פורום אוצר החכמה

חכ"א העיר לי לאחרונה אשר במשך כל השנים היו כותבים על הנפטרים [בפרט על המצבות ושאר ההנצחות בספרים או בלוחות הנצחה] באופן כזה: תנצב"ה, גם ספרים של פעם היו כותבים כך את ההנצחות, אך בעשרות שנים האחרונות השתנה והתחילו לכתוב כך: ת.נ.צ.ב.ה. וברצוני לחקור בשורש הדבר ולדעת ממתי אכן שינו את סגנון הכיתוב ומהיכן השורש לכך וטעם הדבר, כי באמת תמיד היו כותבים את קיצורי המילים באופן של ר"ת ולא נקודות אחר כל אות ואות.

אני לא מומחה בהיס',
אבל לא נראה לי שאפשר ללמוד מעושי המצבות איזהו שהוא דבר.
יכול להיות שאיזה 'חרט' אחד עשה כך והיה נראה להם יותר יפה וממנו נמשכו כל האחרים.

בספר הכתב והמכתב עמד על זה. כמדומה הביא מהרב מאזוז שזה נכנס מלועזית, ואין ראוי לכתוב כן, אלא רק תנצב"ה.
[ראה כאן על הספר viewtopic.php?f=7&t=16612 ]

ראיתי ספר בעניין מצבות (!) (יש עדיין נושא שאין עליו ספר?) שטוען אכן שיש לכתוב תנצב"ה, ומביא שיש שכתבו ת'נ'צ'ב'ה' אבל בשום אופן לא ת.נ.צ.ב.ה.

הכהן כתב:ראיתי ספר בעניין מצבות (!) (יש עדיין נושא שאין עליו ספר?) שטוען אכן שיש לכתוב תנצב"ה, ומביא שיש שכתבו ת'נ'צ'ב'ה' אבל בשום אופן לא ת.נ.צ.ב.ה.

הר"ת פעם היו מסמנים כאן כמו שכתבת ת'נ'צ'ב'ה'

ועיין בספרו של הרב יעקב לויפר משונצינו ועד וילנא (עמוד 308)

מה שאנו רואים עד עתה ברשות כל המגיבים שעדיין לא מצאנו מקור קדום לכתוב ת.נ.צ.ב.ה. ונשמח לקבל עוד מידע בנושא זה.
אגב, הראשון מי שמדבר [לפי מה שמצאתי] שכותב לכתוב על המצבות את הענין של תנצבה הוא המהר"ם שיק בשו"ת חיו"ד תשובה קעא, עיין דבריו החזקים בענין נוסח וכתב שעל המצבות.

כמדומני שהאדמו"ר הפני מנחם מגור זצ"ל היה רגיל לחתום שמו: פ.מ. אלטר
ולא: פ"מ אלטר

הא לחמא עניא כתב:אגב, הראשון מי שמדבר [לפי מה שמצאתי] שכותב לכתוב על המצבות את הענין של תנצבה הוא המהר"ם שיק בשו"ת חיו"ד תשובה קעא, עיין דבריו החזקים בענין נוסח וכתב שעל המצבות.

עי' עוד בליקוטי שו"ת חת"ס יו"ד סי' ל"ו

אנא עבדא כתב:כמדומני שהאדמו"ר הפני מנחם מגור זצ"ל היה רגיל לחתום שמו: פ.מ. אלטר
ולא: פ"מ אלטר

מה עניין חתימה אצל ראשי תיבות? ומה יעשה מי ששם אחד לו, יחתום פ' ?

הבנתי שהענין שמפריע לו זה הנקודות שעושים אחרי האותיות [ולא הגרשיים], ועל כך הבאתי ראיה ומעשה רב שאין בכך משום "חוקות הגוים"...

עשוי לנחת כתב:בספר הכתב והמכתב עמד על זה. כמדומה הביא מהרב מאזוז שזה נכנס מלועזית, ואין ראוי לכתוב כן, אלא רק תנצב"ה.
[ראה כאן על הספר viewtopic.php?f=7&t=16612 ]

ואם נניח שזה נכנס מלועזית, מדוע אין ראוי לכתוב כן? והרי כותבים על מצבות בלועזים עצמה? יש איזה דין בכלל אם ומה לכתוב על המצבה? חוץ מזה שהכתב קשה לשכחה? והאם בזמן קדמונים היו כותבים על המצבה משהו?

העניין הוא ההרגל: פעם היו מציינים ראשי תיבות בגרשיים לפני האות האחרונה, היום מציינים בנקודה אחרי כל אות [ת.ז. מ.ר.].

שטייגעניסט כתב:העניין הוא ההרגל: פעם היו מציינים ראשי תיבות בגרשיים לפני האות האחרונה, היום מציינים בנקודה אחרי כל אות [ת.ז. מ.ר.].

גם היום בדרך כלל מציינים ראשי תיבות ע"י גרשיים, ובעברית תקנית לא מציינים בכלל ר"ת בנקודות, ורק בשפות שנכתבות באותיות לטיניות וכד' (כגון אנגלית, צרפתית ורוסית) מציינים כך.

קומי_אורי כתב:ואם נניח שזה נכנס מלועזית, מדוע אין ראוי לכתוב כן? והרי כותבים על מצבות בלועזים עצמה? יש איזה דין בכלל אם ומה לכתוב על המצבה? חוץ מזה שהכתב קשה לשכחה? והאם בזמן קדמונים היו כותבים על המצבה משהו?

