא כמה מקורות בענין.
אולי הספר באוצר?

אני לא רואה את הספר באוצר החכמה, אולי מישהו שהספר ברשותו יכול להביא משם מראה מקומות.

לפי זכרוני גם הרמח"ל בדרך עץ חיים כותב כך

נדמה לי שהמקור הראשון הוא באור נערב לרמ"ק חלק ד פרק ב הסגולה השביעית.

מהמקורות הקדומים יש לציין גם למעבר יבק שפתי רנות פכו.

ובמקורות מאוחרים זה מבואר במקומות רבים מאד. כמו בהקדמת מדפסי תקו"ז קושטא תע"ט ? ר' יונה אשכנזי, (שהוא תיקן את אמירת תקו"ז למ' ימים מאלול עד יוכ"פ) דומני גם בחמדת ימים ועוד מקורות רבים.

אור נערב לרמ"ק ח"ה פ"ב
וכן שם בעל שבחי האר"י בפי האר"י, ראה מהדורת בניהו עמ' 174.
מעבר יבוק שפתי רננות פכ"ו ובספר אשמורת הבוקר רס"ח ע"ב
באר מיים חיים (שאלוניקי ש"ו)בהקדמה
אור צדיקים לרמ"פ, המבורג ת"נ: ומי שלא זכה להבין הזוהר ילמד אפילו הלשון כי הוא מזכך הנשמה.
וכ"ה בתיקון ליל שבועות של הרמ"ז הנדפס במצת שימורים למהרנ"ש.

תודה רבה לכולם.

במורה באצבע כתב [הב"ד בקמח סולת דף ק"מ ע"ג ובבית אל דף ל"ט ע"א אות ז'] דלימוד ספר הזה"ק מרומם על כל לימוד בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו והוא תקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מ"מ נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשט. אבל ספר הזהר הן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג, ע"כ.

ואף שכתבו דאין חובה להבין הדברים ויש מעלה בקריאת הזהר אף בלא הבנה, אך פשוט הדבר דראוי שיבין הדברים, וכמש"כ בשער הגלגולים הקדמה לח: גם אטרח להבין מה שאני מבין בספר הזהר בכל מאמר ומאמר בלי ליאות עד שאבין.
ובשכר הלומד ומבין בזה"ק, כתיב [ישעיה ס"ד ג'] "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה", וכתב בשער הפסוקים שם, אלהים יעשה למחכה לו, עין לא ראתה אלהים זולתך, ואיתא בזה"ק שמות דף יב. כי מי שיושב בנחת, ומחכה ומדייק להבין כל מילה ומילה דאורייתא על תיקונה, יעשה לו אלהים ג"כ נחת רוח אחר, כי יתן לו שכר נפלא, אשר עין צדיקים אחרים לא ראו שכר כמוהו, זולת הקב"ה שהכל גלוי לפניו. וזהו אמרו, עיניך יהיה עין שלא ראתה שום עין אחר, מה שעיניך תראה זולתו ית' כי הוא ידע וצופה הכל, ומי יזכה אל היות לו עין כזה, ואמר כי דבר זה יעשהו האלהים למחכה לו [מועדי ה', ענייני חודש אלול סס"ג].

בהמשך לדבריו הערבים של מו"צ. הנה מעט על יגיעת האר"י וסייעתו בביאור דברי הזוה"ק:

העיד ר"ש שלומיל באגרתו על מהרח"ו : 'כי בטרם ביאתו של האר"י ז"ל לארץ הצבי טרח ויגע כמהרח"ו נר"ו טרחא גדולה עד מאד לעשות פירוש על הזוהר ואיזן וחיקר ותיקן משלים הרבה על פי דרך הקדמות מהרמ"ק ז"ל'.

וכן שמענו גם משיחתו של מהרח"ו עם רבו האר"י, בתחילת קבלתו ממנו:

'ואמנם אמר לי מורי ז"ל. כששאלתי לו איך זכה לכל החכמה הזאת. והשיב לי שטרח במאד מאד בחכמה זאת. ואמרתי לו כי גם הרמ"ק ז"ל. וגם אני חיים טרחתי במאד מאד בחכמה זאת. וא"ל שהאמת הוא שטרחנו מאד מאד יותר משאר אנשי דורינו. אבל לא עשינו כמוהו כי כמה לילות היה נשאר בלתי שינה. על מאמר אחד של ס' הזוהר. ולפעמים ששה לילות של ימי החול שבשבוע. היה מתבודד ויושב על עיון מאמר אחד. בזוהר בלבד. ולא היה ישן כל הלילות ההם. רוב פעמים':

מהו שם הספר הפלוני שאת מימיו אנו שותים...

כעת נזכרתי שמאנדהו הוציאו ספר 'כזהר הרקיע' (כך דמה לי שמו) על התפשטות לימוד הזהר, וואולי שם מבואר מקורות.

אתנחתא כתב:כעת נזכרתי שמאנדהו הוציאו ספר 'כזהר הרקיע' (כך דמה לי שמו) על התפשטות לימוד הזהר, וואולי שם מבואר מקורות.

הוא ספרו של בועז הוס.
הוצאת מאגנס, כדומני.

מקורות רבים בס' מגדל עז (כפ"ח תש"מ) עמ' תלח, אך לא הביא את האור נערב לרמ"ק.
נמצא באוצה"ח ובהיברובוקס.