פורום אוצר החכמה

חכמים.
היכן ניתן למצוא על ייחודיותו של יום זה?
תודה רבה מראש.

-----------------------------------------
נ.ב. שיניתי את הכותרת לאחר שגיליתי אשכול דומה בכותרתו, אך לא זהה בתוכנו. כאן הדיון למהותו של יום, ושם - למנהג אמירת סליחות ביום זה.

אוהב ישראל ליקוטים חדשים לכ' סיון

גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעל המחבר זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כי אם אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יום הכיפורים אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יום הכיפורים כראוי ונכון. וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). כ"ס ראשי תיבות כ' סיון. י"ה ראשי תיבות יום הכפורים:

כאן יש כמה דברים
http://www.otzar.org/aspcrops/174260_134_216703210434-762015.asp

בנוסף לאמור לעיל, בתש"ו הוסיפו ותקנו רבני הונגריה תענית וסליחות בכ' סיוון על הרוגי השואה, ראה כאן

נטיעות כתב:חכמים.
היכן ניתן למצוא על ייחודיותו של יום זה?
תודה רבה מראש.

ידיד תלמיד חכם כתב לי כדברים האלה:

האמת, שזה עידן ועידנים שנתתי לבי לכך שלכאורה נזכר יום זה בתורה, אם כי לא ממש מפורש יוצא. ותמיהני שלא ראיתי עד כה מי ששם לבו לדבר זה. ואם טעיתי, אודה ולא אבוש. והוא, בפרשת המתאוננים, שהיה זה ביום כ' באייר, כמבואר בפסוקים, והעונש היה על חודש ימים, עד אשר יצא מאפכם, והיה זה אם כן ביום כ' בסיון. והלא דבר הוא. אדרבא, תפרסם, ויבא לביקורת בין המעיינים, ואדע לנכון אם צדקתי ואם לאו.

עי' אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, לר"ש אשכנז, עמ' 390-391.

חכם באשי כתב:עי' אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, לר"ש אשכנז, עמ' 390-391.

היש באוצר?

לא.

האם אכן יש נוהגים היום לומר סליחות ולהתענות?

אנא עבדא כתב:האם אכן יש נוהגים היום לומר סליחות ולהתענות?

ראה כאן: viewtopic.php?f=7&t=18460

נטיעות כתב:ידיד תלמיד חכם כתב לי כדברים האלה:

האמת, שזה עידן ועידנים שנתתי לבי לכך שלכאורה נזכר יום זה בתורה, אם כי לא ממש מפורש יוצא. ותמיהני שלא ראיתי עד כה מי ששם לבו לדבר זה. ואם טעיתי, אודה ולא אבוש. והוא, בפרשת המתאוננים, שהיה זה ביום כ' באייר, כמבואר בפסוקים, והעונש היה על חודש ימים, עד אשר יצא מאפכם, והיה זה אם כן ביום כ' בסיון. והלא דבר הוא. אדרבא, תפרסם, ויבא לביקורת בין המעיינים, ואדע לנכון אם צדקתי ואם לאו.

לא נכון.
בנ"י נסעו מהר ה' בכ' אייר שנה שניה לצאתם ממצרים, כמפורש בקרא (במדבר י,יא). משם נסעו "דרך שלשת ימים" (שם לג) לתבערה, מקום בו היו כמתאוננים ותאכל בהם אש ד' בקצה המחנה. בפירוש המלות "דרך שלשת ימים" נחלקו המפרשים, כאן ובפ' מסעי ובפ' דברים. יש מפשרים כפשוטו, הדרך משך שלשה ימים, ולרש"י היא היא התואנה שאמרו "אוי לנו, כמה לבטנו בדרך הזה שלשה ימים ולא נחנו..." אחרים מפרשים (ראב"ע) שהלכו דרך ג' ימים ביום א'. ועוד יש שפרשו באו"א. ועי' סדר דקרא לר' מ"י וינשטוק על סדר עולם פרק ז' שהאריך בזה.
נמצא בין נסיעה ממדבר סיני למיתת המתאוננים יום ויומיים. עכ"פ, מיתת המתאוננים בתבערה היתה בין כ"א אייר לכ"ג אייר.
שוב בקברות התאוה אכלו בשר חודש ימים (עי' תענית כח) ואח"ז נסעו ועשו ז' ימים בחצרות עד שנטהרה מרים, ושילוח מרגלים בקדש ברנע לא היה אחר כט סיון, שהרי חזרו לפני ט' באב מתור הארץ מ' יום. נמצא שחודש ימים תם בכ"ב סיון בברייתא תענית כ"ט "ועד חודש ימים דהו"ל עשרין ותרתין בסיון". (בכל אופן, לא מצאתי שקבורת המתאוים היתה דוקא בסוף החודש)
הרי דמיתת המתאוננים היתה בסוף אייר, וקבורת המתאוים נגמרה אחר כ' סיון, באופן שלא מצאנו שם ייחודיות לכ' סיון במקרא.

הגיע לידי עכשיו לוח שנה משנת חמשת אלפים תקע"ה של יוסף פרל [טרנופול תקעד] ובלוח ביום כ סיוון מציין - 'תענית בחלק מפולין'. אמנם ב'מנהגים פרטים' שבלוח במנהגי סיוון [שם עמ' יא] אינו מתייחס לכך כלל.

