פורום אוצר החכמה

ראיתי בספר ילקוט יוסף על שביעית בנידון על 'גידולי מים' (אינני זוכר עמ' מדויק, ואין לי את הספר בהשג יד),
שכתב בתוך דבריו שה'אדמת קדש' פסק כ"אחיו" רבי יונה נבון בעל ה'נחפה בכסף'.
ומצטט תשובת 'אדמת קדש' ח"ב יו"ד סי' י' (קושטא תק"ב).
והנה בעל האדמת קדש הוא רבי משה מזרחי זצ"ל.
אלא שתשובה זו היא לבנו רבי פנחס יוסף מזרחי זצ"ל, כחתום בסוף התשובה ההיא.
(וכן בדף השער של הספר הנ"ל מוזכר שישנם בו מתשובותיו).
ואמנם בתשובה הנ"ל מזכיר "הקשה לי אחי וראשי ה"ה הרב המו' כמוהר"ר יונה נבון יצ"ו".
ועוד שם "והרצאתי תי' זה לפני אחי יפת החכם השלם כמהר"י נבון שיחל"א".

השאלה האם ע"ס ביטויים אלו ניתן להכריע שאכן אחים היו ?
וא"כ ההיו אחים מן האם ?

מחצד חקלא כתב:ואמנם בתשובה הנ"ל מזכיר "הקשה לי אחי וראשי ה"ה הרב המו' כמוהר"ר יונה נבון יצ"ו".
ועוד שם "והרצאתי תי' זה לפני אחי יפת החכם השלם כמהר"י נבון שיחל"א".

השאלה האם ע"ס ביטויים אלו ניתן להכריע שאכן אחים היו ?
וא"כ ההיו אחים מן האם ?

אי משום הא לא איריא. שכן מליצות ידועות הן בספרים, להורות על חיבה וקורבה, ולא על אחוה ביולוגית ממש.

לשם דוגמא, יעויין בספר 'אגרות והסכמות רבינו חיד"א', מדור שני עמ' ע"ו, אגרת הרב יעקב אליישר לחיד"א (בו הוא מזמינו לכהן ברבנות צפת), אשר מודיעו כי התכתב עם בנו (של החיד"א) ר' אברהם, וכה לשונו: "ובין הפרקים שאלתי בכתב בנו הי"ו אחי וראש מגן אברהם יצ"ו, ואין גולה את אזני לדעת מקום כבודו..."

כאמור המכוון הוא על ר' אברהם אזולאי בן החיד"א (ראה בספר הנ"ל קונ' תולדות חיים עמ' ס"ב ואילך). והנה לא נמצא בשום מקום (אף לא בקונטרס הנ"ל) כי ר' יעקב אליישר זה היה אחיו של ר' אברהם אזולאי (בן החיד"א), אף לא מן האם...

להרב יעקובי שליט"א

הדוגמא יפה. אך רצוני במידע אמין על קשרי המשפחה של הרבנים הנזכרים: מי היו אחיהם אביהם ואמותיהם, כך שנוכל לקבוע בוודאות שאינם אחים בשום צורה.

שלח לי חכם אחד שליט"א באישי:
יש עוד דוגמה של מי שטעה במליצה כזאת, וחשב שמדובר באחיו ממש. הרב חיד"א בספרו "כסא רחמים", אבות דרבי נתן, סוף פרק ב', תוס', ד"ה ואף בלעם וכו', כותב: "אמנם רב אחאי החכם השלם עצו"ר כמהר"ר אב"א נר"ו בס' מחזור קטן בפירושו דף ר"א ע"א ... וסייעיה רב נהוראי הרב המובהק מהר"י ב"ן נר"ו ממתני' ע"ש".
וראה "קונטרס ברית דוד" (לר"ד ברדא, טבריא תשס"ד) עמ' קכ"ג, סוף אות ד', שכתב על זה "מה שהביא החיד"א בשם מר אחיו הנ"ל". [וכ"כ גם בקובץ "זכור לאברהם" תשס"ב-תשס"ג, עמ' תרמ"ח, סוף אות ד'].
והוא טעות, כי הרב חיד"א לא התכוין לאחיו, (לא ידוע בכלל שהיה לו אח), והמליצה "רב אחאי" היא לשון כבוד וידידות, וכוונתו לרבי אברהם אלנקאר, (ראשי תיבות אב"א), שכתב כן בפירושו למחזור שלו הנקרא "מחזור קטן".
[הפירוש הזה נדפס גם במחזור "זכור לאברהם", דפוס ליוורנו, במוסף, בסדר העבודה של יום כפור, (אתה כוננת, אות ז' הראשונה: "זכרת ברית לתמים בדורו"), ושם הביא שמוהר"ר יעקב בן נאיים הביא ראיה מפ"ג דנדרים משנה י"א].

האוה"ח הקדוש בספרו פרי תואר כותב כמ"פ על הר"ש אלבאז אחי

פלא בעיני שבכל באי אתרא קדישא הדין,
אין מי שיודע לתת את פרטי המשפחה של רבי יונה נבון או רבי פנחס יוסף מזרחי.
ומצוה ליישב.

