פורום אוצר החכמה

ספר חובות הלבבות (שער אהבת ה' פרק ז): מנו מצוות הבורא והגיע מספר כולן תרי"ג מצוות, מהן שס"ה מצוות לא תעשה וכו', ומהן מצוות שחייבים בהן הציבור ואין היחיד חייב בהן, ומהן מצוות עשה שחיובן בארץ בלבד, כמו קרבנות יחיד, ותרומות ומעשרות, וחגיגת הרגלים והדומה לזה, ומהן מצוות תלויות בדברים שכשיימצאו מתחייבים בהן, וכשייפקדו יסתלקו, כמצות מילה למי שאין לו בן, ופדיון הבן למי שאין לו בכור, ומצות מעקה למי שאין לו בית, ומצות כיבוד אב ואם ליתום ע"כ.

ולא הבנתי, תינח מצות פדיון הבן למי שאין לו בכור, ושאר הציורים שהזכיר חובות הלבבות, אכן כשייפקדו נסתלק חיוב המצוה, אבל מצות כיבוד אב ואם קיימא לן מכבדו בחייו ומכבדו במותו וכמו שפסק המחבר ז"ל יו"ד (סימן רמ ס"ט), ואם כן מדוע כתב שיתום אינו חייב בכיבוד אב ואם ושזה כמו מצות פדיון הבן למי שאין לו בכור וצ"ע.

וצריך לדחוק ולומר שחובות הלבבות סובר דמכבדו אחר מותו אינו אלא מדרבנן כמו שכתבו קצת פוסקים, ודוחק.

ופלא שהאחרונים לא הזכירו דברי חובות הלבבות אלה, אבל להלכה לא קיימא לן הכי ויתום חייב מן התורה בכבוד אביו ואמו אחר מיתתן ועיין שו"ת בצל החכמה ח"ו סי' ל"ה, וח"א סימן ל"ה, ולאחיו בשו"ת באר משה ח"א סימן ס' סק"ח ועוד. וצע"ע.

לכאו' משמע שעיקר הכיבוד הוא אחרי מותם

פלא יועץ - כיבוד אב ואם
ועקר הכבוד הוא שיהא מכבדו במותו וכל אשר בכחו למעבד לה ניח נפשא יעשה מדי יום יום לא ישכח, לא כמו רבים מעמי הארץ שאינם זוכרים את אביהם ואמם אלא ביום יאהרציי''ט מעט שאומרים קדיש ונותנים מעט צדקה ולומדים מעט, אוי להם לאבות שמצפים על בניהם שיפדום ויעלום מבאר שחת, שבזה שעושים כמעט לא מעלה ולא מוריד, והלואי שלא יהא מוריד מה שעושים רבים מעמי הארץ, שאומרים הקדיש במרוצה וכן ברכות ההפטרה, ושגיאות מי יבין, עד שברכותיהם לבטלה, וכן כשרוצים להתפלל בצבור עד שחוששני שבמקום ''ענג'' לאביהם גורמים ''נגע'' חס ושלום:

עי' פתחי תשובה יו"ד סי' רמ, יא בשם הנוב"י: "ואף דאמרינן מכבדו בחייו ומכבדו במותו, מ"מ עיקר הכבוד הוא בחיים"

ראה כאן, תלוי בהכרע בדברי הרמב''ם