פורום אוצר החכמה

אוחדו כאן כמה אשכולות


כאן אנוכי רואה הבדל בין המהדורות
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142236&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?53359&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?152786&
כלומר ערך טבע ג' איננו בהמדורות היותר ישנות.
מסתמא זוהי הוספה מאוחרת באמת (ואולי הא"ב שבסוף הערך הקודם נמשך גם על זה.)
השאלה אם אפשר למצוא מידע יותר מדויק כלומר מהדורה מדויקת של הערוך או כת"י מוסמך או מחקר כל שהוא וכדו' . בתודה מראש לכל המסייעים.
יש גם את הערוך השלם של קרואהט אבל לא הצלחתח להבין ממנו מריבוי סוגריים והערות מה מקור ומה הוספה מאוחרת. אולי גם בזה יחכימוני.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?307&

צh33 כתב:כאן אנוכי רואה הבדל בין המהדורות
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142236&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?53359&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?152786&
כלומר ערך טבע ג' איננו בהמדורות היותר ישנות.
מסתמא זוהי הוספה מאוחרת באמת (ואולי הא"ב שבסוף הערך הקודם נמשך גם על זה.)
השאלה אם אפשר למצוא מידע יותר מדויק כלומר מהדורה מדויקת של הערוך או כת"י מוסמך או מחקר כל שהוא וכדו' . בתודה מראש לכל המסייעים.
יש גם את הערוך השלם של קרואהט אבל לא הצלחתי להבין ממנו מריבוי סוגריים והערות מה מקור ומה הוספה מאוחרת. אולי גם בזה יחכימוני.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?307&

ככה ידידי, זה ערך שהתווסף ע"י מוסף הערוך [בנימין מוספיא הרופא] ולכן אינו מופיע במהדורת ונציא ואילו אצל קאהוט הוא מופיע בסימון של 'יד' (ככלל: הסוגרים אצל קאהוט זה הוספות,תיקונים,תרגומים וכו' ביחס לדפו"ר וונציה. הוספה שלו אישית מתחילה ב'אחי"ה'.
אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.

אוהב אוצר כתב:

צh33 כתב:כאן אנוכי רואה הבדל בין המהדורות
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142236&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?53359&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?152786&
כלומר ערך טבע ג' איננו בהמדורות היותר ישנות.
מסתמא זוהי הוספה מאוחרת באמת (ואולי הא"ב שבסוף הערך הקודם נמשך גם על זה.)
השאלה אם אפשר למצוא מידע יותר מדויק כלומר מהדורה מדויקת של הערוך או כת"י מוסמך או מחקר כל שהוא וכדו' . בתודה מראש לכל המסייעים.
יש גם את הערוך השלם של קרואהט אבל לא הצלחתי להבין ממנו מריבוי סוגריים והערות מה מקור ומה הוספה מאוחרת. אולי גם בזה יחכימוני.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?307&

ככה ידידי, זה ערך שהתווסף ע"י מוסף הערוך [בנימין מוספיא הרופא] ולכן אינו מופיע במהדורת ונציא ואילו אצל קאהוט הוא מופיע בסימון של 'יד' (ככלל: הסוגרים אצל קאהוט זה הוספות,תיקונים,תרגומים וכו' ביחס לדפו"ר וונציה. הוספה שלו אישית מתחילה ב'אחי"ה'.
אם תרצה עוד שאלות בנושא הערוך [דוקא] אשמח לנסות לעזור, במקרה, מאת ה' ית' יש לי ענין בזה.

ראשית תודה רבה!
אאריך בזמן אחר.

ראיתי שיש מהדורה רגילה ויש מורחבת (יש באוצר שמונה חלקים מי המחבר?)מה ההבדל

אני מבין שלא הכל מדברי הערוך איך אפשר לדעת

ואיפה דברי מוסף הערוך (רבי בנימין מוספיא ומי הוא היה )

אתה בטח מתכוון למהדורת קאהוט. ישנה גם בהיברובוקס.
מבוססת על דפו"ר עם תיקונים מכת"י. בד"כ בסוף הערכים המהדיר הוסיף דברים אחרי פתיחה 'אחי"ה' (ראשי תיבות של שמו), והם נמצאים בתוך סוגריים מרובעות.

