פורום אוצר החכמה

ב"מ קיג: - לעורבים - וישראל בני מלכים ויש להם לגדל עורבים לנוי ולשחוק,

א] בני מלכים אומר שיש ענין\מצווה להתפנק? ואיזה מצווה זו?
ב] איזה נוי יש בעורב שחור? שחוק אמנם כבר יותר ניתן להבין לאחר משחקי הילדים בחגבים, אך בכ"ז ?
ג] למה ואיך עורבים חשובים ומחשיבים?
ד] מה עם גידול בע"ח שאינו שה תמים וידוע בהזיקיו לשכנים?

בדיוק מוזכר בהעמ"ד בפרשתנו: "בשביל שהי' נח לפני מי המבול כאחד מן השרים שמנהגם הי' גם אז לגדל עורבים ויונים" (בראשית ח ז) ובהרח"ד שם הוסיף: "כעורב שהיה בחצר רבי לשמור החצר ולנקות משרצים כדרך העורב".

זכורני שראיתי פירוש,
שהסיבה (ע"ד הפשט) שלאליהו הנביא הביאו העורבים את מזונו,
כי נטלוהו משולחן אחאב (כדאיתא בגמרא), ודרך המלכים לגדל עורבים, וממילא הם היו מצויים שם.

אני ידעתי על גידול בזים ושאר ציפורי טרף או תוכיים לנוי, מה הרבותא בעורב? או שעורב דהיום הינו פנים חדשות?

(אני מתחיל לארגן יבוא כלובי עורבים...)

בן באג באג כתב:אני ידעתי על גידול בזים ושאר ציפורי טרף או תוכיים לנוי, מה הרבותא בעורב? או שעורב דהיום הינו פנים חדשות?

(אני מתחיל לארגן יבוא כלובי עורבים...)

רבינו בב"ב, רק לא בתוך הבית. לא מומלץ. ע"פ דברי ר"י החסיד שלא לגדל עופות בתוך הבית.

בן באג באג כתב:אני ידעתי על גידול בזים ושאר ציפורי טרף או תוכיים לנוי, מה הרבותא בעורב? או שעורב דהיום הינו פנים חדשות?

(אני מתחיל לארגן יבוא כלובי עורבים...)

אולי הכוונה ל"תוכי המדבר" השחור, שבאמת אינו תוכי כי אם מין עורב ורק נקרא תוכי בפי ההמון.

גידול חיה/עוף/בהמה /וכדו' בבית מזכיר את תיבת נח, ומעלה זכרוננו לפניו,

כנא' בתפילת ר'''ה בזכרונות

ויזכר אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה,

ודווקא גידול דגים הנפוץ יותר אינו שייך לעניין זה, שלא היו בתיבה.

אם תחפשו את הדעה ההפוכה, כמו תמיד גם היא נמצאת ולא פלא שבכתביו של הרבי ממונקאטש,
אינני בקי באפשרויות הקישוריות, אולי יעשה זאת אחד מהחברים ויבוא על שכרו.
בספר דרכי חים ושלום, אות תתר"פ, מתוארת הנהגתו הקיצונית של הרבי ממונקאטש שהיה
סופק כפים כדי לגרש עורבים שבהם ראה קליפה איומה.
(באותה אות, גם מסופר על נוהג להרוג עכבישים, דבר שהיה מהדר בו בעצמו.)

ז"ל מהרח"ו בשער המצות פ' נח

'...כי אף בריה לא נבראת לבטלה...ומורי ז"ל היה נזהר שלא להרוג שום רמש מן הרמשים אפילו מן הקטנים והפחותים כגון פרעושים זובים וכנים וכיוצא באלו ואף אם מצערים אותו וכו'.

אולי ימצא מאן דהוא שיעלה את האות הנזכרת ויקל על הבים לדון, ליישב את הנוהג המוקשה.
כפי הזכור לי, כאשר הרג את העכביש ע"י נעל, אמר 'על אדום אשליך נעלי'. וצע"ג.

דרכי חיים ושלום, מצורף:

בר ששת כתב:כפי הזכור לי, כאשר הרג את העכביש ע"י נעל, אמר 'על אדום אשליך נעלי'. וצע"ג.

העכביש מזוהה עם אדום, כבר בספרי קבלה, ואף קודם לכן,
וזה ע"פ הפסוק (משלי ל כח): "שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ, וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ", שנדרש על אדום מחריבי המקדש.

חכם באשי כתב:

בר ששת כתב:כפי הזכור לי, כאשר הרג את העכביש ע"י נעל, אמר 'על אדום אשליך נעלי'. וצע"ג.

העכביש מזוהה עם אדום, כבר בספרי קבלה, ואף קודם לכן,
וזה ע"פ הפסוק (משלי ל כח): "שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ, וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ", שנדרש על אדום מחריבי המקדש.

