פורום אוצר החכמה

מדוע ברא הקב"ה את השוטים? כך הוא לשונו הזהב של הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לפירוש המשניות:

מדוע המציא הקב"ה את כל האנשים אשר לא יציירו מושכל לנפשם, ואנו רואים שרוב בני אדם ערומים מן הערמה וריקים מן החכמה ומבקשים התאווה, ושהאיש החכם המואס בעולם - הוא יחיד בין רבים, ולא ימצא אלא אחד בדור מהדורות.

התשובה על זה, שהאנשים ההם נמצאו להיותם משמשים לאחד ההוא. שאילו יהיו כל בני אדם מבקשים חכמה ופילוסופיה, נשחת תיקון העולם, ואבד מין בעלי חיים מן העולם בימים מועטים. מפני שהאדם חסר מאד, ויצטרך לדברים רבים, והיה נצרך ללמוד: החרישה והקצירה, ולדוש, ולטחון, ולאפות, ולתקן כלים למלאכות האלה, כדי להשלים בהן תיקון מזונו.

וכן היה צריך ללמוד הטויה והאריגה - כדי לארוג מה שילבש, וללמוד בנין - לבנות מקום להסתר שם, ולעשות כלים לכל אלו המלאכות. ואין בחיי מתושלח, מה שיספיק ללמוד אלו המלאכות שהאדם מצטרך במחייתו לכולם - צורך מוכרח, ומתי יהיה מוצא פנאי ללמוד ולקנות חכמה. על כן נמצאו שאר בני אדם, לתקן את אלו המעשים הצריכים אליהם במדינה, כדי שימצא החכם צרכו מזומן, ותתיישב הארץ, ותהיה החכמה מצויה.

ומסכם הרמב"ם ז"ל את דבריו:
"ומה טוב אמר האומר, לולי המשתגעים נשאר העולם חרב"...

אין הרמב"ם מדבר על השוטים, כהגדרה הרגילה של 'שוטה', אלא על "המשתגעים", היינו, אנשים נורמליים העושים דברים לא הגיוניים, כמו שמפורש בדבריו.
ועל טעם בריאת השוטים, כבר תמה דוד המלך (יחד עם הצרעה והעכביש), עי': מדרש תהלים (על פסוק 'שגיון לדוד'?), א"ב דב"ס, ועוד.

כרתי ופלתי כתב:מדוע ברא הקב"ה את השוטים? כך הוא לשונו הזהב של הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לפירוש המשניות:

מדוע המציא הקב"ה את כל האנשים אשר לא יציירו מושכל לנפשם, ואנו רואים שרוב בני אדם ערומים מן הערמה וריקים מן החכמה ומבקשים התאווה, ושהאיש החכם המואס בעולם - הוא יחיד בין רבים, ולא ימצא אלא אחד בדור מהדורות.

התשובה על זה, שהאנשים ההם נמצאו להיותם משמשים לאחד ההוא. שאילו יהיו כל בני אדם מבקשים חכמה ופילוסופיה, נשחת תיקון העולם, ואבד מין בעלי חיים מן העולם בימים מועטים. מפני שהאדם חסר מאד, ויצטרך לדברים רבים, והיה נצרך ללמוד: החרישה והקצירה, ולדוש, ולטחון, ולאפות, ולתקן כלים למלאכות האלה, כדי להשלים בהן תיקון מזונו.

וכן היה צריך ללמוד הטויה והאריגה - כדי לארוג מה שילבש, וללמוד בנין - לבנות מקום להסתר שם, ולעשות כלים לכל אלו המלאכות. ואין בחיי מתושלח, מה שיספיק ללמוד אלו המלאכות שהאדם מצטרך במחייתו לכולם - צורך מוכרח, ומתי יהיה מוצא פנאי ללמוד ולקנות חכמה. על כן נמצאו שאר בני אדם, לתקן את אלו המעשים הצריכים אליהם במדינה, כדי שימצא החכם צרכו מזומן, ותתיישב הארץ, ותהיה החכמה מצויה.

ומסכם הרמב"ם ז"ל את דבריו:
"ומה טוב אמר האומר, לולי המשתגעים נשאר העולם חרב"...

להשלמת הדברים עיין בהלכות ת"ת פ"ג ובכ"מ שם על שמאי והלל וכו'.