כתב בספר 'אוהב ישראל' (בליקוטים חדשים לפרשת מטות):
"גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעהמ"ח זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כי אם אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יום הכיפורים אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יום הכיפורים כראוי ונכון וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). ר"ת כ' סיון. י"ה ראשי תיבות יום הכפורים".
והאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג בספרו שפע חיים על התורה פרשת נשא (ע"מ ו') ביאר הדברים וזה לשונו:
"ואיתא בספה"ק שביום כ' סיון מתחילים ההכנות לימים הנוראים, ורמזו לה בקרא (שמות י"ז ט"ז) כי יד על כ"ס י"ה נוטריקון כ' סיון יום הכיפורים. ונראה בביאור הדברים על פי מה דאיתא בספרים הקדושים שבשנות ת"ח ות"ט אחרי הגזירות האיומות שהיו אז עשו חכמי הדור שאלת חלום לדעת על מה הגיע עליהם ככה, והשיבו להם מן השמים שזה בעון שביזו בתי מדרשות על ידי שעסקו בהם בשיחה בטילה וליצנות, ומוסבר לפי דברינו כי מרבה דברים מרבה חטא, ונמשכו בדיבוריהם לדבר לשה"ר ושקר וכדו' ומזה ניתן כה לטומאה לבצע את זממם וכנ"ל, וקבעו על זה תענית ביום כ' סיון ולא התענית עיקר אלא התשובה ומעש"ט לקבל על עצמו שלא לחטוא עוד בדיבורי הפה, ולא יריבו עוד על שנתנו לפלוני עלייה או קפה יותר מכובדת וכדו', וזה הכנה ליוה"כ דרק אם שב בכ' סיון על עבירות שבינו לחבירו יכפר עליו יוה"כ וכנ"ל דאין יוה"כ מכפר כלל עד שירצה את חבירו, ויש לפרש בהמשך לשון הכתוב כי יד על כ"ס י"ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, היינו שביום כ' סיון יקבל על עצמו שלא לתת חרב ביד שונאינו להרוג נפשות מישראל ח"ו ויידע בנפשו כי מלחמה לה' בעמלק ואשר על כן עליו להיזהר שלא למסור לעמלק וסט"א את הפה דקדושה ובזה יעשה הכנה דרבה לקראת יום הכיפורים, ובעוה"ר עלתה לנו בימינו מה שלא היה מימות עולם שבמשך דור אחד יבאו כ"כ צרות ויישפך כ"כ דם ישראל כנהרי מים, ואנשים הללו ראו ולא לקחו מוסר וממשיכים בדרכם הרעה והשכינה הקדושה עומדת לפני כיסא הכבוד וקורעת בגדיה ובוכה רחל מבכה על בניה, הכלה אתה עושה בבת יעקב על מה תכו כאשר עוד תוסיפו סרה כי כל ראש מי שראוי להיות ראש -לחלי וכל -לבב הוא דוי מכף רגל ועד ראש אין בו מתום וגו' (ישעי' א ה-ו ) וגלוי וידוע בשמים שכל זה אינו אלא מחמת חסרון ידיעה ועם הארצות ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם.

וחובה היא על כל אשר בשם ישראל יכונה, ללמוד ספר ארחות חיים ושערי תשובה לרבינו יונה, וכן לקבוע שיעור בספר חפץ חיים ולחזור היטיב על כל דין והלכה, וזאת כדי להציל ממות נפשם שלא יפלו בטומאת ע"ז ג"ע ושפכ"ד, ומשעה שילד מבין פירוש המלות יתחילו ללמוד גם עמו, ואולי כשיהא שיעור קבוע על הלכות שמירת הלשון בתתי"ם ובבתי חינוך לבנות יתביישו ההורים מהם ויתחילו גם הם לשמור על מוצא פיהם ולהתרחק מחבורת אנשים שאינם נזהרים בזה, כדי שלא ישמעו דבר שאינו הגון וכל הבית ישתנה לטובה, או אז יווכחו לראות איך שהיו מסואבים בעון זה ונמשכו עי"ז לשאר עבירות וכאמור קהלת (ו' ז')כל עמל אדם לפיהו. עמל לשון עבירה ועדה"כ (במדבר כג כא) ולא ראה עמל בישראל ואמר שכל עבירות האדם שורשם היא עבירות פיהו ונאמר משלי (יח א) לתאוה יבקש נפרד, רצ"ל ע"י שרוצה להיות נפרד ואינו באחדות שולטים עליו כל התאוות וטומאות ובצעטיל קטן לרבה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע ג"ב הרבה להזהיר על שמירת הדיבור ובפרע"ח איתא שקודם התפלה יקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך בי זה יסוד ועיקר גדול לכל המצוות."

בגליון השבועי המצו"ב מובאת שיחתו של מו"ר הגר"ש זצוק"ל בה הוא מרחיב אודות כ' סיון, השיחה הזאת נמצאת גם בספר השיחות של ליל שבת שלח שיחה ו'.
בתוך הדברים 2 חידושים משמעותיים,

א' מובא שר"ת ערך את ההשוואה בין כ' סיון ליום הכיפורים, ולא מצויין מקור.

ב' מעורר שהפס' ונסלח לכל עדת וגו' הנזכר בפרשה מעורר על המאורעות. האם הרעיון נזכר באיזה מקום?

עריכה:
ראה בגליון המצו"ב במכתב העורך עמ' 4

ליקוטים על יום זה.

יסוד ושורש העבודה (מהדורת תשמ"ז חלק ב עמוד נ): לכן עיקר התענית זה של ך' סיון, לתת אל לבו כמעט בכל רגע על הריגת הצדיקים והחסידים ועל הכלל האומה ישראלית הקדושה שנהרגו וכו'.