הוסיף גם ערכים משלו, מסומנים בצורת יד בתחילתם. יש שטעו וחשבו שהם מבעל הערוך.

מדבר כתב:ראיתי שיש מהדורה רגילה ויש מורחבת (יש באוצר שמונה חלקים מי המחבר?)מה ההבדל

אני מבין שלא הכל מדברי הערוך איך אפשר לדעת

ואיפה דברי מוסף הערוך (רבי בנימין מוספיא ומי הוא היה )

ספר הערוך חובר ע"י רבנו נתן מרומי, והובא רבות בראשונים.

מוסף הערוך הם הוספות שהוסיף רבי בנימין מוסאפיה הרופא על דברי הערוך. חלקם בתור הוספות בסוף הערכים (ובדרך כלל יש ראשי תיבות לפניהם 'א"ב' דהיינו 'אמר בנימין'), וחלקם בתור ערכים בפני עצמם.

בדפוסים המצויים עקרונית הוספות 'מוסף הערוך' מוקפות בסוגריים, אבל פעמים רבות הושמטו הסוגריים, ולכן מצוי שמחברים אינם מבדילים בין הערוך למוסף הערוך.

המהדורה המורחבת, הוא 'הערוך השלם' לחנוך קאהוט, אשר ערך את הערוך ע"פ כ"י, והוסיף בו גם כן הוספות רבות.

בערוך השלם, הוספות הר"ב מוסאפיה מסומנות היטב ע"י הוספת צורת יד לפני הערכים של 'מוסף הערוך'.

הוספות קאהוט מסומנות עם כוכבית לפניהם.

אגב, יש בהוספותיו של קאהוט דברי הבלים, ודברים שאסור לשומען.

יישר כוח

מעט דבש כתב:מוסף הערוך הם הוספות שהוסיף רבי בנימין מוסאפיה הרופא על דברי הערוך. חלקם בתור הוספות בסוף הערכים, וחלקם בתור ערכים בפני עצמם. בדפוסים המצויים עקרונית הוספות 'מוסף הערוך' מוקפות בסוגריים, אבל פעמים רבות הושמטו הסוגריים, ולכן מצוי שמחברים אינם מבדילים בין הערוך למוסף הערוך.

לדוגמא, בנושא דין פאה נכרית, יש שכתבו בטעות שאחד מגדולי הראשונים "הערוך" כתב כך וכך, ומתברר שבעל הדברים אינו "הערוך" אלא אחד מהאחרונים בעל "מוסף הערוך". וסיבת הטעות היא בגלל שבדפוסים האחרונים הושמטו שם הסוגריים.
ראה בקובץ "צפונות" גליון ו', עמ' נ' הערה 23.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 50&hilite=

מעט דבש כתב:המהדורה המורחבת, הוא 'הערוך השלם' לחנוך קאהוט, אשר ערך את הערוך ע"פ כ"י, והוסיף בו גם כן הוספות רבות. בערוך השלם, הוספות הר"ב מוסאפיה מסומנות היטב ע"י הוספת צורת יד לפני הערכים של 'מוסף הערוך'. הוספות קאהוט מסומנות עם כוכבית לפניהם.
אגב, יש בהוספותיו של קאהוט דברי הבלים, ודברים שאסור לשומען.

ד"ר אלכסנדר קאהוט היה מראשי הקונסרבטיבים באמריקה.

ידוע שבדפוסים הרגילים יש עוד הוספות על ספר הערוך:
"המעריך" לר"מ די לונזאנו,
וכן "הפלאה שבערכין" לר"י פיק-ברלין (רק עד סוף אות כ' ?)
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?142236&page=PP0001

אספקלריא כתב:ידוע שבדפוסים הרגילים יש עוד הוספות על ספר הערוך:
"המעריך" לר"מ די לונזאנו,
וכן "הפלאה שבערכין" לר"י פיק-ברלין (רק עד סוף אות כ' ?)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0001

הוספות אלו אינן משולבות בגוף הספר, אלא בסופו (או בסוף כל אות).

אספקלריא כתב:ידוע שבדפוסים הרגילים יש עוד הוספות על ספר הערוך:
... "הפלאה שבערכין" לר"י פיק-ברלין (רק עד סוף אות כ' ?)

