הנסתרות לה' אלקינו. שמעתי בשם >>>הרמב"ם ז"ל בפירוש פסוק זה, 'הנסתרות לה' אלקינו', יאמר, סודות התורה הנסתרים וטעם המצות לשם יתעלה הם, ואם יזכה אדם שיקח אזנו שמץ מנהם בידיעת שורש המצוה ועיקרה בנסתר שבה, אל יפטר בכך מן הנגלה שלא יעשה המצוה בענין גופני, אין לו להמנע מזה, שהרי 'הנגלות לנו ולבנינו לעשות', והפירוש הזה בעצמו שוהם יקר וספיר.
ובכד הקמח (ערך סוכה) כתב:
כל עיקר עשיית המצוה שיתבונן אדם בעיקרה שהוא המושכל והנסתר שבה, ואין שלימות האדם אלא בשניהם, כי אע"פ שאדם יודע הנסתר שבמצוה לא יפטר בכך שלא יעשנה בנגלה, ועל זה אמר הכתוב 'הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו וגו'', יאמר, ידיעת המצות בנסתר שבהם לה' אלקינו הם, ואם תעלה השגתנו שנדע אחת מהם לא נפטר בכך מעשות המצוה בנגלה, 'והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות', כלומר החיוב מוטל עלינו לעשותן בנגלה, ובידיעת הנסתר אי אפשר לנו להפטר מן הנגלה. כך שמעתי בשם >>>הרמב"ן ז"ל שכתב בפירוש החומש שלו אבל לא זכינו בו כי לא הגיע לידינו בארצות האלה. ואע"פ שנצטוינו לעשות המצוה בנגלה אין עיקרה אלא בנסתר, ראיה לדבר, כלי המשכן שהיו כלים גופניים להיות ציור ודוגמא לדברים שכלים ורוחניות, ותבנית להם, כאמרו 'וראה ועשה כתבניתם וגו'', וכתיב ('ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו'.
מי יכול לעשות לי סדר בזה, זה מהרמב"ם או מהרמב"ן?
או שמא משניהם?