פורום אוצר החכמה

הרמ"א חי בשנים רפ"ה-של"ב,
האם נתברר אימתי הוא כתב את 'דרכי משה' ואת הגהותיו על השו"ע.

חכם באשי כתב:הרמ"א חי בשנים רפ"ה-של"ב,
האם נתברר אימתי הוא כתב את 'דרכי משה' ואת הגהותיו על השו"ע.

שפיגל ב'הגהות ומגיהים' כשמדבר שם על הדרכי משה, לא כותב פרטים אלו?

לא מצאתי שם. ולכאורה גם אין מקום לדון שם בהגהות הרמ"א, שהם הוספות הלכתיות לשו"ע, בעוד שספרו של רי"ש שפיגל מדבר על הגהות במובן של תיקוני שיבושי נוסח וכיוצא בכך.
נו, מי יכול לעזור?
אין איזה ספר על סדר כתיבת השו"ע והנו"כ בצורתו שלפנינו?

חכם באשי כתב:לא מצאתי שם. ולכאורה גם אין מקום לדון שם בהגהות הרמ"א, שהם הוספות הלכתיות לשו"ע, בעוד שספרו של רי"ש שפיגל מדבר על הגהות במובן של תיקוני שיבושי נוסח וכיוצא בכך.
נו, מי יכול לעזור?
אין איזה ספר על סדר כתיבת השו"ע והנו"כ בצורתו שלפנינו?

הוא בפירוש מקדיש שם סעיף שלם על הגהות הרמ"א ועל הדרכי משה שלו. אבדוק בהמשך.

לא מצאתי.
גם עיון בספרו של אשר זיו, הרמ"א (מצוי באוצר) לא סייע בהרבה.

במהדורות החדשות של הטור והשו"ע אין על זה?

בברכה המשולשת כתב:במהדורות החדשות של הטור והשו"ע אין על זה?

בטור המאור כתוב שספר המפה על חלק אורח חיים נדפס לראשונה בשנת של"ב בחיי המחבר

זה לא נכון. הוא נדפס בשנים של-שלא. עי' מאמרו של הרב יצחק ניסים, בקובץ 'רבי יוסף קארו' (מצוי באוצר). ועי' גם מאמרו החשוב של י"ד ולר, 'מהדורות הראשונות של הגהות הרמ"א לשו"ע', זכור לאברהם, [ז], ירושלים תשנז-תשנח, עמ' נז-סו.

בהקדמת הד"מ כותב הרמ"א שכשהגיע לחיבור ד"מ על טור יו"ד הלכות חלה שמע על חיבור בית יוסף. ובפשטות הכונה שם שראהו ממש, ולא רק שמועה שמע.
החלק הראשון מב"י נדפס בשנת שי, הרי שאז היה הרמ"א בערך באמצע חיבור הד"מ.

[מובא שהמגיד אמר לב"י שיזדרז בהשלמת חיבורו כי יש חכם מאשכנז שעוסק בחיבור דומה לשלו. והב"י השלים לחברו בשנת שז].

את ההגהות לשו"ע כתב כמובן לא לפני שנת שכה שאז נדפס השו"ע לראשונה. בשנת של נדפסו שו"ע או"ח עם הגהות הרמ"א, ותורת חטאת עם הגהות הרמ"א לשו"ע הלכות נדה. בסוף השו"ע או"ח הנ"ל כותב הרמ"א "אבקש מאת אבי שבשמים שינחני וכו להשלים ג"כ הטורים האחרים". ומשמע יותר שעוד לא סיים לחבר עליהם ולא מדובר רק לענין הדפסה.

הרב מש"נ, תודה רבה.
בינתיים ביררתי את הדברים בכוחתי וכתבתי:
באסיפת דברי הראשונים כפירוש רחב על ספר ה'טור' עסק הרמ"א במשך תקופה ארוכה, שסופה חפפה את צאת 'בית יוסף' על 'טור' חלק 'יורה דעה', היינו בשנת שיא (אז נדפס לראשונה, בויניציאה, 'בית יוסף' על 'טור' יו"ד), אז הפך הרמ"א את פירושו להערות הסובבות את 'בית יוסף', הוא החיבור 'דרכי משה' (הארוך). כן עולה מדברי הרמ"א בהקדמתו ל'דרכי משה' (הארוך), חלק או"ח. וראה: א' זיו, הרמ"א: רבי משה איסרליש, ירושלים תשיז, עמ' 60-59.

מנין לנו שסיים החיבור?

מי אמר שסיים את החיבור המקורי?
משערים שהוא אחז אז בחלק יו"ד. עי' דרכי משה השלם [הארוך] לרבינו משה איסרלש זיע"א: על טור חושן המשפט, א, מהדורת הרב ח"ש רוזנטל, ירושלים תשלט, מבוא, עמ' 19 (והוא לא דק בתאריך הדפסתו הראשונה של 'בית יוסף')

וכלשון קודשו של רבינו הרמ"א ובהגיע תור (טור) אסתר הוא איסור והיתר

חכם באשי כתב:זה לא נכון. הוא נדפס בשנים של-שלא. עי' מאמרו של הרב יצחק ניסים, בקובץ 'רבי יוסף קארו' (מצוי באוצר). ועי' גם מאמרו החשוב של י"ד ולר, 'מהדורות הראשונות של הגהות הרמ"א לשו"ע', זכור לאברהם, [ז], ירושלים תשנז-תשנח, עמ' נז-סו.

לגבי הדפו"ר של הגהות הרמ"א על או"ח, יעוי' גם במאמרים המצ"ב.