בדפוסים של ספר הערוך, צילום של מהדורות למברג, לובלין וכו', באמת נדפס "הפלאה שבערכין" רק עד סוף אות כ'.
וכנראה שמדפיסי למברג ולובלין הנ"ל, לא ידעו שנדפס גם ההמשך.
והלומדים שהשתמשו במהדורות הנ"ל, יש מהם שסברו שלא נדפס כלל על שאר האותיות. לדוגמא ראה מש"כ בספר "אפריון שלמה" (לרש"ז ראם) ורשא תרל"ו, בקונטרס "לחם שלמה" (על הלכות חלה להרשב"ץ), פרק ב' סוף ס"ק י"א, (ד"ה ודע): "ולא עמדתי ע"ד הגר"י ברלין ז"ל בס' אומה"ש סי' פ"ח שכ' שבספרו הפלאה שבערכין ערך רדט הוכיח דעושה פת מסובין חייבת בחלה [והנה ספרו הפשב"ע לא נדפס כולו כ"א עד אות כ'] ולא ידעתי מה לדון בזה".
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?17240&page=PY0055
[ועיי' בספר "משנת זרעים – חלה ב'" (לייקווד תשס"ה, דיני חלה להתשב"ץ עם פירוש לחם שלמה, פ"ב סוף ס"ק י"א, (עמ' י"א, עמ' 150 מהאוצר) שהוסיפו בסוגרים "הוא שם ערך רד ו'...". www.otzar.org/wotzar/book.aspx?22597&page=P0001].
המהדורה הראשונה [וכנראה היחידה] של ספר הערוך שבה נדפס ספר "הפלאה שבערכין" בשלמותו, (ועם מוסף הערוך והמעריך), יצאה לאור בתל אביב, [בערך בשנת תשכ"ז], באותיות מרובעות, [הוצאת בית רפאל או שילה?], בתוספת מראה מקומות וציונים, בעריכת הג"ר שמואל ע' יפה-שלזינגר שליט"א (אב"ד שטראסבורג).
וכבר שנים רבות שלא חזרה ונדפסה, ואינה בנמצא. וחבל שמהדורה זו לא נמצאת ב"אוצר החכמה".
במהדורה הראשונה, ספר "הפלאה שבערכין" נדפס בפני עצמו, בשני חלקים:
חלק א' (עד סוף אות כ') ברעסלויא תקצ"א.
וחלק ב' (אותיות ל'-ת') וינה תרי"ט.
[וראה "סיני", כרך ק"י עמ' כ', מש"כ על דפוסי "הפלאה שבערכין", ושם העיר על השמטת חלק ב' (אותיות ל-ת) ממהדורות הערוך הנפוצות
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?16263&page=PP0012R].
שני החלקים הנ"ל נמצאים בהיברובוקס ובאוצר החכמה, אך יש הרבה בלבול אודותיהם.
בהיברובוקס, קשה להגיע לשני החלקים בין בחיפוש שם הספר "הפלאה שבערכין" ובין בחיפוש שם המחבר. כי בחלק א' נשמט ממנו השם הפלאה שבערכין ונקרא בשם "ביאור הערוך" לרבי ישעיה ברלין, וחלק ב' נקרא בשם הנכון "הפלאה שבערכין" אך מיוחס בטעות ל... שד"ל!
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 42&pgnum=1
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 70&pgnum=1
באוצר החכמה, שני החלקים כרוכים יחד, אך חסר שער חלק א', ובמקומו נדבק שם חלק משער חלק ב' (בלי מקום הדפוס), ולכן לא שמים לב שיש ב' חלקים.
ולפי הרשום שם, הספר כולו נדפס בשנת תרי"ט ב[לייפציג] !
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?169795&page=PP0001B
ונראה שתועלת גדולה תהיה לציבור, אם חלק ב' מ"הפלאה שבערכין" על אותיות ל'-ת' יהיה בהישג יד ובהדפסה ברורה.

אגב העיסוק בספר הערוך צרפתי כאן קובץ המכיל את המאמר "מניעים ומגמות בחיבורו של 'ספר הערוך'", שהופיע המעין מ"ו, ד' (ה'תשס"ו) 55-67 ויה"ר שיהיה לתועלת.

