רמזי חשון

[נחלה לישראל]

נפלאות מתורתך.
בחודש חשון אין מועדים. ונרמז בשם החודש. חשו"ן נוטריקון, ח'דשיכם ו'מועדיכם ש'נאה נ'פשי. אולם לעתיד יהיה מועד בו, ונרמז גם הוא בנוטריקון של חשו"ן, ו'שם נ'שיר ש'יר ח'דש.

[מורה צדק]

לומר שנאה נפשי על מועדי ה'?
הס מלהזכיר

[בן באג באג]

בנין המשכן הסתיים בחשוון , והקב"ה רצה שיועמד רק בניסן, והובטח לחשוון שלעת"ל יזכה לקבוע בו חג

[יהודי יקר]

בנין המשכן הסתיים בחשוון , והקב"ה רצה שיועמד רק בניסן, והובטח לחשוון שלעת"ל יזכה לקבוע בו חג

היכן המקור לכך?

[גלילי]

לומר שנאה נפשי על מועדי ה'?
הס מלהזכיר

מכתלי מכתבו דמר ניכר דאישתמיטתיה פסוק מפורש בנביא, בריש ספר ישעיהו, ונקרא בפי כל ישראל בהפטרת שבת חזון:

חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא

כשהנביא אומר זאת בשם ה' - א"ש.
אבל מי אנחנו שנאמר כן על מועדי ה'.
צ"ע.

[נראה לענ''ד]

בס"ד

מאחר ששני הרמזים שהובאו על ידי "נחלה לישראל", מקורם בספרי הקודש ואינם רעיונות משלו, משום כך יש להתייחס להם בכבוד הראוי מבלי לזלזל בהם ח"ו. [לדוגמא, עיין "אהבת ישראל" ויזניץ, ריש פרשת נח. ועוד].

[סענדער]

בנין המשכן הסתיים בחשוון , והקב"ה רצה שיועמד רק בניסן, והובטח לחשוון שלעת"ל יזכה לקבוע בו חג

במדרש רבה פר' נשא. כך כשעמד המשכן היו ישראל אומרים, יבא דודי לגנו, לפי שמלאכת המשכן נגמרה בעשרים וחמשה בכסלו, ועמד המשכן מקפל עד ראש חדש ניסן, והיו ישראל אומרים הרי עשינו המשכן מתי תבוא השכינה ותשרה בתוך מעשה ידינו. כשהגיע ראש חדש ניסן וצוה הקדוש ברוך הוא להקים את המשכן, שלח להם על ידי משה מה אתם יראים, כבר באתי לגני אחותי כלה

[זקן ששכח]

בנין המשכן הסתיים בחשוון , והקב"ה רצה שיועמד רק בניסן, והובטח לחשוון שלעת"ל יזכה לקבוע בו חג

במדרש רבה פר' נשא. כך כשעמד המשכן היו ישראל אומרים, יבא דודי לגנו, לפי שמלאכת המשכן נגמרה בעשרים וחמשה בכסלו, ועמד המשכן מקפל עד ראש חדש ניסן, והיו ישראל אומרים הרי עשינו המשכן מתי תבוא השכינה ותשרה בתוך מעשה ידינו. כשהגיע ראש חדש ניסן וצוה הקדוש ברוך הוא להקים את המשכן, שלח להם על ידי משה מה אתם יראים, כבר באתי לגני אחותי כלה

שבו יבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו.

[גלילי]

נפלאות מתורתך.
בחודש חשון אין מועדים. ונרמז בשם החודש. חשו"ן נוטריקון, ח'דשיכם ו'מועדיכם ש'נאה נ'פשי. אולם לעתיד יהיה מועד בו, ונרמז גם הוא בנוטריקון של חשו"ן, ו'שם נ'שיר ש'יר ח'דש.

חוזרני בי, אחר שמצאתי כן כבר בכתובים, דברים נפלאים:

ScreenShot002.jpg (29.12 KiB) נצפה 3633 פעמים

והרי קישור

[סענדער]

נפלאות מתורתך.
בחודש חשון אין מועדים. ונרמז בשם החודש. חשו"ן נוטריקון, ח'דשיכם ו'מועדיכם ש'נאה נ'פשי. אולם לעתיד יהיה מועד בו, ונרמז גם הוא בנוטריקון של חשו"ן, ו'שם נ'שיר ש'יר ח'דש.

רגע,

היכן המועדים בחודשים טבת, שבט, אייר, תמוז,  האם נקרא להם מר - טבת וכו'.

ואם עשרה בטבת נקרא מועד על שם העתיד גם יום שאילת גשמים שיש בחשון נקראנו מועד,

וגם בחודשים כסלו ואדר בבית ראשון לא היו מועדים.

[טוביה א]

נפלאות מתורתך.
בחודש חשון אין מועדים. ונרמז בשם החודש. חשו"ן נוטריקון, ח'דשיכם ו'מועדיכם ש'נאה נ'פשי. אולם לעתיד יהיה מועד בו, ונרמז גם הוא בנוטריקון של חשו"ן, ו'שם נ'שיר ש'יר ח'דש.

רגע,

היכן המועדים בחודשים טבת, שבט, אייר, תמוז,  האם נקרא להם מר - טבת וכו'.

ואם עשרה בטבת נקרא מועד על שם העתיד גם יום שאילת גשמים שיש בחשון נקראנו מועד,

וגם בחודשים כסלו ואדר בבית ראשון לא היו מועדים.

כנראה לא טרחת לקרות את ההודעה שציטטת, הוא לא התייחס כלל ל'מר'-חשון, זה א'. ב', סה"כ ברמז עסקינן ועל רמז לא מקשים קושיות, אדרבא תמציא אתה ר"ת על שאר החדשים..

[חכם באשי]

דרך אגב,
למגילת תענית, המונה את כל הימים שאין להתענות בהם (או לפחות שאסור להספיד בהם) משום היותם יו"ט,
בכל החודשים יש יום טוב!