פורום אוצר החכמה

רבי יצחק פרידמן זצ"ל (נלב"ע בירושלים תרע"ו) כתב כך:

המנהג בישראל למחרת יוהכ"פ בבקר אומרים נשכם ונלך לשם השם, שמעתי הטעם משום שבעשי"ת אומרים 'המלך' הקדוש ולאחר יוהכ"פ אומרים 'האל' הקדוש, שזה שמו הק', ע"כ אומרים לשם השם.
ואנחנו נלך בשם א' חיים מלך עולם אמן סלה.


האם מישהו שמע על מנהג זה?

עיין אוצר מנהגי חב"ד עמו' רנו - רנז שמביא הרבה מקורות.

אברהם כתב:רבי יצחק פרידמן זצ"ל (נלב"ע בירושלים תרע"ו) כתב כך:

המנהג בישראל למחרת יוהכ"פ בבקר אומרים נשכם ונלך לשם השם, שמעתי הטעם משום שבעשי"ת אומרים 'המלך' הקדוש ולאחר יוהכ"פ אומרים 'האל' הקדוש, שזה שמו הק', ע"כ אומרים לשם השם.
ואנחנו נלך בשם א' חיים מלך עולם אמן סלה.
האם מישהו שמע על מנהג זה?

באידיש קוראים לזה צום גאט'ס נאמען
טעם הנ"ל הובא באמרי פנחס-קאריץ עוד שם: כי במוצאי יוכ''פ כל ישראל צדיקים , ועתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב''ה (ב"ב עה:), זהו לשם הקל.
ובשם מהרי''ד מבעלזא זצ"ל מובא כי אמרו בירושלמי (יומא פרק ג' ה''ז יח:) עשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר את השם ביום הכפורים ששה בפר וג' בשעיר ואחד בגורלות. הקרובים היו נופלין על פניהן הרחוקים היו אומרים בשכמל"ו. אלו ואלו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן זה שמי לעולם זה שמי לעלם ע''כ. והרי כלם שמעו השם ושכחו, לזאת במוצאי יום הקדוש היו כל אחד שואל את חבריו אולי הם זוכרים את שם הקדוש, אבל אף אחד לא זכר ושאל גם הוא לאחרים, וזהו צי גאטס נאמין, שכולם שאלו לשמו של מקום ב''ה.
ועי"ע במאור ושמש ריש רמזי שמחת תורה

יישר כוחך.

אבל שם לא כתוב אלא שהיום הזה נקרא 'בשם השם', ולא שאומרים 'נשכים ונלך'.

יש אזכורים נוספים, חוץ מאותם מקורות חסידיים. (כי רבי יצחק הנ"ל היה מתנגד ממעזריטש דליטא..)

האם כך היה מנהג ירושלים בשנים ההם?

חוץ מאמרי פנחס ראיתי מביאים את הטעם הנ"ל בשם ספר מטעמים.

בקרו טלה כתב:חוץ מאמרי פנחס ראיתי מביאים את הטעם הנ"ל בשם ספר מטעמים,

במנהגי אמשטרדם מובא כמנהג פשוט בכל אשכנז לקרוא לזה "אין גאטס נאמע", ונראה שהשם הזה התפשט. ההשכמה למחרת יום הכיפורים מבוארת בכל ספרי מנהגי אשכנז. (רובם לא מביאים את השם 'גאטס נאמען'). ואינה אחת מחמש השכמות. שהם ר"ה יו"כ הו"ר פורים ות"ב. (ולכן נהגו בקהילות אשכנז שהשמש כן דופק ביום זה למרות שאינו דופק בחמש השכמות).

הבעש"ט אמר שיום יא תשרי יום אחר יוה"ק נקרא גאטס טאג, וכמה טעמים נאמרו בו.
והאחד הטעמים שחוזרים לומר ה'קל הקדוש'.
ונאמרו בו עוד טעמים נשגבים, האם מישהו יכול לעלותם?

בהמבשר תורני השבוע הובא מאמר שלם בענין יום הזה.

וראה מה שדיברו ע"כ כאן.
viewtopic.php?f=7&t=23399&p=233735&hilitp233703

ספה"ק המדברים בטעמי היום:
אשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש זצ"ל (סי' תרכ"ד).
מאור ושמש (רמזי שמחת תורה ד"ה אתה).
שפת אמת להמגיד מקרעמניץ (משלי יח, י) עפ"י סוד.
נופת צופים (ח"א אות ק"י) בשם הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זצ"ל.

גאט'ס טאג - לא שמעתי, אלא: גאט'ס נאמען (וי"א: אין גאט'ס נאמען, צום גאט'ס נאמען).