פורום אוצר החכמה

הגאון הרב"ך, הוא רבי בנימין הכהן ויטאלי ז"ל, בספר אלון בכות [נמצא באוצר] על מגילת איכה, וינציא תע"ב, (פ"ז ע"ב) כתב: כתוב בספרים שכל צדיק גמור - מובטח לו שכל הבא בתוך ארבע אמותיו, יתעורר לבו לתשובה, ולכן היה אהרן הכהן מהלך עם הרשעים כדי שישובו בתשובה וזהו ורבים השיב מעון". [הרב"ך ז"ל נפטר בשנת ת"ץ, תולדותיו ראה בארוכה במבוא לשו"ת הרב"ך, ובקצרה בקובץ בית אהרן וישראל גליון קעא עמ' יד].

מי יודע לאיזה ספרים התכוין שכתבו כך, ויישר כח מראש.

מעין דוגמא לדבר יש בדברי החתם סופר ז"ל בהגהותיו לשלחן ערוך או"ח סימן ק"ב ס"א: חנה עמדה להתפלל בתוך ארבע אמות שישב עלי ועשתה כן מפני שהיא סגולה נפלאה להתפלל בצד צדיק", ומה שסתם כאן פירש החת"ס בדרשותיו ח"ב (שנז א) שהיא סגולה שתתקבל התפילה ביותר עיי"ש.

כן כתבו על רבי משה די ליאון

אולי הכוונה לזה. (הועתק מפרוייקט השו"ת)

שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תעב (תתקי)
עוד יש טעם אחר דאין ראוי לאדם שיתפלל אלא במקום שלבו חפץ. כי היכי דאמרינן אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ וטעמו של דבר כי בהביט האדם אל מי שדעתו נוחה בו נפשו מתעוררת אל הכוונה השלימה ודעתו מתרחבת ולבו שמח ונחה עליו אז רוח ה' כענין שאמרו בנבואה:
עוד אמרו בספרי החכמה כי בהיות האדם מתכוון אל רבו ונותן אליו לבו תתקשר נפשו בנפשו ויחול עליו מהשפע אשר עליו ויהיה לו נפש יתירה וזה נקרא אצלם סוד העיבור בחיי שניהם וזה הוא שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך וזהו והתיצבו שם עמך ואצלתי מן הרוח וכו' וכן התהלל רבינו הקדוש שאם היה רואה את פני רב היה מגיע למדרגה עליונה וכ"ש אם הרב מתכוין גם הוא וקרא זה אל זה להשפיע וזה לקבל ומש"ה אמר ר' יוסי לא מן הכל אדם זוכה ללמוד תורה ומכאן התירו שילך אדם למקום אחד ללמוד תורה אף על פי שאביו אומר לו שלא ילך ועובר מצות אביו שלא מן הכל אדם זוכה ללמוד תורה וזה הטעם בעצמו בתפלה כי בהביט האדם אל אוהביו או לקרוביו או לרבו או למי שדעתו נוחה תתעורר נפשו אל הכוונה השלימה ונתוסף עליו רוח ממרום וזה דבר שהשכל מורה עליו וההפך הפך.

הריני מקפיץ האשכול, אולי יוסיפו ידיעות.
החכם צביב, היכן כתבו כן על ר"מ די ליאון?
תודה רבה