קצת על דרכו של הרמ"א באיסוף המקורות מהראשונים, וכן על הזמן שליקט מהם עבור טור יו"ד, ניתן ללמוד מדבריו בתשובה (סי' קלב אות יב):

אך שאני תמה שכתבתי שני פעמים בשם א"ו הארוך שכן נהג מהר"ש ולא מצאתי עכשיו בא"ו הארוך הנדפס, ובאמת כשלמדתי ולקטתי חדושי, איסור והיתר הארוך עדיין לא היה נדפס והיה לי אחד בכתב, ואולי שם ראיתי כתוב שכן נהג מהר"ש

חכם באשי כתב:באסיפת דברי הראשונים כפירוש רחב על ספר ה'טור' עסק הרמ"א במשך תקופה ארוכה, שסופה חפפה את צאת 'בית יוסף' על 'טור' חלק 'יורה דעה', היינו בשנת שיא (אז נדפס לראשונה, בויניציאה, 'בית יוסף' על 'טור' יו"ד), אז הפך הרמ"א את פירושו להערות הסובבות את 'בית יוסף', הוא החיבור 'דרכי משה' (הארוך). כן עולה מדברי הרמ"א בהקדמתו ל'דרכי משה' (הארוך), חלק או"ח. וראה: א' זיו, הרמ"א: רבי משה איסרליש, ירושלים תשיז, עמ' 60-59.

אי"צ להדגיש דוקא בית יוסף יו"ד, כי דברי הרמ"א מתפרשים גם לענין הב"י או"ח שנדפס שנה קודם.

עדיאל ברויאר כתב:קצת על דרכו של הרמ"א באיסוף המקורות מהראשונים, וכן על הזמן שליקט מהם עבור טור יו"ד, ניתן ללמוד מדבריו בתשובה (סי' קלב אות יב):

אך שאני תמה שכתבתי שני פעמים בשם א"ו הארוך שכן נהג מהר"ש ולא מצאתי עכשיו בא"ו הארוך הנדפס, ובאמת כשלמדתי ולקטתי חדושי, איסור והיתר הארוך עדיין לא היה נדפס והיה לי אחד בכתב, ואולי שם ראיתי כתוב שכן נהג מהר"ש

פנינה חשובה מצאת! תודה לך.
ולפי שאינני בקי בכגון דא לא אבוש מלשאול: לאיזה 'איסור והיתר' הארוך נתכוון הרמ"א? ואימתי הוא נדפס לראשונה?

בשו"ע חו"מ סי' ס"ז סעיף א כתב הרמ"א בהג"ה: "והעיקר ששנת ש"כ ושנת שכ"ז היתה שמיטה, וא"כ יהי' שנת של"ד הבע"ל שמיטה", וא"כ יוצא לכאורה שרבינו הרמ"א כתב את המפה לשו"ע בין השנים שכ"ז-של"ד.
כדאי לבדוק בדרכי משה שם, ולי ציין ג"כ משהו בענין השנים.

חכם באשי כתב:

עדיאל ברויאר כתב:קצת על דרכו של הרמ"א באיסוף המקורות מהראשונים, וכן על הזמן שליקט מהם עבור טור יו"ד, ניתן ללמוד מדבריו בתשובה (סי' קלב אות יב):

אך שאני תמה שכתבתי שני פעמים בשם א"ו הארוך שכן נהג מהר"ש ולא מצאתי עכשיו בא"ו הארוך הנדפס, ובאמת כשלמדתי ולקטתי חדושי, איסור והיתר הארוך עדיין לא היה נדפס והיה לי אחד בכתב, ואולי שם ראיתי כתוב שכן נהג מהר"ש

פנינה חשובה מצאת! תודה לך.
ולפי שאינני בקי בכגון דא לא אבוש מלשאול: לאיזה 'איסור והיתר' הארוך נתכוון הרמ"א? ואימתי הוא נדפס לראשונה?

לא אני מצאתי, זה הובא במאמרו של ר' מיללער על או"ה הארוך בפליטת סופרים, ז (עמ' תנה-תנו).
או"ה הארוך הידוע. נדפס לראשונה בפיררא שט"ו (שנת קרי"ה נאמנה).

תודה נוספת.
חמרא - למריה, טיבותיה - לשקייה!

מה שנכון נכון כתב:[מובא שהמגיד אמר לב"י שיזדרז בהשלמת חיבורו כי יש חכם מאשכנז שעוסק בחיבור דומה לשלו. והב"י השלים לחברו בשנת שז].

איפה מובא?

כיון שעלה הנושא,
לגבי חיבור הד"מ צריך לבדוק לפי הספרים הנדפסים המוזכרים שם.
כך למשל "הגהות אלפסי החדשים" - שלטי גבורים נדפסו בשנת שי"ב.
ספר הזוהר לפי ציוני דפיו שם הוא דפוס קרימונה שנדפס בשנת שי"ט.

מה שברור לפי דברי הרמ"א עצמו בתשובותיו, שהוא חיבר את ההגהות על שו"ע ע"פ מה שכתב מקודם בד"מ.

והד"מ נדפס די מאוחר, כמה פוסקים כמו הט"ז ועוד לא ראו אותו.

יוצא פוניבז',
הצעת הצעה מעניינת. שווה בדיקה.
אבל כמה חבל שרק עכשיו נזכרת להעיר זאת. כעת אינני בכלל זוכר מדוע נצרכתי לבירור זה...

בכל הנושא, יעויין במבואי לשו"ע מהדורת עוז והדר, אינני יודע אם יצא כבר.