חידה: מי האיש?

[זקן ששכח]

על מי מן הגדולים אשר בארץ המה אמרו:

נתן לי מתנה בעין יפה... כל ספרים שלו על נגלות התורה, דהיינו ש"ס בבלי וירושלמי, רמב"ם וטור ושו"ע... ולא השאיר לעצמו רק ספרי קבלה וחסידות, דזה היה כל עסקו בימים ההם.

[מרחביה]

זכורני ששמעתי כזאת על רא"א דסלר.

[איש_ספר]

כדברי מרחביה. זה ציטוט של חתנו בעל קדשי יהושע בהקדמתו הידועה.

[זקן ששכח]

והדברים, לכאורה, מתמיהים בעד עצמם.

[מרחביה]

האם יש מקור לשמועה דומה לזה, על לימודו של הגר"א מגיל ארבעים שנה?

[דרדקי]

והדברים, לכאורה, מתמיהים בעד עצמם.

מתמיהים את מי?
יש חלקים בתורה ויש לכל אחד את חלקו, וכי מהיסוד ושורש העבודה שמעת חידו"ת או מר"י לווינשטיין?
משא"כ מהרב דסלר יצא כרך שלם של חידו"ת בש"ס, אז מה בדיוק מתמיה,?
מה כתב הרמח"ל בענינים אלו הרי ידוע. וכן רבים סברו כן אלא שהם נשארו תמיד כבית מדרש בפני עצמו שלא השפיעו על מהלך לימודם של כולם, אבל אין כאן כל תימה.
ועכשיו לפולמוס..., למה?

[זקן ששכח]

והדברים, לכאורה, מתמיהים בעד עצמם.

מתמיהים את מי?
יש חלקים בתורה ויש לכל אחד את חלקו, וכי מהיסוד ושורש העבודה שמעת חידו"ת או מר"י לווינשטיין?
משא"כ מהרב דסלר יצא כרך שלם של חידו"ת בש"ס, אז מה בדיוק מתמיה,?
מה כתב הרמח"ל בענינים אלו הרי ידוע. וכן רבים סברו כן אלא שהם נשארו תמיד כבית מדרש בפני עצמו שלא השפיעו על מהלך לימודם של כולם, אבל אין כאן כל תימה.
ועכשיו לפולמוס..., למה?

הדברים מתמימים אותי, הקטן.
אחד הדברים המוזרים, בעיני כמובן, הם הדברים שכתב חתנו, שבאותה תקופה לא למד בש"ס ופוסקים אלא קבלה וחסידות. הלא כך כתב 'כל עסקו'.
לא אני האיש לתת ציונים, אבל כיון שהיה נראה בעיני מוזר הייתי שמח לבירור הענין.
ולא, אני לא לומד אפילו אפס קצהו ממה שהספיק.

[סענדער]

זכורני ששמעתי כזאת על רא"א דסלר.

המעיין בספריו של הרב דסלר יראה שהרבה מרעיונותיו דברי חסידות הם אלא שלא צוטטו בשם אומרם כדי שיתקבלו הדברים גם על המתנגדים .

ויש שאמרו שמכאן מקור יניקת ה'מתנגדים' וחיותם .

[גלילי]

זכורני ששמעתי כזאת על רא"א דסלר.

המעיין בספריו של הרב דסלר יראה שהרבה מרעיונותיו דברי חסידות הם אלא שלא צוטטו בשם אומרם כדי שיתקבלו הדברים גם על המתנגדים .

ויש שאמרו שמכאן מקור יניקת ה'מתנגדים' וחיותם .

כמדומני שסיפרו על אחד מבעלי המוסר (אולי על הרב דסלר) שחילק את הס' שפת אמת לפרשיות, וכל שבוע היה מונח בכיסו השפ"א של אותה פרשה.

[זקן ששכח]

זכורני ששמעתי כזאת על רא"א דסלר.

המעיין בספריו של הרב דסלר יראה שהרבה מרעיונותיו דברי חסידות הם אלא שלא צוטטו בשם אומרם כדי שיתקבלו הדברים גם על המתנגדים .

ויש שאמרו שמכאן מקור יניקת ה'מתנגדים' וחיותם .

כתב הרב געלדצעהלער ב'קדשי יהושע' שמה שלא הזכיר שמו ה'חסידישע ספרים' הוא מפני בקשה מפורשת של משגיחים בעלי מוסר וגם קצת ראשי ישיבות שבקשו זאת ממנו ונענה לבקשתם. אבל בסוף ימיו התחרט על כך.

אגב, סיפר לי היום ידיד שהיה לומד בכולל קדשים של הגרימ"פ בבני ברק, שם יש את ה'קדשי יהושע' ומשום מה [...] דפים אלו שבהם תיאר את חמיו - תלושים.

[טוביה א]

והדברים, לכאורה, מתמיהים בעד עצמם.

מתמיהים את מי?
יש חלקים בתורה ויש לכל אחד את חלקו, וכי מהיסוד ושורש העבודה שמעת חידו"ת או מר"י לווינשטיין?
משא"כ מהרב דסלר יצא כרך שלם של חידו"ת בש"ס, אז מה בדיוק מתמיה,?
מה כתב הרמח"ל בענינים אלו הרי ידוע. וכן רבים סברו כן אלא שהם נשארו תמיד כבית מדרש בפני עצמו שלא השפיעו על מהלך לימודם של כולם, אבל אין כאן כל תימה.
ועכשיו לפולמוס..., למה?

הדברים מתמימים אותי, הקטן.
אחד הדברים המוזרים, בעיני כמובן, הם הדברים שכתב חתנו, שבאותה תקופה לא למד בש"ס ופוסקים אלא קבלה וחסידות. הלא כך כתב 'כל עסקו'.
לא אני האיש לתת ציונים, אבל כיון שהיה נראה בעיני מוזר הייתי שמח לבירור הענין.
ולא, אני לא לומד אפילו אפס קצהו ממה שהספיק.

עיי' מאמר 'דרך חכמה' לרמח"ל נמצא באוצר במהדורת שריקי, ועיי"ש עוד גם בהקדמת הרב שריקי.
ובכלל אמרו חז"ל דבר גדול מעשה מרכבה וכו', ואמנם הורגלנו שדברי חז"ל בזה אינם כפשוטם, אבל מה לעשות שגדולים וטובים כן פירשו את הגמ' כפשוטה

[חיים]

על מי מן הגדולים אשר בארץ המה אמרו:

נתן לי מתנה בעין יפה... כל ספרים שלו על נגלות התורה, דהיינו ש"ס בבלי וירושלמי, רמב"ם וטור ושו"ע... ולא השאיר לעצמו רק ספרי קבלה וחסידות, דזה היה כל עסקו בימים ההם.

מצאנו בשומר אמונים (אירגאס) שיש לו לאדם בתקופה מסויימת לעזוב את לימודי הנגלה שלו ולהתרכז בתורת הנסתר.

בתחילת ויכוח שני כתב:

שומר אמונים 1.png (22.38 KiB) נצפה 9070 פעמים

ובמפתחות כתב:

[אליהוא]

על דמותו של הרא"א כפי שמוצגת בקדשי יהושע יצאו עוררין רבים ועי' בסה"ז מכתב מאליהו ודו"ק ואכמ"ל .
לעצם הענין ראה בספר זכר צדיק לזכר הגר"ר הכהן מהמבורג שבשנים האחרונות לחייו שפרש מהרבנות למד רק זוהר ואמר תהילים, אךיתכן שזה מפני זקנותו שלא יכל להתיגע כ"כ.

[מבקש חכמה]

ומקרה הפוך ראה כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?151903&BOOKS
עמ' עא בספר בסופו (עמ' 94 בדפי האוצר).

[אכשר דרא]

מקרה הפוך נוסף - מי האיש?

"גם הנני מזהיר אתכם ומחלה ומבקש מכם לבל תלמדו ח"ו חכמת הקבלה, כי תדעו בניי, כי לימוד קבלה אינו כלימוד נגלה. שנגלה יוכל אדם ללמוד אפילו ממי שאינו קדוש כל כך, רק אסור ללמוד מרשע ח"ו... אבל ללמוד קבלה אסור ללמוד רק ממי שהוא צדיק וקדוש. ותדעו שאני כל ימי חיי היה לי חשק גדול ללמוד קבלה וקניתי לי הרבה ספרי קבלה, אמנם כתוב בספרים הקדושים שקבלה אסור ללמוד רק מרב. ובאמריקה אם כי הכרתי איזה אנשים מופלגים בחכמת הקבלה, אך כאשר ראיתי מעשיהם, אמרתי אחכה עד שאבוא לאה"ק ת"ו ושם בודאי אמצא ממי ללמוד, ולדאבוני וצערי הגדול כאשר באתי לכאן מצאתי מופלגים גדולים בקבלה, אבל לא מצאתי מה שחפשתי וגם מהם לא רציתי ללמוד, ועד היום לא התחלתי ללמוד קבלה, וד' יודע האמת. ועל כן אני מזהיר אתכם באזהרה גדולה וחמורה, למען השם לא ללמוד קבלה בשום אופן שבעולם".

[אכשר דרא]

בקשני אחד להוסיף כמה פרטים על האיש המצוטט כאן, כדי שיוכל לפענח את החידה, ואני ממלא כאן אחר בקשתו.
אביו היה תלמידו של מהר"ץ חיות בבראדי. הוא עצמו היה רב בארצות הברית במשך עשרות שנים, ובזקנותו נבחר לכהן כיו"ר מועצת השבעים של "העדה החרדית" בירושלים. הקים מפעל ייחודי בתחומו בנוגע למצווה שאדם דש בעקביו (דבר שלא היה מקובל באותה תקופה) והוציא לשם כך ספרון קטן מלוקט מדברי חז"ל באותו ענין. חציו השני של הספרון הוקדש לעשרות הסכמות מרבני ארץ ישראל אודות חשיבות הענין. בין הרבנים ניתן למצוא את הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל, הגאון ר' צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, ר' זעליג ראובן בענגיס, הגאון מטשעבין, הרב איסר יהודה אונטרמן, ר' ברוך מרכוס רבה של חיפה, ר' ראובן כ"ץ רבה של פ"ת, ר' עקיבא סופר שרייבר מפרעסבורג, ר' אליעזר יהודה פינקל ר"י מיר, ר' שבתי יגל ר"י סלונים, ר' ישראל זאב מינצברג רבה של העיר העתיקה, ר' יחזקאל סרנא ר"י חברון, ר' אליהו לאפיאן, אז ר"מ בישיבת קמניץ בירושלים, ועוד ועוד.

[איש_ספר]

יש לי תחושה שהחכם 'תוך כדי דיבור' יפתור חידה מענינת זו על נקל.

[תוך כדי דיבור]

מקופיא חשבתי שהתיאור מתאים היטב לר' יהושע אלתר ווילדמאן בעמח"ס דא גזירת אורייתא ושאר ספרים כעין זה, אבל הלה היה רב בקינסקיוואליע ובעל החידה דנן לפי התיאור היה רב הרבה שנים בארה"ב. אז אני צריך לפשפש קצת בזכרוני, ובפרט שאיני יודע מהי "מועצת השבעים של העדה החרדית".

[אכשר דרא]

מקופיא חשבתי שהתיאור מתאים היטב לר' יהושע אלתר ווילדמאן בעמח"ס דא גזירת אורייתא ושאר ספרים כעין זה, אבל הלה היה רב בקינסקיוואליע ובעל החידה דנן לפי התיאור היה רב הרבה שנים בארה"ב. אז אני צריך לפשפש קצת בזכרוני, ובפרט שאיני יודע מהי "מועצת השבעים של העדה החרדית".

רמז נוסף: אף על פי שלא מדובר בחכם זה, יש דמיון מה בין שניהם, כי עסקו בין השאר באותה מצווה שרמזתי עליה לעיל.

[איש_ספר]

קשור לספרים קודש ישראל משמרת הברית ועוד?

[אכשר דרא]

קשור לספרים קודש ישראל משמרת הברית ועוד?

לא. הגיע הזמן לגלות?

[איש_ספר]

אני בעד

[איש_ספר]

נסיון נואש אחרון: ר' דובער עפשטיין?

[תוך כדי דיבור]

וודאי שלא ר"ד עפשטיין, הרי אין הוא עונה אפילו על קריטריון אחד כאן. מכל מקום גם אני העליתי חרס בראשי, ומסתמא לא מדובר בדמות מסדר גודל של זו שהיתה עליה החידה הראשונה באשכול זה...

[אכשר דרא]

מדובר בר' אפרים זלמן הלפרין, מייסד "המרכז הארצי לטהרת המשפחה", בעל הקונטרס "שומר אמנים" (ירושלים תשי"ג), שרוב הספר הוא ההסכמות, בהם נמנים בין השאר - בנוסף על אלה שמניתי לעיל - גם הרצי"ה קוק וגיסו ר' שלום נתן רענן, ר' שלמה זלמן אויערבך ור' גרשון לפידות, מצד אחד, ור' ישראל יצחק רייזמן ור' יצחק יעקב ווכטפויגל מצד שני.
את המצוטט לעיל כתב בצוואתו שהדפיס בחייו [!] בירושלים בשנת תש"ט.
אני מצרף לינק לקונטרס "שומר אמנים", כי בהיברובוקס קוטלג בטעות בתוספת ו': http://www.hebrewbooks.org/41980

[תוך כדי דיבור]

האמת היא שבשלב מסויים חשבתי עליו כאפשרות, וידעתי שעלה בתרצ"ו וכו' (והר"מ גלינסקי שליט"א הינו נכדו), אבל א' לא ידעתי שכיהן לפני כן ברבנות וגם לא שהיה באמריקה עשרות שנים (האמנם?), ב' לא הכרתי את ספרו.

[אכשר דרא]

האמת היא שבשלב מסויים חשבתי עליו כאפשרות, וידעתי שעלה בתרצ"ו וכו' (והר"מ גלינסקי שליט"א הינו נכדו), אבל א' לא ידעתי שכיהן לפני כן ברבנות וגם לא שהיה באמריקה עשרות שנים (האמנם?), ב' לא הכרתי את ספרו.

בשנת תרס"ו היגר לארצות הברית ונתקבל כרב בדנוור, בה כיהן למעלה משלושים שנה. נדמה לי שעלה בתרצ"ח ולא בתרצ"ו.

[תוך כדי דיבור]

תודה על המידע.

[יאיר]

האם יש מקור לשמועה דומה לזה, על לימודו של הגר"א מגיל ארבעים שנה?

מה כוונתך?

[הגר"א כתב עד גיל 40 ומאז רק תלמידיו כתבו].

[זקן ששכח]

מצאנו בשומר אמונים (אירגאס) שיש לו לאדם בתקופה מסויימת לעזוב את לימודי הנגלה שלו ולהתרכז בתורת הנסתר.

אגב קריאה נזכרתי במסופר אודות הר"ר צבי הירש הורוויץ אב"ד טשורטקוב שהיה לומד שבע שנים נגלה ואחריהם שבע שנים 'נסתר' וחוזר חלילה. בשנות ה'נגלה' נולד לו בנו ר' פינחס בעל ה'הפלאה' ובשבע של 'נסתר' נולד בנו ר' שמעלקא.

[בור ועם הארץ]

אגב קריאה נזכרתי במסופר אודות הר"ר צבי הירש הורוויץ אב"ד טשורטקוב שהיה לומד שבע שנים נגלה ואחריהם שבע שנים 'נסתר' וחוזר חלילה. בשנות ה'נגלה' נולד לו בנו ר' פינחס בעל ה'הפלאה' ובשבע של 'נסתר' נולד בנו ר' שמעלקא.