המילים באידיש בערוך הם ממשכיל בשם משה לנדא שעשה הרבה שיבושים בהערוך, כ"כ בעין תכלת אות כ' וכ"א.

אגב המילים ביידיש, סיפר לי פעם הרב פרופ' ש"ז הבלין שליט"א שבילדותו כשלמד בתלמוד תורה 'עץ חיים' שם לב לכך שה'מלמד' משתמש הרבה בספר הערוך והתפעל מכך מאד, עד שנודע לו שהמלמד הנ"ל לא השתמש בדברח הערוך עצמו, אלא בתרגום המילים ביידיש המצורף אליו.

לוצאטי כתב:הוסיף גם ערכים משלו, מסומנים בצורת יד בתחילתם. יש שטעו וחשבו שהם מבעל הערוך.

לא נראה לי שכב' צודק. זה ערך שהתווסף ע"י מוסף הערוך [בנימין מוספיא הרופא] ולכן אינו מופיע במהדורת ונציא ואילו אצל קאהוט הוא מופיע בסימון של 'יד'
ערכים שקאהוט הוסיף מעצמו מסומנים בכוכבית.

אוהב אוצר כתב:

לוצאטי כתב:הוסיף גם ערכים משלו, מסומנים בצורת יד בתחילתם. יש שטעו וחשבו שהם מבעל הערוך.

לא נראה לי שכב' צודק. זה ערך שהתווסף ע"י מוסף הערוך [בנימין מוספיא הרופא] ולכן אינו מופיע במהדורת ונציא ואילו אצל קאהוט הוא מופיע בסימון של 'יד'
ערכים שקאהוט הוסיף מעצמו מסומנים בכוכבית.

עמך הצדק, ובשניהם טעו.

וכהמשך התעסקות בספר הערוך: האם ידוע על כת"י שקאהוט השיג וקרא לו על שמו [כמופיע בהקדמתו הארוכה] ?

אוהב אוצר כתב:וכהמשך התעסקות בספר הערוך: האם ידוע על כת"י שקאהוט השיג וקרא לו על שמו [כמופיע בהקדמתו הארוכה] ?

חיפוש זריז בקטלוג הספה"ל של המילה "קאהוט" העלה בין השאר את התוצאה הזאת: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
שם מתואר: קוהוט תיאר כ"י זה במבוא למהדורתו של הערוך השלם עמ’ L. שםנקרא "כ"י קאהוט (סימן ק"ט).

יש"כ. בכלל אופן ככל הנראה כתב היד שנראה 'הכי' ע"פ מומחים וגם ע"פ עזרא שבט מהספריה הוא http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct& ... =000091414
והוא לא היה לפני קאהוט בעבודתו הגדולה. השאלה היא האם אחרי עבודתו של קא' נשאר רק להשוות ע"פ כת"י זה?

אוהב אוצר כתב:יש"כ. בכלל אופן ככל הנראה כתב היד שנראה 'הכי' ע"פ מומחים וגם ע"פ עזרא שבט מהספריה הוא http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct& ... =000091414
והוא לא היה לפני קאהוט בעבודתו הגדולה. השאלה היא האם אחרי עבודתו של קא' נשאר רק להשוות ע"פ כת"י זה?

אני מעריך שדעתם של המומחים מתבססת רק על התיארוך הקדום של הכת"י (ואולי גם הכתיבה האיטלקית שלו). אבל לעולם אין דבר כזה כת"י מושלם.
יתכן שאחרי שקאהוט עבר על כמה כת"י מאוחרים יותר, נשאר רק לעבור על זה (אם הוא ציין שינו"ס, ולא נוסח אקלקטי). אבל כדי לדעת, צריך לערוך בדיקה מקיפה של קבוצה של כת"י קדומים (לכל הפחות).

לגבי דיוק העתקתו של קוהוט עיין בהקדמת ספר 'יקר הערך' על ברכות. ישנו באוצר.

לוצאטי כתב:לגבי דיוק העתקתו של קוהוט עיין בהקדמת ספר 'יקר הערך' על ברכות. ישנו באוצר.

