פורום אוצר החכמה

נתבקשתי מהגרי"ח סופר שליט"א להעלות שאלתו בביאור דברי הפירוש המיוחס לרש"י במסכת מועד קטן, לפני חכמי הפורום, וישאו ברכה המעיינים והמבארים. וזו שאלתו

"כדי שדומות נאים" - מה הפירוש?

מועד קטן (ט' ב'): "תנו רבנן אלו הן תכשיטי נשים, כוחלת, ופוקסת, ומעבירה שרק על פניה".

ופירש המיוחס לרש"י: "כוחלת, נותנת כחול בין עיניה, כדי שדומות נאים: פוקסת, מחלקת שערה לכאן ולכאן: ומעברת סרק על פניה, סם אחד, כדי שתראה אדומה", ועיין עוד בענין כוחלת בשבת (צ"ד ב', וצ"ה א'), וכתובות (ד' ב'), ונזיר (מ"ה ב') ועוד.

והנה מה שפירש המיוחס לרש"י: "כוחלת, נותנת כחול בין עיניה, כדי שדומות נאים", ראיתי שכן הוא אות באות בספר פירוש רבינו גרשום מאור הגולה למועד קטן שם הנדפס בספר קובץ ראשונים על מסכת מועד קטן, ירושלים תשכ"ו, (דף מ"ו), וכבר כתבו במבוא לספר שם שפירוש רגמ"ה הוא המקור העיקרי לפירוש רש"י על מועד קטן הנדפס על הדף ע"ש.

אלא שאיני מבין פשר המילות "כדי שדומות נאים", והרבה טרחתי להבין הדברים, וברי לי שיש כאן טעות הדפוס ואיני יודע מה, ובדקתי בפירוש המיוחס לרש"י שם הנדפס בתלמוד דפוס שוניצנו שנת רמ"ד, וכן הנדס בונציה שנת רפ"א, וגם שם כתוב כמו בפירוש שלפנינו, וכעת לא ראיתי מי שדיבר בזה, או הגיה הדברים, וגם במפרשים והמגיהים דדפוס ווילנא, וגם במהדורת "עוז והדר" הניחו חלק, והוא פלא בעיני.

וכן מדברי הרב בעל דקדוקי סופרים ז"ל מועד קטן שם משמע לי שכך היתה גירסתו בפירוש רש"י כתב יד, שהרי לא הביא שום שינוי נוסח כמו שעשה שם (סוף אות ב'), עיין ותבין.

ואחר שנים מצאתי בב"ח או"ח (סימן תקמ"ו) שכתב: "פירוש כוחלת. נותנת כחול בין עיניה, כדי שיהיו נאות", והם העתקת דברות רש"י הנ"ל כמו שיראה המעיין בב"ח שם, וברור אצלי שרבינו הב"ח ז"ל מדעתו הרחבה הגיה כן, אחר שדברים ככתבם אינן מובנים, ובספר ערוך השלחן שם (אות ז') העתיק דברי הב"ח, ומו"ז הגאון ז"ל בכף החיים שם (אות כ"ב) העתיק דברי רש"י במקורן, והענין צע"ע.

"כדי ש[יהיו עינייה] דומות [לעיניים] נאים", והדוחק בלשון ברור.

אדג כתב:"כדי ש[יהיו עינייה] דומות [לעיניים] נאים", והדוחק בלשון ברור.

הרי עינים בלשון נקבה ויש לומר נאות.

'כדי' לכאורה משמעותו כאן עד כדי, כלומר שמה בהם כחול כשיעור הגורם להם נוי. [ולא בשביל].

אם אפשר לומר: כדי=מפני, א"ש.

ולמה לא נאמר כמו שהציע אבינרי בהיכל רש"י ח"ג ערך כדי, שכדי היינו לפי, ולפי"ז יהיה פירושו שהיא כוחלת בין עיניה לפי שעיניים דומות נאים. (ולגבי זו"נ בעיניים מצינו לרש"י בשה"ש א טו שכתב עיניה נאים, וראה בהיכל רש"י ח"ב בערך עיניים).

מגיה כתב:ולמה לא נאמר כמו שהציע אבינרי בהיכל רש"י ח"ג ערך כדי, שכדי היינו לפי, ולפי"ז יהיה פירושו שהיא כוחלת בין עיניה לפי שעיניים דומות נאים. (ולגבי זו"נ בעיניים מצינו לרש"י בשה"ש א טו שכתב עיניה נאים, וראה בהיכל רש"י ח"ב בערך עיניים).

לייטנר כתב:אם אפשר לומר: כדי=מפני, א"ש.

ה"ה.

הודעתי נכתבה לפני שראיתי הודעתך

כל העונים עד עתה התחבטו לבאר את המילה 'כדי', אולם לפי כל המשיבים מה הפירוש 'שדומות נאים'?
דומני שכאן טמון עיקר הקושי שהציג הגרי"ח.

צר לי אך אינני מרגיש קושי מיוחד.

כמדומני שכונת אבינרי כעין מה שכתבתי לעיל.


וזהו שימוש רגיל ונפוץ במלת כדי. [כדי הלוך מיל, כדי מאכל בן דרוסאי, וכהנה רבות].

בסמ"ג מכון ירושלים כרך א עמוד תרנד הובא ממהרי"ק בלשון "כדי שיהו דומות נאות". ובסוף הקטע: כך פירש רבנו גרשום.

מה שנכון נכון כתב:בסמ"ג מכון ירושלים כרך א עמוד תרנד הובא ממהרי"ק בלשון "כדי שיהו דומות נאות". ובסוף הקטע: כך פירש רבנו גרשום.

