בעיקר המנהג שלא לישא נשים בחודש חשון, הנה הגאון מהר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"ב (סי' כו דף יט סע"א) ד"ה אבל זה תינח, כתב, שיש הרבה שאין נושאין נשים בחודש חשון. ע"ש.
וכתב על זה הגאון שדי חמד אס"ד (מע' חתן וכלה סי' כג) סוף ד"ה אחות, ואם זכרוני אינו מכזיב, כמדומה לי שכן המנהג בעיקו"ת ירושלים ת"ו וקושטא יע"א. ע"ש. וע' שו"ת בצל החכמה ח"ב (סי' ס). ע"ש.
והטעם למנהג זה, כי הנה חודש חשון חודש מועד לפורענות הוא, וכידוע שנקרא הוא "מר חשון" והטעם שלא נקרא חשון סתמא, הסביר הגאון רבי יהודה עלי בספר קמח סלת (שאלוניקי תקנ"ח, דף קנד ע"ב), כיון שבחודש חשון נפטרה שרה אימנו ע"ה, ולכן החליט דבחודש זה דייקא יכתוב את חידושיו על הלכות אבלות וכיו"ב. ע"ש.
וביאור הדברים כי כבר נודע מ"ש הבני יששכר (מאמרי חודש מרחשון מאמר א אות ב), ששמע מכבוד אדמו"ר הרה"ק ר' מנדל מרמינוב זצ"ל, כי עינינו הרואות כי כל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מן המלכויות וכן נתינת המסים וארנוניות, התחלתן תמיד מן מר חשון, ואמר הטעם שבחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד וימליכו את ירבעם, והדיחם מלפני ה', ויעשו הרע בעיני השי"ת, (כמ"ש במלכים ב יז, כא), על כן גזירת המלכויות היא בחודש מר חשון. ע"ש.
והנה בית ראשון נשלמה בנייתו בחודש חשון (מלכים א ו, לח), אבל לא חנכו שלמה המלך ע"ה אלא עד ירח האיתנים הוא חודש תשרי, שחפץ הקב"ה לערב שמחת בית המקדש בחודש שנולד בו אברהם אבינו ע"ה, ונמצא כי חודש חשון הפסיד המעלה של חינוך בית המקדש שלא נעשה בזמנו. ואמרו במדרש (ילקוט שמעוני מלכים א רמז קפד), דכפי שמצינו דבניית המשכן וכליו נסתיימה בכ"ה כסליו, ולא חנכו עד ניסן כיון שחפץ הקב"ה לערב שמחת חינוך המשכן בחודש שנולד בו יצחק אבינו ע"ה, (וכן הוא בויקרא רבה פר' נב סי' ב), ונמצא שהפסיד חודש כסליו המעלה של חינוך המשכן בו, ושילם לו הקב"ה שכרו בחינוך בית שני בזמן החשמונאים, והוא מה שנקרא לדורות ימי החנוכה. (וכן הובא במשנה ברורה סימן עתר סק"ז, וסימן תרפד סק"א). ועיקר חינוכו של בית שני היה בחודש חשון על ידי חשמונאי, כי מה שנחנך מתחילה בימי אנשי כנסת הגדולה לא היה עיקר חינוך בית שני, כיון שהיו עדין עבדים למלכי פרס (כמ"ש בעזרא ט, ט). והכא נמי עתיד הקב"ה לשלם לחודש מר חשון לעתיד לבוא, ובו יהיה בנין בית המקדש השלישי בקרוב.
ועל כן דייקא בחודש חשון נתרבו והחלו כל הגזירות די בכל את ואתר על עם ישראל, כיון שהוא כדי לעורר העם לשוב בתשובה, ואזי נזכה לראות בבנין בית המקדש בב"א. ויסוד זה מתבאר בספר בני יששכר הנ"ל.
ובזה יבואר מה שכתב מרן החיד"א בספר מורה באצבע (אות צרח) בזה"ל: בחדש חשון יתאמץ ביראת שמים ותלמוד תורה לשמה, כי הוא תחילת השנה והוי סימנא טבא לכל השנה וכו'. ע"ש. וכיו"ב כתב מהר"ש הלוי בספר נחלת שבעה (סי' ד) וז"ל: והוגד לי ושמעתי שנמצא כתוב בספר שנקרא מר חשון משום שמחודש חשון נחשב הקביעות, ולכן לענין זה הוא ראש לכל החדשים, דמחודש זה ידעינן קביעות כל החדשים, ולכן נקרא מר. ע"כ. והיינו דלשון מר הוא מלשון אדנות וחשיבות. וכעין אמר מר בש"ס, דרצה לומר אדם חשוב. והכא נמי חודש חשון הוא "מר" רצה לומר חשוב. ועל פי דברינו יש לומר דהיינו כיון שבחודש זה יבנה בית המקדש, והוא יהיה ראש וראשון לשאר החודשים. ומשום הכי הזהיר מרן החיד"א להתאמץ ביראת שמים ובתלמוד תורה לשמה, כי חודש חשון הוא החודש הראוי לבנין בית המקדש, ועל כן יזהר לעבוד את הקב"ה טפי משאר החודשים בכדי לקרב הגאולה, דהוא עת רצון.