אין באוצר "יקר הערך" על ברכות, אלא שני ספרים שאינם על ברכות ולא מצאתי בהקדמתם על העניין.

היכן יש סיכוי למצוא את הסדרה של יקר הערך?

עדיאל ברויאר כתב:

לוצאטי כתב:לגבי דיוק העתקתו של קוהוט עיין בהקדמת ספר 'יקר הערך' על ברכות. ישנו באוצר.

אין באוצר "יקר הערך" על ברכות, אלא שני ספרים שאינם על ברכות ולא מצאתי בהקדמתם על העניין.

הכוונה לזה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... ge=PP0007R

אין סדרה. יש רק על ברכות ושבת, שניהם באוצר. שבת בחבילת מוה"ק.
שאר כתב היד לא נדפס מפני שהרב מייזליש הדפיס את 'הערוך על הש"ס'.

ר"י הלוי בעל יקר הערך לא השתמש בכ"י, רק בדפוסים ראשונים או קודמים (ראה בהקדמה שם). שני הדפוסים הראשונים אינם זהים. לגבי השלישי אינני זוכר.

לוצאטי כתב:לגבי דיוק העתקתו של קוהוט עיין בהקדמת ספר 'יקר הערך' על ברכות. ישנו באוצר.

עוד על מהדורת קוהוט יעויין בדברי רי"נ אפשטיין במבוא לפירוש הגאונים על טהרות (שתורגמו לעברית ונדפסו במהדורת ירושלים-ת"א תשמ"ב) עמ' קיז:

...ההוצאה של קוהוט רחוקה מלהיות הוצאה מדויקת. הוא לקח כיסוד להוצאתו את דפוס ויניציא רצ"א, ז"א הדפוס השלישי, שאמנם השתמש גם בכתב יד אחר, אבל הכניס עם זה גם לא מעט הגהות מדעת עצמו, וקוהוט הגיה פה ושם את דפוס ויניציא - לפי בחירתו - על פי הדפוס הראשון וכתבי היד!

ועוד ממשיך שם וכותב שהנוסח של פירוש הגאונים זהה כמעט תמיד לנוסח כתה"י של הערוך ולא לנוסח מהדורת קוהוט.

במילים אחרות, אכן נדרשת עבודה רבה גם אחרי עבודתו של קוהוט, ואין די בכת"י קדום אחד בלבד. על מספר כת"י של הערוך יעויין עוד במבוא שם, אבל מאז צריך לבדוק שוב אחרי כת"י איכותיים כי התקדמנו הרבה בתחום איסוף כתה"י והנגשתם.

בהקדמתו של קאהוט מובאים מס' ערכים אשר חסרים בחלקם והובאו בדפוס וינציא רצ"א שכביכול רק שם נמצאו ובכך הוא מגדיר אותו כהכי טוב.
כרגע ממש בדקתי ומצאתי כי מס' תיבות שהגדיר אותם כחסרות מצאתי אותם בכת"י שהובא לעיל.

אספקלריא כתב:המהדורה הראשונה [וכנראה היחידה] של ספר הערוך שבה נדפס ספר "הפלאה שבערכין" בשלמותו, (ועם מוסף הערוך והמעריך), יצאה לאור בתל אביב, [בערך בשנת תשכ"ז], באותיות מרובעות, [הוצאת בית רפאל או שילה?], בתוספת מראה מקומות וציונים, בעריכת הג"ר שמואל ע' יפה-שלזינגר שליט"א (אב"ד שטראסבורג).
וכבר שנים רבות שלא חזרה ונדפסה, ואינה בנמצא. וחבל שמהדורה זו לא נמצאת ב"אוצר החכמה".