האם מטרת הכיחול היא שיהיו העינים דומות, או כמסתבר יותר שיהיו נאות? ואם כן מה מקום לתיבת 'דומות' הכא?

זקן ששכח כתב:

מה שנכון נכון כתב:בסמ"ג מכון ירושלים כרך א עמוד תרנד הובא ממהרי"ק בלשון "כדי שיהו דומות נאות". ובסוף הקטע: כך פירש רבנו גרשום.

האם מטרת הכיחול היא שיהיו העינים דומות, או כמסתבר יותר שיהיו נאות? ואם כן מה מקום לתיבת 'דומות' הכא?

דומות נאות = נראות נאות.

מה שנכון נכון כתב:

זקן ששכח כתב:

מה שנכון נכון כתב:בסמ"ג מכון ירושלים כרך א עמוד תרנד הובא ממהרי"ק בלשון "כדי שיהו דומות נאות". ובסוף הקטע: כך פירש רבנו גרשום.

האם מטרת הכיחול היא שיהיו העינים דומות, או כמסתבר יותר שיהיו נאות? ואם כן מה מקום לתיבת 'דומות' הכא?

דומות נאות = נראות נאות.

מסכים עמך, אלא שאינני זוכר שרש"י מרבה להשתמש בתיבה זו 'דומות' במקום 'נראות'. אם כי יתכן שטעיתי.

ראה בהיכל רש"י ח"א.

הנאמר ביאשיהו והוא אינו יודע שאין דורו דומה יפה. גם שם פירוש המלה דומה הוא נראה.

מה שנכון נכון כתב:

זקן ששכח כתב:

מה שנכון נכון כתב:בסמ"ג מכון ירושלים כרך א עמוד תרנד הובא ממהרי"ק בלשון "כדי שיהו דומות נאות". ובסוף הקטע: כך פירש רבנו גרשום.

האם מטרת הכיחול היא שיהיו העינים דומות, או כמסתבר יותר שיהיו נאות? ואם כן מה מקום לתיבת 'דומות' הכא?

דומות נאות = נראות נאות.

דא עקא שרש"י כותב "דומות נאים", פתח בלשון נקבה וסיים בלשון זכר. האם גם זה מדרכו של רש"י?

פלתי כתב:

1122.jpg

זה מה שציין לעיל הרב מה שנכון נכון.

לכאורה צ"ל כי שחורות נאים.

זקן ששכח כתב: . . אלא שאינני זוכר שרש"י מרבה להשתמש בתיבה זו 'דומות' במקום 'נראות'. אם כי יתכן שטעיתי.

צ"ל: 'שרגמ"ה'.

יבנה כתב:לכאורה צ"ל כי שחורות נאים.

למה לנו לילך בהשערות, כשיש לפנינו עדות ממהרי"ק על נוסח נכון וישר?

לבי במערב כתב:

יבנה כתב:לכאורה צ"ל כי שחורות נאים.

למה לנו לילך בהשערות, כשיש לפנינו עדות ממהרי"ק על נוסח נכון וישר?

כפי שהקשו לעיל אין למילים מובן, והיה צ"ל שנותנת כחול בעיניה "לייפותן". בנוסף ברש"י וברגמ"ה לא כתוב "שיהיו".

נראה שלא הובנתי, לצערי.
במהרי"ק כת"י הובא בשם רגמ"ה בזה"ל: "כדי שיהיו דומות נאות".
מהו הקושי בנוסח זה?

לבי במערב כתב:נראה שלא הובנתי, לצערי.
במהרי"ק כת"י הובא בשם רגמ"ה בזה"ל: "כדי שיהיו דומות נאות".
מהו הקושי בנוסח זה?

אף אני התכוונתי לכך.
"[כוחלת,] פירוש נותנת כוחל בעיניה כדי שיהיו דומות נאות." כוונת הדברים שנותנת כוחל בעיניה כדי שייראו עיניה כיפות. זה צורה מאד מסורבלת לומר - כוחלת, פירוש נותנת כוחל בעיניה לייפותן. בנוסף מובן מהעניין שבאה ליפות עיניה ומה מוסיף.

יבנה כתב: . . זה צורה מאד מסורבלת לומר . . ומה מוסיף.

כמדומה שכך דרכו של רגמ"ה בפרושיו (בשני הפרטים).

יבנה כתב:

לבי במערב כתב:נראה שלא הובנתי, לצערי.
במהרי"ק כת"י הובא בשם רגמ"ה בזה"ל: "כדי שיהיו דומות נאות".
מהו הקושי בנוסח זה?

אף אני התכוונתי לכך.
"[כוחלת,] פירוש נותנת כוחל בעיניה כדי שיהיו דומות נאות." כוונת הדברים שנותנת כוחל בעיניה כדי שייראו עיניה כיפות. זה צורה מאד מסורבלת לומר - כוחלת, פירוש נותנת כוחל בעיניה לייפותן. בנוסף מובן מהעניין שבאה ליפות עיניה ומה מוסיף.

אולי כוונתו ליתן טעם למה הותר לעשות כן במועד, והוא משום שבאמת אין עיניה יפות, והיא רוצית "שיהיות דומות" כאילו הן "נאות", וזה התירו לצורך שמחת יו"ט שלה, להסיר אי-היופי שיש לה בעינים. משא"כ אם היה מפרש סתם כהצעתך "שנותנות כחול לייפותן", שהוא סתם הוספה בייפוי, אולי לא התירו באופן כזה.