ועל פי האמור כי חודש חשון הוא החודש שמיועד לביאת משיח צדקנו, ולכן יש להתעורר בו ביראת שמים ובתורה, יש להוסיף טעם למה שהביא הגר"ח פלאג'י שיש רבים שנזהרים מלישא אשה בחודש חשון, והיינו טעמא כי חודש זה מיוחד לתשובה ולמעשים טובים, ולעורר עצמו לשובה בתשובה, וכמו שכתבו הפוסקים שלא לישא אשה בעשרת ימי תשובה, שהם ימי דין וחרדה. ודו"ק.
וראיתי בספר שער ראובן (סי' יב אות ז), שהביא מ"ש בספר מי השילוח מסכת ראש השנה (אות נו) כי עיקר התיקון שיש לעשות בחודש חשון הוא לתקן מידת הגאוה. ע"ש. וגאוה גורמת למיתה (כדמוכח בסוטה ד:). ודו"ק היטב.
והנה בספר בני יששכר (מאמרי חודש מרחשון מאמר א אות ב) כתב, דהנה ידוע מענין חטא אדם הראשון אשר נתפגם העולם על ידו וגרם מיתה לו ולכל העולם. והאר"י ז"ל בספר הליקוטים (פר' האזינו) כתב, שבאדם ישנם תלת גלגולים, דראשי תיבות אד"ם הם א'דם ד'וד מ'שיח, וכאשר ימלוך מלך המשיח שהוא הגלגול של אדם הראשון, ממילא יתוקן החטא של אדם הראשון. עכת"ד.
וכבר ביארנו כי בית המקדש השלישי עתיד להיבנות בחודש חשון, והטעם לזה כיון שבחודש חשון פגמו עם ישראל בבנין בית המקדש של דוד, (מלכים א יב טז), ולכן בעת התיקון של חטא זה ימלוך דוד דוקא בחשון, לתקן מה שפגמו בדוד בחודש חשון. והרי כבר נתבאר כי דוד הוא אדם הראשון, ואדם הראשון הוא משיח. ונמצא שיעשה התיקון של בית המקדש השלישי על ידי משיח שהוא גם כן דוד, ויהיה זה בחודש שפגמו בבנין בית המקדש של דוד הוא חודש חשון.
תם מה הוא אומר כתב:מצו"ב מתוך קונ' מנהגי ירושלים (כת"י)
והטעם למנהג זה, כי הנה חודש חשון חודש מועד לפורענות הוא, וכידוע שנקרא הוא "מר חשון" והטעם שלא נקרא חשון סתמא, הסביר הגאון רבי יהודה עלי בספר קמח סלת (שאלוניקי תקנ"ח, דף קנד ע"ב), כיון שבחודש חשון נפטרה שרה אימנו ע"ה, ולכן החליט דבחודש זה דייקא יכתוב את חידושיו על הלכות אבלות וכיו"ב. ע"ש.
====
בעיקר מש"כ לעיל ששרה נפטרה בחודש חשון, הנה כ"ה באסתר רבה (פ"ז סי"א) עיי"ש, ועיין מש"כ להעיר על זה בחי' הרש"ש על מדרש מות רבה (פט"ו אות יא), ובחי' הרד"ל על אסת"ר שם. עיי"ש.
גלילי כתב:באמת, איך כותבים מרחשון או מרחשוון, לפי אחד הפירושים המובאים באשכול שם נראה מרחשוון.
ואיך נהוג לכתוב חשון או חשוון?
תם מה הוא אומר כתב:והטעם למנהג זה, כי הנה חודש חשון חודש מועד לפורענות הוא, וכידוע שנקרא הוא "מר חשון" והטעם שלא נקרא חשון סתמא, הסביר הגאון רבי יהודה עלי בספר קמח סלת (שאלוניקי תקנ"ח, דף קנד ע"ב), כיון שבחודש חשון נפטרה שרה אימנו ע"ה, ולכן החליט דבחודש זה דייקא יכתוב את חידושיו על הלכות אבלות וכיו"ב. ע"ש.
זקן ששכח כתב:כמה מן הטעמים מופיעים ב'ספר התודעה' לר"א מוקטובסקי ז"ל.
ובשם הרה"ק מרוז'ין מטו בה שעדיין מרחשן שפוותייהו מתפילות הימים הקדושים שעעל"ט ולברכה.
בכמה כתבי יד אשכנזיים מימי הביניים מופיעה הצורה "שוון"