פורום אוצר החכמה

כידוע מרן החיד"א בספרו כף אחת כתב וידוי ארוך ומפורט ע"פ אלף בית, ובאות ב' כתב : "בדינו הקדמות מִלִּבֵּנוּ"

האם יוכלו תָ"חְ חֲשׁוּבִין דְּפֹה להודיעני פשר דבר מה הכוונה ???

יש לציין שבספר כף אחת דפוס ליוורנו (ישנו באוצה"ח), המילה מלבנו יכולה להקרא גם מַלְכֵּנוּ (אבל גם כך לא מובן).

'יסודות' בקבלה או בדרוש שעליהם בונים ביאורי פסוקים ומארז"ל.
והוידוי הוא על דברי תורה שאינם אמת [אלא לצורך הדרוש] וכ"ש בקבלה.

שְכוֹיֱיח, החכמתני. (עכשיו, ועוד הרבה פעמים...)

אגב האם ידוע לכת"ר האם רק החיד"א קורא ליסודות אלו בשם הַקְדָּמוֹת או שיש מקור יותר קדום ?

פי האתון כתב:שְכוֹיֱיח, החכמתני. (עכשיו, ועוד הרבה פעמים...)

אגב האם ידוע לכת"ר האם רק החיד"א קורא ליסודות אלו בשם הַקְדָּמוֹת או שיש מקור יותר קדום ?

דוגמא בעלמא:
פירוש הרמ"ק לספר יצירה פרק ראשון (המשך)
והנה פירשנו בעניין הכתר ארבעה הקדמות. עיי"ש.

בהקשר ל"בדינו הקדמות מלבינו", ראוי לציין את ביקורתו של החיד"א על הרבנים האשכנזים (אותם פגש במסעותיו כשד"ר) שהמציאו הקדמות, כמדרשי פליאה שונים, שלא היו ולא נבראו. והעניין עלה בפורום כמה פעמים.

חכם באשי כתב:בהקשר ל"בדינו הקדמות מלבינו", ראוי לציין את ביקורתו של החיד"א על הרבנים האשכנזים (אותם פגש במסעותיו כשד"ר) שהמציאו הקדמות, כמדרשי פליאה שונים, שלא היו ולא נבראו. והעניין עלה בפורום כמה פעמים.

הלא בספרתם, ולא רק על לוח לבם.
וראה ע"ז בשה"ג ערך דרשות הר"ן "חשבו לבנות מצודים בהקדמות תלויות ודחויות וכו".

הדברים יוטעמו עם ספר מדבר קדמות של החיד"א עצמו. ויעויין שם בשער. יתכן שהוא כל כך היה מרוצה מהשם הנ"ל שהוא ויתר על שם ספר עם אחד מאיברי הגוף כדרכו. בכלל נראה שבשנותיו האחרונות (אהבת דוד, כסא דוד, יוסף תהלות, ככר לאדן, חומת אנך, כסא רחמים, רוח חיים) פחות נשאר אחוז במנהגו הישן (שנתחדש אחר הדפסת ספרו הראשון) לשמות ספריו עם שמות איברי הגוף (ברכי יוסף, לב דוד, פני דוד, ועוד ועוד), אך עדיין יש דבש לפי שהוא גם מהאחרונים שלו זי"ע, וכן מראית העין שהוא הספר האחרון שנדפס בחיים חיותו. וצריך עוד בירור.

מהי באמת הסיבה לכך שבחר בשמות האיברים לספרים? האם פירש בעצמו?
זכורני פעם שהשומעים בשיעור שמסרתי התפלאו מאוד אחר שנקבתי בשמם של יותר מעשרה ספרים בעלי שמות איברים (לא ממני כמובן, מעצם העניין)..

מדבר קדש כתב:מהי באמת הסיבה לכך שבחר בשמות האיברים לספרים? האם פירש בעצמו?
זכורני פעם שהשומעים בשיעור שמסרתי התפלאו מאוד אחר שנקבתי בשמם של יותר מעשרה ספרים בעלי שמות איברים (לא ממני כמובן, מעצם העניין)..

ראה רשימת ספרי מרן החיד"א עפ"י האיברים בסוף תהלים "מעטה תהלה" (להג"ר יעקב רקח)
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... h&hlts=&oc
ונזכר בס' חדרי בטן בסוף הסכמת הג"ר משה הלברשטאם עמ' [8], וכן בעמ' 42-44
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=39&book=151901

מדבר קדש כתב:מהי באמת הסיבה לכך שבחר בשמות האיברים לספרים? האם פירש בעצמו?
זכורני פעם שהשומעים בשיעור שמסרתי התפלאו מאוד אחר שנקבתי בשמם של יותר מעשרה ספרים בעלי שמות איברים (לא ממני כמובן, מעצם העניין)..

אצלי פשוט כדי שיהיה בכל ספר וספר תיקון לפגמים שבאותם האיברים.
דרך משל דבש לפי, תיקון לדיבורים אסורים היוצאים מן הפה. וכן ברית עולם וכו', לב דוד שעמו וכו'. וכן הלאה (יתכן שיש ספרים שבהם קצת קשה לומר כן כי אם בדוחק, כמו פני דוד).

מה שנכון נכון כתב:'יסודות' בקבלה או בדרוש שעליהם בונים ביאורי פסוקים ומארז"ל.
והוידוי הוא על דברי תורה שאינם אמת [אלא לצורך הדרוש] וכ"ש בקבלה.

גם רבו של החיד"א, מרן הרש"ש ז"ל כתב כן בוידוי לתקיעות דמיושב לאחר תשר"ת: "אמרנו דברי תורה שלא שמענו, ובדינו הקדמות מלבינו", עכ"ל.

ונראה שמקור וידוי זה הוא מספר חמה"י (עשרת ימי תשובה פרק ה אות ח): "מסרתי סודי התורה לשאינן מהוגנים, ובדיתי הקדמות מלבי שלא קבלתים, ופגמתי ב...", עכ"ל.

מדבר קדש כתב:מהי באמת הסיבה לכך שבחר בשמות האיברים לספרים? האם פירש בעצמו?
זכורני פעם שהשומעים בשיעור שמסרתי התפלאו מאוד אחר שנקבתי בשמם של יותר מעשרה ספרים בעלי שמות איברים (לא ממני כמובן, מעצם העניין)..

כמדו' שראיתי התייחסות לכך ברשימת ספריו - בנספחים למעגל טוב, מכון המאו"ר.