פורום אוצר החכמה

מתוך: מנורת המאור לר"י אלנקאווה, עמ' 575:

מה הפירוש?

ומה המובן של "וכרע לי בראשו"? ...כריעה בראש?

זה כמו "ונענע לי בראשו", בנוסח שבמסכת ברכות ז רע"א:

תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו.

אבל מהו 'תתבייש בעין'?????

חשוב לציין שמקור הדברים הוא ב"דברים שמנו חכמים במנין ונמצאו במחזור ויטרי כ"י אוקספורד".
------
לא יודע מה הפירוש, אבל אם הייתי צריך לשער: כמו "בנו", כנראה בארמית. ובכך בקשתו מובנת היטב, שלא תתבייש בנו - בכך שנעשה רצונו ית'.

אולי ואני מנסה. ישראל נקראו 'בבת עינו' של הקב"ה ובירכו שלא יתבייש בעם ישראל.
---
וכעת ראיתי שבדומה לכך שיער ר' אדג.

גם מספר מנורת המאור, וגם מהחיבור המדובר של הדברים שמנו חכמים, יש לפחות מספר דפים בגניזה. אך איני יודע אם יעזרו לברר הנוסח של המקום הזה.
מעניין אם צאצאו, ר' יוסף אלנקווה נר"ו, ביאר את העניין במהדורה שהוציא בשנים האחרונות. אולי כשאראה אותה אבדוק.

אולי בעין היינו בגלוי, ור"ל שלא יתחלל השם בפרהסיא וברבים.

[יתכן שנשמטו אותיות או סימן הקיצור, וצ"ל בעינינו ור"ל לעינינו. או בעוונינו].

הנה רשימת קטעי גניזה שקשורים לדברים שמנו חכמים במניין, אולי אחד מהם מכיל את נידוננו (לפחות הסדר של חלקם שונה מהסדר לפנינו. יש לציין שכמה מהם קדומים מאוד. סביר שישנם קטעים נוספים שאינם ברשימה זו). לא בהיר לי היחס בין הליקוט שנדפס במנורת המאור ובין מדרש חופת אליהו (ראה את המדרש הנידון, בילקוט מדרשים בעריכת עידן דשא, ח"א, עמ' 250 בעמודי אוצר החכמה...). אם זה אותו חיבור או עיבוד שלו וכדו'.

CUL: T-S F2(2).11
CUL: T-S F15.2
CUL: T-S F15.6
CUL: T-S F15.18
CUL: T-S F15.23
CUL: T-S F15.26
CUL: T-S AS 74.8
CUL: T-S AS 74.41
CUL: T-S AS 74.102
CUL: T-S AS 85.148
CUL: T-S AS 87.34
CUL: Or.1080 1.49
CUL: Or.1080 4.57
St. Petersburg - Russian National Library Evr. II A 146/7

עדי נוסח נוספים של חלקים מהחיבור (או כולו):
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
(כמדומני שהכת"י ממנו נדפס החיבור, קיים גם כיום באוקספורד)

ההסברים המוצעים לפי ההקשר של ברכות ז. אך יש לשאול, למה מובא ציטוט זה בין הדברים שנאמרו במניין? נראה לי שיש להניח שבאחד המקורות של הקובץ הפסקה הזאת היוותה המשך לאמרתו של ר' ישמעאל מברכות נא. ג' דברים סח לי וכו', ומשום כך נכנסה אחריה בין הדברים שבמניין. אם ההנחה הזאת נכונה, הפסקה אמורה להתייחס לדברים שיש בהם סכנה, אולי לעין הרע?