מחכים להרמת הכפפה

כמה הערות והוספות ותיקונים לדברים שנכתבו למעלה.
1. סימן יד במהדורת קהוט, זה מוסף הערוך ולא הוספות שלו, הוספות שלו הם בכוכבית.
2. יקר הערך קיים באוצר 3 חלקים, ברכות, זרעים, שבת. (במפעל הביבילוגרפיה העברית כתוב ששתי החלקים הראשונים הודפסו יד רק עם שער אחר, לכן לא הבנתי למה באוצר חולקו ל-2).
3. יקר הערך מפנה עשרות או מאות פעמים למסכתות אחרות דהיינו מסכתות שעדין לא הוציא ולכן כנראה היו לו גם טיטות על זה וחבל על דאבדין...
4. באוצר החכמה סרקו פעמים את כרך ב וכרך ז, דהיינו את כרך ב הכניסו גם בכרך א וגם בנפרד, וכרך ז' נכנס גם בכרך ו וגם בנפרד.
אגב אציין ספק שיש לי בגירסא בערוך השלם. הערוך מצטט את המשנה בפאה פ"ז מ"א וזה לשון המשנה"כל זית שיש לו שם בשדה אפילו כזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה במה דברים אמורים בשמו ובמעשיו ובמקומו בשמו שהיה שפכוני או בישני במעשיו שהוא עושה הרבה".
בערוך כתוב במקום "בשמו" "בזמן" ובערוך השלם מתקן וכותב צ"ל בשמן".
את הגירסא בשמן חיפשתי ולא מצאתי בשום מקום כולל במשנה עם שינויי נוסח של יד הרב הרצוג, זה נשמע גירסא יפה, השאלה אם זה כוונת הערוך השלם לכתוב או שהוא טעה, דהיינו המדפיס.

בן ציון46 כתב:כמה הערות והוספות ותיקונים לדברים שנכתבו למעלה.
1. סימן יד במהדורת קהוט, זה מוסף הערוך ולא הוספות שלו, הוספות שלו הם בכוכבית.
2. יקר הערך קיים באוצר 3 חלקים, ברכות, זרעים, שבת. (במפעל הביבילוגרפיה העברית כתוב ששתי החלקים הראשונים הודפסו יד רק עם שער אחר, לכן לא הבנתי למה באוצר חולקו ל-2).
3. יקר הערך מפנה עשרות או מאות פעמים למסכתות אחרות דהיינו מסכתות שעדין לא הוציא ולכן כנראה היו לו גם טיטות על זה וחבל על דאבדין...
4. באוצר החכמה סרקו פעמים את כרך ב וכרך ז, דהיינו את כרך ב הכניסו גם בכרך א וגם בנפרד, וכרך ז' נכנס גם בכרך ו וגם בנפרד.
אגב אציין ספק שיש לי בגירסא בערוך השלם. הערוך מצטט את המשנה בפאה פ"ז מ"א וזה לשון המשנה"כל זית שיש לו שם בשדה אפילו כזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה במה דברים אמורים בשמו ובמעשיו ובמקומו בשמו שהיה שפכוני או בישני במעשיו שהוא עושה הרבה".
בערוך כתוב במקום "בשמו" "בזמן" ובערוך השלם מתקן וכותב צ"ל בשמן".
את הגירסא בשמן חיפשתי ולא מצאתי בשום מקום כולל במשנה עם שינויי נוסח של יד הרב הרצוג, זה נשמע גירסא יפה, השאלה אם זה כוונת הערוך השלם לכתוב או שהוא טעה, דהיינו המדפיס.

תבדוק בכת"י החשוב ביותר (כנראה) ששרד - http://www.bl.uk/manuscripts/SetupViewe ... 881_fs001r

כתב היד השלם של יקר הערך מצוי ברשות נכד המחבר, וסריקה שלו נמסרה לספה"ל.

עדיאל ברויאר כתב:תבדוק בכת"י החשוב ביותר (כנראה) ששרד - http://www.bl.uk/manuscripts/SetupViewe ... 881_fs001r

תודה על הקישור. שם גם הגירסא המוטעית "בזמן".

בן ציון46 כתב: זה נשמע גירסא יפה,

לא הבנתי את כב' מה יפה פה, המשנה חוזרת: כל זית שיש לו שם בשדה אפילו כזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה במה דברים אמורים בשמו ובמעשיו ובמקומו בשמו שהיה שפכוני או בישני במעשיו שהוא עושה הרבה". ע"כ.

דהיינו, דוגמא לשם בזית: שפכוני או בישני.
איך המילה 'שמן' נכנסת פה יפה?