-

רפ"י מזרחי, היה תלמידו של רבי יונה נבון בישיבת כנסת ישראל שיסד האוה"ח.
רבי יונה נבון היה תלמיד של אביו רבי ישראל מאיר מזרחי, בעל שו"ת פרי הארץ ואדמת קודש.
לכאורה נפטר רפ"י בסביבות שנת תק"כ בגיל צעיר. ורבי יונה נבון ט"ז שבט תק"ד.

אם תרצה פרטים נוספים, אגיע מחר למכון ואחפש בע"ה.

המליצה "אחי יפת" זכורה לי בעיקר על אחים אמיתיים, לפחות בספרי משפחת פאלאג'י, ושמא אני טועה, וצריך בדיקה מעמיקה.
במה שכתב מחצד חקלא לעיל בשם חכם אחד, יפה כתב, וזכיתי לכוין לדעתו לפני שנים רבות, ואצרף כאן הדברים.
בקובץ זכור לאברהם תשס"ב-תשס"ג חלק ב' עמ' תרמז-תרנ (וכפל דבריו בשינויים קלים בספרו ברית דוד, טבריא תשס"ד, בקונטריס כתר דוד סימן כג עמ' קכב-קכד), דן במאמר "בלעם הרשע יצא מהול". ואחר ההתבוננות ראיתי שראוי לעמוד על דבריו באיזהו מקומן ששגה ברואה ועוד.
זה יצא ראשונה. מה שכתב בעמ' תרמז אות א, שלא הבין את כונת ר' יצחק פאלאג'י בספרו אבות הראש חלק ג' ריש ד"ה ועיין. זוהי שגרמה לו מחמת שנתן ריוח בין הדבקים במקום שאינו מן הצורך, וכונת רבינו ברורה וישרה היא דאין הכי נמי שבלעם הרשע היה מהול, וכמו שבא הרמז בסופי תיבות יחז'ה נופ'ל וגלו'י עיני'ם - מיל'ה, אך עם כל זה חשיב ערל מכיון שגוי על אף שנימול נקרא ערל. ובזה עלו דברי רבינו יעקב בעל הטורים יפ'ה. וכותב זה עצמו בעמ' תרמט אות ה, העתיק תירוצו זה של רבינו, וסיים "וכן מצאתי". (בתירוץ זה קדם ר' יצחק פאלאג'י גם את המתרץ בספר שוהם יקר על פרפראות רבינו יעקב בעל הטורים על התורה כרך ב' פרשת בלק עמ' שצט הערה 54).
חוט השנ'י. רוב ככל מה שכתב בעמ' תרמח אות ב מרישיה לסיפיה, העתיק ביודעין מספר אבות הראש חלק א' ד"ה בלעם, ואחר זה כתב "וכן כתב".
יבא השלישי - מה שכתב בסוף אות ב גבי המפרש והרב זית רענן, לא ידע כי ספר זית רענן לחוד (דעסויא תס"ד), ופירוש "המפרש" לחוד (והוא ר' אליעזר ליפמן מחבר ספר לקח טוב, אדר"נ זאלקווי תפ"ג), וכיעויין בסוף הקדמת הרב בנין יהושע ד"ה ודע. ודוק.
ועל ארבעה ל'ו אשיבנו - מה שכתב באות ג בשם החיד"א בספר כסא רחמים תוספות ד"ה ואף: "אמנם רב אחאי החכם השלם עצום ורב כמהר"ר אב"א נר"ו בס' מחזור קטן בפירושו דף ר"א ע"א". ופירש שיחותיו באות ד שכונת החיד"א ל"מר אחיו", ר"ל מר אחיו של החיד"א. אף כאן שגה ברואה ולא ירד לסוף דעתו הפשוטה של החיד"א, והוא נתכוין לר' אברהם אלנקאר (ראשי תיבות אב"א - אב'רהם א'לנקאר) בספרו מחזור קטן (ליוורנו תקס"ג), כיעויין שם במוסף של כפור סדר עבודה אות ז דף רא ע"א. ומליצת "רב אחאי" בספרי חכמי הספרדים נ"ע משמשת לרוב לא רק על אחים בני אב אחד, אלא אף על ידידים וחברים מקשיבים כנודע.
וחמישיתו יוסף עליו. רוב ככל מה שכתב בעמ' תרמט אות ה העתיק במתכוין מספר אבות הראש חלק ג' ד"ה ועיין, וסיים "וכן מצאתי".
שש הנה שנ'ה. מה שהעתיק בעמ' תרמט אות ז מספר אבות הראש לקמן ד"ה ואל בשם ספר לקט שמואל בחלק "דרוש שמות", שגה ברואה והוא ספר לקט שמואל בחלק "דרוש שמואל". ומה שגרם לו לבא לכלל שיבוש הוא מכיון שבספר אבות הראש דפוס ראשון תיבת "שמואל" כתובה בקיצור שמו', והוא נשתבש ופענח "שמות", מה שלא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה. עוד יראה המעיין שם איזה שיבושים נוספים. ואכמ"ל. ועיין עוד בדבריו ובדברי בנו בקובץ שבט הכהונה, גליונות ג-ד, חשון תשס"ז, עמ' קמג-קמה: