פורום אוצר החכמה

הרז"ה בעל המאור נפטר י"ג שנה קודם הראב"ד בשנת ד' אלפים תתקמ"ו, ככתוב במבוא לספר כתוב שם עמ' 41.
והנכון הוא כי השגות הראב"ד על הרז"ה בעל המאור, נכתבו אחר פטירת הרז"ה?
ולכאורה אם נכתבו השגות הראב"ד בחיי הרז"ה, מדוע לא השיב עליהן והעמיד דבריו, כמו שעשה הרז"ה "בדברי ריבות" וב"סלע המחלוקת".
האם ישראל תא שמע בספריו דן בזה?

אורח כתב:ולכאורה אם נכתבו השגות הראב"ד בחיי הרז"ה, מדוע לא השיב עליהן והעמיד דבריו, כמו שעשה הרז"ה "בדברי ריבות" וב"סלע המחלוקת".

בסלע המחלקות הרז"ה הוא זה שהשיג על הראב"ד, ואין בו תשובות הרז"ה להשגות הראב"ד.

בכלל, הקביעה (במבוא הנ"ל) שהרז"ה נפטר ד' תתקמ"ו הינה מפוקפקת, וראה מה שכתב בזה תא שמע בעמ' 15, שאפשר שאין זה תאריך פטירתו האמיתי. (גם כתב שם שמענין מאד מדוע לא השיב הרז"ה להשגות כתוב שם, אא"כ לא הגיעו לידו).

כמדומה לי שראיתי בספרו של יצחק טווערסקי על הראב"ד, שהראב"ד כתב השגות על המאור הקטן (מועד) בחיי הרז"ה ועל כן כתב נגדו לשונות חריפים, ועל המאור הגדול (נשים נזיקין) לאחר מותו ולכך מיעט בגדופים שאין משיבין את הארי לאחר מיתה.

היום שמעתי מחכ''א שמוסיפין והולכים בדברי המלחמות השגותיו מתרככים, וזאת בגלל שראה גדלותו של הרז''ה.

האם זה נכון במציאות?

הק

פולסברג כתב:היום שמעתי מחכ''א שמוסיפין והולכים בדברי המלחמות השגותיו מתרככים, וזאת בגלל שראה גדלותו של הרז''ה.

האם זה נכון במציאות?

זאת לא שמעתי, אך זה כתב הרמב"ן בהקדמתו למלחמות
"וכבר השלמתי חיבורי בחלק א' על תכונה אחרת כי הרתיחוני ימי הנעורים והקדיחו הבחורים. אש באפי וקנאתי לרבינו הגדול רבי יצחק אלפסי ז"ל קנאה גדולה מפני שראיתי לחולקים על דבריו שלא השאירו לו כפי רובי מחלקותיהם ענין נכון בכל מה שדבר ולא דבר הגון בכל מה שפירש ולא פסק ראוי בכל מה שפסק לא נשאר עם דבריהם בהלכות זולתי הדברים הפשוטים למתחיל פרק אין עומדין, ובעבור היות רוב דברי הרב ר' זרחיהו הלוי ז"ל על הענין הזה השיבותי על כל מה שאינו נכון בעיני מספרו בסדרי נזיקין ונשים הלכתי במסלול הדרך אשר הוא ז"ל דרכה לפנינו, ואחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי חזרתי בי מן הדרך פן אהיה כמתגדר במלאכתי ואינה לפי כבוד הרב. והוא הארז האדיר יפה ענף וחרש מצל במקומותינו כרוב ממשח הסוכך בגלילותינו. לכן נמנעתי בכל הסדר הזה והוא סדר מועד מהשיב על הרב הנזכר זולתי לבקש את נרדף רוצה לומר לתרץ דברי רבינו הגדול ולפרש אותה ורואה אני שזה מותר לי וחובה עלי וזכות לנפשי".