ר' שמעלקא היה מבוגר מאחיו ר' פינחס.
כמדומני שמסופר כן לא על ר' צבי הירש מטשורטקוב, אלא על אביו ר' מאיר מטיקטין, שבנו הגדול ר' יוקב מגלוגא (אביו של ר' איציק'ל המבורגר) היה ידוע כחריף, ובנו השני ר' צבי הירש מטשורטקוב היה ידוע כמקובל.

[מרחביה]

האם יש מקור לשמועה דומה לזה, על לימודו של הגר"א מגיל ארבעים שנה?

מה כוונתך?

[הגר"א כתב עד גיל 40 ומאז רק תלמידיו כתבו].

התכוונתי לשמועה שהגר"א מגיל ארבעים עסק באגדה ובקבלה, ובינתים כבר התערער לי תוקפה. כפי הנראה היא מבוססת על האמור

עד מ' שנה מיכלא מעליא - רמז להלכות שנמשלו ללחם, מכאן ואילך משתי מעליא - רמז לאגדות.

[איש_ספר]

'...סיפר לי הרב אפרים זלמן הלפערן, שהוא היה אברך מחסידי טשורטקוב, ומוצאו היה מגליציה המזרחית, פעם שהה בשבת אצל האדמור מטשורטקוב (אינני זוכר אם היה זה הראשון או השני, אבל כנראה זה היה כבר ר' ישראל זצ"ל), כשרצה ביום א' לקבל ברכת פרדה, נאדמו"ר הפתיע אותו באמרו, שקבל מכתב מהעיר דענווער בארה"ב, והם מבקשים שהרבי ישלח להם רב, והאדמו"ר מציע לו לקבל את התפקיד הזה על עצמו. יתכן שלהרב האלפערן לא היתה אז פרנסה אחרת, עכ"פ הוא מילא את פקודת רבו ונסע לדענווער. שם הוא נשאר רק כמה שבועות, יען והיה יותר מידי קיצוני בעיני ראש הקהילה דשם. אבל הוא כבר נשאר לגור בארה"ב. ורק לעת זקנותו נסע לגור בירושלים, איפה שנהיה קרוב להרב מבריסק והרב מטשעבין והם גייסו אותו לעמוד בראש ועד המקואות דא"י...'

[אכשר דרא]

המובאה מנין?
אינני זוכר את מקורותיי, אבל ברורות אזכור שר' אפרים זלמן פעל שם במשך שנים רבות למען היהדות, פעלים שנמשכו גם כאן בארץ, כמו הקמת 'טהרת המשפחה'. ואם לא נשא משרה רשמית, עבודתו המעשית חיפתה על עובדה זו.

[איש_ספר]

מכתב ר' יחזקאל בעסער לר' בערל שווארץ מח"ס ארצות החיים, לתולדות רבני ארה"ב. (גלילי, תרגע, המחבר לא נותן רשות).

[יאיר]

האם יש מקור לשמועה דומה לזה, על לימודו של הגר"א מגיל ארבעים שנה?

מה כוונתך?

[הגר"א כתב עד גיל 40 ומאז רק תלמידיו כתבו].

התכוונתי לשמועה שהגר"א מגיל ארבעים עסק באגדה ובקבלה, ובינתים כבר התערער לי תוקפה. כפי הנראה היא מבוססת על האמור

עד מ' שנה מיכלא מעליא - רמז להלכות שנמשלו ללחם, מכאן ואילך משתי מעליא - רמז לאגדות.

קראתי רבות על הגר"א ומעולם לא ראיתי כזאת..
מוזכר רק שבסוף ימיו למד רק חומש..(משום שכשקרא את הפס' חזר בראשו על כל התורה שבע"פ גמ' מדרשים (וכנראה אף קבלה) הקשורים לפס').

[גלילי]

מכתב ר' יחזקאל בעסער לר' בערל שווארץ מח"ס ארצות החיים, לתולדות רבני ארה"ב. (גלילי, תרגע, המחבר לא נותן רשות).

ח-ב-ל...