ג"ז מופיע שם בדרכי חיים ושלום בהערה.
יש שם חידושים נוספים, כדאי לראות.

וגם ה'עורב' גופא מזוהה בקבלה עם הסט"א וקלי' אדום, וכמובן לא המנח"א הוא שחידש את זה, וסרה תלונת הבר ששת

טוביה א כתב:וגם ה'עורב' גופא מזוהה בקבלה עם הסט"א וקלי' אדום, וכמובן לא המנח"א הוא שחידש את זה, וסרה תלונת הבר ששת

בר ששת טען נגד "התנהגותו הקיצונית" של המנח"א,
היינו, רבים מהמקובלים ידעו כי העורב והעכביש מזוהה עם הסט"א,
אך לא ראינו כי "עשו מכך עסק".

טוביה יקירי,

צדק ידידנו ראש החכמים, שלא היתה תלונה בדבריי, וודאי שלא על צדיק קדמון.
היה בנותן טעם לספר על מי שלא ראה עניין גדול בגידול עורבים,
אלא להיפך עוד היה רודפם.

אחר שנהג בן רבינו הגלילי טובת עין, והעתיק לנו את הדברים המעורפלים,
נבחין שהרבי עצמו האריך בדברים כאשר בא לבאר את עניין העורב שבפרשת נח,
כך שהדברים ממש מוטעמים ומתאימים לאשכול זה העוסק בהקשר העורב עם נח.

אם היתה למישהו תלונה, היה זה איש ספר שבאלגנטיות הציב הנהגה שונה ממהרח"ו
שאינה עולה בקנה אחד עם הנהגת הרבי ממונקאטש, לא עלינו תלונתך ר' טוביה,
כי אם על מהרח"ו, אדרבה נסה נא ליישב את תלונתו ומאוד נודך.

חכם באשי כתב:

טוביה א כתב:וגם ה'עורב' גופא מזוהה בקבלה עם הסט"א וקלי' אדום, וכמובן לא המנח"א הוא שחידש את זה, וסרה תלונת הבר ששת

בר ששת טען נגד "התנהגותו הקיצונית" של המנח"א,
היינו, רבים מהמקובלים ידעו כי העורב והעכביש מזוהה עם הסט"א,
אך לא ראינו כי "עשו מכך עסק".

האין זו הלכה מפורשת להסיר קורי עכביש בערב שבת?!

גם גללי ציפור יש להסיר לכבוד השבת.
המדובר על קטילת המפריש או טווה הקורים.

בר ששת כתב:גם גללי ציפור יש להסיר לכבוד השבת.
המדובר על קטילת המפריש או טווה הקורים.

נכון מאד. ואין זו "התנהגות קיצונית" - שהוזכרה לעיל לגבי המנח"א.

בר ששת כתב:אם היתה למישהו תלונה, היה זה איש ספר שבאלגנטיות הציב הנהגה שונה ממהרח"ו
שאינה עולה בקנה אחד עם הנהגת הרבי ממונקאטש, לא עלינו תלונתך ר' טוביה,
כי אם על מהרח"ו, אדרבה נסה נא ליישב את תלונתו ומאוד נודך.

לא שאני שוטה כ"כ עד כדי מחשבה שדברי האר"י (אר"י! ולא רח"ו!) הנ"ל נעלמו מדברי המנח"א. בס"ה חשבתי שיש מקום לציין ידיעה ידועה זו לצד דברים אלו.

איני עוסק בקבלה, אך אם זכרוני אינו מטעני, מהות רעה של עצם אינה סותרת את השהייתו וגידולו, ופעמים משהים אותו ומטפחים אותו, כ"זריקת עצם" לסט"א וכענין שעיר לעזזאל, ואם כן גם הכא עורב מטעמא דבני מלכים לא ייסתר עם מהותו האיומה של עורבא רשיעא שר"י.

וכל הקושר לינקים לשמועה זו תבוא עליו ברכה!

איש_ספר כתב:ז"ל מהרח"ו בשער המצות פ' נח

'...כי אף בריה לא נבראת לבטלה...ומורי ז"ל היה נזהר שלא להרוג שום רמש מן הרמשים אפילו מן הקטנים והפחותים כגון פרעושים זובים וכנים וכיוצא באלו ואף אם מצערים אותו וכו'.

אין זאת משום "חשש" (לנוהגים כאר"י) גלגול?..

כמו"כ יש לציין הגמ' בשבת על ר' נחמן שאמר לבנותיו השמיעו לי קול שונאי, כשציוון להרוג הכינים שהיו מצויים בקרבתו.

כעת שוב תורו של איש ספר, להסביר את הנהגה זו ולעלותה בקנה אחד עם האר"י...

באחד הספרים המאגד בתוכו מנהגים שונים (אינו תח"י כרגע)
כתוב שיש נהגו להרוג עכביש בערב ש"ק ומקשר זה עם הפסוק הנ"ל "על אדום אשליך נעלי".