אוהב אוצר כתב:

בן ציון46 כתב: זה נשמע גירסא יפה,

לא הבנתי את כב' מה יפה פה, המשנה חוזרת: כל זית שיש לו שם בשדה אפילו כזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה במה דברים אמורים בשמו ובמעשיו ובמקומו בשמו שהיה שפכוני או בישני במעשיו שהוא עושה הרבה". ע"כ.

דהיינו, דוגמא לשם בזית: שפכוני או בישני.
איך המילה 'שמן' נכנסת פה יפה?

לפי הביאור ששפכוני או שופך שמן ובישני הוא מועט בשמן יש הבנה לגירסא "בשמן שהיה שפכוני..."
אם כי אני מסכים שזה לא מתאים למחרוזת של "בשמו ובמעשיו ובמקומו".

לא חולק הרבה כי אם קצת. זה לא נשמע לומר על שמן שהוא שפכוני, יותר הגיוני להגדיר כך עץ.
אגב, עשיתי בדיקה בהרבה משניות, גם כת"י ודפוסים עתיקים חוץ משני מקומות, היה רשום בשמו.
ההגיון אומר שכך היה ואח"כ השתרבבו הטעויות של 'בשמן' 'ובזמן'
אם כי זה ההגיון של עני בדעת כמוני, מה שיעזור זה למצוא כת"י וכד' שיעזרו להכריע. אדרבא, אשמח לפתרון לענין הנ"ל ועוד אחרי שבכת"י הערוך המובא לעיל מופיע 'בזמן'.

אוהב אוצר כתב:בכלל אופן ככל הנראה כתב היד שנראה 'הכי' ע"פ מומחים וגם ע"פ עזרא שבט מהספריה הוא http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct& ... =000091414

כעת ראיתי במקרה שפרופ' מלאכי בית-אריה (נחשב למומחה הגדול ביותר לקודיקולוגיה, דהיינו "תורת" הפקת הספר) במאמר שכתב על המילה קונטריס מציין בקצרה שזהו אחד מכת"י הקדומים ביותר של החיבור, ואולי הקדום ביותר, שנכתב באיטליה אולי עוד בחיי המחבר!
(המאמר המדובר פורסם לראשונה במחקרי התלמוד א. גירסה מעודכנת מעט יותר נמצאת בספר המקיף שלו על קודיקולוגיה שנמצא כעת בשלבי עריכה וניתן להורדה בגירסה הנוכחית שלו - http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/ ... ersion.pdf בנספח לפרק ד, עמ' 231 ואילך. העניין הנידון כאן מופיע בעמ' 235 ליד הע' 29)

יש"כ גדול!

אספקלריא כתב:לדוגמא, בנושא דין פאה נכרית, יש שכתבו בטעות שאחד מגדולי הראשונים "הערוך" כתב כך וכך, ומתברר שבעל הדברים אינו "הערוך" אלא אחד מהאחרונים בעל "מוסף הערוך".

דוגמא נוספת:
בירושלמי ברכות פ"ט ה"א: "אבסקטא".
ובביאור ארטסקרול דף פח ע"א בהערה 31: "בערוך (ערך אבסקנטיה) הגירסא היא 'אבסקנטיה', ומפרש שאלו דברים המורים על חילוק כבוד".
גירסת הערוך היא רבת חשיבות וכבדת משקל, ופירושו רב הערך. אבל אין כאן לא גירסת הערוך ולא פירושו, שכן ערך זה לא יצא מתח"י רבי נתן הרומי, מחבר ספר הערוך, רק נוסף בתוך ספרו כחמש מאות וחמשים שנה אחרי פטירתו, ע"י ר' בנימין מוספיא (מוסף הערוך, אמשטרדם תט"ו). ואגב, כבר באו אחרים והשיגו על פירושו של בעל מוסף הערוך בענין זה.

מתוך אתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/ask/
שאלה:
האם פירושי המילים היווניות והלטיניות בספר הערוך הם מקור הלכתי, אפילו במקרים שהם חלוקים עם דעת יודעי היוונית והלטינית של ימינו? יש מקרים רבים כאלה.
תודה

תשובה [מאת הרב דב ליאור שליט"א]:
אכן הערוך הוא מקור הלכתי גם אם זה נגד מי שמכיר היום את הלטינית יכול להיות שהיום זה השתנה.