פורום אוצר החכמה

בספר ראבי"ה (ח"ב, הלכות לולב, סי' תרסו), מתאר את אופן קשר הציצית וארבעת המינים למנהגם:

ואנן נהיגינן בלולב וגם בקשר של ציצית לקושרן פעם אחת, ושוב מעגל וכורכו סביב סביב, ומתוך כך מהדקו יפה, כאילו בשני ראשי האגוד קשרו שתי פעמים.

מישהו יכול להסביר לי, במילים פשוטות, את תיאורו? דבריו "ושוב מעגל וכורכו סביב סביב" מתאימים רק לאגידת הלולב ומיניו ולא לקשר הציצית.
ומה משמעות דבריו "כאילו בשני ראשי האגוד קשרו שתי פעמים"?
אודה לכל סיוע.

א. עי' בנוסח של מהד' דבלי', יש כמה הבדלים.

ב. לגבי המשפט השני, לכאורה הכוונה שע"י שעשה כן הוא מהודק היטב כאילו היה קשור פעמיים הן למטה והן למעלה (סה"כ 4)

חכם באשי כתב:בספר ראבי"ה (ח"ב, הלכות לולב, סי' תרסו), מתאר את אופן קשר הציצית וארבעת המינים למנהגם:

ואנן נהיגינן בלולב וגם בקשר של ציצית לקושרן פעם אחת, ושוב מעגל וכורכו סביב סביב, ומתוך כך מהדקו יפה, כאילו בשני ראשי האגוד קשרו שתי פעמים.

מישהו יכול להסביר לי, במילים פשוטות, את תיאורו? דבריו "ושוב מעגל וכורכו סביב סביב" מתאימים רק לאגידת הלולב ומיניו ולא לקשר הציצית.
ומה משמעות דבריו "כאילו בשני ראשי האגוד קשרו שתי פעמים"?
אודה לכל סיוע.

ההבנה הפשוטה היא שבא לחדש שאין צריך לקשור קשר כפול אלא במקום זה היו קושרים קשר אחד וכורכין כמה כריכות סביב סביב ונחשב קשר חזק כקשר כפול וזה באמת דבר חידוש. (לכאורה זה המשמעות מלשונו שהעתקת איני רגיל בדבריו ולא ראיתי בפנים) ולפי זה הכוונה בשני ראשי האיגוד, אין הכוונה מעלה ומטה, אלא פירושו שאע"פ שלקח קצה אחד וכרכו זה שקול כמי שלקח את שני הראשים וקשרם פעמיים היינו קשר כפול

אוצר החכמה,
תודה מרובה על הסברך הנאה
אמנם במקורות אחרים דווקא הדגישו שצריך לעשות קשר ע"ג קשר (=קשר כפול), ומעניין מדוע הסכים ראבי"ה שלא להצריך זאת מלכתחילה.

ועדיין יש לעיין במהדורת הרב דבליצקי, כהמלצת הרב עדיאל, ולא הספקתי לעשות זאת.

אין דין מיוחד של שני קשרים, וכל הטעם שקושרים את השני הוא מפני שבלא"ה יפתח הקשר הראשון ונמצא שאין כאן קשר כלל. וכיון דס"ל לראבי"ה שיכול ע"י כריכה וכו' לתת קיום והעמדה לקשר הראשון שפיר דמי.

מדוע אתה אומר שאין דין מיוחד של שני קשרים? יש ויש. הרבה ראשונים הדגישו שיש לעשות שני קשרים, היינו קשר כפול, כי קשר אחד סופו להפתח וממילא לא נחשב לקשר. אז יש להבין מדוע ראבי"ה מסכים מלכתחילה שלא לעשות קשר כפול אלא קשר בודד ואחריו סיבובים שונים? מדוע לסבך דבר פשוט?

הוא אשר אמרתי שאין דין מיוחד בשני קשרים, אלא רק כהיכ"ת לקיום קשר אחד, ומחמת ההכרח, כי אם אין שנים אין גם אחד. ואם אפשר לקיים את האחד בדרך אחרת מהכ"ת יצטרכו שניים? [אינני יודע מדוע העדיפו אצלם צורה זו ע"פ שני קשרים, אך זו שאלה של נוחות בעלמא, ולא ענין של לכתחילה ודיעבד].

צא וראה איך התימנים קושרים את ציציותיהם. גם הכריכות נעשות כך: ליפוף כפול [או משולש, תלוי אם יש תכלת] והכנסה של החוט פנימה והחוצה. ראיתי גם אשכנזים שנהגו כך בסוף קשירת הציצית, כדי שלא ייפתח ה'קשר כפול' שלהם. לכן מסתבר שקשירה כזו מהודקת יותר מקשר כפול, והוא כנראה 'קשר אומן' שהזכיר הרמב"ם במלאכות שבת

מה שנכון נכון כתב:הוא אשר אמרתי שאין דין מיוחד בשני קשרים, אלא רק כהיכ"ת לקיום קשר אחד, ומחמת ההכרח, כי אם אין שנים אין גם אחד. ואם אפשר לקיים את האחד בדרך אחרת מהכ"ת יצטרכו שניים? [אינני יודע מדוע העדיפו אצלם צורה זו ע"פ שני קשרים, אך זו שאלה של נוחות בעלמא, ולא ענין של לכתחילה ודיעבד].

אז דיברנו אותו דבר בשפות שונות...
ועדיין לא הסברת את גישת הראבי"ה להקשות, לכאורה, על הבנאדם. הרי הרבה יותר נוח לעשות קשר כפול. לא?

משה גרוס כתב:צא וראה איך התימנים קושרים את ציציותיהם. גם הכריכות נעשות כך: ליפוף כפול [או משולש, תלוי אם יש תכלת] והכנסה של החוט פנימה והחוצה. ראיתי גם אשכנזים שנהגו כך בסוף קשירת הציצית, כדי שלא ייפתח ה'קשר כפול' שלהם. לכן מסתבר שקשירה כזו מהודקת יותר מקשר כפול, והוא כנראה 'קשר אומן' שהזכיר הרמב"ם במלאכות שבת

דברים מעניינים בהחלט. יישר כוחך!
אך לא הבנתי בדיוק את תיאורך לקשר הציצית התימני. אולי יש לך תמונה/איור, ותקיים מקרא האומר: "טוב מראה עינים".

חכם באשי כתב:אך לא הבנתי בדיוק את תיאורך לקשר הציצית התימני. אולי יש לך תמונה/איור, ותקיים מקרא האומר: "טוב מראה עינים".

ראה בסו"ס אור ההלכה או"ח. ישנו באוצר. וע"ע כאן.

חכם באשי כתב:אולי יש לך תמונה/איור, ותקיים מקרא האומר: "טוב מראה עינים".

השני משמאל

תודה לכם, לרבנים מש"נ ומשה גרויס. תזכו למצוות!

רק אעיר שהלכה למעשה מעודי לא הצלחתי להדק את כריכות הלולאות בלולב... בוודאי שלא בדרך של קשירת הציצית לפי הרמב"ם.