עיי' שו"ת מהר"ם שיק (חו"מ סנ"ו) שו"ת שערי צדק (יו"ד סקצ"ט) ושו"ת יביע אומר (ח"ז יו"ד סל"ב) לענין כתיבה בלע"ז על מצבה.
דרך אגב, ביבי"א שם צטט את השערי צדק בלשון זו:

והמשנה לחקוק בכתיבת עכו"ם הרי הוא בכלל לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך, שמצבה כזאת היא שנואה להשי"ת, דהויא בכלל אבזרייהו דעכו"ם ותועבה היא.

וכל הרואה ישתומם, האם ר"ל שכתיבה בלע"ז היא אביזרייהו דע"ז?!
אמנם באמת לשונו היא:

דזה נכלל במה שכתב בתוה"ק לא תקים לך מצבה אשר שנא כו' מצבה כזו שנאת המקום הוא כי כל אביזריי' דחוקותיהם תועבה הוא

קומי_אורי כתב:

עשוי לנחת כתב:בספר הכתב והמכתב עמד על זה. כמדומה הביא מהרב מאזוז שזה נכנס מלועזית, ואין ראוי לכתוב כן, אלא רק תנצב"ה.
[ראה כאן על הספר viewtopic.php?f=7&t=16612 ]

ואם נניח שזה נכנס מלועזית, מדוע אין ראוי לכתוב כן? והרי כותבים על מצבות בלועזים עצמה? יש איזה דין בכלל אם ומה לכתוב על המצבה? חוץ מזה שהכתב קשה לשכחה? והאם בזמן קדמונים היו כותבים על המצבה משהו?

לא איסור ולא דין. סה"כ לא ראוי לאמץ מבחוץ כשיש לנו בפנים.

מה כאן "בחוץ" ומה "בפנים", מה זה משנה בכלל איך כותבים ראשי תיבות? ומהיכי תיתי שיש "ראוי" בדברים טפלים שלא חשובים לאף אחד? האם גם בקינוח האף יש דרך גויים ודרך יהודים?

קומי אורי כתב:
ואם נניח שזה נכנס מלועזית, מדוע אין ראוי לכתוב כן? והרי כותבים על מצבות בלועזים עצמה? יש איזה דין בכלל אם ומה לכתוב על המצבה? חוץ מזה שהכתב קשה לשכחה? והאם בזמן קדמונים היו כותבים על המצבה משהו?

עיין נא בדברי המהר"ם שיק שהבאתי שהוא כותב באופן שלילי ונחרץ על כתיבת כתב לועזית על המצבה, ומשם תראה שיש כן מסורת מה כותבים ומה לא כותבים על המצבות.

טוב, לא שמתי לב שהמהר"ם שיק כתב, ולא התכוונתי לזלזל. אבל עדיין איני מבין, והאם יש דין מיוחד במצבה? מה הדין לכתוב על מעטפה ראשי תיבות כמו בלועזית? האם יש חשש שיחשבו שקבור כאן גוי?

אכן יש הרבה נוהגים למשל שלא לכתוב על שיק וכדומה את כל התאריך בשלימותו באופן לועזי אלא לרשום את שם החודש ולא מס' החודש, כדי שלא יהיה הכל בלועזית. [כמדומני שיש לזה מקור מגדולים וצדיקים]. כי הרי ידוע שאת שמות החדשים הלועזיים מובא כבר בפוסקים, כידוע ללומדים.

תאריך לועזי לא קשור, ע"ז כ' החת"ס שיש מצוה של החדש הזה לכם וכו'.
אבל כיתוב על מצבה לא שייך לזה. ואולי בזמן המהר"ם שיק שהרפורמים התיימרו לשנות צורת הדת, נחשב שינוי במצבה כשינוי בביהכנ"ס וכדו', שעיקר ההתנגדות אליו היתה משום שבאים לשנות הצורה. אבל בזמננו זה לא שייך לשינוי צורת הדת. ואם יש מגמה כזו, המצבות אינן חלק ממנה.

אין קדושה בגרשיים יותר מהנקודות, שניהם נכנסו אלינו מהגויים, רק שזה במאה ה-15 וזה במאה ה-19. (והוא כעין מה שיש סבורים שהקאפלוץ' הוא קדוש יותר מכובע קנייטש).

טריד בגירסיה כתב:גם היום בדרך כלל מציינים ראשי תיבות ע"י גרשיים, ובעברית תקנית לא מציינים בכלל ר"ת בנקודות, ורק בשפות שנכתבות באותיות לטיניות וכד' (כגון אנגלית, צרפתית ורוסית) מציינים כך.

יש לציין, שהמילה דוקטור, בעברית כותבים ד"ר; ובאנגלית כותבים .dr.

מלך זקן וכסיל כתב:הר"ת פעם היו מסמנים כאן כמו שכתבת ת'נ'צ'ב'ה'

ועיין בספרו של הרב יעקב לויפר משונצינו ועד וילנא (עמוד 308)

1.PNG

2.PNG

יש שהיו מסמנים גרשיים (שאנו מסמנים לר"ת) לצורך הדגשת מילה.
מצוי במפרשי הש"ס שעל הגליון.

אגב ראשי תיבות:
בספר התניא כותב תמיד זו"הק (כמדומני שראיתי שם עוד דוגמאות בסגנון זה), והיינו שמניח את הגרשיים לפני קיצור התיבה האחרונה ולא לפני האות האחרונה.

פרופ' אבן שמואל בהקדמתו לכוזרי שלו נוזף בכתיב המחודש של 'ח.נ. ביאליק', וכי מישהו שמע שיכתבו 'ר.מ.ב.ם'? הוא מתמיה...