מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פשט בלתי מובן לאור טעמי המקרא

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
משמרת
הודעות: 14
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 11:34 pm

פשט בלתי מובן לאור טעמי המקרא

הודעהעל ידי משמרת » ג' אוקטובר 12, 2010 3:47 pm

עיין בטעמי המקרא של הפסוק (בראשית פרק ו פסוק טו) וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה [דרגה, מונח, רביעי] אֹרֶךְ הַתֵּבָה [מהפך, קטן] חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ.

לפי המנגינה של הטעמים, הפסוק נשמע כך:
א. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה.
ב. אֹרֶךְ הַתֵּבָה - חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ.

כיצד ניתן להסביר את ההגיון שבטעמי המקרא בפסוק זה?

פנחס ברגר
הודעות: 13
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 9:22 pm

Re: פשט בלתי מובן לאור טעמי המקרא

הודעהעל ידי פנחס ברגר » ג' אוקטובר 12, 2010 6:53 pm

אין כזה דבר מהפך-קטון, זה יתיב-קטון, והכל א"ש.

מראה כהן
הודעות: 11
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 11:32 pm

Re: פשט בלתי מובן לאור טעמי המקרא

הודעהעל ידי מראה כהן » ד' אוקטובר 13, 2010 12:24 am

לא זכיתי להבין כיצד מעתה אתי שפיר.
בעיני, הקושיא עדיין במקומה עומדת.
אולי אפשר להרחיב קצת בהסבר?

הוגה ומעיין
הודעות: 1981
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: פשט בלתי מובן לאור טעמי המקרא

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ד' אוקטובר 13, 2010 1:34 pm

כללי ההפסק של הטעמים ודרגותיהם אינם נקבעים לפי המנגינה אלא יש בהם כללים סדורים אחרים. ראה, למשל, בספרו המצויין של שמחה קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות. אף הר"ר יעקב לויפר פרסם בענין סדרת מאמרים ב"המודיע" עד לאחרונה. וכמדומה שזה האחרון גם העיר שם על כמה מקרים שבהם המנגינה שונה מהפשט, ותואמת לכללים)

הזקף קטן שייך למלכים, והרביע למשנים, והפסקתו קטנה יותר.

במנגינת הטעמים יש כו"כ מסורות, וכמדומה שלפי מסורת אשכנז ובנותיה המפסיק של קטון חזק יותר משל רביעי גם במנגינה.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: פשט בלתי מובן לאור טעמי המקרא

הודעהעל ידי זקן ששכח » ד' אוקטובר 13, 2010 8:02 pm

הוגה ומעיין כתב:הזקף קטן שייך למלכים, והרביע למשנים, והפסקתו קטנה יותר.

במנגינת הטעמים יש כו"כ מסורות, וכמדומה שלפי מסורת אשכנז ובנותיה המפסיק של קטון חזק יותר משל רביעי גם במנגינה.

וכפי שתיווכח לראות, פעמים נכתב בחומש בצד 'קמץ בז"ק' דהיינו שיש ניקוד קמץ בטעם המקרא זקף קטן, כלומר, אף שתיבה זו צריכה לינקד בסגול למשל, כגון תיבת כסף, עכ"ז תמצא פעמים שתהיה נקודה בקמץ, דהיינו הארכת תנועה, כפי שבדר"כ קורה באתנחתא ובסוף פסוק שהם מפסיקים חזקים.
ואין זה מצוי כלל ב'רביעי'.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 807 אורחים